שמירת שבת שהיא מצווה ראשונית, מרכזית ביהדות כפופה למצב של פיקוח נפש שדוחה את שמירת השבת. צום יום כיפור, היום הקדוש בלוח היהודי נכנע ונסוג בפני מצב של פיקוח נפש. למנהג עליה לקברו של צדיק אין שום גבולות ומגבלות. זהו מנהג שאיננו מכיר בעקרון של פיקוח נפש. נשמע הזוי, מופרך. בכלל לא. כך גורסים, טוענים ומאמינים יהודים חרדים,חסידים, לא רק ברסלבים. גם יהודי חסיד כמו השר יעקב ליצמן. יש לציין ולזכור שזה לא מנהג של עם ישראל. מדובר במנהג מגזרי, של חוג קטן ושולי.        

 אם היו שואלים את האדמו"ר מגור מי צודק, פרופסור גמזו שעומד על דעתו ומתריע נגד נסיעה לאומן בעת שנגיף הקורונה משתולל, או השר יעקב ליצמן, נציג חסידות גור בממשלה שהתייצב בראש המאבק שמטרתו לאפשר את התפילה ההמונית ליד קברו של רבי נחמן מברסלב? תשובת הרבי היתה: גמזו צודק. זאת לא ספקולציה ולא ניחוש. זאת תוצאה של בירור, של משאל-בזק שכותב שורות אלה קיים עם כמה מבכירי וחשובי חסידי גור בירושלים ובבני ברק. אחד מהם, תלמיד חכם, דמות מוערכת בחסידות גור אמר, "גם אם הצדיק רבי נחמן מברסלב היה חי היום, הוא היה תומך, מצדיק את האזהרה לא לנסוע השנה לאומן". האם ליצמן התייעץ, שאל לדעתו של האדמו"ר מגור, אם להאבק ולהשתדל כל כך  כדי להעניק  לברסלבים היתר לנסיעה השנה לתפילה המונית באומן? 

להערכת הנשאלים, לא. הוא לא שאל. לחסידות גור הנחשבת תובענית וחריפה, לקסיקון, סלנג, הכוללים כינויים לגלגנים להגדרת התנהלותו של יעקב ליצמן. מפני שארית כבודו לא אזכיר אותם. חסידות גור היא הבולטת, המצטיינת, הראויה להערכה מבין חצרות חסידיות אחרות בגין ההקפדה המיוחדת שהרבי הנהיג בשמירה על תקנות ואמצעים נגד התפשטות נגיף הקורונה. בכל פעם שהרבי יוצא מביתו הוא נראה עוטה מסכה. בפקודת הרבי בית המדרש הענק של החסידות היה סגור תקופה ארוכה. גם בתי התפילה של חסידי גור ברחבי הארץ (ובברוקלין) היו נעולים שבועות ארוכים. 

הסיבה פשוטה והגיונית. אין ביהדות מצווה, ציווי ותקנות מועדפים, חמורים וקפדניים יותר מאשר שמירה על חיי האדם, השגחה על חוקי בריאות. כאמור, שמירת שבת היא מצווה מרכזית ביהדות. פיקוח נפש דוחה שבת. יום כיפור הוא היום המקודש ביותר בלוח היהודי. פיקוח נפש דוחה את הצום. אם רופא אומר לחולה שמותר לו לאכול ביום כיפור, החולה לא רשאי לאכול. הוא חייב לאכול. על מערכת המצוות, ללא יוצא מן הכלל, קבעה התורה "וחי בהם".

אדמו''ר חסידות גור, רבי אברהם מרדכי אלתר (צילום: ללא)אדמו''ר חסידות גור, רבי אברהם מרדכי אלתר (צילום: ללא)

כשמגיע עניין שמירה על החיים, נוקטת התורה לשון תקיפה: "ונשמרתם מאד על נפשותיכם". לפי הדיווחים המתפרסמים בימים אלה באמצעי התקשורת בישראל, עסקני ופעילי חסידות ברסלב מתעקשים, אינם זזים מדעתם ואפילו מטיפים לקיים גם השנה את העליה לרגל לקברו של הצדיק מברסלב בראש השנה למרות האזהרות וההתרעות של פרופ' גמזו וההתרעה האחרונה של דר' שרון אלרעי שהצהירה, "אוקראינה ארץ אדומה.. הסיכון לתחלואה משמעותי". עסקנים ופעילים ברסלבים אלה רומסים ברגל גאוה, משפילים ומבזים במזיד את אחד מהערכים המקודשים של הדת היהודית, שמירה והקפדה על החיים והבריאות של הכלל והפרט.  הם חוטאים ומחטיאים את הרבים.

העובדה שהם מניחים תפילין, כך יש להניח, איננה משחררת אותם מהכינוי, עוכרי ישראל. אין מלים אחרות להגדיר את הזלזול, הביטול והלעגג שהם מפגינים למצווה, לעקרון המקודש של פיקוח נפש דוחה מצוות חשובות ומרכזיות פי כמה ממנהג של עליה לציון קברו של צדיק. אם הם מרגישים נפגעים ונעלבים מהכינויים במאמר הזה, הם רשאים ומוזמנים להגיש נגד כותב שורות אלה תביעה על הוצאת דיבה. אשמח מאד להתעמת איתם בבית דין רבני או בבית משפט לפי בחירתם. (גילוי נאות: כותב שורות אלה מקפיד לבקר בציון קברו של האדמו"ר מגור הזקן – נפטר בשנת תש"ח בעת המצור על ירושלים. זאת חוויה רוחנית ונפשית לעמוד שתי דקות בדומיה ליד קברו של צדיק שזכיתי לראותו בחייו ולקבל ברכה מפיו).