1. אז הבטיח
אילו ראש הממשלה היה עומד בהתחייבויותיו, מחר (מוצ"ש) היו שמי ישראל נפתחים לתעופה והטסים היו סוף־סוף מתבשמים מהדיוטי־פרי ומחופשת בטן־גב בחופי יוון וקפריסין. הרי הבטחה ברוח זו ניתנה על ידי נתניהו ב־15 ביוני, במהלך ביקורו בישראל של ראש ממשלת יוון. "אנחנו מדברים על תאריך יעד של ה־1 באוגוסט לפתיחת השמיים. זה תלוי גם במה שיקרה עם מגיפת הקורונה. זוהי בשורה חשובה מאוד", אמר נתניהו.

בפועל, ישראל היא מדינת קורונה אדומה, עם שיעורי תחלואה מהגבוהים בעולם. התיירים מישראל אינם רצויים גם במדינות חובבות תיירים כחול לבן (בזכות הכיס התפוח) כמו יוון, טורקיה ואיי סיישל. טיסות אל־על מושבתות, ועתיד החברה בסימן שאלה בגלל ערפל פיננסי כבד המכסה את מסלול ההמראה. ארקיע מושבתת, ועובדיה נקלעו לחרדת נטישה. ישראייר מתחזקת בקושי את הטיסות לאילת ועושה את זה מטעמים של אחריות לאומית. רק החברות הזרות (בעיקר טורקיש, לופטהנזה והאמריקאיות) טסות מישראל. כשייפתחו השמיים לרווחה הן תהיינה בעמדת עדיפות מובהקת על אל־על.

שרת התחבורה מירי רגב הציגה בתחילת השבוע מתווה לפתיחת השמיים, הכולל בידוד מקוצר של חמישה ימים (במקום שבועיים) וחיוב בבדיקת קורונה לנוסעים שיגיעו ממדינות "אדומות". האם מישהו מעלה על הדעת את האפשרות שתייר יגיע לביקור בארץ הקודש וישהה בבידוד שבוע שלם? תהיו רציניים!

הציגה מתווה לפתיחת השמיים. מירי רגב (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)הציגה מתווה לפתיחת השמיים. מירי רגב (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אז מדוע מיהר נתניהו להבטיח שהשמיים ייפתחו? ראשית, כי לא היה נעים לו מאורחו, ראש ממשלת יוון. שנית, נתניהו אוהב להבטיח ולהשוויץ, כשזמן קצר לאחר מכן מגיעה הקטסטרופה. כך היה כשהמליץ לצעירים ללכת לשתות ולבלות, זמן קצר לפני פרוץ הגל השני.  

סאגת התקציב היא דוגמה נוספת למחויבות שנתניהו אינו עומד בה. בהסכם הקואליציוני נכתב במפורש שתקציב דו־שנתי לשנים 2020־2021 יאושר עד 25 באוגוסט. בסעיף 30 להסכם צוין כי בתחילת 2021 יבוצע בו מקצה שיפורים בהתאם למצב הקורונה. נתניהו תמך בכל העשור האחרון בתקציב דו־שנתי, המעניק אופק כלכלי ותכנון לטווח הארוך. גם שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ תמך בכך (השבוע הוא התהפך שלא במפתיע בעמדתו). אלא שהפעם, משיקולים פוליטיים קרים וכדי לשמור את האופציה להקדמת הבחירות, נתניהו עושה את תרגיל התקציב, ולפי מיטב המסורת הוא מפיל את התיק על כחול לבן האומללים.

עוד כמה דוגמאות לתעשיית הבטחות נתניהו שאותן הבטיח, אבל לא הבטיח לקיים: ב־4 במאי נפגש ראש הממשלה עם נציגי העצמאים והבטיח לקדם חוק תשלום דמי אבטלה: "המשבר זאת הזדמנות לשינוי. בואו נתחיל לעבוד על זה כדי להכניס את החקיקה לחוק ההסדרים". ב־24 ביוני כשהצעת החוק עמדה להצבעה, חזר בו נתניהו מההבטחה.

