בנימין נתניהו טמן אתמול פח לכחול לבן. הוא לא מסכים לאשר את תקנון הממשלה (שיהפוך אותה לפריטטית, כפי שסוכם בין הצדדים). הוא לא מסכים לסגור את הפירצה שתאפשר לו לצאת לבחירות במרץ 2021 (אם לא יאושר התקציב הבא). הוא בעצם לא מסכים לשום דבר חוץ מדחייה במשבר, שתאפשר לו בעוד שלושה חודשים לברוח מהסיכומים שעליהם חתם. הוא בעצם קרע את ההסכם הקואליציוני לגזרים וזרק אותו לפח הזבל.

הבעיה של כחול לבן פשוטה: הם הגיעו למלחמה הזאת בלי תחמושת. רוב הסיכויים שהם לא יכולים למנוע את אישור פשרת "האוזר־הנדל" היום. גם אם כן, ספק אם יצליחו לשכנע את הציבור להבין מדוע התנגדו לפשרה. הם ייתפסו כמי שגררו אותנו לבחירות הרביעיות, וזה לא יוסיף להם מנדטים. הם ייאלצו לקבל את הדין היום, להישאר בממשלה ולמרר לנתניהו את החיים מתוכה.

בינתיים, אותו נתניהו עמד אתמול ושיקר ללא בושה. אף אחד לא התרגש. שדרני ופרשני הטלוויזיה לא קטעו את השידור. איש לא אמר "סטופ, למה נותנים לאיש הזה לשקר בשידור חי בטלוויזיה?". להפך. התרגלנו. כשחזרנו לאולפנים, נרשמו חיוכים. כך נראית הצפרדע השלוקה אחרי שהתרגלה לטמפרטורה. מתרגלים, מסתגלים, זורמים עם המנהיג שלא מתבייש, פעם אחרי פעם אחרי פעם, להתייצב מול מצלמות הטלוויזיה שממשיכות להתמסר לו תוך התבטלות בלתי נתפסת - ולשקר.

ח"כ צבי האוזר בתגובה לדברי נתניהו על הסכם הפשרה

מיותר לנתח את שקריו מאתמול. נתמקד בקל ביותר לפענוח: הוא התאונן שאי אפשר לעבוד ככה, עם "ממשלה בתוך ממשלה" ועם העובדה ששרי כחול לבן מדברים נגד ראש הממשלה!! באמת, חצופים כאלה. עוד לא גמר להתאונן על כך, פתח בהתקפה שקרית, מרושעת, מתועבת, על שר המשפטים שלו: "עכשיו גילינו דבר מדהים", גילה נתניהו, "שערב מינויו לתפקיד שר המשפטים, היועץ המשפטי סגר לו תיק שהיה לו במשטרה. פותחים מתחת לשולחן, סוגרים מתחת לשולחן. למה לא סיפרו לציבור שסגרו לניסנקורן את התיק? למה?".

אבי ניסנקורן (צילום: עדינה וולמן, דוברות הכנסת)אבי ניסנקורן (צילום: עדינה וולמן, דוברות הכנסת)


אז הנה התשובה, מר נתניהו: מעולם לא סגרו לניסנקורן שום תיק. מעולם לא פתחו לניסנקורן שום תיק. מעולם לא עשו את זה "מתחת לשולחן". זאת אגדה. מדובר בתלונה שהוגשה נגד מטה הבחירות של ניסנקורן בהסתדרות לפני שלוש שנים, במהלך קמפיין הבחירות להסתדרות. התלונה פורסמה, המשטרה בדקה וזמן קצר אחר כך הודיעה שאין עילה לפתוח בחקירה. לא נגד ניסנקורן ולא נגד המטה שלו.

כלומר, כל האגדה שאתה מטיח בפרצופו של שר המשפטים שלך ובפרצופם של אזרחיך היא בדיה. אתה יודע שהיא בדיה. יש סיכוי לא רע שאתה עצמך, או שליחיך, עומדים מאחורי הבדיה. אבל זה לא מפריע לך להדהד את הבדיה ולהתאונן למה אנחנו "לא עושים תחקירים ולא מפרשים פרשנויות" סביב הבדיה הזאת.

לא מבין אותך, מר נתניהו. אתה לא סופר את שופרותיך בתקשורת? אתה לא צופה בערוץ 20? אתה לא מאזין לעילג בשופרותיך שהשתלט על גלי צה"ל? אתה לא מאזין לאראל סג"ל, שהסכים להרים את הבדיה הזאת מהביוב אחרי שאמיר איבגי מגל"צ ויתר עליה? כל האנשים המסורים האלה, שמהדהדים את בדיותיך יום ולילה, לא קיימים בעיניך? איפה הכרת הטובה?

בשורה התחתונה: נתניהו יצא להרפתקה הזאת כי היה משוכנע שיקפל את כחול לבן כמו אוריגמי יפני. בסופו של יום, הוא הצליח. כחול לבן ניצבה מולו, אבל מחסני התחמושת שלה ריקים. היא יכולה לבוא בטענות לעצמה, לתמימותה ולניסוחיו הפתלתלים של ההסכם הקואליציוני. לבני גנץ אין מה להפסיד, אבל בסיבוב הזה הוא צריך לנגב את הרוק מהפרצוף ולהמשיך הלאה.

גם כשהוא מביט בשותפו, זה שרק אתמול הבטיח שימלא את כל פרטי ההסכם "בלי שטיקים ובלי טריקים", משקר לציבור בדם קר בטלוויזיה. אותה טלויזיה שממשיכה, פעם אחרי פעם, להעניק לו את זמן השידור הפופולרי והיקר ביותר, כדי שיכנה אותה אחר כך "אל ג'זירה" וישגר את "הרעיה" לעוד ראיון בכייני באותו מקום, וחוזר חלילה.