פתאום אנחנו ביחד: האפשרות הטובה היא שפרופ' רוני גמזו הבין בארבעה ימים את מה שבנימין נתניהו לא הבין בארבעה חודשים. האפשרות הגרועה היא שנתניהו דווקא הבין, אבל לא נקט את האמצעים הנדרשים, כי לא רצה לוותר על סמכויות, לא רצה לתת לנפתלי בנט לצבור נקודות וחשב על עצמו - במקום לחשוב על המדינה.

אין מנוס מהתובנה שבנט (שוב) צדק, כשקבע אתמול שמדובר במחדל בסדר גודל של מלחמת יום כיפור. רוב מה שקרה כאן ניתן היה למנוע, לו ננקטו האמצעים הנכונים מבעוד מועד. זוהי לא חוכמה בדיעבד: הכל נאמר, נצעק ונבדק בזמן אמיתי, אבל נתניהו נלקח בשבי של חבורת פקידים במשרד הבריאות ולא הסכים לשחרר בשום אופן. הביביסטים שכנעו אותו שרק הוא יודע, רק הוא יכול, אין מלבדו. עכשיו הוא נאלץ להקשיב בסבר פנים זועפות לאמת, שניתכה עליו מפיו של פרופ' גמזו, ללא הנחות, לאורך דקות ארוכות אמש, אל מול פני האומה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: אלי דסה)ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: אלי דסה)

החדשות הטובות הן שגמזו הוא האיש הנכון במקום הנכון, אם כי הרבה אחרי הזמן הנכון. הופעתו אתמול היתה משכנעת, סוחפת ומקצועית. כשהוא דיבר, בנימין נתניהו התבשל על כיסאו, כאילו נקלע להתקהלות של חולים מאומתים שיורקים עליו נגיפים. מה הפלא שהוא הביא איתו את בני גנץ ויולי אדלשטיין והדגיש את המילה "ביחד". ברור שביחד. כשהוא עוד האמין שייצא מהקורונה מנצח, הוא עשה הכל כדי לנהל את זה לבד. כשהוא אוסף את שברי המחדל המהדהד שלו ומנסה לחשב מסלול מחדש, אז כולנו שם איתו ביחד.

פרופ' רוני גמזו (צילום: צילום מסך)פרופ' רוני גמזו (צילום: צילום מסך)

כל העקרונות שהתווה אתמול גמזו, מנוגדים באופן מוחלט לכל מה שעשה עד אתמול בנימין נתניהו. שקיפות, מקצועיות, הגבלות מנומקות והגיוניות בלבד, מערכת הסברה אחודה וסדורה.

 שיא השיאים של כל הזמנים היה כשגמזו הוריד את הכפפות והסביר לשומעיו, בהם נתניהו ואדלשטיין, שהגיע הזמן להעביר את האחריות למערכת הביטחון. עד לפני חצי שעה, שני אלה המשיכו להתבצר בהתנגדות בלתי־נתפסת למובן מאליו. "סליחה מערכת הבריאות, סליחה משרד הבריאות", אמר גמזו בהביטו לכיוון שר הבריאות, "זה לא שלנו, קטיעת שרשרת ההדבקה היא משימה שלא שייכת לנו, ואני שמח שצה"ל הסכים לקחת את המשימה הזאת. יש לו יכולת, יש טכנולוגיות, יש כלים, הוא יכול לעשות את זה, נעשה את זה טוב, זה הלב של עצירת המגיפה".

נפתלי בנט בדן פנורמה (צילום: פול/ קוקו)נפתלי בנט בדן פנורמה (צילום: פול/ קוקו)

כמה פעמים נאמרו הדברים האלה בחודשים האחרונים? נפתלי בנט כבר אמרנו. האיש התחנן להעביר את הסמכויות למשרד הביטחון. נתניהו נפנף אותו כיתוש טורדני. פקידי משרד הבריאות גיחכו לעברו בזלזול. הם ואפסם עוד. מה לא נכתב בעמודים האלה ובעמודים רבים אחרים על הרשלנות הפושעת באי־הכנסת מערכות החירום העוצמתיות מסוגן בעולם שנבנו במדינה הזאת, בדיוק לצורך משימה כזאת, לפעולה מיידית ומלאה. איך סירסו וייבשו את רשות החירום הלאומית. איך לא משתמשים בפיקוד העורף, מערך עוצמתי שאין לו תחליף ושיודע לעבוד ביעילות ובמהירות עם כל הרשויות המקומיות ועם כל טלפון נייד בכל השפות ובכל התנאים. איך לא מטילים על הצבא את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב, עם כוח האדם הכי מיומן וזמין והעוצמות הכי משובחות של עם ישראל.

אז כתבנו ואמרנו והטפנו ודיברנו והוכחנו והבאנו דוגמאות, ונפתלי בנט נאלץ להתרוצץ כצנטריפוגה איראנית ללא סמכויות כדי לעשות את ההבדל ולנסות להוציא מים מן הסלע. אבל הסלע בשלו: נתניהו המשיך להתחפר ולהתעקש ולזלזל. אם הוא באמת האמין שאין בזה צורך, הוא צריך ללכת הביתה מיד. אם הוא ידע שזה נחוץ אבל העדיף להשאיר את המושכות בידיו משיקולים פוליטיים או אישיים, הוא היה צריך ללכת הביתה מזמן.

הפגנות המחאה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)הפגנות המחאה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

כשגמזו נשאל אתמול על כל זה, הוא נחלץ משדה המוקשים בדרך פשוטה: אני מעדיף להסתכל קדימה, לא אחורה, אמר. צודק. אם יסתכל אחורה, יהפוך לנציב מלח. הוא ימצא שם את שרשרת המחדלים והמחדלטורים שמוטטה את המשק הישראלי והחריבה את חייהם של מאות אלפי משפחות. עם המספרים האלה אי אפשר להתווכח. אחוזי האבטלה בישראל בעקבות הקורונה הם מהגבוהים בעולם, ולא בכדי. גם היום, חמישה חודשים אחרי שהכל התחיל, עדיין אין מערכת קטיעת הדבקה, אין מערך בדיקות מסודר, אין סגירת מעגל מהירה, אין הסברה מאוחדת וסדורה, אין שקיפות.

ומהי ההוכחה שכל מה שקראתם בטור הזה עד היום אכן קרה במציאות? העובדה שבעוד פרופ' גמזו מדבר על שקיפות ומקצועיות, הדיח מיקי זוהר את יו"ר ועדת הקורונה של הכנסת, ח"כ יפעת שאשא ביטון. בלי בושה, בלי סיבה, בלי קשר כלשהו למציאות שבה כולנו שרויים, הותז ראשה של היחידה שעשתה את תפקידה כמו שצריך עד היום. העיקר שהתליין מרוצה ושולחו מבסוט. מיליון מובטלים מבסוטים קצת פחות, אבל שלא יבואו בטענות. הרי אנחנו בקטסטרופה הזאת ביחד.