איך הגענו למצב הזה? כמו בנושאים אחרים, גם בהתמודדות עם טרור הבלונים והאש בעוטף עזה, ממשלת ישראל מתנהלת תחת מדיניות של כיבוי שריפות, ולא בתפיסה סדורה של קבלת החלטות וישיבות מטה מקדימות. מספיק להסתכל על הזיג-זג במדיניות הפעלת הכוח בתגובה לחידוש השיגורים על מנת להבין זאת.

ביום חמישי שעבר, כאשר שוגרו בלוני תבערה ונפץ מהרצועה, צה"ל הגיב באופן יחסית חריג, בתקיפת מספר מטרות תשתית של חמאס על ידי חיל האוויר, זאת תחת המסר שישראל לא תקבל את חידוש טרור הבלונים והשריפות בעוטף, ולכן תחריף את התגובות הצבאיות שלה. בשישי ושבת, כאשר נרשמה ירידה יחסית במספר השריפות בישראל - הוחלט להבליג. ביום ראשון, בתגובה לתקרית חילופי האש על הגדר שהסתיימה ללא נפגעים בשני הצדדים והמשך השריפות, צה"ל כבר הסתפק בהעברת מסרון לחמאס בתצורת תקיפת סמלית של עמדת תצפית סמוך לגדר השייכת לחמאס.

טיסן עם בלונים חשודים שנחת ליד מושב גבעולים  (צילום: דוברות המשטרה)
טיסן עם בלונים חשודים שנחת ליד מושב גבעולים (צילום: דוברות המשטרה)

בתגובה לשריפות של יום שני ישראל כבר הלכה לכיוון אחר, של סגירת מעבר הסחורות של כרם שלום בניסיון להפעיל לחץ על חמאס. ניסיון שעל פי תמונת המצב של היום, כאשר ממשיכה ישראל להתנהל בצורה כזו של כל יום והאלתור שלו, מה הפלא שיום שלישי כבר עומד בסימן האיומים של בכירי המדינה. מראש הממשלה ועד שר הביטחון, אחד אחרי השני כל אחד בתפאורה צבאית משלו, שיגרו הבכירים היום איומים לחמאס על כך שישראל תגבה מארגון הטרור מחיר כבד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו סיפק היום הצהרה לתקשורת על רקע מטוסי הקרב של חיל האוויר הישראלי. נתניהו שיגר איומים כלפי החמאס "יהיה מחיר כבד מאוד לטרור הבלונים. לא נסבול זאת, נפעל ונגבה מחיר יקר, עשינו את זה בעבר, כדאי שיזכרו זאת כי נעשה זאת גם עכשיו".

יכול להיות שהמסר הזה של הראש הממשלה, בחסות תפאורת מטוסי הקרב, הוא בבחינת איום אחרון לפני ביצוע, אבל העובדה שכבר יותר משנתיים מטריל חמאס וקובע סדר יום בישראל, באמצעות בלונים לא ממש יעמוד לזכותו של נתניהו. שרי ביטחון רבים התחלפו במשמרתו, אבל ראש ממשלה היה רק אחד - ואת המציאות הזו לא ניתן לספר אחרת.

מטוס קרב של חיל האוויר ממריא לתקיפה בעזה (צילום: דובר צה''ל)
מטוס קרב של חיל האוויר ממריא לתקיפה בעזה (צילום: דובר צה''ל)

בחודשי הקורונה האחרונים, עזה הייתה שקטה, חמאס עסק בעניינים הפנימיים שלו, והטרור מעזה היה בהיקפים נמוכים באופן יחסי בשנים האחרונות. בכירי צה"ל ומערכת הביטחון זיהו בתקופה הזאת כשעת כושר, זמן לשיפור המצב הכלכלי והקלות נוספות לרצועה. ההיגיון היה פשוט, ביצוע מהלכים מתוך עמדת כוח ולא מעמדת סחיטה, כאשר במקביל יש להמשיך במאמצים להתקדם לעסקת שבויים ונעדרים. כמו נושאים אחרים חשובים, גם לנושא הזה לא היה קשב במערכת המדינית שלנו.

ממשלה שלא ניהלה דיונים חשובים על הפקת הלקחים מגל הקורונה הראשון וההערכות לגל השני, תמצא זמן לדיון אסטרטגי מעמיק עם קבלת החלטות משמעויות לגבי רצועת עזה? התשובה ברורה, כי גם בשנים האחרונות זה לא ממש קרה.

פיקוד העורף ואכיפת הקורונה (צילום: דובר צה''ל)
פיקוד העורף ואכיפת הקורונה (צילום: דובר צה''ל)

ראשי המועצות וראשי הערים בעוטף עזה והדרום, הם מהממלכתיים והאחראיים ביותר שיש לנו, בזהות הפוליטית שלהם. הם אפילו לא מתיימרים להגיד לממשלה ולצבא מה צריך לעשות, אבל דבר אחד הם דורשים, וזה מדיניות של הממשלה. ממשלה שתקבל החלטות ברמה המדינית, ותקבל החלטות בהקשר להפעלת כוח צבאי.

מדינת ישראל בשנים האחרונות בעיקר מחליטה שלא להחליט, והתוצאות בהתאם. ללא דרך, ללא כיוון ושיטה סדורה, ארגון טרור אחד מנהל סדר יום אזורי באמצעות בלוני תבערה. יגיע היום שבו נצטרך להסביר לעצמנו איך הגענו למצב שבו ראש ממשלת ישראל עומד על רקע מטוסי הקרב של חיל האוויר ומאיים על "יחידת בלוני העלית של בני זוארי" בתגובה ישראלית חריפה.