דוח אשל: לא מאמר צריך לכתוב על ה"ראיון" שנתנה אתמול שרה נתניהו לערוץ 12, אלא ספר. לא אבטחה והגנה צריכה הגברת הזו מהמדינה, אלא עזרה וטיפול. כרגע אסתפק בסיפור הבא. הוא מוכר לרובכם: כשראש הממשלה מזדעק על ההטרדות המיניות והאיומים באונס שמושמעים נגד רעייתו. כשהרעיה עצמה הופכת את אותם ציוצים או פוסטים למסע צלב שבו היא מנופפת כל הדרך אל הקלפי. כשחסידי הזוג הזה ממשיכים להדהד את הלינץ' הנעשה באדם המאובטח בתבל ובמשפחתו הממומנת כולה על חשבוננו - צריך להגיד להם שם אחד בלבד: אשל. נתן אשל.

המחאה נגד שרה נתניהו. צילום: באדיבות באזנט. לעמוד באזנט בפייסבוק

ברגע שהשם המפורש הזה יילחש לחלל האוויר, יתרוקן בלון החוצפה שהם מנפחים, בסיוע חסידיהם, ביבבה דקה. הזוג הזה, שמצווח עכשיו לכל עבר על העוול שנעשה לו ועל הפגיעות המיניות הנוראות שנעשות לה, יכול היה לתת לכולנו שיעור בדוגמה אישית, טיפול מנהיגותי נחרץ במי שהתעלל באישה צעירה חסרת ישע, בקלות יחסית. מה הם עשו? ההפך.

שרה נתניהו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)שרה נתניהו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מעשה שהיה כך היה. בקדנציה הראשונה של הישורת הנוכחית (2009־2013), הובא אדם ששמו נתן אשל להיות "ראש הסגל" בלשכת ראש הממשלה. אשל הוא יהודי חביב, תמיד תהיה לו בדיחה זמינה ביידיש לשעת חירום, יש בו גם חוכמת חיים מסוימת וערמומיות כלשהי. יתרונו הגדול: קרבתו לגברת. אל תזלזלו בזה. הגברת היא מקור הסמכות העיקרי במעון ראש הממשלה. לא האדון. את זה יודעים כו־לם: חברי כנסת, שרים, עוזרים, יועצים, מקורבים ומקורביהם. מי שרוצה להתקדם, מי שחפץ במינוי, מי שרוצה להתקרב לפנכה כדי שיוכל ללחכה בחופשיות יחסית, עושה את זה דרך הגברת. היא, ותו לא.

הבעיה היא שהאשל הנ"ל, יהודי בן יותר מ־70, התאהב באישה צעירה שעבדה אז בלשכה. נקרא לה ר'. אין להאשים אותו. היא היתה גרושה טרייה, דתייה, מצודדת, מוכשרת, ובעיקר חסרת ישע. הוא בנה איתה מערכת יחסי תלות, הוא הפך לפטרון שלה, הוא השתלט לה על החיים ועל הנשמה. אחר כך הוא התחיל לצלם אותה. לא בצלמניה. בטלפון הנייד. לא סלפי. מתחת לחצאית. מכאן זה הלך והתפתח והפך לאובססיה שגרמה לה סבל רב. הסיפור הזה כבר סופר. בסופו של דבר, כשהעניין נודע לשומרי הסף בלשכה, הוחלט לעשות מעשה. היו אלה מזכיר הממשלה (שהיה גם מ"מ המנכ"ל) צבי האוזר, יועץ התקשורת יועז הנדל והמזכיר הצבאי האלוף יוחנן לוקר.

יועז הנדל וצביקה האוזר (צילום: פלאש 90)יועז הנדל וצביקה האוזר (צילום: פלאש 90)

הם עשו מה שהיו צריכים לעשות. אלמלא עשו, היו מסתכנים בעבירה פלילית. הם דיווחו. היועץ המשפטי לממשלה, מקורב מאוד־מאוד לבני הזוג נתניהו (היה פרקליטם), רחמן בן רחמנים, איפשר לפרשה הזו לגווע בין כותלי בית הדין המשמעתי של נציבות שירות המדינה. אם זה היה קורה לכם או לי, זה היה נגמר בבית משפט השלום. מילא. נתן אשל הורשע בעבירה מופחתת והתחייב לפרוש לצמיתות מהשירות הציבורי.

מה עשו אז בני הזוג נתניהו? אלה שמובילים עכשיו מסע צלב נגד הצביעות של ארגוני הנשים. אלה שמחרישים עכשיו את האוזניים בצווחות שבר על ההטרדות המיניות והאיומים ומה לא שעוברים עליהם מול כמה צייצנים אנונימיים? הם גירשו מהלשכה את הנדל, כמעט בן לילה. הם ניסו לגרש מהלשכה את האוזר, אבל ויינשטיין מנע זאת מהם - אז הם גירשו אותו בסוף הקדנציה. גם האלוף לוקר לא זכה במינוי הנכסף למפקד חיל האוויר.

יוחנן לוקר ובנימין נתניהו (צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ)יוחנן לוקר ובנימין נתניהו (צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ)

ואשל, מה היה איתו? הוא נשאר במקום. המוציא והמביא האולטימטיבי של חצר הקיסרות הביזנטית אשר בבלפור, האיש הכי קרוב, הכי משפיע, הכי אינטימי של בני הזוג, ובעיקר שלה. מקור הכוח שלו לא התערער. צינור החמצן והחיבור לטבור השלטון רק הלך והתעבה. במקום לנדות ולגרש את מי שהתעלל התעללות חמורה באישה חסרת ישע, הם הניפו אותו על כפיים. ראש הממשלה עצמו צילם סרטון ברכה נלהבת ליום הולדתו. עד עכשיו הוא שם, אותו אשל. מדי פעם מתפלקת לו אמירה מוזרה שמחצינה את מה שבאמת חושבים בתוך בלפור.

הנה מה שאמר לא מזמן, כפי שפורסם בקלטת שראתה אור ב"עובדה": “הציבור הזה – אני קורא לו אפילו הלא־אשכנזי הזה, כן - מה מחמם אותו? הרי הוא אומר: מה? הם? נראה להם. למה הם שונאים את התקשורת? למה הם צעקו 'הו הא מה קרה, נוני אכל אותה' אחרי הבחירות? הם שונאים הכל. הצלחנו להטריף את ה... השנאה הזאת היא מה שמאחד את המחנה שלנו". עוד אמר בהתייחסות ל"קמפיין השנאה": "אנחנו צריכים ללכת על הכאסח הזה”.

בבואכם להקשיב לזעקות השבר העולות מתוך המתחם המלכותי בבלפור, אל תשכחו את נתן אשל. אל תשכחו את המגורשים מהלשכה שבסך הכל חשפו את מעשיו. ואל תשכחו מה שגילה לכם על השנאה: איך הם מלבים אותה, איך הם משתמשים בה, איך הם ממנפים אותה. כן, גם ברגע זה.