נהמות מנועי סילון הרעישו בלילות האחרונים את שמי הקיץ ונשמעו היטב בכל רחבי הארץ. בעיני האיראנים, המערכה בינם לבין ישראל עלתה עוד שלב השבוע בפיגוע שהתרחש במפעל האורניום בנתנז. אם להסתמך על הפרסומים הזרים, ישראל חייבת להניח שאיראן תנסה להגיב, אף שהיכולות שלה מוגבלות. בתזמון המעניין הזה הודיע ראש הממשלה על הארכת כהונתו של ראש המוסד יוסי כהן. מי שיחליף אותו בקיץ 2021 יידרש להתאים את הארגון לעולם ששינה את פניו תחת מחלת הקורונה.

בשבועיים האחרונים ייחסה התקשורת באיראן כל פיצוץ של בלון גז וכל הפסקת חשמל מקרית להתקפה ישראלית. אבל האירוע המעניין היחיד שהיה שם הוא אותו פיצוץ במפעל העשרת האורניום, שהשמיד מפעל להרכבת דגמים מתקדמים של צנטריפוגות. ה"ניו יורק טיימס" דיווח שמקור הפיצוץ הוא מטען חבלה גדול שהוטמן במקום. 

עוד ב־2012 החלו האיראנים לבנות את מפעל הצנטריפוגות מעל למתקן ההעשרה התת־קרקעי שלהם. ב־2018 הוא הוכרז מבצעי, ואיראן התגאתה ביכולתה לייצר צנטריפוגות מדגמים מתקדמים (IR-2 ,IR-4 ,IR-6), מהירות ויעילות יותר מדגם ה־IR-1 שמבצע היום את רוב פעילות ההעשרה. הצנטריפוגות המתקדמות נועדו להתקנה במפעלי ההעשרה בנתנז ובקום, ולאפשר לאיראן להעשיר כמות גדולה של אורניום בזמן קצר יותר.

הכור בנתנז, איראן (צילום: רויטרס)הכור בנתנז, איראן (צילום: רויטרס)

זה אמור היה להיות השלב הבא בתוכנית הגרעין שלהם, ובאופן מפתיע הודו האיראנים ביושר כי הפיצוץ אכן גרם נזק גדול. מומחי גרעין מעריכים שייקח לאיראן לפחות שנתיים להקים מחדש מפעל לייצור צנטריפוגות מתקדמות. מי שעומד מאחורי הפיצוץ הוכיח יכולת מודיעינית ומבצעית מרשימה, מהסוג שנדרש שנים לבנות.

זה מסוג האירועים שעולים על שולחנו של המנהיג העליון עלי חמנאי. אף על פי שלשאר הפיצוצים והתקלות שהתרחשו באיראן לא הייתה כל משמעות צבאית - ההצטברות שלהם מטילה עומס על ההנהגה וציפייה להגיב. 

אלא שהיכולות האיראניות לתגובה אינן מרשימות. על פי פרסומים זרים, חיל האוויר דואג באופן שיטתי לפגוע בתשתיות של טילים ובאמצעי לחימה שהם מציבים בסוריה. ככל הידוע, אין כיום טילי שיוט איראניים או מל"טים תוקפים על אדמת סוריה, וגם ארסנל הטילים הבליסטיים שלהם שם מוגבל. 

הניסיון האיראני לתקוף בסייבר את תשתיות המים בישראל תואר בהתחלה כמתוחכם, אבל בניתוח לאחור התגלה שהיה די פרימיטיבי. אסור לזלזל באיראן, אומה ענקית ומשכילה, אבל כיום עדיין אין לה יכולות התקפה מרשימות בסייבר. 

איראן: פיצוץ גדול מזרחית לטהרן (צילום: צילום מסך טוויטר)איראן: פיצוץ גדול מזרחית לטהרן (צילום: צילום מסך טוויטר)

שר החוץ בפועל 
משבר הקורונה ריסק את הכלכלה האיראנית, ובאוקטובר מאיימת ארה"ב להטיל עליה מחדש את כל שורת הסנקציות שקדמו להסכם הגרעין ("סנאפבאק"), אם האו"ם לא יחדש את אמברגו הנשק על איראן. עוד לא ברור אם רוסיה ומדינות אירופה יתכופפו מול האיום האמריקאי ויחדשו את האמברגו, אבל נראה שאיראן תימנע מלעשות תנועות חדות מעכשיו ועד נובמבר, מועד הבחירות בארה"ב. אפשר להניח שהנושא הזה עמד במרכז הפגישה הסגורה של שר החוץ האמריקאי מייק פומפאו וראש המוסד כהן לפני חודשיים.

