קושנר הצהיר כי "ישראל מסכימה למדינה פלסטינית". מה שהשתמע מההתבטאויות בראיונות עמו, שקושנר השתדל להביע באופן נחרץ, זה שיש לו אג'נדה משלו בכל הנוגע לעתיד בתחום היחסים בין ישראל לארצות המפרץ. לפחות בחלקה, ואולי בחלקה הגדול, זאת לא אג'נדה שישראל תאהב. וזאת לשון המעטה.
הנשיא טראמפ אוהב לגלות מעורבות ביוזמות שלום במזרח התיכון מתוך שאיפה וחלום לזכות בפרס נובל לשלום. לג'ארד קושנר יש יעד אחר בפעילות שלו. קושנר חותר באופן אובססיבי להשיג נגישות למאגרי מיליארדי הדולרים של ארצות המפרץ. עוד לפני שחמו דונלד טראמפ נבחר לנשיאות, ג'ארד קושנר התחיל לקשור קשרים עם גורמים סעודיים בכירים. כבר לפני שנתיים מנהיג יהודי מוערך בקהילה הגדיר את קושנר "שגרירה של סעודיה בוושינגטון".
בין עיתונאים בוושינגטון מתהלכת שמועה לפיה קושנר התבטא בנושא השאיפה שלו לנצל את שמונה שנות כהונת חמו כנשיא כדי להפוך למיליארדר. קושנר לא וויתר לגמרי על תוכנית השלום שעליה עמל כמעט שלוש שנים. אבל הוא גילה שקל ונוח יותר ליזום או לנצל מהלכים דיפלומטיים שקטים במטרה להשיג הסכם שלום או מתווה להבנה ולשיתוף פעולה בין ישראל למדינת מפרץ. עוד נשמע ממנו הרבה. אבל בירושלים המדינית צרכים להיזהר. יש לישראל עסק עם ג'ארד קושנר, וזה מחייב הידוק חגורת ביטחון.