תקרית הירי השבוע בגבול הצפון מוכיחה למעשה את מה שבצה"ל כבר ידעו והבינו בשבועות האחרונים. למרות המצוקה הכלכלית הקשה ופשיטת הרגל התפקודית של לבנון, כפי שבאה לידי ביטוי גם באסון הכבד בנמל ביירות, מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה אינו מתכוון לזנוח את כוונותיו לנקום את מות פעילו בסוריה. לפיכך הכוננות הגבוהה בצפון צפויה להמשיך ללוות אותנו גם בתקופה הקרובה.

נתניהו בביקור בפיקוד הצפון. צילום: עומר מירון - לע"מ

הבשורה הטובה מלבד סיכול שני הניסיונות - השבוע במנרה ובחודש שעבר בהר דב - היא שמלבד השעות המתוחות בלילה שבין שלישי לרביעי, צה"ל מצליח להרחיק מהתושבים ומהמטיילים בצפון את תחושת המתיחות הביטחונית, ומאפשר לקיים באופן כמעט מלא את שגרת החיים והתיירות באזור. הבשורה הפחות טובה היא שאף שלכאורה לחיזבאללה ישנן כל הסיבות המוצדקות, בעיקר בגלל המצב הפנימי בלבנון, לזנוח את כוונתו להוציא פיגוע, הוא אינו מתיישר על פי ההיגיון שלפחות בעיניים מערביות נראה כל כך מתבקש.

הנחת המוצא של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי גם באירוע הזה, היא שבחיזבאללה מעוניינים להגיב, אך לא להפר את כל חוקי המשחק. על פי תפיסה זו, חיזבאללה מעוניין באמצעות פעולה מוגבלת להרוג חייל ישראלי, אך בשלב זה אינו מכוון לפגיעה באזרחים, שתוביל מיידית להסלמה חמורה הרבה יותר. לכן בפיקוד הצפון עושים כל מאמץ על מנת לשדר לראשי המועצות באזור ולתושבים כי אין כל סיבה לשנות את שגרת החיים, כך שגם בסוף השבוע הזה, האחרון לחופש הגדול המוזר שעברנו כולנו השנה, אתרי האירוח והתיירות בצפון צפויים להיות עמוסים.

תגובה מאופקת במיוחד

מבחינת פיקוד הצפון, שם המשחק הוא לא לבצע טעויות טקטיות. זו אינה משימה קלה כאשר מדובר במאות רבות של חיילים המשרתים בגזרה ונדרשים למשמעת מבצעית גבוהה לאורך זמן. בצד השני, חיזבאללה ממתין בדיוק להזדמנות הזו. טעות של לוחם או מפקד זוטר או סיור של צה"ל שלא פועל על פי ההנחיות עלולים להסתיים בצורה שונה לחלוטין מהאופן שבו הסתיימה התקרית השבוע.

בפיקוד הצפון הפיקו לקחים מאז ירי טילי הקורנט שחיזבאללה ביצע לפני כשנה לעבר אמבולנס צה"ל, אבל טעויות ותקלות עלולות להתרחש, זה חלק מהעיסוק הצבאי. בשני האירועים האחרונים בהר דב ובמנרה נהנה צה"ל באופן מובהק מיתרונות על פני חיזבאללה, בעיקר בכל הקשור בשליטה במידע ובמודיעין, ובהתאם לכך בהיערכות בשטח של הכוחות. תקרית הירי השבוע לא תפסה בהפתעה את פיקוד הצפון, שזה מספר שבועות נערך לאיום.

בצה"ל נוקטים קו נכון ונמנעים מלעקוץ את חיזבאללה על הכישלון החוזר שלו לבצע פיגוע איכותי. בפיקוד הצפון מבינים שיחסי הכוחות ברורים ושעד כה חיזבאללה לא מציג רמה מקצועית גבוהה, אך הם גם יודעים שחיזבאללה אינו יריב שיש לזלזל בו. בצה"ל מביאים בחשבון שהתסכול המתגבר כתוצאה מחוסר ההצלחה לגבות מחיר מלוחמי צה"ל עלול בהמשך להסיט את האש גם לעבר מטרות אזרחיות, בעיקר בירי רקטות. תגובתה של ישראל בתקיפת מטרות של חיזבאללה אומנם חריגה מעצם הבחירה לתקוף מטרות בשטח לבנון, אבל משמעות התקיפה היא בעיקר בהעברת המסר, ולא בחשיבות המבצעית של אותן עמדות. התקיפה בוצעה באופן מאופק, במדרג הפעולה הנמוך ביותר.

חסן נסראללה בנאומו (צילום: רויטרס)חסן נסראללה בנאומו (צילום: רויטרס)

אין רגיעה בדרום

מצפון מול חיזבאללה, לדרום בעזה מול חמאס. לעומת גל הקורונה הראשון, שהיה שקט מאוד מבחינה ביטחונית ורף המתיחות באזור ירד, הגל השני כבר מאופיין במגמת עלייה מתמדת בחודש האחרון ולמרות האירוע השבוע בצפון, במערכת הביטחון עדיין מעריכים כי הסיכוי לעימות בדרום גבוה יותר.

