הפלסטינים יצאו מ"מגיפת" הקורונה כמעט בלי פגע ובתחושת הצלחה. שניים זכו לתהילה ולהוקרה: יחיא סנוואר בעזה, שבפעם הראשונה קיבל מדליה על תפקוד במישור האזרחי ולא יודע את נפשו מרוב אושר, ומוחמד אשתייה, ראש הממשלה הפלסטיני, שאכף סגר קשוח על הגדה ובזכותו הועלה מדרגת דמות אפורה לגיבור לאומי. שביעות הרצון הפלסטינית לא נמשכה הרבה זמן ונקטעה בהכרזה של אבו מאזן על נתק מישראל.
הרשות יכולה להתנתק מישראל כמו שתינוק בן חודש יכול להכריז על התנתקות מאמו. אין לה שום יכולת קיום עצמאית. כל ראשי המנגנונים ובכירי פת"ח ניסו להסביר את זה לאבו מאזן, אבל הוא בשלו: נתק מוחלט, חסר תקדים, שנאכף בקפדנות. זאת המורשת של המנהיג, שהשנה ימלאו לו 85.
בשבועיים הראשונים לנתק עוד נעשו ניסיונות להידברות שקטה. צה"ל ביצע מעצרים בשיטת "שני סימני הווי הכחולים": שולחים הודעת וואטסאפ למפקד הפלסטיני הרלוונטי, וכשרואים שהוא קרא אותה - אפשר לצאת לדרך. מאז קיבלו הבכירים הפלסטינים הנחיה לחסום את מפקדי צה"ל והשב"כ בוואטסאפ. עכשיו כבר אין למי להודיע, ועדיין מדי שבוע מתבצעים כ־50 מעצרים ללא כל חיכוך.
אבו מאזן הוציא הנחיה חדה וברורה לכל אנשי המנגנונים שלו: להימנע מכל חיכוך עם כוחות צה"ל, וההנחיה הזאת מבוצעת כלשונה. כשמחסום פלסטיני מבחין בטור של רכבי צבא שנכנסים למעצר בג'נין - הוא פשוט מתקפל ונעלם. כך גם בשטחי B. במקביל, הפלסטינים לא הפסיקו לפעול נגד תשתיות חמאס והג'יהאד האסלאמי בשטחם.
אבל בהיעדר תיאום, הרשות כבר לא יכולה לנייד כוחות בין הערים כדי לטפל בתקריות אזרחיות. כך נרצחו החודש שלושה פלסטינים בריב חמולות בחווארה, ומשפחה זועמת של חולה שמת עלתה על בית החולים בבית ג'אלה ופשוט פירקה אותו. תחושת הכאוס גוברת. לעומת זאת, גנב אופנוע שדרס שוטר משמר הגבול בכביש המנהרות ונורה - סולק מבית החולים בבית לחם בהנחיה מלמעלה.
הבעיה העיקרית היא הפסקת התיאום האזרחי. אבו מאזן לא הסכים לקבל החודש את כספי המסים מישראל - 800 מיליון שקל - שמהם הוא משלם משכורות לעובדי הרשות ולאנשי המנגנונים ביו"ש וגם בעזה. המשמעות היא שעשרות אלפי פלסטינים נשארו בלי משכורת, ונוסף על זה גם 150 אלף פלסטינים בעלי היתר לעבוד בישראל ובהתנחלויות לא יכולים לחדש את אישור העבודה שלהם. בקרוב יתחיל לצוף הזעם שלהם, בתחילה נגד הרשות הפלסטינית, אבל במהרה הוא יופנה לעברנו.
בנמל אשדוד עומדות סחורות שהפלסטינים רכשו במיטב כספם, כולל מכולות של מאות טונות בשר, ואיש לא משחרר אותן. דואר לא מגיע לתושבי הרשות הפלסטינית, וגם הם למדו בשנים האחרונות להתפנק ברכישות מעלי אקספרס ומאמזון. התסיסה עדיין לא מתבטאת בעלייה בטרור העממי, אבל הסיבה העיקרית לכך שהטרור העממי היה בירידה עד לאחרונה הייתה המצב הכלכלי הטוב ביהודה ושומרון.
כל זה קורה אחרי חודשים שבהם בעזה נשמו לרווחה ונהנו מהשקט של ימי השישי. במקום לשלוח את הילדים להפגנות בגדר ולא לדעת באיזה מצב הם יחזרו, אפשר היה לשלוח את הילדים לבלות בחוף הים. העזתים לא מתגעגעים לימי ההפגנות והבלונים, אבל אם ירגיש סנוואר שהתסיסה החברתית נגדו גוברת - הוא ימהר להפנות אותה לעבר ישראל.
רקטה שתפגע ותגרור תגובה ישראלית או חידוש הבלונים וההצתות יוכלו להוביל אותנו בקלות למסלול התנגשות בעזה, אף שסנוואר וחמאס מאוד לא מעוניינים בו. צה"ל ממליץ בכל פה לספק לעזה את הצרכים ההומניטריים הבסיסיים - יציאת פועלים והכנסת כסף קטארי, ולהתנות פרויקטים משמעותיים יותר בהתקדמות בסוגיית השבויים והנעדרים.
הנעלם הגדול במשוואה מול הפלסטינים הוא מה קורה בין אוזניו של אדם אחד. לא צה"ל ולא שותפיו לקואליציה יודעים מה מתכנן להכריז נתניהו, וספק אם הוא כבר קיבל את ההחלטה. מה שברור הוא שגם הכרזה מינימלית של סיפוח גושי ההתיישבות שנמצאים בקונצנזוס הישראלי תגרור תגובה קשה מצד ירדן, השותפה הקרובה ביותר של ישראל באזור. לא ברור איך יגיב השטח הפלסטיני. בצה"ל נערכים לתרחישים שנעים מתגובה מינורית של התגברות טרור וחיכוך ועד לעימות רחב בשתי הזירות הפלסטיניות.