1. שרשרת הפיצוצים והשריפות המסתורית שהתרחשה באיראן בשבועות האחרונים עשתה שמות בדמיונם הפרוע של לא מעט ישראלים וכלי התקשורת השונים. האם ייתכן שגורם מודיעיני זר מנסה לערער את היציבות ברפובליקה האסלאמית, ומצליח בכך? האם מישהו מנסה לגרור את איראן למלחמה או עימות? 

הנה, רק השבוע התרחש פיצוץ בתחנת כוח במחוז איספהאן, ובאותו יום פרצה שריפה במפעל לייצור טלפונים בצפון־מערב איראן. בסוף יוני, נזכיר, אירע פיצוץ עז בסמוך למתקן צבאי בטהרן, ואחד אחר בבית חולים אזרחי שבו נהרגו 19 בני אדם, אף הוא בבירה. אולם אף גורם רשמי אינו ממהר להאשים את ישראל, את ארה"ב או את המערב, וייתכן שיש לכך סיבה. אם משאירים בצד לרגע את הפיצוץ במתקן הגרעיני בנתנז, הרי שבמקרים האחרים נראה שאכן, כפי שטוענים האיראנים עצמם, מדובר בתולדה של תחזוקה לקויה, טמפרטורות עולות וגורם אנושי רשלן. 

נזכיר רק שקיץ באיראן, בוודאי הנוכחי, אינו קל בלשון המעטה. השבוע נמדדו בעיר הנמל בנדר עבאס 43 מעלות, בטהרן 34 ובשיראז 35. התשתיות רעועות גם כך, ובכל שנה נרשמות שריפות ואפילו פיצוצים, אלא שהשנה מספרם עלה. האירועים הללו, שבעבר לא היו זוכים לשום התייחסות, מקבלים כיסוי נרחב בכלי התקשורת בגלל אותו פיצוץ מסתורי בנתנז, שעדיין לא פורסם רשמית מי עומד מאחוריו. 

איראן: פיצוץ גדול מזרחית לטהרן (צילום: צילום מסך טוויטר)איראן: פיצוץ גדול מזרחית לטהרן (צילום: צילום מסך טוויטר)

למאיר ג'וודנפאר, מרצה ללימודי ביטחון של איראן במרכז הבינתחומי בהרצליה, יש חשד אחר באשר למה שעומד מאחורי המספר חסר התקדים של השריפות במדינה. "מאז חודש מרץ ועד עכשיו היינו עדים למאות שריפות, אולי אפילו כאלף. זה בלתי נתפס. זה בכל רחבי המדינה. למה שגורם זר יעשה את זה? איזה אינטרס יש לפגוע בבית חולים? ואני לא מדבר על נתנז. מישהו מנסה להחליש את הנשיא רוחאני ולערער את מעמדו. היינו עדים לזה בניסיון להעביר החלטת אי־אמון במג'לס (הפרלמנט) האיראני. בינתיים המנהיג הרוחני חמנאי כנראה עצר את הניסיון להעביר אי־אמון, ולפתע גם ירדו באופן ניכר מספר השריפות והפיצוצים". 

ג'וודנפאר מתייחס למתיחות הקשה בין הנהגת איראן לבין המחנה השמרני ששולט במג'לס מאז הבחירות בפברואר שעבר. יו"ר המג'לס הנבחר, מוחמד באקר קאליבף, הוא שמרן מוכר שהפסיד בעבר לרוחאני בבחירות לנשיאות. בעברו היה מבכירי משמרות המהפכה ואפילו מפקד חיל האוויר של המשמרות. קאליבף יחד עם עמיתיו במג'לס מנסים לנגח את רוחאני ואת אנשי מחנהו המתון־רפורמיסטי בכל דרך אפשרית, ולהיערך לבחירות הצפויות לנשיאות בחודש מאי הבא. 

