את הסכם השלום עם איחוד האמירויות שנחתם בשבוע שעבר קיבלתי בתחושות מעורבות. מצד אחד אני שמח עד הגג מהעובדה שמדינה ערבית נוספת מכירה בישראל ותחל לקיים עמה יחסים סדירים וקבועים. מצד שני קשרי האחווה החדשים יפתחו את שערי המקום לכל ישראלי שיחפוץ לבקר בדובאי ובאבו דאבי - שתיים משבע האמירויות המרכיבות את האיחוד - ויהפכו אותי מאדם שהביא מידע ייחודי על יעד מסתורי ואקזוטי, לאחד מני רבים שביקר שם.

כל מה שישראלים צריכים לדעת על הנסיכות

לפני כמעט שנה ביקרתי בדובאי ובאבו דאבי כעיתונאי וכתייר. הביקור הזה היה בשנה האחרונה נושא שיחה מרתק שיכולתי להעלות בקלות בכל אשר חפצתי, והפך אותי למסמר המסיבות. וכעת - לא עוד.

אתעלם לרגע מההשחרה הכללית שעשו כמה גורמים להישג של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושכמו תמיד לוותה במחיאות כף מאנשי הברנז'ה למשמיצים, ואתרכז באטרקציות שיש למקום להציע. אומנם יש נושאים חברתיים ופוליטיים מרתקים שאפשר לעסוק בהם בעקבות החתימה על הסכם השלום, אבל לא אעסוק בהם בטור הזה. ועוד דבר: הרשמים שאציג בפניכם מבוססים על חוויותיי האישיות והבלתי מלומדות בלבד.

לפני הכל כדאי להימנע מנסיעה לאיחוד האמירויות בחודשי הקיץ. חם שם להחריד וביולי־אוגוסט כמעט בלתי אפשרי לטייל מחוץ למתחמים הממוזגים. שהייה בבריכה, בחוף או ברחוב קשה מנשוא בימים אלו. פעולה פשוטה כמו הליכה מהמלון למונית חושפת אותך למכה מעלפת של לחות ושמש.

גם הלילה קשוח. ביציאה מאירוע ספורט באצטדיון הממוזג נדרשתי ללכת מרחק קצר אל הרכב שהמתין לנו. כמעט נפחתי את נשמתי. כשנכנסנו למכונית הקפואה דלפנו. החולצה והמכנסיים נספגו בזיעה תוך דקות קצרות.

גיחה לאיחוד האמירויות בימים החמים של הקיץ תמנע מכם הנאות אדירות מהאטרקציות שיש בנמצא. המרכזית שבהן היא ירידה לחוף הים. בעזרת הנדסה מתוחכמת מייצרים בדובאי קווי חוף דמיוניים לצד פרויקטים נדל"ניים שאפתניים. בנקודות הללו תמצאו כל כלי ספורט ימי שעולה על הדעת.  

מלבד זאת, בחוף של בית המלון שבו שהיתי היה מגרש כדורגל, רשת כדורעף מהודרת, מחצלות מפוארות, קבנות ועוד. אבל הכל היה שומם בגלל הטמפרטורות הגבוהות. היה כל כך מחניק ובוער, עד שבקרבת הבריכה הוצבו מקררים קטנים עבור המכשירים הניידים, שלא יתחממו ויפסיקו לתפקד. אם תיסעו לשם בחורף, תוכלו ליהנות גם מכל אלו וגם ממסע ג'יפים ושינה בקמפינג, בהתאם לתקציב, כולל מופע של ציפורים טורפות במדבר.

אם בכל זאת תחליטו לברוח לאיחוד האמירויות ברגע שייפתחו קווי הטיסה הישירים, מה שצפוי לקרות ממש בקרוב לפי כל התחזיות, ותחזית מזג האוויר תגלה שעדיין חם - תמצאו די והותר מוקדי משיכה מקורים. למשל "עולם הפרארי", פארק שעשועים מוטורי של יצרנית הרכב האיטלקית, שנמצא באבו דאבי.

