נתניהו הגדול בנאום חוצב להבות, הסביר שצריך לצמצם את הוצאות הסקטור הציבורי ולגרום לשמן לרזות לטובת הסקטור הפרטי, שצריך להשמין קצת ולהתאושש, שלא יתמוטט.
השמן השמין לממדים חסרי תקדים, בזמן שהאזרחים הפשוטים נאנקים מעול המסים ויוקר מחיה. כולם מנסים לשרוד, חלקם הגדול ללא הצלחה. השמן כבר שוקל 90 קילו, והרזה רק 20. הצורך במהפך בין השמן לרזה נכשל.
זאב ז'בוטינסקי, האיש הנערץ על ידי אנשי הימין, הסביר כבר בנובמבר 1934 מה המחויבות של המדינה כלפי אזרחיה. הוא קרא לזה חמש המ"מים: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא.
נתניהו, ראש הממשלה כבר 14 שנים, נכשל בכל חמש המ"מים. במדינת ישראל, יולי 2020, מספר האנשים הרעבים הולך וגדל, והוא ילך ויגדל לנוכח המצב המחורבן.
השר לענייני שום דבר, צחי הנגבי, מרשה לעצמו לומר בטלוויזיה "השטויות האלו שאין לאנשים מה לאכול זה חארטה", כשאלפי אנשים מפגינים וזועקים על מצבם הקשה, העובדים הסוציאליים שובתים והאחיות והמתמחים נופלים מהרגליים. זה לא מזיז לשרים שגרים בווילה מרווחת או בדירת פאר, מרוויחים 50 אלף שקל בחודש, לא כולל תקציב הוצאות וכל מיני הטבות ופינוקים נוספים.
השר הנגבי יכול אחרי הביקורת הציבורית להתנצל. אבל זה לא תופס. ראש ממשלה עם ביצים היה מעיף אותו באותו יום מהתפקיד שלו. זה לא קרה.
עם המנגנונים המנופחים שמקיפים אותו, נתניהו מנותק מהעם. הוא מתבשם מחבורת אנשים העובדים בתקשורת שמלקקת לו בהערצה, הוא מאושר כשחבורת ביביסטים היסטרית מזמרת לו "ביבי מלך ישראל", הוא מזמין מטוס מפואר על חשבון משלם המסים, שישרת אותו ואת זוגתו בטיסותיהם הרבות לחו"ל.
אין לו בעיית דיור. הוא לא צריך לשלם משכנתה או שכר דירה. גם לא חשבונות חשמל, מים או ארנונה. אלו מושגים שהוא קורא עליהם בעיתון. עם הווילה בקיסריה, הבית הממומן בבלפור ועוד כמה נכסים וחשבונות בנקים שופעי ממון הוא יכול להמשיל עוד אלף פעם את משל השמן והרזה. השמן ימשיך להשמין והרזה לרזות, עד שעוד מעט יהיה שקוף.
המונח חמש המ"מים של ז'בוטינסקי זוכה מדי פעם לאזכור ציבורי דווקא על ידי מי שמוגדרים כשמאלנים. חמש המ"מים הם סוציאליזם טהור. הקפיטליסטים החזיריים לא מוכנים לקבל את העובדה שמדינה צריכה לדאוג שלאזרחיה יהיה מזון, תהיה קורת גג, יהיה בגד ללבוש, יהיה חינוך ותהיה רפואה שתטפל בחולים.
המצב כיום בישראל עבור חלק הולך וגדל של האוכלוסייה הוא ההפך הגמור מחמש המ"מים, ובגין ניהול כושל של המלחמה במגיפת הקורונה המצב הולך ומחמיר. לדעת המומחים, המצב יחמיר לממדים הרי אסון, שעלולים לגרום לאנשים להבעיר את הרחובות.
2. אחרי שנתניהו שלח את אמיר אוחנה עבדו הנרצע לעשות סדר במשרד המשפטים, הוא העביר אותו בגלל אילוצים קואליציוניים למשרד לביטחון הפנים.
בשבוע האחרון, לנוכח פעילותם האגרסיבית מדי של שוטרי משטרת ישראל בזמן הטלת קנסות בענייני מסיכות, היו אזרחים הגונים שציפו שהשר הנכבד ינקוט עמדה תקיפה לנוכח התמונות הקשות שבהן נראים שוטרים כשהם מתנהגים בצורה ברוטלית מוגזמת. היו שציפו שהשר אוחנה ייצא בהצהרה ואזהרה לשוטרים, שהם צריכים לשמור על שלום הציבור ולא לכסח ראשים, ידיים ורגליים של הציבור.
קולו של אוחנה לא נשמע ברמה. גם כשהיה שר המשפטים ציפו ממנו שיגן על מערכת המשפט שהותקפה בצורה וולגרית. אוחנה שתק ולעתים השתתף בחגיגה.
הנאמנות הטוטלית והחנופה לראש המפלגה שהוא גם ראש הממשלה יעשו לו טוב במרכז הליכוד בבחירות הבאות. יודעי דבר אומרים שבבחירות הבאות בוועידת הליכוד אוחנה יגיע לאחד משלושת המקומות הראשונים, אחרי ביבי. השניים האחרים יהיו מירי רגב, שרת התחבורה ו - אל תיפלו מהכיסא - יאיר נתניהו, אם יחליט לרוץ.
3. היוצר מתי כספי כתב לפני כמה שנים שיר חברתי נוקב וזועם, שאותו הוא שר עם בתו סויאן. העורך המוזיקלי יואב חנני ("שבת עברית", ברדיו ללא הפסקה) הסב את תשומת לבי לכך שהשיר הזה מתאים בול לימים אלו. שם השיר "די נמאס לחטוף מכות", הנה חלק ממנו.
התרעות פיקוד העורף