נתניהו לא הגיע למסיבת העיתונאים והשאיר את הבמה לאדלשטיין, שנתן הופעה טובה. כשצפיתי בו, נזכרתי בביבי הצעיר, שקיבל את תיק האוצר מידי ראש הממשלה אריאל שרון. שרון, שהתכוון לקבור את נתניהו, העניק לו את תפוח האדמה הלוהט. להפתעתו, נתניהו לא רק שלא התרסק באוצר, להפך. הוא בנה את עצמו שם בגדול. לא מן הנמנע שהשבוע חשב ראש הממשלה על ההשוואה הזאת.
כאשר בינואר סירב אדלשטיין להתאבד למען נתניהו והסכים לקבוע דיון על הקמת ועדה שתדון במתן חסינות לראש הממשלה בכנסת, נהיה ברור: בעיני נתניהו יו"ר הכנסת לשעבר סומן. אולי עדיין לא ברמה של גדעון סער, אך הפנקס נפתח בבלפור, וליד שמו הופיע סימן אדום.
מה שניטע בינואר, נתן פרי במאי: התברר שגם נתניהו אינו מוכן להתאבד כדי שאדלשטיין יוכל לחזור ללשכת יושב ראש הכנסת. בסביבת נתניהו טוענים שהשיחה הבאה בין השניים התקיימה ימים ספורים לפני חתימת ההסכם הקואליציוני. בחדר ישבו שניים: אדלשטיין, המתעקש לחזור ללשכת יו"ר הכנסת, ונתניהו, שזה עתה סיים עוד שיחה בנושא עם גנץ. ביקשתי, אפילו דרשתי, הבהיר ראש הממשלה לאדלשטיין. אבל גנץ אמר כי אם נציב את חזרתך לתפקיד כתנאי ברזל, לא תהיה לו מפלגה להביא לקואליציה.
נהוג היה לחשוב שבתקופת המשא ומתן הקואליציוני אדלשטיין חלם לקבל שוב את התפקיד שממנו נאלץ להתפטר, וכי חלומו לא התגשם. אך יודעי דבר טוענים כי זה היה רק משחק מורכב ומתוחכם של מספר 2 ברשימת הליכוד, וכי חלומותיו השאפתניים של אדלשטיין עברו תהפוכות.
אחרי שנים שבהן כולם היו בטוחים שפניו אל בית הנשיא (הוא עצמו אף פעם לא אישר זאת רשמית), בכיר הליכוד חישב מסלול מחדש. או ליתר דיוק, ניסח לעצמו את המטרה, את הכיוון ואת הדרך - מועמד לראשות הליכוד ולראשות הממשלה ביום שאחרי נתניהו.
באירוע המייגע של חלוקת התיקים בליכוד, בחר אדלשטיין במשחק מתוחכם ואף לקח סיכון. הוא התעקש רשמית על תפקיד יו"ר הכנסת, זאת מתוך הבנה ברורה שמה שהוא דורש - נתניהו לא ייתן לו. אדלשטיין הצליח, והרוויח: תיק הבריאות בעידן הקורונה הוא הזדמנות פז, המלווה באתגרים רבים ובסיכונים הגדולים. זה או צל"ש או טר"ש. אדלשטיין נחוש לנצח, והזמן משחק לטובתו: ככל הנראה, היום שאחרי הקורונה יגיע לפני היום שאחרי נתניהו.
2. המצב הפוליטי במדינת ישראל נע בין שתי עקומות הקשורות זו בזו: ככל שעקומת הקורונה עלתה - עקומת השאיפה לבחירות ירדה. והשבוע, עם העלייה הדרמטית בתחלואה והאבטלה הגואה, נפל הפור סופית. ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו שוקל יותר לפרק את החבילה וללכת לבחירות. החלומות המתוקים של 40 מנדטים התאדו כלא היו מעולם.
ובינתיים, העם נושא עיניו למנהיגיו, שואל שאלות ולא מקבל תשובות ברורות. לא נעים להודות באמת, אבל נתניהו, בני גנץ ושאר קברניטי העם לא יודעים, אפילו לא בערך, מה יילד יום. מה תהיה תמונת הקורונה בעוד חודש ואיך היא תשליך על מצב הכלכלה.
על דבר אחד מסכימים שם ללא ויכוח: טוב לא יהיה. גם לפני ההתפרצות הדרמטית, בסביבת נתניהו היו בטוחים שהמדינה רק התחילה את המשבר הכלכלי, ששיאו לא נראה באופק.
נתניהו אינו מוכן לוותר. מבחינתו לתקציב החד־שנתי אין חלופה. לדברי גורמים בממשלה, במשרד האוצר עובדים כרגע רק על האופציה הקצרה. ובכל זאת, בליכוד לא בטוחים כלל שכחול לבן יישרו קו גם אם עקומת הקורונה תזנק לשמיים.
"עם גנץ אפשר לדבר, הבעיה שהוא לא מאוד מנוסה כפוליטיקאי ונוטה לטעות. הבעיה העוד יותר גדולה שלו הוא גבי אשכנזי", טען באוזניי בכיר בליכוד. "אשכנזי הוא אדם חם מזג ולוחמני. כל הזמן הוא נלחם. הוא דוחף לקרב, וגנץ מקשיב לו. השילוב הזה עלול לגרום למשבר רציני, על אף שכולם מבינים שאסור להם להביא לבחירות".
כששאלתי איך זה שאף אחד לא רוצה בבחירות ובכל זאת כולם מאיימים בהן אחד על השני, ענה בן שיחי, ש"עבור ביבי איום הבחירות אינו סרק וריק מכל תוכן. נכון שהוא לא מעוניין להביא לבחירות באמת, אך בידיו האיום הזה על גנץ הוא כלי עבודה שאסור לוותר עליו. כמו התקציב החד־שנתי, שמשאיר לו אופציה של הפלת הממשלה סביב חודש מרץ".
התרעות פיקוד העורף