ב־13 בפברואר 2020 נחת ח"כ ניר ברקת (הליכוד) בניו יורק. עוד לפני שגלגלי המטוס נעצרו בחריקת בלמים הוא התבקש על ידי נתניהו לחזור מיידית לישראל. "ביקשתי מניר ברקת שיהיה שר האוצר המיועד בממשלה הליכוד הבאה", הסביר ראש הממשלה בכנס בחירות באור יהודה. מיותר לציין כי נכון לשעה זו שר האוצר המכהן הוא ישראל כ"ץ, שאינו מלקק דבש מראש הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ''ץ (צילום: מרק ישראל סלם, פלאש 90)ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ''ץ (צילום: מרק ישראל סלם, פלאש 90)

וההבטחה הפוליטית המעניינת מכולן, בעלת משמעות תקציבית יוצאת דופן, הייתה כמובן ההתחייבות לסיפוח. ב־25 במאי הבטיח ראש הממשלה במהלך ישיבת סיעת הליכוד: "תאריך היעד לתחילת הסיפוח הוא ה־1 ביולי, ואין לנו כוונה לשנות זאת. זאת הזדמנות שלא ניתן לה לחלוף". ההזדמנות אכן חלפה, וסיפוח כמובן שלא יהיה.

השאלה המסקרנת באמת היא מדוע נתניהו מפיץ הבטחות שאת מרביתן אינו מקיים. ואני כבר לא מדבר על סדרת הבטחות הזויות כמו הנהגת קו תעופה ישיר למכה לאוכלוסייה המוסלמית או התחייבות להורדת מחירי הדיור. ההבטחות, כמו הראיונות לערוצי הטלוויזיה השונים, ניתנות במועדים קריטיים כמו ערב הבחירות. האפקט שלהן מיועד בעיקר למצביעים המתלבטים הנופלים כל פעם מחדש בפח. אחרי הבחירות הן נשכחות וממוחזרות בבחירות שלאחר מכן. אני לא זוכר עד היום מה ההסבר של נתניהו לכך שח"כ ברקת אינו שר האוצר. ואולי הוא מאמין שהביביסטים ההולכים שבי אחריו בעיניים עצומות מתמכרים לתעשיית ההבטחות, ולא משנה מה קורה בפועל בשטח.

2. אובדן בלמים
ממטרת הכספים המורעפת על אזרחי ישראל הגיעה השבוע לשיא חדש. התוכנית "צ'ק לכל אזרח" שודרגה כך שגם משפחות לעשרה ילדים יקבלו מהמדינה את הצ'קים בחסות הביטוח הלאומי. שלא במקרה, משפחות אלה הן בעיקר במגזר החרדי, הבדואי והערבי. אז הנה - ממשלת הליכוד הלאומית הצליחה לעשות את הבלתי ייאמן ולרכז תחת קורת גג אחת את האינטרסים הכלכליים של המפלגות החרדיות ושל הרשימה המשותפת. חומר למחשבה לקראת מערכת הבחירות הקרובה.

הבעיה הגדולה היא שכל הפינוקים האלה, המורעפים בחסות משבר הקורונה, אינם מעודדים באמת את הצריכה. הכלכלנים מכנים את זה "הכנסה חד־פעמית" ולא "פרמננטית".

טענותיו של נתניהו כי אנשי מקצוע תומכים במהלך, משוללות כל יסוד. שום איש מקצוע רציני (למעט כמובן אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה) לא יצדיק מהלך חסר אחריות שכזה. תוכנית החלוקה מנוגדת גם לעמדת הדרג המקצועי באוצר, אבל הפוליטיקאים ובראשם נתניהו הפסיקו לספור את אנשי הדרג המקצועי ואת שאול מרידור, ראש אגף התקציבים. יותר ויותר החלטות ממריאות מעל לראשו של מרידור. למעט הגיבוי מהמנכ"לית קרן טרנר אייל (שהייתה כפופה אליו בעבר והוקפצה לתפקיד על ידי כ"ץ), אין לו גיבוי מקצועי. התעלומה הגדולה ביותר היא מה הוא עדיין עושה באוצר.

ראש הממשלה נתניהו מציג את תכנית ''מענק לכל אזרח''ראש הממשלה נתניהו מציג את תכנית ''מענק לכל אזרח''

גם החלטות תקציביות מרחיקות לכת נוספות מתקבלות מאחורי גבם של אנשי המקצוע, שמופתעים ללמוד עליהן במסיבות עיתונאים או בישיבות של ועדת הכספים.

ראש הממשלה, שצופה את פני הבחירות, עושה ככל יכולתו לשמר את השקט התעשייתי בצמרת הליכוד. בימים אלה כל ח"כ מלך. לכן שר האוצר זורם ונענה לכל גחמה שלו ושל חברי כנסת, ולו רק כדי להקדים מבחינת מעמדו את יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר. שר האוצר נכנע ליו"ר ועדת הכספים, שהתנה את אישור הפחתת מס הרכישה לקוני דירה שנייה באישור תוכנית המענקים המשודרגת עבור משפחות מרובות ילדים, כאילו מס הרכישה ועידוד שוק הנדל"ן הישראלי הפכו לאמצעי סחטנות פוליטי.  

