אתמול התבשרו אזרחי לבנון על שורה של צעדים שנועדו לעצור את התפשטות הקורונה במדינה, שהמשמעות הדרמטית שלהם היא סגר. החל מאתמול ועד עשרה באוגוסט ייסגרו מסגדים, בתי קולנוע, מועדוני לילה, אירועי ספורט והשווקים. הממשלה החליטה לאפשר את פתיחתם של חברות פרטיות, בנקים ומוסדות חינוך היום ומחר בלבד ואז גם הם ייסגרו עד יום שני, עשרה באוגוסט, וכל זה קורה ערב סוף השבוע שבו מתחיל החג החשוב ביותר לאוכלוסייה המוסלמית בלבנון - עיד אל-אדחא (חג הקורבן). 

שר הבריאות, המזוהה עם חיזבאללה, חמאד חסן, אמר אתמול כי "חייבים ללכת אחורה ולהתייחס למצב כאילו המגפה רק החלה". זאת, בעקבות התפרצות (ביחס למספרים שידעה לבנון כמובן) מחודשת בימים האחרונים: 132 חולים ושמונה מתים ב-24 השעות שקדמו להודעה. וכך, החג הזה, שמתחיל ביום חמישי, צפוי להיות קודר במיוחד, קצת כמו ליל הסדר שעבר בישראל - עם סגר מוחלט, עלייה במספר החולים וסגירת בתי התפילה.

לכך מתווספות המצוקות הכלכליות הקשות של לבנון: האינפלציה שמשתוללת, כמו לדוגמה, מחירו של שק אורז במשקל חמישה ק"ג שעולה כיום יותר מפי שלוש בהשוואה לשנה שעברה, וכך גם מחירים של מוצרי יסוד אחרים. הכלכלה הלבנונית על סף פשיטת רגל ללא נכונות ורצון של משקיעים וחברות מחו"ל להשקיע כסף במדינה, וכל אלה מייצרים מצב שבו לתושבים אין את היכולת הכספית אפילו לבקר בבית חולים. 

האירוע בגבול לבנון  (צילום: הרשתות החברתיות)האירוע בגבול לבנון (צילום: הרשתות החברתיות)

את הוואקום הזה ניסה למלא בחודשים האחרונים חיזבאללה. לאחר שהוא ואנשיו הואשמו בהפצת הקורונה בשל הקשרים הענפים שלהם עם איראן, הקים הארגון רשת של מרפאות ובתי חולים שנועדה לתת מענה למצוקות התושבים לנוכח הקורונה. חיזבאללה אפילו מפעיל "קו חם" טלפוני שנועד לסייע נפשית ללבנונים במצוקה לנוכח המגפה. המרפאות הללו הוקמו אמנם בעיקר באזורים השיעיים, אך נותנות שירותים לבני עדות אחרות בחינם. בנוסף, סיפק חיזבאללה חבילות מזון למשפחות עניות במיוחד. המהלכים הללו השכיחו במקצת את ההאשמות הקשות שהיו נגד הארגון ועל חלקו בהתרסקותה הכלכלית של לבנון. לפתע חיזבאללה הפך למושיע של לבנון, עם תקציבי סיוע מנופחים במיוחד לאוכלוסייה והכריז כי הוא יוצא למערכה נגד הקורונה, הפעם כאויב הגדול של האומה הלבנונית. כלומר, הארגון השתלט על תפקידה של המדינה. 

נחזור כעת לאירועי אתמול ולניסיון הפיגוע שהסתיים ללא כלום. השאלה שעולה מהתיאור הזה, היא אם חיזבאללה במצבו הנוכחי - שבו הסיוע הכספי האיראני פוחת, הקורונה משתוללת, האזרחים בסגר והחג אינו חג - דווקא כעת יכול להרשות לעצמו הרפתקה צבאית מול ישראל? הרי מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה בכבודו ובעצמו התחייב שארגונו יגיב בעקבות כל פגיעה באנשיו, בסוריה או בלבנון. ואם ניסיון התגובה אתמול (אם היה זה כלל ניסיון תגובה של ממש) הסתיים בלא כלום, הרי שההיגיון אומר שחיזבאללה עדיין מחויב לתגובה צבאית נגד ישראל בעקבות הריגת אחד מפעיליו בתקיפה המיוחסת לישראל ליד דמשק. 

ועדיין, אם אפשר להמר, הרי שהתשובה המסתמנת היא שכנראה שלא. חיזבאללה אינו יכול להרשות לעצמו הסתבכות צבאית מול ישראל, לא עכשיו, לא בלבנון. מכאן, שייתכן שתבוא אולי תגובה נוספת של חיזבאללה, אך כזו שלא תגרור את ישראל למלחמה. לחלופין, חיזבאללה יכול לנסות לפגוע בישראל מרמת הגולן, או להמתין מעט, עד יעבור החג והסגר. 

בכל מקרה, צריך לציין שאירועי יום אתמול באזור הר דב, מבליטים עד כמה שני הצדדים, ישראל וחיזבאללה, נזהרים בפועל, במעשים, מלפגוע יתר על המידה זה בזה. נכון, ברמה ההצהרתית חיזבאללה מזלזל, סונט, מגחיך את הצד הישראלי ורק הבוקר הביטאון של הארגון אל-אח'באר, עושה זאת שוב. עמוד שלם שמבשר על ש"ישראל נלחמת בצללים של אנשי ההתנגדות", ברמזו לכך שהתקרית אתמול התרחשה בעיקר בדמיון של ישראל. ואילו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ, איימו שוב ושוב לפגוע בלבנון. אך בפועל, ישראל ירתה אתמול ירי אזהרה לעבר אנשי חיזבאללה וגם באירועים קודמים כמו בתקיפת שיירות של חיזבאללה בסוריה, ניסתה להזהיר את יושבי כלי הרכב לפני שפגעה במכוניות עצמן. וגם חיזבאללה מבין את המשמעות של פגיעה בחיילים או אזרחים ישראלים. אחרת, כבר מזמן היינו עדים להסלמה רבתי והרעשה כבדה על הצפון.  

המחאה בלבנון (צילום: REUTERS/Imad Creidi)המחאה בלבנון (צילום: REUTERS/Imad Creidi)