1
ביום שני ניהלו קרבות אוויר יונים, דרורים, בולבולים, מיינות ועורבים מול אדן החלון שעליו הנחתי חצי חלה טעימה להפליא, שמביא לי מדי יום שישי שמעון מחלק הלחם של מאפיית אנג'ל.
סתם יום של חול. יום שני, 31 באוגוסט 2020.
2
ב־23 במרץ 1974, מוצאי שבת, שיחקתי שח עם ב' במרפסת הדירה השכורה ברחוב שלמה המלך. "הנה רבין", אמרתי לו. כמה דקות קודם לכן ראיתי עובדים סינים מהמסעדה של רפי שאולי מוציאים סירים ממכונית ומעלים אותם לאחת הדירות בבניין ממול. "הם בטח עולים לרכילאית מירה אברך", סיננתי בבוז.
היינו צעירים ותפרנים, המצב הכלכלי היה על הפנים. הפסקתי את המשחק והתיישבתי ליד מכונת הכתיבה (הרמס בייבי, השמורה אצלי עד היום) ותקתקתי לרבין מכתב:
"מר רבין, שבת שלום. אדוני השר! בימים טרופים אלה (לא רק מבחינה ביטחונית), כשמדיניות הידוק החגורה משבשת את חיי הפועלים, בימים שהקוטג' עולה לירה והאוטובוס עולה, ולחם, חמאה, ירקות. ובשר, מי מרשה לעצמו לראות במקרר? אתה, שר העבודה, זולל וסובא אוכל סיני בדירת 'רכילאית הצמרת', כשאנו בני מעמד הפועלים המנוצל יושבים בדירה שכורה ממול וחוזים בשיירת מובילי המזון המגיעים עם סירים המלאים כל טוב וחושבים, כשריר נוזל משפתותינו, מי שילם על כל זה.
"אתה אדם פיקח, אהוד, במטותא(!) ממך - הצנע לכת. דחיל ראבק, שנו את עצמכם אנשי הצמרת, פן תופתעו יום בהיר אחד מכך שיש קץ למצב שבו קיימים 'דופקים ונדפקים'.
"עם כל הסימפטיה אליך, הבן: שכר דירה (צנועה, 260 ל"י), נסיעות, מזון, הוצאות שוטפות - ואין לנו גרוש. ההפך - נשאר חוב שגדל מחודש לחודש. אתם גורמים לנו חיים קשים, זה לא יכול להימשך כך.
"התחילו להיזכר בברל כצנלסון, בסוציאליזם של תחילת המאה, באידיאלים, בחלוציות - אחרת לא מצפון ולא מדרום תיפתח הרעה, אלא מבפנים. הרהר בכך, ויפה שעה אחת קודם. אם ייגרמו לך קשיים בעיכול והשרימפס יצבוט לך בקורקבן, זכור את אלו שאוכלים לחם ומרגרינה ואין להם חשבון הוצאות חופשי.
3
בתקופת הסגר מצא עצמו האומן והיוצר יובל בנאי יושב באולפן הביתי, כותב, מלחין ומקליט שירים חדשים. אחד מהשירים הוא "אני מפחד". הפחד העיקרי שלו הוא מהמקום שבו אנחנו נמצאים ושאליו אנחנו הולכים כחברה.
התרעות פיקוד העורף