בעקבות פנייתה של ח"כ אתי חוה עטיה (הליכוד) סוכם שתבוטל ההפחתה של 30% מהשכר הנוגעת למובטלים או לשוהים בחל"ת, בתנאי שישתתפו בהכשרות מקצועיות. על פי ההערכות, מדובר בהוצאה נוספת של מאות מיליוני שקלים. שר האוצר נענה גם לפניית ח"כ אופיר כץ (הליכוד) להוספת 2,000 תקנים לאחיות ו־400 תקנים לרופאים. התיקון ימנע פגיעה בשכר הצוותים הרפואיים. השיא הוא כוונתו של ראש הממשלה להוסיף בפתאומיות 3 מיליארד שקל לתקציב מערכת הביטחון.

אבל איך עושים את כל זה בהיעדר תקציב מאושר? זה נעשה באמצעות פטנט חדש המכונה "קופסה תקציבית". בלשון הגששים זה נקרא ישראבלוף. אגב, כל התוספות התקציביות האחרות ניתנות באמצעות פטנט המכונה "תקציבי קורונה". מדובר בסכום חסר תקדים של כ־200 מיליארד שקל (כולל תקציבי מענקי הסיוע וצ'ק לכל משפחה) המהווה כמחצית מתקציב המדינה המאושר ל־2019. השימוש בו נעשה אף שלא אושר כדין בהחלטת הממשלה וכנסת.

גירעון המדינה הולך ותופח, והחשש הגדול הוא היעדרם של מנועי צמיחה שיוציאו אותנו מהברוך. נגיד בנק ישראל, שהוא גם היועץ הכלכלי לממשלה, דופק על השולחן בדרכו המנומסת, אבל אף אחד כבר לא מקשיב לעצותיו. חברות דירוג האשראי היו עד היום סלחניות לגבי הגירעון, וחברת S&P הבינלאומית (סטנדרט אנד פורס) אף הרחיקה לכת והעלתה לפני כשנה את דירוג האשראי ל־AA מינוס המחמיא. אך מדובר במצב זמני שישתנה.

מי שהיה הראשון לזהות את הקטסטרופה המתקרבת הוא החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו. לנוכח ההתנהלות התקציבית המופקרת והזינוק הלא מבוקר בגירעון הוא הקדים להודיע לשר האוצר על פרישתו. בפגישה בין השניים ניסה כ"ץ למנוע את פרישתו, אבל זה לא עזר. כשהקטסטרופה תגיע, חזקיהו כבר יהיה במקום אחר לחלוטין.

3. סוחרי האשליות
השבוע פרסם בנק ישראל קטעים מדוח היציבות השנתי (הדוח המלא יפורסם בקרוב), הרלוונטי במיוחד לתקופת הקורונה. מדובר בניתוח כושר הפירעון ויציבותן של 286 חברות בורסאיות בתרחיש שבו המשק ייכנס שוב לסגר לקראת החורף.

ובכן, בניגוד למה שאפשר לצפות, תמונת המצב לא כל כך גרועה. מתברר כי ב־70% מהחברות לא יהיו קשיי נזילות גם במצב של סגר מלא. מאידך, 44 חברות, בעיקר בתחום הנדל"ן והבינוי, עלולות להתמודד עם בעיות נזילות עד כדי סכנה לקיומן.

אם המצב לא כל כך גרוע, ניתן לתמוה מדוע פרס הנגיד פרופ' אמיר ירון רשת ביטחון פיננסית של 15 מיליארד שקל לרכישת איגרות חוב של חברות בורסאיות בדירוג מינימום של A מינוס. מרבית שחקני הבורסה סבורים שמדובר בטעות קשה, המיטיבה עם מנהלי חברות שלקחו סיכונים, ומענישה מנהלים שמרניים שהתמקדו בשמירה על הקופה.

