1. עד הפיצוץ בנמל ביירות הייתה הערכת המודיעין בישראל שחיזבאללה יבצע פעולת תגמול נוספת נגד חיילי צה"ל, שמבחינתו החשבון עם ישראל עדיין לא נסגר. הדי הפיצוץ, שהגיעו עד הגבול, שינו את ההערכות. כעת נראה שפעולה צבאית של חיזבאללה שתוביל להסלמה מול ישראל היא בגדר התאבדות פוליטית לארגון שמגדיר עצמו כמגן של לבנון. עוד לפני האסון בביירות חיזבאללה היה נתון לביקורת אדירה מבית בשל סדרי העדיפויות שלו, ומזכ"ל הארגון חסן נסראללה מודע לכך. ועדיין, עד שהתמונה לא תתבהר, החליט הרמטכ"ל אביב כוכבי להשאיר בעינה את רמת הכוננות הגבוהה לאורך גבול הצפון, ולא לשחרר את כוחות התגבור גם בסוף השבוע הקרוב.

ניסיון העבר מלמד כי כאשר חיזבאללה היה במצוקה גדולה מבית, את שסתומי הלחץ הוא שחרר באמצעות חיכוך מול ישראל. הפעם האפשרות הזאת נראית כמעט בלתי סבירה - אבל למציאות במזרח התיכון יש כללים משלה. מוקדם מדי להעריך את ההשלכות של האסון הכבד על הפוליטיקה והיציבות השלטונית בלבנון, אבל האירוע הזה אינו מגיע בחלל ריק. המחדל הגדול שהוביל לאסון הולך ומתבהר, ולממשל הלבנוני הכושל יהיה קשה להסיר מעצמו את האחריות. כך גם לחיזבאללה, שיש רבים הרואים אותו כמי שבאמת מנהל את הממשלה, ובפועל את לבנון.

מגיפת הקורונה פגעה בחוסן הכלכלי־חברתי של מדינות רבות, אבל לבנון נכנסה למשבר כשהיא חלשה במיוחד. החודשים האחרונים, ועכשיו האסון הכבד, מאיימים להכניס את מדינת הארזים לסחרור שממנו יהיה קשה לצאת. ההערכה בישראל היא כי לאסון יהיו השלכות על המעמד של חיזבאללה בלבנון.

בשנים האחרונות, לצד העובדה שישראל מנהלת מערכה אל מול ההתבססות האיראנית בסוריה, היא גם מנהלת מערכה נגד התעצמות חיזבאללה ופרויקט הטילים המדויקים שלה. מבחינת ירושלים, זה הקו האדום. בחודשים האחרונים מתנהל שיח מעמיק במערכת המדינית והביטחונית בשאלה אם זו לא שעת כושר לפעול באופן אגרסיבי יותר מול ארגון הטרור השיעי - שנמצא באחת מנקודות השפל שלו - גם במחיר של מלחמה.

העובדה שישראל בחרה להכיל את האירוע בהר דב ולאפשר לחוליית המחבלים שחדרה לארץ לחזור לשטח לבנון, מבטאת את ההחלטה שהתקבלה שלא ללכת לכיוון הזה כרגע. המערכת המדינית והצבאית בישראל הבינה שהאתגרים הפנימיים חשובים יותר מהסלמה בצפון, שיכולה להידרדר למלחמה. אבל האפשרות הזו תישאר על הפרק, ככל שחיזבאללה ימשיך להתקדם בהשגת יעדיו וברכישת ארסנל של טילים מדויקים.

בשנתיים האחרונות הגבירה ישראל את מאמצי ההסברה והתודעה שלה מול האזרחים בלבנון. ראש הממשלה בנימין נתניהו וראשי צה"ל הציגו בפומבי חומרי מודיעין על אתרים שונים הנמצאים בלב האוכלוסייה האזרחית בבירת לבנון, שמתחתיהם מאחסן חיזבאללה אמצעי לחימה וחומרי חבלה. בעת מלחמה המקומות הללו יהפכו למטרות צבאיות של חיל האוויר, וממדי ההרס יהיו אדירים.

בישראל מקווים כי לאחר האסון בביירות הלחץ על הארגון יגבר. אולם בפועל, בשנים האחרונות מתרחש תהליך הפוך: ממשלת לבנון אינה מסוגלת להתעמת עם חיזבאללה, שכוחו הצבאי גדול הרבה יותר מכוחו של הצבא הלבנוני, שבאזורים רבים במדינה הפך לצבא בובות.
את המאמצים הדיפלומטיים להגבלת כוחו של הארגון צריכות לעשות מדינות כמו ארצות הברית, באמצעות התניית הסיוע בשיפור התהליכים הפנימיים בלבנון. ישראל, לעומת זאת, נכון שתשמור על פרופיל נמוך. בתקופה הקרובה היא צריכה להיזהר מטעויות שישחקו לידיו של נסראללה, ומהניסיונות הצפויים שלו להסיט את הלחצים הפנימיים המופנים כלפיו לכיוונה של ישראל.

