במסגרת שיטוטיי ברשת נתקלתי במאמר חשוב שפרסם האלוף (במיל') יעקב עמידרור. במאמר שנכתב עבור מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, כתב מי ששירת כראש המל"ל על קבלת החלטות במשבר הקורונה. עמידרור התייחס לארבעה מרכיבים של המשבר: בריאות הציבור, שימור הכלכלה, זכויות האזרח וההקשרים הבינלאומיים והאזוריים. הוא טען כי המשבר מעמיד את מערכת קבלת ההחלטות ברמה הלאומית במבחן קשה, במיוחד לנוכח אי־הבהירות וחוסר האפשרות לסמן כלים ברורים של תגובה נכונה לאירועי שרשרת ההדבקות של הנגיף.

אין כל ספק כי המגיפה חשפה במערומיה את חוסר יכולת הממשלה ומוסדותיה לקיים עבודת מטה סדורה, להחליט ולפרסם לציבור הנחיות ברורות ואחידות. נראה היה כי היטבנו להתמודד עם הגל הראשון של הנגיף, אלא שאז התברר כי טעינו בהערכה. טעינו בעוצמת פתיחת המשק ולא השכלנו להכין את ארגז הכלים הנדרש להתמודדות ראויה עם המגיפה.

לממשלה הנוכחית - המנופחת, הלא יעילה, שמלאה בחילוקי דעות ומתקשה ליצור אמון בציבור - אין יכולת לנהל משבר רפואי וכלכלי כה עמוק ופתלתל. אין בה נחישות, יכולות להחליט והנהגה נחושה, והיא משדרת בלבול וחוסר אונים. גם מינויו של הפרויקטור הלאומי לנושא הקורונה טרם הקל ולו במעט את המאזן השלילי. כולנו מייחלים להצלחתו של פרופ' רוני גמזו ומקווים שיצליח לקטוע כמה שניתן את שרשרת ההדבקה.

במהלך עשרות שנות שירותי הביטחוני והעסקי הונחו על שולחני מאות רבות של סוגיות רגישות שדרשו החלטות. מצאתי את עצמי בולם יותר מאשר יוזם. הבינותי כי איזון, שיקול דעת ובחינה יסודית של הנתונים והסביבה הם קריטיים לקבלת החלטות נכונות. למרות ההצהרות הפומביות החוזרות ונשנות כי הנגיף אינו מבחין בין ימין לשמאל, או בין דעה כזו לאחרת, הפוליטיקה חדרה עמוק לתוך מערכת השיקולים לניהול המשבר, ואנו חשים אותה בהחלטות הסותרות והמבלבלות שלהן אנו עדים מספר פעמים ביום. השיקולים הפוליטיים של מרבית העוסקים במשבר משבשים יכולת גישה ישירה ואמיתית. הם נוטים להקל ראש במקרים אנושיים קשים, הן כלכליים והן חברתיים, מעמיקים את הפערים ומפחיתים בכך את אמון הציבור במנהיגיו. 

פיקוד העורף ואכיפת הקורונה (צילום: דובר צה''ל)פיקוד העורף ואכיפת הקורונה (צילום: דובר צה''ל)

השאלה המרכזית, שבה ניכרת חולשתה העיקרית של הממשלה, היא מה צריך להיות היחס בין ההגבלות מטעמים בריאותיים לבין הצרכים של המשק. הממשלה ומוסדותיה טרם מצאו את האיזון הנכון, ואנו עדיין במצב של ניסוי וטעייה.

גם כאשר נגיע לסופו של המשבר הרפואי, נהיה עדיין בעיצומו של משבר כלכלי וחברתי עמוק. אם נצרף לכך את גלי המחאה ההמונית שלה אנו עדים כעת, ברור כי תידרש מעורבות ממשלתית רחבה, שספק אם ביכולותיה הדלות, במיוחד זו הביצועית, היא תוכל להתגבר עליו. שבר חברתי עם משבר כלכלי עמוק קשים לפתרון, שבוודאי יהיה ארוך ומייגע. אותה גזירה תהיה נכונה גם ביכולתה להשיב את אמון הציבור בהנהגתה המקרטעת. 

בסופו של המשבר הבריאותי נהיה בפתחה של תקופת מעבר ארוכה, שבה שנצטרך לשנות סדרי עדיפויות, לתגבר את היכולות תוך הרחקתם של שיקולים פוליטיים. בריאות הציבור והצורך הביטחוני הדחוף ייאלצו לשלב ידיים ולגור בכפיפה אחת. אירוע המוני כמגיפת הקורונה יחייב גם הפקת לקחים ויישומם כדי להיות מוכנים לאירועים עתידיים. הפעם פעלנו מהיד לפה, אנו משלמים את שנות ההזנחה של המערכת הרפואית, ואין ספק שנהיה עדים לתוספות של מסים או קיצוצים בתקציבים על מנת לממן, ולו במעט, את אלו שמטה לחמם נשבר.

התייחסות מיוחדת תידרש גם למערכת איכוני השב"כ. יש הרואים בה פגיעה חמורה בזכויות הפרט, אך למרות הטעויות הרבות היא נחשבת לכלי יעיל ומסייע. נשאלת השאלה אם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תוודא בבוא העת שכל נתוני האיכון נמחקו והם לא ייוותרו אצל אף גורם ממשלתי שיכול לעשות בהם שימוש.


הכותב הינו ראש השב"כ לשעבר ונשיא חברת CGI למודיעין עסקי

[email protected]