בשבועיים האחרונים ייחסה התקשורת באיראן כל פיצוץ של בלון גז וכל הפסקת חשמל מקרית להתקפה ישראלית. אבל האירוע המעניין היחיד שהיה שם הוא אותו פיצוץ במפעל העשרת האורניום, שהשמיד מפעל להרכבת דגמים מתקדמים של צנטריפוגות. ה"ניו יורק טיימס" דיווח שמקור הפיצוץ הוא מטען חבלה גדול שהוטמן במקום.
עוד ב־2012 החלו האיראנים לבנות את מפעל הצנטריפוגות מעל למתקן ההעשרה התת־קרקעי שלהם. ב־2018 הוא הוכרז מבצעי, ואיראן התגאתה ביכולתה לייצר צנטריפוגות מדגמים מתקדמים (IR-2 ,IR-4 ,IR-6), מהירות ויעילות יותר מדגם ה־IR-1 שמבצע היום את רוב פעילות ההעשרה. הצנטריפוגות המתקדמות נועדו להתקנה במפעלי ההעשרה בנתנז ובקום, ולאפשר לאיראן להעשיר כמות גדולה של אורניום בזמן קצר יותר.
זה מסוג האירועים שעולים על שולחנו של המנהיג העליון עלי חמנאי. אף על פי שלשאר הפיצוצים והתקלות שהתרחשו באיראן לא הייתה כל משמעות צבאית - ההצטברות שלהם מטילה עומס על ההנהגה וציפייה להגיב.
אלא שהיכולות האיראניות לתגובה אינן מרשימות. על פי פרסומים זרים, חיל האוויר דואג באופן שיטתי לפגוע בתשתיות של טילים ובאמצעי לחימה שהם מציבים בסוריה. ככל הידוע, אין כיום טילי שיוט איראניים או מל"טים תוקפים על אדמת סוריה, וגם ארסנל הטילים הבליסטיים שלהם שם מוגבל.
הניסיון האיראני לתקוף בסייבר את תשתיות המים בישראל תואר בהתחלה כמתוחכם, אבל בניתוח לאחור התגלה שהיה די פרימיטיבי. אסור לזלזל באיראן, אומה ענקית ומשכילה, אבל כיום עדיין אין לה יכולות התקפה מרשימות בסייבר.
כהן השכיל לפתח קשר קרוב במיוחד עם פומפאו, ולקשר הזה יש משמעות אסטרטגית. בעיצומה של השנה החמישית לכהונתו אפשר כבר להכתיר את כהן כאחד מראשי המוסד הטובים ביותר שהיו כאן. ראשי ארגונים שכבר צברו הצלחות נוטים למדיניות זהירה יותר בשנתם האחרונה בתפקיד, מרצון להימנע מתקלות של הרגע האחרון שיאפילו על ההישגים שרשמו. בשנתו החמישית נראה כהן נועז ויצירתי לא פחות משהיה כשנכנס לתפקיד.
מי מהם שייבחר, יידרש לכתוב מחדש את תפיסת ההפעלה של המוסד. כהן הוא אולי ראש המוסד האחרון שפועל בדיסציפלינות שנותרו מהמאה ה־20, והבא אחריו יצטרך להעביר את הארגון אל העולם החדש של אחרי הקורונה, עולם צפוף ומנוטר שבו פעילות חשאית הופכת להיות מורכבת הרבה יותר.
חיסול איש החמאס מחמוד אל־מבחוח בדובאי לפני עשור היה התמרור הראשון. הדרך שבה פיצחה אותו דובאי וחשפה את פעולות המחסלים ואת התיעוד והתנועות הסלולריות שלהם הייתה איתות שמה שהיה טוב בעולם הישן - כבר לא תקף. העולם היום מלא במצלמות, ביכולות זיהוי, באיכונים סלולריים ובביקורת גבולות ביומטרית - מה שהופך את התנועה של לוחם חשאי למסובכת מאוד.
מבצעי "כחול־לבן", שמבוססים על לוחמים ישראלים בלבד, הפכו מסוכנים יותר. לאט־לאט החל המוסד לעבוד בשיתוף פעולה גדול יותר עם ארגונים אחרים.
הקורונה הפכה את זה לעוד יותר מסובך: כשיחזרו הטיסות, תדאג כל מדינה לברר את המסלול המדויק שעשה כל נוסע לפני שהגיע אליה. היא אולי תדרוש גם בדיקת מטוש - מה שישאיר לה חתימת דנ"א של אותו אדם, שתישמר אצלה לנצח. לשלוח היום את תמר רביניאן למשימה בטהרן כרוך בסיכונים שלא היו פעם. אבל גם לחם חוקו של המוסד - מפגש שגרתי של מפעיל וסוכן באירופה - הופך היום למבצע שדורש הרבה יותר מחשבה ותכנון.
בין שני המועמדים קשה להצביע על מי שמביא יתרון משמעותי בהובלת הטרנספורמציה הזאת. לנתניהו יש אולי הטיה לטובת יוצאי סיירת מטכ"ל, אבל ייתכן גם שבמינוי הזה יבחר להביא מועמד חיצוני, כדוגמת מפקד חיל האוויר המצטיין עמיקם נורקין.
כהן עצמו לא הסתיר מעולם את שאיפותיו להשתלב בהנהגה הלאומית, ויש לו הכישורים, הקבלות והכריזמה הנדרשים. אפילו נתניהו דיבר עליו בעבר כ"יורש ראוי" לכיסאו. קשה לדעת אם הארכת הקדנציה שלו עכשיו קשורה גם לחישובי שנות צינון ומערכות בחירות שעוד צפויות להתרגש עלינו, אבל לא יהיה מופרך לדמיין בעוד חמש שנים התמודדות על ראשות הממשלה בין יוסי כהן לבין רב־אלוף (עד אז במיל') אביב כוכבי.
התרעות פיקוד העורף