פרופ' אמיר ירון - נגיד בנק ישראל (צילום: נעם ריבקין פנטון, פלאש 90)פרופ' אמיר ירון - נגיד בנק ישראל (צילום: נעם ריבקין פנטון, פלאש 90)

כך או אחרת, מתברר שלמרות החששות מגל קורונה שלישי, מאות אלפי המפוטרים והמיתון במשק, הבורסה מתפקדת בזכות הספונסר הראשי (נגיד בנק ישראל) כאילו היא בפלנטה אחרת. סיכום המסחר בחודש יולי (שבו החל גל הקורונה השני) מוכיח את זה. לפי נתונים שסיפקה נורית דרור מיחידת המחקר בבורסה, המסחר ביולי (יום המסחר האחרון נערך אתמול) התאפיין בעליות שערים בכל מדדי המניות המובילים, בדומה למגמה בבורסות מובילות בעולם.

מדד ת"א 35, המייצג את המניות הגדולות, עלה בכ־3%, ומדדי ת"א, המייצגים את המניות הבינוניות, עלו ב־6%־7%. בניגוד לחודשים קודמים, דווקא המניות הנסחרות בבורסות בארה"ב ובאירופה עלו פחות. איגרות החוב הקונצרניות זינקו ב־5% בממוצע. מדד ת"א 35 נמוך עדיין בכ־18% לעומת תחילת 2020.

אז איך קורה הנס הזה? היו לנו הצעדים הנוספים של בנק ישראל, הודעת הממשלה על הרחבת תוכנית הסיוע לשכירים לעסקים ולעצמאים, מענק סיוע לאזרחים של 6.5 מיליארד שקל, הארכת דמי אבטלה לנמצאים בחל"ת עד יוני 2021, ופטור ממס על משיכת כספים מקרן השתלמות.

וישנן כמובן הודעותיהן של מספר חברות בעולם על התקדמות בפיתוח חיסון לנגיף הקורונה, ומגעים שמנהלת ישראל לרכישת החיסון. נקודתית, קשה להתעלם מזינוק של 16% במדד מניות חברות ושותפויות הנפט והגז, שזינק החודש בכ־16% בהשפעת עסקת שברון-נובל אנרג'י.

כמובן שהבורסה החיובית תיטיב מאוד עם החוסכים לטווח הארוך בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות. תשואות יולי בקופות הסולידיות שיפורסמו בתחילת השבוע הבא יסתכמו ב־1%־1.5% וימתיקו את הגלולה המרה שהייתה במחצית 2020.

השאלה הגדולה היא לאן הולכים מכאן והלאה. לפי כל התחזיות, המצב הכלכלי במשק הולך להיות רע לתפארת. בטווח הארוך מחירי המניות מושפעים ממצב המשק, שכן כלכלה במיתון משפיעה לרעה על רווחי החברות הבורסאיות.

אלא שכאן בדיוק נכנס הנושא של "ציפיות המשקיעים". סוחרי הבורסה הם מטבעם אופטימיים ואוהבי סיכונים, אחרת הם היו עוברים לעסוק בפקידות שומה או בהנהלת חשבונות. לפעמים הם סוחרים באשליות. לכן כל שמועה על התקדמות משמעותית במציאת חיסון לקורונה תקפיץ את הבורסה. כל ידיעה על אפשרות להורדה נוספת בריבית תשפר את מדדי המניות. מאידך, תקרית בצפון עם חיזבאללה תהיה לא יותר ממכה קלה בכנף, ובעקבותיה ימשיכו המניות לעלות.

וחוץ מזה, על הגדר שוכבים מאות מיליארדי שקלים ללא תנועה. חלק גדול מהם נח בעו"ש ללא תנועה עם אפס ריבית. בשלב מסוים הוא יפסיק להשתעמם ויחפש ריגושים. שוק הנדל"ן הוא אפשרות השקעה מעניינת אבל משעממת. הבורסה לעומת זאת מספקת סיפוקים מיידיים.

4. האזרח המודאג ד"ר תומר
נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר מודאג מאוד. בכיר התעשיינים, שנכנס לתפקידו ערב פרוץ משבר הקורונה והמאגד בארגונו 80% מהמעסיקים במשק, חושש לגורל הכלכלה הישראלית. לא פחות.

"מה שהממשלה עשתה עד היום נתן מענה חלקי בלבד למצב. תוכניות הסיוע הכלכליות מייצרות אומנם רשת ביטחון לעובדים ולעצמאים, אבל אין פתרון לעתיד העסקים ולשימור פעילותם העסקית. פיצוי לבעלי אולמות אירועים שסגורים ולמי שנפגע זה בסדר. אבל אני לא מדבר על כך, אלא על הצורך לשמור על עסקים שכבר עובדים ועל יצירת מנועי צמיחה עתידיים", אומר תומר.

