אין לי ספק שאם הייתי חרדי, הייתי בוש ונכלם בשם הדת מהצהרותיהם של חלק מהרבנים, המחזירים בתשובה ומורי הדור הצעיר לגבי נשים. הם "מאבחנים" את הסיבות למחלותיהן, ומספקים בדרשותיהם את המדריך השימושי שנועד להבהיר לכל מאזין - כיצד לנהוג באשתך. הם פולטים אמירות שהולמות מאות קודמות ותרבויות פרימיטיביות.
ניתן למצוא במרשתת אתר שמעלה צימוקים מאמרותיהם של אותם "גדולי הדור ומחנכיו", הנה כמה פנינים:
וזה רק קצה קצהו של קרחון האמירות השוביניסטיות, הטיפשיות והמרושעות שנותנות לגיטימציה לזלזול בנשים, ומתירות לנהוג כלפיהן באלימות. רק כלפי חוץ הם מתהדרים בפסוק מן המקורות "אשת חיל מי ימצא", ועוד כהנה אמירות מרגיעות מצפון.
הצהרתי בעבר על החיבור שיש לי לתרבות ולדת ישראל. הדגשתי שאני רואה את עצמי קודם כיהודי ואחר כך כישראלי - אבל לא כיהודי חשוך. היינו עבדים במצרים, היינו פליטים באירופה, הבאנו לעולם את חוקי השוויון. העולם השתנה באלף השנים האחרונות, חוקי הדת - לא. כפי שיש שעון שבת, וכפי שנוסעים ברכב ולא רוכבים על חמור, ניתן לשנות חלק מהחוקים והמנהגים של הדת היהודית ולהתאימם לתקופתנו. אבל כנראה קשה יותר לשנות תפיסות חיים וגזענות - וחבל.