1. "הכלכלה השחורה, שגם כך פורחת בישראל, משגשגת עוד יותר בתקופת הקורונה", אמר לי השבוע גורם בכיר במערכת הכלכלית. "הסיבה העיקרית", המשיך הבכיר, "זאת הלגיטימציה של עסקים קטנים ואזרחים 'לדפוק' כביכול את המדינה, בגלל הקורונה". עוד לפני שנלחמים בכלכלה השחורה, הבעיה היא שאי אפשר לכמת אותה במדויק. אפשר רק להעריך אותה באמצעות כמה פרמטרים. זה גם לא סוד גדול שהכלכלה השחורה בישראל עצומה: ההערכות נעות בין 20%־25% מהיקף הכלכלה הישראלית.

אחד התחומים המושפעים מהכלכלה השחורה הוא הדיור, וספציפית יותר - תחום השכרת הדירות. איפה אפשר לראות אינדיקציות לכך? ובכן, פעם בשנה מאפשרת רשות המסים, באמצעות הדיווח על פעילות ועדות הכופר שלה, הצצה לספורט הלאומי של הציבור בישראל: איך "דופקים" את המדינה באמצעות העלמות מס. הוועדות הללו דנות בנושאי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, מע"מ, מכס ועוד, ובסמכותן לדון בבקשות של נישומים ולהחליט להטיל עליהם כופר כחלופה להליך פלילי נגדם. ההחלטה מתקבלת לפי שורה של פרמטרים כמו הרשעות קודמות, חומרת העבירה, מצב אישי, עניין ציבורי בהעמדה לדין ועוד.

אני לחלוטין בעד תופעת הכופר, אף שהיא לא צודקת מבחינה מוסרית ומעניקה הנחות באישומים פליליים למעלימי מס. לפעמים בחיים צריך להיות חכמים ולא רק צודקים - ובעיקר להיות תכליתיים בגביית מס. היתרון הגדול של ועדות הכופר הוא שתשלום כופר חוסך זמן שיפוט יקר בהליכים שנמשכים שנים, ויש לכך גם יתרון כלכלי: סכום הכופר (או הקנס) שעל הנישום לשלם נוסף לסכום המס שמשולם בהליך האזרחי. כלומר, הכופר הוא מעין קנס, תוספת למס, שהנישום משלם לאחר שניסה להעלים מס.

השבוע הצצתי בהחלטות הכופר שפרסמה רשות המסים לשנת 2017, והתמקדתי בעבירות של אי־תשלום מס על שכר דירה. בסך הכל היו שם 283 החלטות כופר, ותארו לעצמכם כמה עוד לא נתפסו. הרי הרוב נתפסו בעיקר כתוצאה מהלשנות של שכנים, בני זוג מסוכסכים ושותפים עסקיים לשעבר.

יש כמה מסלולי מיסוי למשכירי דירות: הראשון הוא פטור ממס, מלא או חלקי. הפטור עומד כעת כל קצת יותר מ־5,000 שקל; השני הוא חיוב במס מופחת בשיעור של 10%; והשלישי - חיוב במס לפי מדרגות המס. אלא שלכולם ברור ששיעורי הציות בנוגע למס על שכירות נמוכים מאוד. לפי הערכות, כ־50% (ויש הערכות הגורסות שהשיעורים גבוהים יותר) מציבור המשכירים מעלימים מס.

2. ליקטתי כמה וכמה דוגמאות (כולן גלויות לציבור, כולל שמות מלאים) כדי להמחיש עד כמה זה ספורט לאומי. מדובר, לרוב, לא בעצמאים, אלא בשכירים שצברו דירות, בפנסיונרים או בתושבי חוץ. שימו לב לרשימה, והיא חלקית בלבד.

סיסל ב', פנסיונרית מתל אביב: חשד להעלמת הכנסות דירה, בהיקף של 2.9 מיליון שקל על פני תשע שנים. הכופר ששילמה: 290 אלף שקל.
מאור ואורה ב' מתל אביב: חשד להעלמת הכנסות משכר דירה, בהיקף של 3.3 מיליון שקל על פני חמש שנים. הכופר ששילמו: 500 אלף שקל.
סנדרה ומייקל ק', תושבי חוץ: חשד לאי־דיווח של הכנסות משכר דירה, בסך של כ־1.1 מיליון שקל, ובסיוע לאחר להתחמק ממס מהכנסות שכר דירה בסך של כ־3 מיליון שקל במהלך ארבע שנים. הכופר ששילמו: 465 אלף שקל.

אבי ש', תושב חוץ: חשד לאי־דיווח על הכנסות משכר דירה, בהיקף של 3.8 מיליון שקל במשך עשר שנים. הכופר ששילם: 570 אלף שקל.
יוסף ב', פנסיונר מתל אביב: חשד לאי־דיווח הכנסות משכר דירה, בהיקף של 746 אלף שקל במשך שמונה שנים. שילם כופר בסך 111 אלף שקל.