מה חסר לך בדיוק בתוכנית רשת הביטחון והתוכניות האחרות שהממשלה הפעילה עד היום?
"רוב העסקים שנפגעו מהקורונה הציגו ירידה חדה במחזורי הפעילות. נכון שהתוכנית נותנת פיצוי לעסקים בעלי מחזור של עד 400 מיליון, שמחזור העסקים שלהם ירד ב־80%, אבל עסק כזה הוא ממילא חצי מת. אני מדבר על עזרה לעסקים שנפגעו ב־30% במחזור המכירות. עסק ששליש מפעילותו ירד מפסיד בגדול, ולאחר מכן ישלח שליש מהעובדים הביתה. אם לא יעזרו לו, הוא ימשיך לדמם. הממשלה חייבת לנטוש את עקרונות הסיוע הראשונים שהנחו אותה ולהפעיל מסלול פיצויים במתכונת מלחמת לבנון השנייה לכל עסק שנפגע במחזור ביותר מ־25%".

הממשלה פרסה רשת ביטחון לעובדים שהוצאו לחל"ת עד יוני 2021. לפחות עתידם מובטח.
"ממש לא, זה ביטחון פלסטר. הממשלה צריכה להתמקד בפתרונות אחרים כמו עידוד לשימור עובדים במקום העבודה כדי שלעסק לא יהיה תמריץ להוציא עובדים לחל"ת. הדרך הנכונה היא 'המודל הגרמני', המאפשר למעסיקים גמישות תעסוקתית. אצלנו בתעשייה עשרות אלפי עובדים כבר הוצאו לחל"ת ולא ברור אם יחזרו לעבודה. משיחות עם תעשיינים אני יודע שהם יפטרו עובדים בהזדמנות הראשונה, כי ההזמנויות העסקיות שהיו להם הולכות ונעלמות. שיעור הלא מועסקים יזנק גם בגלל הירידה בביקוש והסגר הצפוי בחורף. חל"ת הוא כמו סרטן. אם אתה לא מסיר אותו מהר, בסוף כל הגוף יקרוס. שאלתי את פקידי האוצר אם הם נתקלו אי־פעם בעסק שמפסיד לאורך זמן בגלל תזרים מזומנים שלילי ובסוף לא נסגר. לא קיבלתי תשובה".

אתה מזהיר מפני מודל חל"ת. במילים אחרות, אתה טוען שמדובר בטעות שעוד תעלה לנו ביוקר? 
"במצב הנוכחי ברור שאם לא יהיה שינוי נימצא במדרון חלקלק שיביא כבר ביוני 2021 למצב של חדלות פירעון במשק. אם אנסה לחשב על רגל אחת את תזרים המזומנים הממשלתי, הרי שבהנחה שהיא משלמת כ־5 מיליארד שקל דמי אבטלה בחודש, ועד יוני 2021 כ־60 מיליארד שקל, הכתובת על הקיר. יחד עם כל ההוצאות והירידה בהכנסות, אני מסוגל להגיד כבר היום, על אף שאני לא החשב הכללי, שביוני אנחנו הולכים לפשיטת רגל. בסוף מספרי המשק ידברו בעד עצמם, וכולם יראו שהם גרועים. אנחנו כמו אוטו שדוהר במורד ואף אחד לא מחזיק את ההגה. אנחנו בדרך לקטסטרופה, ועדיין לא מאוחר להסיט את ההגה. אם נמשיך במדיניות הנוכחית, ללא מנועי צמיחה, המדינה תדהר לפשיטת רגל. במצב זה כבר ביוני 2021 לא יהיה מספיק כסף בקופה להשקעות בתשתיות ובבריאות. אם לא יהיה 'נס קורונה', יהיו כאן מיליון מובטלים בלי שהמדינה תוכל לשלם להם דמי אבטלה".

אתה יוצא בתחזית קשה מאוד. מה אתה שומע מהתעשיינים?
"בכל יום אני מנהל שיחות עם 5־10 תעשיינים, ולכל אחד יש את הבעיות שלו. אני אומר לך בפירוש שתמונת המצב לא טובה. חלק מהתעשייה אומנם עובדת, אבל כולם מסתכלים קדימה, רואים מה קורה ומבינים שיהיה קשה. רוב מדינות המערב מעדיפות תעשיות מקומיות ולכן הייצוא בכל מקום נפגע. תאמין לי שאף תעשיין לא רוצה להיפרד מהעובדים שלו. אני אופטימיסט, אחרת לא הייתי תעשיין, אבל היום אני לא אופטימי. כל יום אני מקבל לפרצוף 5־10 שיחות טלפון מתעשיינים מודאגים. הקטנים והבינוניים נפגעים הכי הרבה, וגם הגדולים בברוך לא קטן".