בשבוע שעבר עסקנו בהרחבה במתרחש בזירה העזתית. בינתיים, למרות הביקור של השגריר הקטארי מוחמד אל־עמאדי, אין שינוי מהותי במצב, ונראה כי הנתונים אינם מתכנסים בשלב זה לכדי רגיעה בדרום. חמאס, דרך הלחץ שהוא מפעיל על ישראל, לא מבקש רק את הגדלת סכום המענק הקטארי ולתקופת זמן ארוכה יותר, אלא מעוניין גם בהרחבת הסיוע הבינלאומי לרצועה ובקבלת הטבות רבות נוספות. 

תקיפת צה"ל בעזה. צילום: דובר צה"ל

חמאס אומנם מצליח עד כה לבלום את התפשטות הקורונה בעזה, אך מבחינה כלכלית הרצועה ממשיכה להידרדר, ואת הלחצים חמאס מווסת עכשיו כלפי ישראל. יש להביא בחשבון כי לנוכח הצפיפות ותשתיות הבריאות הלקויות, ההידרדרות עשויה להיות מהירה מאוד ולהשליך גם על המצב הביטחוני. לישראל אינטרס מובהק שהמגיפה בעזה תיבלם, לחמאס מנגד יש אינטרס לקבל סיוע לבלימת המגיפה גם מישראל. כך שייתכן שניסיון לבלום את התפרצות הקורונה בעזה יכול גם להיות מנוף להרגעת השטח, אבל לפחות כרגע זה לא נראה כתרחיש הסביר, ובצה"ל נערכים לאפשרות של הסלמה נוספת.

מחול השדים סביב גמזו

לצד שתי הזירות המבצעיות המתוחות, גדלה והולכת מעורבותו של צה"ל בטיפול בקורונה. מערכת הביטחון הינה השותפה החשובה של פרופ' רוני גמזו, והיא אמורה לספק לו את הכלים לצורך יישום המדיניות שלו.

פרופ' רוני גמזו  בקרית שדה התעופה (צילום: משרד הבריאות)פרופ' רוני גמזו בקרית שדה התעופה (צילום: משרד הבריאות)

בחודש האחרון נרתם צה"ל לבניית מערכת סדורה לטובת קטיעת שרשרת ההידבקות במחלה, בניית מטה וחיזוק משמעותי של היכולות העצמאיות של הרשויות המקומיות להתמודד עם הקורונה. אבל לא יעזרו החמ"לים המאורגנים, תפיסת ההפעלה הסדורה, אנשי המילואים שגויסו והגדלת מערך הבדיקות - אם ראש הממשלה עצמו לא יעצור את מחול השדים של מקורביו כנגד פרופ' גמזו, וייתן לו את הגיבוי המלא לפעול.

זו ממש לא רק הסוגיה של יציאת המאמינים לאומן. עוד לפני כן החלו בכירים בממשלה לתדרך מאחורי הקלעים כי גמזו נכשל בתפקידו מאחר שאינו מצליח להוריד את כמות הנדבקים. האשם נמצא וכנראה שאין גבול לחוצפה. מילא אם במהלך חמשת החודשים האחרונים מדינת ישראל הייתה מנהלת מערכת חירום סדירה ותקינה, אבל למעשה בהתפרצות הגל השני שוב התחלנו כמעט מאפס. שיטת הרמזור אמורה לספק את הכלי שבאמצעותו אנשי המקצוע יוכלו לעבוד ולמנוע שיקולים פוליטיים צרים שמזיקים לטיפול במגיפה.

המבחן של גמזו, משרד הבריאות ומערכת הביטחון יהיה בניהול המערכת הזו בצורה יעילה ואפקטיבית ברגע שתצא לדרך באופן מלא. אבל לפחות על פי ההתפתחויות כרגע, כלל לא בטוח שנגיע לשלב הזה. לאחר משבר אומן, יגיע המשבר הבא. גמזו אמר השבוע שלא ימשיך בתפקיד אם לא יקבל כלים לנהל את המאבק בקורונה. אבל יותר מאשר כלים, פרויקטור הקורונה כנראה רמז שהוא זקוק לגיבוי מראש הממשלה, במיוחד לנוכח העובדה שמסביבתו מגיעות מרבית המתקפות עליו.

גמזו פועל כמובן תחת הנחיית הדרג המדיני. פנייתו לנשיא אוקראינה שלא להכניס את המאמינים מישראל הייתה צריכה לעבור באמצעות הדרג המדיני. אבל מהטעות הזו ועד הזובור שהוא עבר בשבוע האחרון המרחק רב. אם הדברים יימשכו כך, בקרוב ישראל עלולה למצוא את עצמה, שוב, ללא כתובת אחת שתרכז את הטיפול במגיפה.
 
tguvot@maariv.co.il