סוניה ו' מתל אביב: נחשדה באי־דיווח על חשבון בנק ב־UBS השווייצרי ועל הכנסות פסיביות שצמחו (הכנסות מריבית ושוק ההון) וכן השמטת הכנסות משכר דירה במשך שש שנים, בסך כולל של 280 אלף שקל. הכופר ששילמה: 71 אלף שקל. שושנה ט', יועצת למסחר מהמרכז: חשד להשמטת הכנסות במשך שש שנים, בסך של כ־533 אלף שקל, והעלמת שכר דירה בסך של 216 אלף שקל. שילמה כופר בסך של 140 אלף שקל.

בטי ת', גמלאית מחיפה: נחשדה באי־ דיווח על חשבון בנק ב־UBS השווייצרי, על הכנסות פסיביות שצמחו בסכום לא ידוע וכן בהשמטת הכנסות שכר דירה בסכום של כ־140 אלף שקל. הכופר ששילמה: 100 אלף שקל. מרדכי ת', גמלאי מהצפון: חשד של אי־דיווח על הכנסות בהיקף של 204 אלף שקל וכן העלמת משכורות, כשסך המס המועלם עמד על 37 אלף שקל. הכופר ששילם: 50 אלף שקל.

אלדד ל', שכיר מהצפון: חשד לאי־דיווח על הכנסות בשכר דירה במשך חמש שנים בסך של כ־440 אלף שקל. הכופר ששילם: 50 אלף שקל. אלון ו' מהמרכז ושרון ו' מהצפון: חשד להעלמת הכנסות מהשכרת נכסים ודירות בהיקף של 660 אלף שקל במשך שש שנים וכ־145 אלף שקל משכר דירה. הכופר ששולם: 220 אלף שקל. ציפורה מ' מהצפון: חשד להעלמת הכנסות מהשכרת נכסים ודירות במשך שש שנים, בסך של 240 אלף שקל שכר דירה וכ־700 אלף שקל עסקי. הכופר ששילמה: 246 אלף שקל.

אהרון ט', שכיר מהמרכז: נחשד באי־דיווח על הכנסות משכר דירה של 436 אלף שקל בשבע שנים. הכופר ששילם: 66 אלף שקל. נועם מ', שכיר מהצפון: חשד להעלמת הכנסת משכר דירה בהיקף של 330 אלף שקל בארבע שנים. הכופר ששילם: 50 אלף שקל. טל ומירב ר', שכירים מהמרכז: חשד להעלמת הכנסות משכר דירה בהיקף של 526 אלף שקל בשבע שנים. הכופר ששילמו: 50 אלף שקל. גרשון י', שכיר מירושלים: חשד להעלמת הכנסות משכר דירה בהיקף של 570 אלף שקל בשמונה שנים. הכופר ששילם: כ־86 אלף שקל.

זלמן מ' מהצפון: חשד להעלמת הכנסות משכר דירה, בהיקף של 1.25 מיליון שקל בשמונה שנים. הכופר ששילם: 188 אלף שקל. שמואל ב', שכיר מירושלים: חשד להעלמת הכנסות משכר דירה, בהיקף של 724 אלף שקל על פני חמש שנים. הכופר ששילם: כ־109 אלף שקל. אברהם מ', שכיר מירושלים: חשד להעלמת הכנסות משכר דירה, בהיקף של 2 מיליון שקל על פני עשר שנים. הכופר ששילם: 300 אלף שקל.

נתן א', שכיר מאזור המרכז: חשד להעלמת הכנסות משכר דירה, בהיקף של 1.5 מיליון שקל על פני עשר שנים. הכופר ששילם: 225 אלף שקל. ליאור ל', שכיר מאזור המרכז: חשד להעלמת הכנסות משכר דירה, בהיקף של 800 אלף שקל, על פני שמונה שנים. הכופר ששילם: 120 אלף שקל. יוסי מ', שכיר מאזור המרכז: חשד להעלמות הכנסות משכר דירה, בהיקף של מיליון שקל על פני שלוש שנים. הכופר ששילם: 300 אלף שקל.

שמואל מ', גמלאי מהצפון: חשד להעלמת הכנסות משכר דירה, בהיקף של כ־1.14 מיליון שקל, על פני שש שנים. הכופר ששילם: 170 אלף שקל. גיל פ', שכיר מהצפון: חשד להעלמת הכנסות משכר דירה, בהיקף של 813 אלף שקל, על פני תשע שנים. הכופר ששילם: 120 אלף שקל. דוד א', שכיר מירושלים: חשד לאי־דיווח על הכנסות משכר דירה במשך חמש שנים, בסך של כ־422 אלף שקל. שילם כופר של כ־63 אלף שקל.