רוחאני, שהוביל את איראן בשבע השנים וקצת האחרונות, אינו יכול להיבחר שוב, אך נציג של המחנה המתון שלו צפוי להתמודד בבחירות ואולי אף לפגוש שם את קאליבף עצמו. אחד השמות החמים ביותר שמוזכרים כמועמד לנשיאות מטעמו של המחנה המתון הוא עלי לריג'אני, יו"ר הפרלמנט לשעבר, שבינתיים מונה לתפקיד "יועץ למנהיג הרוחני". המאבק בין שני המחנות ממשיך לשתק את איראן, כמו גם הבעיות האחרות שעמה מתמודדים ההנהגה והציבור. 

"רוחאני לא יכול לעשות הרבה לנוכח הקורונה והכלכלה. 60% מהכלכלה האיראנית אינם בידי גורמים נבחרים אלא במה שמכנים 'הדיפ סטייט'", אומר ג'וודנפאר. "אלה גורמים כמו משמרות המהפכה והקרנות הלכאורה סוציאליות. כשהחלו המקרים הראשונים של הקורונה בקום, העיר הקדושה, רוחאני רצה להטיל על העיר סגר, אבל חמנאי והדיפ סטייט עצרו אותו מלעשות זאת. לאיראן יש כיום בעיות קשות מאוד, שספק אם היא יכולה להתמודד איתן". 

האם היא צפויה להגיב על הפיצוץ בנתנז או הפיצוצים האחרים? 
"להערכתי, ההנהגה באיראן מנסה בימים אלה קודם כל לשרוד יחד עם המשטר כולו. לשרוד את התקופה עד הבחירות בארה"ב. הם אומנם מבינים שגם אם ג'ו ביידן ייבחר הוא לא צפוי להסיר את הסנקציות כל כך מהר, אבל זה לפחות ייתן תקווה. אני לא מכיר שום משטר איראני מאז 1979 שהתמודד עם משבר ואתגרים גדולים כל כך כמו היום". 

שריפת הספינות באיראן (צילום: רשתות ערביות)שריפת הספינות באיראן (צילום: רשתות ערביות)

2. ואכן הבעיות מציפות את איראן ומאיימות לחנוק את כלכלתה, כמו גם את אזרחיה. הנתון הבולט מכל הוא הצניחה הפרועה בערך המטבע המקומי, הריאל. בינואר האחרון 128 אלף ריאל היו שווים דולר אחד. בשבועות האחרונים צנח הריאל לשפל חסר תקדים - 250 אלף ריאל לדולר אחד. בימים האחרונים נרשם שיפור קל לנוכח הזרמה של מטבע זר שעשה הבנק המרכזי של איראן. 

אבל אלה רק נתונים יבשים, שאינם מספרים את מלוא הדרמה: שיעור האבטלה האמיר, גם לנוכח הקורונה, וביטול הסובסידיות והאינפלציה הכללית, שעומדת על כ־41% בשנה, הביאו לעלייה דרמטית במחירים של מוצרי יסוד כמו אורז, עופות וכו'. השכר הריאלי נשחק, והמשטר מבין היטב שדור חדש של עניים מייצר קרקע פורייה לחוסר יציבות. אפילו סגנו של רוחאני אמר שאיראן נמצאת בשלב קריטי מבחינת כלכלתה. 

ובין לבין, הקורונה. בתחילת השבוע אמר רוחאני כי ישנם באיראן 25 מיליון חולי קורונה (באוכלוסייה של כ־82 מיליון תושבים). המספרים הללו כל כך גבוהים, עד שהם נשמעים כמעט לא אמינים. ייתכן שיש אומנם כמה מיליוני חולים במדינה, אך סביר שרוחאני בחר לנפח את המספרים משלל סיבות. ראשית, ליצור תחושה בציבור של משבר אמיתי, שבו לכאורה ההתפתחויות כל כך דרמטיות ועצומות, עד שהן מעבר ליכולתה של ממשלתו לטפל בהן. או במילים פשוטות, להסיר אחריות. 

ושנית, להחזיר את השקט לרחובות איראן. לאחר ההפגנות הסוערות בנובמבר שעבר בעקבות מחאת הדלק, נרשמה רגיעה יחסית במחאה הציבורית בגל הקורונה הראשון. אך בשבועות האחרונים, לנוכח החלטת השלטונות להוציא להורג שלושה מבין מארגני ההפגנות בנובמבר, התחדשו המחאות, אם כי בקנה מידה מצומצם יותר. ייאמר לזכות המשטר כי לנוכח החשש מהתפרצות ציבורית, הוחלט כי בית המשפט ישקול מחדש את עונשם של השלושה. 