ההרס בלבנון (צילום: REUTERS/Issam Abdallah)
ההרס בלבנון (צילום: REUTERS/Issam Abdallah)

2. שתי ישיבות קבינט הקורונה נערכו השבוע. הראשונה הסתיימה ללא החלטות. שרים שלקחו חלק בדיון והגיעו ללא תוכניות עבודה מפורטות של משרדיהם, לא התבלבלו והאשימו את פרופ' רוני גמזו, פרויקטור הקורונה, שלא הגיע לישיבה עם תוכנית מסודרת. שבועיים בלבד הספיקו לשרים לדרוש ממנו מה שלא דרשו מעצמם ומראש הממשלה במשך חודשים ארוכים.

ללא שיטה, מערכת מסודרת שעובדת תחתיו וגיבוי מהדרג המדיני, הצלחה בתפקיד הזה היא כמעט בלתי אפשרית. גמזו, שמכיר מקרוב את היכולות המוגבלות של משרד הבריאות, מצא בצבא ובמשרד הביטחון שותפים מרכזיים. איתם יהיה לו קל יותר לנהל את המערכה ולהתמודד עם הקשיים שעוד צפויים בדרך. בכירים בצבא סבורים שטוב שמי שמונה לתפקיד הוא אדם שמכיר היטב את המערכת, ולא אלוף במילואים.

רוני גמזו בסיור בפיקוד העורף (צילום: דובר צה''ל)
רוני גמזו בסיור בפיקוד העורף (צילום: דובר צה''ל)

גם מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, מכיר היטב את היתרונות של הצבא, לאחר ששירת בעבר כקצין רפואה ראשי. בימים האחרונים נראה כי שיתוף הפעולה בין פרופ' גמזו, לוי ומשרד הביטחון הולך ומתהדק. בקבינט הקורונה שנערך ביום רביעי הם הציגו חזית אחידה, ובסופו של דבר הובילו את הקו שנבחר.

שלב הזה אפשר לומר שבזכות הקשר ההולך ומתהדק בין פרופ' גמזו למערכת הביטחון, יש סיכוי כי למרות הקשיים, מאבקי האגו והעימותים - למדינת ישראל סוף־סוף יהיה מנגנון מסודר של ניהול המערכה מול הקורונה. הכניסה של גמזו לתפקיד מספקת עכשיו לצבא את המנוף להיכנס כאופרטור המשמעותי ביותר בביצוע משימות שאינן דורשות הכשרה רפואית, ושבהן היתרונות שלו על משרד הבריאות הם מובהקים. לאחר שקיבל אור ירוק להרחבת הסמכויות שלו, תחת הניהול של גמזו והכוונת משרד הבריאות, הצבא בונה את המנגנון שיאפשר למדינה להפוך דיבורים למעשים. סגן הרמטכ"ל אייל זמיר משקיע הרבה מזמנו בעיסוק בנושא הזה בלבד, ופיקוד העורף מנהל את מרבית המאמצים בשטח.

בשלב זה, הצבא מתמקד בבניית קשר עם הרשויות המקומיות, שיהפכו לגוף ביצוע; הסברה לאזרחים; בניית חמ"לים לניהול האירוע; גיוס קציני מילואים שיסייעו בניהול המשבר; בניית מערכים לוגיסטיים; הקמת מערכות מידע ממוחשבות וטיפול בערים וברשויות אדומות. מעבר לכך עסוק הצבא בהכנת תוכניות פעולה לתרחישים שונים שייעלו את עבודת הממשלה ויביאו ליישום יעיל יותר של החלטות קבינט הקורונה - כל מה שלא היה כאן בחודשים האחרונים, שהתאפיינו בחוסר סדר, אי־יציבות בקבלת החלטות ושיקולים פוליטיים שגברו פעמים רבות על ההחלטות הנכונות.

כשדעך הגל הראשון של הקורונה, דובר על כך שישראל צריכה להיות ערוכה להתפרצות נוספת באמצעות בדיקות קורונה בהיקפים גדולים וסגר מהיר על מוקד ההתפרצות. בפועל זה לא קרה. בצה"ל סבורים שהם יכולים להביא לכך שאפשר יהיה לבצע עד כ־60 אלף בדיקות ביום ולהוביל למצב שתוך 24 שעות תתקבל תשובה, והיעד הוא ששיעור החולים בקרב הנבדקים יעמוד על פחות מ־3% עד לחורף הקרוב.
 
[email protected]