כמה דוגמאות מרגישות במיוחד מהניתוק: פרשת הסיפוח שלא יצאה לפועל; המהלכים לקידום בעיות המס האזרח נתניהו שהפך ל'נכה כלכלית'; ההצעה לוועדת חקירה לשופטי בית העליון והשיא הוא התקציב החד שנתי המהווה הפרה בוטה של ההסכמים הקואליציוניים.
עד היום נתניהו לא נסוג מדרישתו לתקציב חד שנתי למרות הסכנה לקואליציה. הציבור הרחב רואה את כל אלה ומתפוצץ. הבטיחו לו טיפול בקורונה והוא מקבל פוליטיקה נטו. הבטיחו לו טיפול שורש במצב והוא קיבל שיננית. הציבור התחיל סוף סוף להפנים את עומק הניתוק של מקבלי ההחלטות.
החלטות כמו איזה עסקים לפתוח או לסגור (מדוע בתי כנסת ואולמות לא. למה איקאה כן וחדרי כושר לא). אז מה הפלא שהציבור המתקומם הצליח להבהיל את ראש הממשלה שניסה לפרק ברגע האחרון את ההפגנה.
ממשלת נתניהו הייתה ממשלת מאבק אמיתי בקורונה והעומדת בהתחייבויותיה, לוליא הייתה מפרה את הבטחותיה לתשלום דמי אבטלה לעצמאים או טיפול בקצבאות הנכים.
במסיבת העיתונאים האחרונה אמר נתניהו שהוא מקבל על עצמו אחריות למשבר ולפעולות שנעשו. חבל שכבר אי אפשר להאמין לו. 'דברי חרטה' נאמרו בניסיון למנוע את רוע הגזרה של ההפגנה וההתקוממות הציבורית. הציבור הפסיק להאמין שהממשלה הנוכחית הוקמה כדי להילחם בקורונה ועל רקע זה הוא מפגין הערב.