בניין רשות המיסים (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)בניין רשות המיסים (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

3. מה עושים עם הפיתוי הגדול מאוד בהעלמת שכר דירה? הפתרון הוא משולב: מס מהשקל הראשון על שכר דירה וחובת דיווח כללית, כפי שאני כותב זאת אין־ספור פעמים. עם שני הצעדים הללו צריך לבטל את מס הרכישה על דירה נוספת, כדי לשמור על נטרליות במיסוי בין שוק הנדל"ן לשוק ההון. ובכלל, חובת דיווח כללית - ואפשר לעשות אותה מרמת הכנסה מסוימת - תלכוד ברשתה מעלימי מס רבים, ויחד עם כוח מחשוב גדול אפשר יהיה לראות איפה יש פער עצום בין רמת ההכנסות השוטפת לבין רמת החיים והנכסים שבידי הנישום - דבר שמעיד בדרך כלל על העלמות מס. אבל בקצב של ההחלטות בישראל - אני לא משלה את עצמי. עוד ועדות, עוד המלצות, עוד מסקנות, ובעיקר עוד מריחות.

4. המלחמה במעלימי מס אינה יכולה לקחת פסק זמן. היא מלחמה סיזיפית, עקשנית ומובן שלא יכולה ללכוד את כולם. הטכנולוגיה וחילופי המידע קידמו מאוד את רשויות המס בתפיסה של מעלימי מס גלובליים, אבל הטכנולוגיה יצרה כר חדש ופורה לפעילות של מעלימי מס.

דוגמה לטכנולוגיה ולחילופי מידע מועילים: עופר זלוף, תושב קיסריה, נעצר ושוחרר בתנאים מגבילים בתחילת החודש. החשד: אי־דיווח על חשבונות בנק בחו"ל, בהיקף של יותר מ־112 מיליון שקל ואי־דיווח על הכנסות שהופקו בחו"ל בסכום של כ־10 מיליון שקל. שמו של זלוף, מנהל ובעל מניות בחברות בחו"ל, תושב חוזר ששב לישראל לפני 13 שנה, עלה ברשימת בעלי חשבונות בנק בחו"ל במסגרת הסכמים לחילופי מידע בין מדינות ורשויות מס. ישראלים מחזיקים בחו"ל חשבונות בנק בעשרות מיליארדי שקלים לפחות, אין פסול חוקי כמובן להחזיק חשבון בנק בחו"ל, אבל יש פסול חוקי אם לא מדווחים על כך. ויש לא מעט כאלה - גם אחרי מבצעי גילוי מרצון שעשתה רשות המסים - שלא מודעים לכך שרשת המידע הגלובלית עלולה להפיל אותם ברשת של רשויות המס.

ודוגמה הפוכה: בסוף החודש נעצר ושוחרר מנחם גבריאל, תושב קדימה צורן, בחשד למכירת מטבעות וירטואליים בסכום של מיליוני שקלים, בלי לדווח עליהם. במהלך החקירה נמצאו התכתבויות הנוגעות לעסקאות רבות של המרת מטבעות וירטואליים (ביטקוין ואית'ריום), בהיקף של מיליוני שקלים, שעל פי החשד לא דווחו כמתחייב לפי פקודת מס הכנסה. כמו כן אותרו במסגרת החקירה עשרות ארנקים דיגיטליים של גבריאל, שנועדו על פי החשד לטשטש את זהותו כבעלים של הכספים ולהסתיר את מקורות ההכנסה.

יש מקרים שבהם כוח המחשוב הוא חסם גדול מאוד לפעילות של כסף שחור ולהלבנת הון, אבל יש מקרים, כמו מטבעות וירטואליים, שבהם הוא יוצר הזדמנויות, בייחוד למתוחכמים בינינו. בשנים האחרונות זיהו ברשות להלבנת הון נפחי פעילות הולכים וגדלים בשימוש בארנקים אלקטרוניים ובמטבעות קריפטוגרפיים לפעולות פיננסיות לגיטימיות, אך בד בבד גובר השימוש בנכסים וירטואליים לצורך פעילות עבריינית ולהלבנת הון, בין השאר באמצעות תוכנות וכלים טכנולוגיים. יש גם עדויות לפעילות מרובה במטבעות וירטואליים אצל נותני שירותי פיננסיים שנפתחו במיוחד לצורך זה. בשלב הזה יש קושי להתחקות אחר פעולות במטבעות וירטואליים ואחר מבצעיהן, ומבחינת רגולציה וחקיקה, השוק הזה נמצא הרחק מאוד מהסדרה. לכן הפופולריות שלו ככלי להלבנת הון עשויה לגדול.

זה רק אומר שעם התקדמות הטכנולוגיה, גם מעלימי מס מתקדמים, ולפעמים רשויות המס לא מצליחות להדביק את הפערים הללו. העלמות מס אי אפשר להעלים מעל פני האדמה, אבל אפשר בהחלט למזער ולחנך, בעיקר לחנך. הנורמה הישראלית היא להעלים. האם רשויות המס עושים את הכל בשביל למזער את התופעה? אני ממש לא בטוח.

eliz@maariv.co.il