מה הפתרון שלך למצב?
"הפתרון צריך להיות דומה למה שכל עסק היה עושה, והוא להפסיק בשלב הראשון את הדימום באופן מיידי. איך עושים את זה? ראשית, לשמר את העסקים הקיימים, לדאוג שאלה שהחזיקו עד היום מעמד ימשיכו לפעול בסיוע מסלול פיצויים נרחב יותר. לייצר מנועי צמיחה ולדאוג באמת ולא בססמאות למתן העדפה לרכש כחול לבן. בהתאחדות התעשיינים הכנו כבר לפני כמה שבועות תוכנית עסקית רחבה הנשענת על ארבעה נדבכים: מענקי סיוע למפעלים שנפגעו, שימור עובדים, השקעות בתשתית והכשרות מקצועיות. כבר יזמנו תוכנית חדשנית להכשרות. בנוסף חשוב להוציא לפועל מהלכים שיביאו להורדת עלות ההעסקה של העובדים, כמו הורדת דמי ביטוח לאומי למעסיקים, ולעצירת הפרשות הפנסיה לתקופה זמנית, הן לעובד והן למעסיק, כי ממילא עובד הנמצא בחל"ת לא מקבל שום הפרשה לפנסיה".

האם באוצר ובממשלה קשובים לכם או שמתעלמים מהעצות? הרי רק השבוע אושרה התוכנית "צ'ק לכל אזרח" בתמיכת 68 חברי כנסת, אפילו ללא מתנגד אחד.
"יש קשב אצל ראש הממשלה, שר האוצר ושר הכלכלה, אבל אף אחד לא תפס עדיין את ההגה ואת חומרת המצב, כי כולם עסוקים בדברים אחרים. שר האוצר קשוב ויש שיח, אבל אני צריך לעבור את חומת הפקידים שלו, שראיית עולמם נותרה תקועה בעידן שלפני הקורונה. על התוכנית 'צ'ק לכל אזרח' אני מסתכל ברגשות מעורבים. היא לא תוכנית טובה, אבל אם אין שום תוכנית סיוע מיידית, היא הרע במיעוטו. נוצר ואקום ולתוכו הוכנסה תוכנית לא טובה. כל ראשי הממשלה והאוצר ישבו בעבר בשולחן עגול עם המעסיקים ושמעו מהניסיון שלנו ומה שאנחנו מביאים מהשטח. היום הממשלה לא עושה את זה".

האם בנק ישראל יכול לסייע בשינוי המצב דרך הורדת הריבית או חיזוק הדולר?
"אומנם בנק ישראל רוכש לא מעט דולרים, אבל אין ספק שצריך לעשות יותר. הייתי שמח אם הנגיד היה ממשיך בהורדת הריבית למרות שהרבה כבר לא נשאר. אני חושב שקצת יותר מלחמה בספקולנטים תסייע. גם המשך מדיניות הרכישות היא צעד מתבקש. אני מדבר עם הנגיד באופן קבוע ומעביר לו את המסרים ללא הפסקה".

אתה חושב שאנחנו הולכים לבחירות בסוף השנה?
"אף אחד לא יודע מה באמת יקרה, אבל אני רוצה לענות ללא התייחסות לצד הפוליטי. אני ער לבעיות הפוליטיות, ואי־היציבות במשק בעקבות הבחירות עלולה להקשות הרבה יותר. אני מקווה שגודל השעה יאפשר לפוליטיקאים לדעת לתפקד יחד. מבחינתי ביבי וגנץ הם כמו זוג שרב אבל מחליט בסוף שלא להתגרש למען הילדים, ובסופו של דבר חוזרים לחיות יחד. אני יודע שהצדדים לא חיים היום בשלום, אבל בחירות הן האיום הכי גדול על כלכלת ישראל. אני מקווה שיסתכלו על העתיד למען כולנו. כמו שתוכניות החילוץ המסובכות ביותר של המשק הושגו בעבר בשולחן עגול, אני מקווה שגם הפעם זה יקרה. צריך לשבת עם המגזר העסקי כדי להגיע לעסקת חבילה שתעזור לתעסוקה, לשימור העסקים ולהצלת המשק. כמו שעשו בהצלת המשק ב־1985 - אפשר לצאת גם עכשיו עם התוכנית הטובה ביותר".