סקי בדובאי (צילום: חיים אתגר)סקי בדובאי (צילום: חיים אתגר)

בתוך המתחם נבנה מתקן של רכבת הרים, שמוגדרת כמהירה בעולם. לפני העלייה למתקן סוגרים אותך היטב במושב בטיחותי, מגישים לך משקפי מגן, ואתה טס להנאתך ב־240 קמ"ש, מהירות שהדביקה לי את האף למצח. הרכבת מתחילה את המסע שלה בתוך הקניון וטסה אל מחוצה לו. ההלם מתעצם בעקבות המעבר מהקיפאון של המיזוג לחום הלוהט, ובשילוב עם זינוק הטיל של המתקן נוצר רגע נפיץ. בסיכומו של דבר זה היה די כיף, אף על פי שצרחתי כמו עולל שזה עתה צמחו שיניו. 

היות שביקרתי באזור בחודש ספטמבר, כשהיה עדיין חם למות, ביליתי לא מעט שעות בקניונים, ובפרט במרכז קניות שנקרא בפשטות "קניון האמירויות" ונחשב לאחד הגדולים בעולם. המבנה מתפרש על פני 1.1 מיליון מטרים רבועים. מדובר ביקום עצמאי לחלוטין, שאין די בשלושה ימים מלאים כדי למצות אותו.

מה שהמם אותי בקניון הוא אתר סקי שממוקם בתוכו. פשוטו כמשמעו. בקניון שוכן אתר סקי מרשים וגדול המתנשא לגובה 85 מטרים, הכולל חמישה מסלולים, בהם אחד המתפתל על פני 400 מטרים וגם מעלית סקי ואזור למזחלות. בחוץ רותח, ובפנים - מתחת לאפס. אם לא באתם מצוידים לגלישה, אין בעיה. בכניסה משכירים ציוד, מגלשיים וגם בגדים חמים.

עוד מקום בילוי עוצר נשימה הוא גן החיות התת־ימי שנמצא ב"קניון דובאי". אקווריום אדיר ואקזוטי, שנחשב לגדול בעולם, נמצא שם, ואפשר להעביר שם חצי יום בכיף, לצעוד בין מבוכים למנהרות.

ואחרי האטרקציות נעבור לעניין שישראלים מכורים לו - שופינג. אזורי הקניות באמירויות הם ענקיים, וכדי להגיע מאזור אחד למשנהו רצוי להשתמש במונית. ברחבי הקניון נוסעות מוניות קטנות שאפשר לשכור לפי שעה, ואלו משנעות את הלקוחות למחוז חפצם, וגם בהן הדרך עדיין אורכת דקות ארוכות.

כל מותגי היוקרה העולמיים המוכרים יותר ופחות מרוכזים במקום אחד. תיקים במאות אלפי דולרים, שעונים במיליונים, ונעלי סניקרס שמלהיבות את התיירים מסין, רוסיה ומזרח אירופה, בעשרות אלפי שקלים. רכשתי לאשתי תיק קטנטן, שבשבילו הייתי צריך לפתוח תוכנית חיסכון. כפרות. בכל זאת, לא יכולתי לחזור בלי כלום. המחירים של המותגים המוכרים לכולנו מאדידס, נייק ואילך דומים מאוד לאלו שבארץ ולעתים אף נמוכים יותר.

חיים אתגר באיחוד האמירויות (צילום: חיים אתגר)חיים אתגר באיחוד האמירויות (צילום: חיים אתגר)

גם מחירי הלינה זולים יותר יחסית לארץ. לנתי במלון מהמם, שהמחיר ללילה בו היה נמוך יותר בהשוואה לכל צימר או מלון במחוזותינו, בטח ביחס לתעריפים שגובים פה בעונת הקיץ.

בערב הראשון שלי באבו דאבי יצאתי לצפות בקרב לחימה משולב של ה־UFC. הרשויות משקיעות הון כדי להביא אירועי ספורט אטרקטיביים למדינה: מאגרוף וג'ודו, דרך ג'יאו־ג'יטסו ועד סקווש. כמעט תמיד תוכלו למצוא התרחשות גדולה כזו. שווה ללכת ולו כדי לצפות בקהל המשולהב, עוטה הגלביות, שמעודד את הגיבורים שלו.

תושבי איחוד האמירויות מסבירים פנים ונעימים לזרים. בנוסף, הכל מאובטח, נקי ומסודר. מדברים אנגלית וסבלניים מאוד לבקשות שתעלו. הדרכים חדישות ומרווחות, נהגי המוניות מחייבים על פי מונה, ואין חוכמות. יש סצינת ברים תוססת ומועדוני הלילה המגוונים נראים קצת כמו המגה־מועדונים של ישראל מהעשור הקודם וכמו מה שנהוג כיום בלאס וגאס.

