כל העקרונות שהתווה אתמול גמזו, מנוגדים באופן מוחלט לכל מה שעשה עד אתמול בנימין נתניהו. שקיפות, מקצועיות, הגבלות מנומקות והגיוניות בלבד, מערכת הסברה אחודה וסדורה.
שיא השיאים של כל הזמנים היה כשגמזו הוריד את הכפפות והסביר לשומעיו, בהם נתניהו ואדלשטיין, שהגיע הזמן להעביר את האחריות למערכת הביטחון. עד לפני חצי שעה, שני אלה המשיכו להתבצר בהתנגדות בלתי־נתפסת למובן מאליו. "סליחה מערכת הבריאות, סליחה משרד הבריאות", אמר גמזו בהביטו לכיוון שר הבריאות, "זה לא שלנו, קטיעת שרשרת ההדבקה היא משימה שלא שייכת לנו, ואני שמח שצה"ל הסכים לקחת את המשימה הזאת. יש לו יכולת, יש טכנולוגיות, יש כלים, הוא יכול לעשות את זה, נעשה את זה טוב, זה הלב של עצירת המגיפה".
אז כתבנו ואמרנו והטפנו ודיברנו והוכחנו והבאנו דוגמאות, ונפתלי בנט נאלץ להתרוצץ כצנטריפוגה איראנית ללא סמכויות כדי לעשות את ההבדל ולנסות להוציא מים מן הסלע. אבל הסלע בשלו: נתניהו המשיך להתחפר ולהתעקש ולזלזל. אם הוא באמת האמין שאין בזה צורך, הוא צריך ללכת הביתה מיד. אם הוא ידע שזה נחוץ אבל העדיף להשאיר את המושכות בידיו משיקולים פוליטיים או אישיים, הוא היה צריך ללכת הביתה מזמן.
כשגמזו נשאל אתמול על כל זה, הוא נחלץ משדה המוקשים בדרך פשוטה: אני מעדיף להסתכל קדימה, לא אחורה, אמר. צודק. אם יסתכל אחורה, יהפוך לנציב מלח. הוא ימצא שם את שרשרת המחדלים והמחדלטורים שמוטטה את המשק הישראלי והחריבה את חייהם של מאות אלפי משפחות. עם המספרים האלה אי אפשר להתווכח. אחוזי האבטלה בישראל בעקבות הקורונה הם מהגבוהים בעולם, ולא בכדי. גם היום, חמישה חודשים אחרי שהכל התחיל, עדיין אין מערכת קטיעת הדבקה, אין מערך בדיקות מסודר, אין סגירת מעגל מהירה, אין הסברה מאוחדת וסדורה, אין שקיפות.
ומהי ההוכחה שכל מה שקראתם בטור הזה עד היום אכן קרה במציאות? העובדה שבעוד פרופ' גמזו מדבר על שקיפות ומקצועיות, הדיח מיקי זוהר את יו"ר ועדת הקורונה של הכנסת, ח"כ יפעת שאשא ביטון. בלי בושה, בלי סיבה, בלי קשר כלשהו למציאות שבה כולנו שרויים, הותז ראשה של היחידה שעשתה את תפקידה כמו שצריך עד היום. העיקר שהתליין מרוצה ושולחו מבסוט. מיליון מובטלים מבסוטים קצת פחות, אבל שלא יבואו בטענות. הרי אנחנו בקטסטרופה הזאת ביחד.
התרעות פיקוד העורף