לתקשורת האמריקאית, ובעקבותיה גם הישראלית, היה נוח מאוד לתאר את המאבק הזה כקרב על חופש הביטוי, ובמיוחד נגד "פייק ניוז". צריך גם להבין דבר אחד משמעותי: פייסבוק, גוגל וטוויטר אכן קידמו את חופש הביטוי ואת הדמוקרטיה הרבה יותר מכפי שעשו כל כלי התקשורת המסורתיים. מצבם של חופש הביטוי והפלורליזם המחשבתי טוב יותר כיום בהרבה מכפי שהיה אי־פעם בזכות האפשרות של האזרחים להביע את דעתם, גם אם פייסבוק מצנזרת לעתים תכנים שהיא רואה בהם "פייק ניוז". המידע, הידע והתובנות שמסתובבים ברשתות החברתיות - הרבה יותר מגוונים מכפי שהיו מאז ומעולם.
"למעשה, רגולציה מהסוג שטראמפ מציע פותחת את הדלת ליותר משני מיליארד בעלי חשבון פייסבוק לתבוע אותה באופן ישיר על אדמת ארה"ב. זהו האיום הגדול ביותר על פייסבוק מיום הקמתה. כרשת החברתית המובילה בעולם, המחזיקה בנתח השוק הגדול גם בשוק הפרסום, פייסבוק לא יכולה בשום פנים ואופן לקבל מציאות שכזו. זו הסיבה שצוקרברג טוען השכם והערב שלא הוא ולא פייסבוק יתערבו בתכנים, ואף יצא נגד מנכ"ל טוויטר.
"זו גם הסיבה שאנחנו רואים לאחרונה כל מיני פתרונות שמעלה פייסבוק, כמו האפשרות לחסום מודעות פוליטיות. זה מעיד להערכתי על לחץ: 'הנה, מצאנו פתרון לאיום של טראמפ'; מצד שני הם רוצים להרגיע את הביקורת, בין היתר של כמה מאות מעובדי פייסבוק, שלא שבעי רצון מכך שהרשת לא מצנזרת מספיק פוליטיקאים כמו טראמפ".
אז טראמפ מנסה למעשה ליישר את מגרש המשחקים, אבל תקשורת המיינסטרים תוקפת אותו. "זה מטריד מאוד, אבל זו המציאות. גם התקשורת בישראל עושה 'העתק הדבק' לתקשורת האמריקאית ולנרטיבים של השמאל האמריקאי, שעוסקים בניגוח אובססיבי של טראמפ ומתעלמים לחלוטין מהסיפור האמיתי: מאבק על מודלים עסקיים של פייסבוק וטוויטר, וממש לא סיפור של מאבק פוליטי של ימין ושמאל".