שיא האקשן מגיע בסוף השבוע, אבל גם בימי חול אפשר למצוא מקום לרקוד ולשתות. אף שמדובר במדינה ערבית, אלכוהול מוגש חופשי, ובכל מקום. גם האוכל מגוון ומצוין. כמעט כל מוסד קולינרי ידוע מארצות הברית ומאירופה נמצא באיחוד. מסעדות יוקרה, כאלו בעלות כוכבי מישלן וגם רשתות נודעות. הכל נוכח. מי שבוחר לסעוד במקומות הללו ייאלץ לשלם במיטב כספו, אבל התמורה בהתאם.

יש גם מקומות עממיים יותר. בשתי מסעדות מזדמנות אכלנו קבב מעולה ומטעמים לבנוניים משובחים. הם לא זולים כמו בארץ, אבל אפשר בהחלט לאכול בהם אוכל טעים להפליא בלי לפשוט את הרגל.

באיחוד מעודדים השקעות זרות של חברות ויחידים, לכן באין ספור מקומות מרכזיים הומים וקניונים תמצאו נציגים של חברות נדל"ן שמנסים לעניין את העוברים והשבים בנכסים שנמצאים ברשותם. המכירה עדינה ומנומסת. מתוך סקרנות ניגשנו לאחת מהעמדות הללו ופגשנו סוכנת מכירות מיומנת. היא הסבירה שהיזמים של מרבית הפרויקטים הגדולים קשורים למשפחה השלטת בצורה כזו או אחרת, ולכן הם בטוחים מבחינת השקעה. בלי שטויות וקומבינות.

המשטר נוקשה, והעונש על רמאות ונוכלות בלתי מתפשר, היא הסבירה. מחיר דירה חדשה מתחיל ב־300 אלף דולר, ותושבי חוץ נהנים מהטבות מס והקלות וביטחונות רבים בכל הנוגע להתקדמות בהליך המכירה ולמסירת הנכס.

ההערכה שלי היא שתוך שבועות מספר יקומו מתווכים ישראלים רבים שמטרתם למכור לנו נכסים בדובאי. הדירה שאני וחברי התעניינו בה אמורה להיבנות בשכונת ענק שטרם הוקמה, שבמרכזה מבנה ארכיטקטוני שמזכיר את גשר המיתרים הירושלמי, רק גבוה ממנו במטרים רבים. הכל נושק לים וניצב על פיסת אדמה שיובשה והוכשרה לבנייה.

ולסיום, ואולי לפני הכל - אי אפשר לבקר בדובאי בלי להגיע לבורג' ח'ליפה, המבנה הגבוה בעולם, שמתנשא לגובה 828 מטרים ובו 163 קומות. קו האופק בדובאי, שבורג' ח'ליפה בולט בו למרחוק, נראה כמו הכלאה בין סרט מדע בדיוני להתפרעות של ארכיטקט מוטרף. 
מי שירצה לעלות במעלה המגדל ייתקל בתור ארוך שיביא אותו גבוה, אך לא לקומה הגבוהה ביותר. כדי לראות את דובאי מהמרומים תצטרכו להצטרף לסיור הווי־איי־פי שעולה יותר מ־1,000 שקל. נסקנו במעלית שטסה לעבר הרקיע עם תיירים מזרח אירופיים עשירים וגדולי גוף. הגענו ליעד ופסענו בין שמיים לארץ כשאנחנו מעט משקשקים ובעיקר מתפעלים מהנוף, שנראה כאילו נשלף מהעתיד. 
נצמדתי למעקה המוגבה העשוי מזכוכית עבה. לגמתי מעט יין, הבטתי בעיר מלמעלה והצטערתי מאוד שהביקור שלי עומד להסתיים. ידעתי שיש לי מה לספר לחברים כשאחזור. עכשיו הכל הלך. בקרוב כל ישראל תבקר שם. אין לי ספק שהישראלים ימותו על המקום הזה. דובאי, תתכונני, עם ישראל בדרך ובהמוניו.

הכותב היה אורח של קאווה גרופ