אזרחים איראניים נגד ההוצאות להורג במדינה (צילום: REUTERS/Hannibal Hanschke)אזרחים איראניים נגד ההוצאות להורג במדינה (צילום: REUTERS/Hannibal Hanschke)

בנוסף, ייתכן שרוחאני מבקש לאותת למנהיג הרוחני חמנאי ולציבור שהפרלמנט והמחנה השמרני מצר את צעדיו באופן שמסכן את אזרחי איראן ואת בריאותם. הוא רואה את ההתחזקות של המחנה השמרני בפרלמנט, והוא בעיקר עד לייאוש בקרב הצעירים והאכזבה הגדולה מתפקודו. ייתכן כי הוא מנסה לשפר עמדות עבור המחנה שלו לקראת הבחירות הבאות במאי. כך או כך, ההתפרצות המחודשת של המגיפה אכן קשה. באיראן נרשמים בכל יום כ־200 מתים מקורונה, והייאוש אינו נעשה יותר נוח.

"המצב איום ונורא", אומר ג'וודנפאר. "מי שיכול מנסה לעזוב את המדינה. יש יותר תופעות של דיכאון, אגרסיביות, הייאוש מוביל למעשים לא הגיוניים שהמשטר מעודד. הבורסה של טהרן פורחת, דווקא בתקופה הכלכלית הכי קשה במדינה. בשיאים שלא ראינו. הציבור משקיע הון בכל מיני חברות שהן על סף פשיטת רגל והמשטר מחייה אותן. ערוץ הטלגרם של משמרות המהפכה מעודד את הציבור להשקיע בבורסה, אתה מבין? ואנחנו מדברים על ציבור שאין לו יכולת להתפרנס בכלל, אבל אנשים מוכרים את המכוניות שלהם, חקלאים את הטרקטורים, בתקווה להתעשר דרך הבורסה".

3. אחת ההתפתחויות ביחסיה של טהרן עם העולם החיצון, שזכתה ללא מעט סיקור, היא ההסכם לכאורה שאליו הגיעה עם סין על השקעה נרחבת באיראן. אולם ספק אם לעסקה הזו יש אכן כיסוי. עד כה נראה שבעיקר מדובר בהצהרת כוונות שנועדה מצד אחד לנגח את האמריקאים ולהראות להם שסין לא תקבל את התכתיבים של טראמפ, ומנגד לשרת אינטרס מובהק של המשטר האיראני להעניק תקווה לציבור שלו. 
כך או כך, לעת עתה לפחות לעסקה הזו אין רכיבים קונקרטיים, פרטניים ומדויקים. מדובר בשיח עקרוני בלבד, שאמור להעניק מעט חוסן פנימי למשטר באיראן. 

השאלה הגדולה שנותרה לגבי איראן היא עתידה בזמן הקרוב, אולי גם בשנים הקרובות. לנוכח הסנקציות המשתקות מצד ארה"ב ושאר העולם, המצב הכלכלי הקשה ומגיפת הקורונה, לא ברור לאן פניו של הציבור האיראני וכיצד תפעל ההנהגה. האם איראן תהפוך לשמרנית יותר? ייתכן. אם בבחירות הקרובות לנשיאות ינצח נשיא שמרן, הרי שהאיזון העדין בין שמרנים למתונים יופר, וכל שלוש הרשויות במדינה יהיו בידי השמרנים (הפרלמנט; הרשות השופטת, שכיום עומד בראשה שמרן המסומן כיורשו של חמנאי - האייתוללה איברהים רייסי; והנשיאות). 

מנגד, ניצחון של המחנה המתון ישדר שהנהגת איראן ממשיכה באותו קו פחות או יותר, אולי מתוך תקווה לשינוי בצד האמריקאי. כך או כך, השתלטות כלל שמרנית, או לחלופין איזון בין השמרנים למתונים, אינו צפוי להביא עמו שינוי במשטר או להפלתו. איראן בינתיים כמנהגה נוהגת.
 
[email protected]