כהן השכיל לפתח קשר קרוב במיוחד עם פומפאו, ולקשר הזה יש משמעות אסטרטגית. בעיצומה של השנה החמישית לכהונתו אפשר כבר להכתיר את כהן כאחד מראשי המוסד הטובים ביותר שהיו כאן. ראשי ארגונים שכבר צברו הצלחות נוטים למדיניות זהירה יותר בשנתם האחרונה בתפקיד, מרצון להימנע מתקלות של הרגע האחרון שיאפילו על ההישגים שרשמו. בשנתו החמישית נראה כהן נועז ויצירתי לא פחות משהיה כשנכנס לתפקיד. 

נתניהו היה שמח להאריך את הכהונה שלו ביותר משישה חודשים. כהן סיפק לנתניהו הצלחות מהדהדות בדמות חשיפת ארכיון הגרעין של איראן, ותרם רבות לנסיגה האמריקאית מהסכם הגרעין. הוא פתח לנתניהו את הדלתות במדינות המפרץ ובמקומות אחרים, ומשמש כשר החוץ בפועל בכל המדינות החשובות לישראל. אין עוד ישראלי שהמלך עבדאללה יסכים לפגוש בכל עת שיתבקש. אבל כהן התעקש להסתפק בחצי שנה.

מייק פומפאו, בנימין נתניהו (צילום: קובי גדעון, לע''מ)מייק פומפאו, בנימין נתניהו (צילום: קובי גדעון, לע''מ)

בארבע וחצי שנותיו במוסד לא צמח לו יורש טבעי בתוך הארגון. שני המועמדים להחליפו כיום הם שני האישים שכיהנו כסגניו: א', הסגן הראשון, מושבניק ושריונר שצמח באגף "צומת" להפעלת סוכנים ומשם עבר לפקד על האגף המבצעי "קיסריה". ד' - הסגן השני, יוצא סיירת מטכ"ל, גם הוא איש "צומת", ששימש במגוון תפקידים תחת כהן. שניהם ראויים, שניהם מקצועיים ומוכשרים, לשניהם יהיה אתגר להיכנס לנעליו הגדולות.

מי מהם שייבחר, יידרש לכתוב מחדש את תפיסת ההפעלה של המוסד. כהן הוא אולי ראש המוסד האחרון שפועל בדיסציפלינות שנותרו מהמאה ה־20, והבא אחריו יצטרך להעביר את הארגון אל העולם החדש של אחרי הקורונה, עולם צפוף ומנוטר שבו פעילות חשאית הופכת להיות מורכבת הרבה יותר.

חיסול איש החמאס מחמוד אל־מבחוח בדובאי לפני עשור היה התמרור הראשון. הדרך שבה פיצחה אותו דובאי וחשפה את פעולות המחסלים ואת התיעוד והתנועות הסלולריות שלהם הייתה איתות שמה שהיה טוב בעולם הישן - כבר לא תקף. העולם היום מלא במצלמות, ביכולות זיהוי, באיכונים סלולריים ובביקורת גבולות ביומטרית - מה שהופך את התנועה של לוחם חשאי למסובכת מאוד. 

מבצעי "כחול־לבן", שמבוססים על לוחמים ישראלים בלבד, הפכו מסוכנים יותר. לאט־לאט החל המוסד לעבוד בשיתוף פעולה גדול יותר עם ארגונים אחרים. 

יוסי כהן (צילום: פלאש 90)יוסי כהן (צילום: פלאש 90)

הקורונה הפכה את זה לעוד יותר מסובך: כשיחזרו הטיסות, תדאג כל מדינה לברר את המסלול המדויק שעשה כל נוסע לפני שהגיע אליה. היא אולי תדרוש גם בדיקת מטוש - מה שישאיר לה חתימת דנ"א של אותו אדם, שתישמר אצלה לנצח. לשלוח היום את תמר רביניאן למשימה בטהרן כרוך בסיכונים שלא היו פעם. אבל גם לחם חוקו של המוסד - מפגש שגרתי של מפעיל וסוכן באירופה - הופך היום למבצע שדורש הרבה יותר מחשבה ותכנון. 

בין שני המועמדים קשה להצביע על מי שמביא יתרון משמעותי בהובלת הטרנספורמציה הזאת. לנתניהו יש אולי הטיה לטובת יוצאי סיירת מטכ"ל, אבל ייתכן גם שבמינוי הזה יבחר להביא מועמד חיצוני, כדוגמת מפקד חיל האוויר המצטיין עמיקם נורקין. 

כהן עצמו לא הסתיר מעולם את שאיפותיו להשתלב בהנהגה הלאומית, ויש לו הכישורים, הקבלות והכריזמה הנדרשים. אפילו נתניהו דיבר עליו בעבר כ"יורש ראוי" לכיסאו. קשה לדעת אם הארכת הקדנציה שלו עכשיו קשורה גם לחישובי שנות צינון ומערכות בחירות שעוד צפויות להתרגש עלינו, אבל לא יהיה מופרך לדמיין בעוד חמש שנים התמודדות על ראשות הממשלה בין יוסי כהן לבין רב־אלוף (עד אז במיל') אביב כוכבי.

הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13.

tguvot@maariv.co.il