המעצמה החזקה במזרח התיכון, זאת שיש לה עליונות אווירית, מודיעינית וצבאית על כל שכנותיה, ניצבה השבוע מכווצת כולה מול מיליציה לבנונית שמאיימת לבצע בה פיגוע. מדיווחי התקשורת אפשר היה להתבלבל ולחשוב שמבין שתיהן - לא חיזבאללה הוא הארגון שנמצא עכשיו בשבר כלכלי, חברתי ופוליטי. בשעה שנכתבות שורות אלה עומד עדיין צה"ל הגדול כולו מתוח ודרוך לקדם פיגוע של חיזבאללה בגבול הצפון.
מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה צופה בנו משועשע ולא מאמין למזלו הטוב. דווקא עכשיו, כשהארגון שלו בשפל שלא היה כמותו, עם תקציב מקוצץ, עם מפגינים זועמים ברחובות ביירות ועם פטרון איראני שגם הוא בשיא חולשתו, נראית ישראל כמי שמתחננת שרק לא יירה עלינו. הוא כבר לא צריך לעשות כלום - במלחמת העצבים הוא כבר ניצח.

כשנהרג פעיל חיזבאללה לשעבר בתקיפה בשדה התעופה של דמשק לפני שבועיים, פורסמו מסרים מתנצלים בשמה של ישראל. במקום לשאול מה עושה פעיל חיזבאללה במתקן איראני בלב סוריה - פורסם כי ישראל מבהירה שלא התכוונה להרוג אותו. במקום להבהיר כי אם טיל חיזבאללה אחד יחצה את הגבול - ביירות תרעד, הודיע צה"ל שהוא נערך לקדם את תגובת חיזבאללה.

נסראללה שתק. הפעיל שאיתרע מזלו להיות במחסן בזמן התקיפה עניין אותו כקליפת השום. הוא נקבר אומנם עטוף בדגל חיזבאללה, אבל בלוויה צנועה בכפרו עיתית. הוא לא היה חייב להגיב, אבל לנוכח מסרי ההתנצלות מישראל בחר לשלוח חוליה, שלא היה לה הרבה סיכוי לפגוע, אלא בעיקר לעצבן.

הארבעה, שספק אם הם אנשי חיזבאללה, הגיעו עם נהג מביירות וירדו בכביש המשיק למורדות הר דב. הם התחילו לטפס באור יום לעבר מוצב גלדיולה, דרך הוואדי המכונה "ואדי זבל" בצה"ל, על שם מכולת הזבל שניצבת בפתחו. זה אחד מצירי החדירה הידועים והמוכרים לאזור הר דב, שנצפה בכל ימות השנה, ובטח בימים של כוננות, ואכן התצפיתנית זיהתה את החבורה עוד בשעת בוקר מוקדמת.

היה חם מאוד ביום שני השבוע, והחבורה טיפסה במשך שעות רבות במדרון התלול, מדלגת מסלע לסלע ובין שיח לשיח. כוחות הנח"ל והשריון במוצב נערכו לקבל אותם, ומעליהם זמזם כל הזמן מזל"ט ישראלי, אבל הם המשיכו לעלות. ביקור של ראש הממשלה בפיקוד הצפון בוטל, והרמטכ"ל שכבר הגיע לפניו ירד למוצב הפיקוד. יחד עם מפקד פיקוד הצפון החליט שלא להרוג את הארבעה, אלא רק לשבש את הפיגוע.

ארבעת אנשי החוליה טיפסו את 150 המטרים האחרונים במשך שעות, ואחרי שהיה ברור שחצו את הגבול לישראל, נורתה לקרבתם אש צלפים וטנקים, ושוגרו שני טילים מכלי טיס. הארבעה לא ניסו אפילו להגיב באש. הם החלו במנוסה מבוהלת במורד ההר, תוך שהם נופלים ונחבלים. הם נכנסו בצליעה לרכב ההסעות שהמתין להם למטה וחזרו לכיוון ביירות.

החיילות העלובה שהפגינו מעלה סימני שאלה אם מדובר בכלל באנשי חיזבאללה. להבדיל מכל פעולה של חיזבאללה - לא הייתה להם שום מעטפת, לא חיפוי, לא מרגמות ולא נ"ט. כוחות חיזבאללה בדרום לבנון כלל לא היו מודעים לפעולה הזאת. ייתכן שנסראללה שלח חוליה של שכירים שיוכל להתכחש אליה, וכך אכן הוא עשה. לא אופתע אם יתברר שחברי החוליה היו בכלל פלסטינים.

בערב הופיעו רה"מ ושר הביטחון חמורי סבר, וסוף־סוף שיגרו מסר מאיים לעבר חיזבאללה. שלא כמנהגו, נסראללה המשיך לשתוק. בלי להתאמץ ובלי לסכן את אנשיו, הוא הצליח לשמר את משוואת ההרתעה מול ישראל: על פגיעה בלבנוני על אדמת סוריה - תהיה תגובה משטח לבנון. ישראל צריכה ליצור משוואה אחרת: על כל פגיעה משטח לבנון - תהיה תגובה נגד לבנון, ולהעביר את הדילמה לנסראללה.

אנחנו נמצאים בחלון הזדמנויות שלא יימשך זמן רב: עד נובמבר לפחות יש לנו ממשל אמריקאי אוהד, שרואה איתנו עין בעין את האיום האיראני, וזה הזמן שנעצב אנחנו את המציאות בצפון ולא נתמסר לתכתיבים של חיזבאללה. איראן וחיזבאללה עכשיו בשיא חולשתם. ג'ו ביידן כבר הצהיר שאם ייבחר - הוא יחזיר על כנו את הסכם הגרעין עם איראן, וכבר ראינו איזו רוח גבית נותן ההסכם הזה להתפשטות האיראנית באזור. את החלון הזה, עד לבחירות בארה"ב, צריך לנצל לבלימת הגרעין האיראני, להתבססות שלהם בסוריה וליצירת משוואת הרתעה אחרת מול חיזבאללה.

הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13
tguvot@maariv.co.il