מתיר הדם הגדול ביותר בתולדות ישראל המודרנית האשים אתמול את היועץ המשפטי לממשלה ב"התרת דמו". על מה ולמה? היועץ, כך טוען מי שמינה אותו, מתעלם ממסע האיומים על חייו, חיי רעייתו ושלומם של בני ביתו. 

נאום נתניהו במליאה

נתניהו לא בחל בתיאורים גרפיים ומילים בוטות שהטיח במנדלבליט, משל היה היועץ באמת מי שהתיר את דמו, ולא להפך: הרי בנימין נתניהו מנהל מסע הסתה ושיסוי חסר תקדים במשך שנים נגד שומרי הסף שהוא מינה. מקורביו, אנשי שלומו, החולקים את האידיאולוגיה שלו (במקרים של מנדלבליט ואלשיך, הם ימנים הרבה יותר ממנו), שאותם הפך לקושרי קשר נגד השלטון, זוממי מזימות להדחת ראש ממשלה מכהן ושלל מרעין בישין מהסוג הזה. האנשים האלה מתמודדים עם מסע שיסוי ואיומים חסר תקדים בחומרתו, כשהם כלל לא מאובטחים או מאובטחים הרבה־הרבה־הרבה פחות מנתניהו ובני משפחתו.

כל זה לא מעניין את ראש ממשלת ישראל. הוא כבר עמוק מזמן בתוך קמפיין בחירות. בעיצומה של הקורונה, בתוך משבר כלכלי מהחמורים שידע המשק הישראלי בזמן החדש, יגרור נתניהו את המדינה לבחירות, רק כדי למלט את עצמו מאימת הדין. המכתב ליועמ"ש הוא צליל תופי הטם־טם, שאמור להקהיל את הבייס בחזרה סביב המנהיג. נתניהו מכיר את תומכיו יותר טוב מהם. הפוזה של המנהיג הנצור, מוקף שמאלנים חורשי רע, שמנסים לרצוח אותו ולאנוס את רעייתו, היא פוזה מנצחת. ב־2015 היו אלה "הערבים", שנעו במספרים גדולים לקלפיות באוטובוסים של עמותות השמאל. כמובן שזה לא היה ולא נברא, אבל זה פעל.

גם הפעם: נתניהו לא מאוים יותר מכפי שרבין היה מאוים. נתניהו הסית נגד רבין, בעוד גנץ לא מסית נגד נתניהו. רבין נרצח כי נשמר ברשלנות ונמצא הימני שטוף המוח וצמא הדם שינקב את גבו בכדורים מטווח קצר. הסיכוי שנתניהו יירצח על ידי שמאלני נמוך בהרבה מהסיכוי שמישהו מהערב־רב המוסת נגד ליאת בן־ארי, למשל, יפגע בה או במי מבני ביתה. אבל כל זה, כאמור, לא מפריע למי שאמור להיות ראש הממשלה של כולנו. הוא בשלו.

רק אתמול הונף שלט ענק ובו הכיתוב "שמאלנים בוגדים" על גדר הווילה של ראש הממשלה. הוא לא פצה את פיו ולא הורה להוריד אותו. רק שלשום, כשביקר בשוק ברמלה, שמע את חסידיו צורחים בקולי קולות "שימותו כל השמאלנים" ומקנחים ב"השמאלנים הומואים", אבל הוא "לא שמע" (ברור ששמע. הסרטונים מצביעים על כך בוודאות).

ההפגנה בבלפור נגד נתניהו (צילום: מרק ישראל סלם)ההפגנה בבלפור נגד נתניהו (צילום: מרק ישראל סלם)

ראש ממשלה ראוי למעמדו ותוארו היה עוצר, מסתובב, חוזר אל המצווחים ואומר להם את זה: "חברים, בישראל יש ימין, יש שמאל, יש מרכז, יש חרדים, חילונים ודתיים, יש ערבים ויהודים, יש אשכנזים וספרדים. כולנו אחים, שאף אחד לא ימות, בואו נפסיק לקלל ולכנות זה את זה בשמות. אף אחד לא בוגד, אנחנו מדינה אחת ועם אחד". הוא לא עשה את זה, כי זה לא מביא מנדטים.

חסידיו של אותו ראש ממשלה, בראשות "הצל", מחוזק באחד השופרות הבלפוריסטים, ניהלו שלשום מסע טיהורים צדקני ומטורלל נגד האומן יעקב מישורי, שיצירה שלו הוסרה מקירות מרכז רפואי בארץ לאחר שנטען כי היא אנטישמיות. חטאו של מישורי, ישראלי ציוני ומהאומנים החשובים של תקופתנו, מתמקד בעובדה שהיצירה מכילה את הכיתוב "מוות ליהודים" במהופך. אמו ז"ל של מישורי היא ניצולת ליל הבדולח. הוא גדל על סיפורי הלילה ההוא, שבו נראו הכתובות הללו בכל רחבי גרמניה. היצירה הזו נעשתה להנצחת האירוע. אגב, אביו ז"ל של מישורי היה בכיר בשב"כ. תפקידו האחרון היה רל"ש לשכת ראש השב"כ יוסף הרמלין. 

רק מוחות מעוותים מן היסוד, רק נפשות שתכליתן היחידה היא הפצת שנאה, יכולים לפרש יצירה של אומן ישראלי שמוצגת בבית חולים ישראלי כסוג של הטפה נאצית להשמדת יהודים. לא, אנחנו לא רחוקים עוד מהתקהלות בכיכרות לצורך שריפת ספרים. אפשר כבר להריח את הלהבות.
אם היה מברר, היה נתניהו מגלה שמישורי סופג גל עכור של איומים על חייו, שנמשך כבר 48 שעות. עליו, אף אחד לא שומר. לא מאות מאבטחים, לא מכוניות משוריינות, לא סוסי משטרה, מחסומים, סינון סטרילי, מגנומטרים, ביצורים, רחפנים ומערך מודיעין של מעצמה בינונית. הבכיין הלאומי שלנו לא מתעכב על זוטות כאלה. 

חלפו כבר ארבעה ימים מאז הבליח תפלץ בשם יונה אברושמי בחיינו והסביר שלא רק שהוא לא מצטער על זה שזרק רימון יד לתוך הפגנה של "שלום עכשיו", להפך: הוא גאה בזה. קולו של נתניהו לא נשמע. הוא לא שלח מכתב ליועמ"ש. אלה בסך הכל חייהם של אזרחי ישראל המפגינים נגדו. עליהם אף אחד לא שומר.