הארבעה, שספק אם הם אנשי חיזבאללה, הגיעו עם נהג מביירות וירדו בכביש המשיק למורדות הר דב. הם התחילו לטפס באור יום לעבר מוצב גלדיולה, דרך הוואדי המכונה "ואדי זבל" בצה"ל, על שם מכולת הזבל שניצבת בפתחו. זה אחד מצירי החדירה הידועים והמוכרים לאזור הר דב, שנצפה בכל ימות השנה, ובטח בימים של כוננות, ואכן התצפיתנית זיהתה את החבורה עוד בשעת בוקר מוקדמת.
היה חם מאוד ביום שני השבוע, והחבורה טיפסה במשך שעות רבות במדרון התלול, מדלגת מסלע לסלע ובין שיח לשיח. כוחות הנח"ל והשריון במוצב נערכו לקבל אותם, ומעליהם זמזם כל הזמן מזל"ט ישראלי, אבל הם המשיכו לעלות. ביקור של ראש הממשלה בפיקוד הצפון בוטל, והרמטכ"ל שכבר הגיע לפניו ירד למוצב הפיקוד. יחד עם מפקד פיקוד הצפון החליט שלא להרוג את הארבעה, אלא רק לשבש את הפיגוע.
ארבעת אנשי החוליה טיפסו את 150 המטרים האחרונים במשך שעות, ואחרי שהיה ברור שחצו את הגבול לישראל, נורתה לקרבתם אש צלפים וטנקים, ושוגרו שני טילים מכלי טיס. הארבעה לא ניסו אפילו להגיב באש. הם החלו במנוסה מבוהלת במורד ההר, תוך שהם נופלים ונחבלים. הם נכנסו בצליעה לרכב ההסעות שהמתין להם למטה וחזרו לכיוון ביירות.
בערב הופיעו רה"מ ושר הביטחון חמורי סבר, וסוף־סוף שיגרו מסר מאיים לעבר חיזבאללה. שלא כמנהגו, נסראללה המשיך לשתוק. בלי להתאמץ ובלי לסכן את אנשיו, הוא הצליח לשמר את משוואת ההרתעה מול ישראל: על פגיעה בלבנוני על אדמת סוריה - תהיה תגובה משטח לבנון. ישראל צריכה ליצור משוואה אחרת: על כל פגיעה משטח לבנון - תהיה תגובה נגד לבנון, ולהעביר את הדילמה לנסראללה.
אנחנו נמצאים בחלון הזדמנויות שלא יימשך זמן רב: עד נובמבר לפחות יש לנו ממשל אמריקאי אוהד, שרואה איתנו עין בעין את האיום האיראני, וזה הזמן שנעצב אנחנו את המציאות בצפון ולא נתמסר לתכתיבים של חיזבאללה. איראן וחיזבאללה עכשיו בשיא חולשתם. ג'ו ביידן כבר הצהיר שאם ייבחר - הוא יחזיר על כנו את הסכם הגרעין עם איראן, וכבר ראינו איזו רוח גבית נותן ההסכם הזה להתפשטות האיראנית באזור. את החלון הזה, עד לבחירות בארה"ב, צריך לנצל לבלימת הגרעין האיראני, להתבססות שלהם בסוריה וליצירת משוואת הרתעה אחרת מול חיזבאללה.
התרעות פיקוד העורף