בצמרת הקצונה של המערך הקרבי בצה"ל המעבר בין תפקיד אחד לשני יכול להיות חד. במקרה של אלוף־משנה רועי לוי, המעבר היה הפעם חד במיוחד. רק ביום חמישי האחרון העביר את הפיקוד על חטיבה 300, האחראית על החלק המערבי של הגבול המתוח עם לבנון, וכעבור מספר ימים כבר התייצב במכללה לביטחון לאומי ליום הלימודים הראשון כחניך מן המניין.

תיעוד ניסיון הפיגוע בגבול לבנון, קרדיט: דובר צה"ל

למרות התוכניות המוקדמות לחופשה קצת יותר ארוכה עם אשתו יעל וארבעת ילדיו, גם חמישה ימים רצופים בבית לאחר חודשיים של כוננות רצופה בצפון הם הפוגה שיש לברך עליה.

הכוננות הרצופה לא הגיעה יש מאין, קדמו לה חודשים ארוכים אינטנסיביים ומתוחים בגזרה של לוי. סמוך לכניסתו לתפקיד התנהל באזור המבצע לאיתור ולהשמדת מנהרות חיזבאללה לאורך הגבול. אחר כך הוא התמודד עם ירי הקורנטים של חיזבאללה, שפספסו בנס את האמבולנס הממוגן. בהמשך נרשמו האירועים בהר דב ובמנרה, שאומנם התרחשו בגזרת חטיבה 769, אבל השפיעו באופן ישיר גם על המציאות הביטחונית בגזרתו.

גם סיום דרכו בחטיבה לא היה שקט. יום לפני טקס העברת הפיקוד, לוי עוד היה בעיצומו של אירוע מבצעי. האירוע אומנם התחיל בגזרה סמוכה, בניסיון של חיזבאללה להוציא לפועל פיגוע צליפה, אך התגובה של צה"ל - ירי לעבר עמדות של הארגון - כבר נעשתה מהגזרה של לוי.
אל"ם לוי יודע היטב כי אם האירוע הזה היה מתפתח אחרת, ספסל הלימודים במכללה לביטחון לאומי היה כנראה ממתין לו עוד זמן רב.

מח"ט 300 לשעבר, כמו מפקדים נוספים בפיקוד הצפון, מקפיד לא להפגין זלזול בחיזבאללה, גם לאחר הכישלונות האחרונים שלהם. הקצינים מבינים כי בצד הישראלי עלולות לקרות תקלות מבצעיות שאותן ירשום חיזבאללה כהישג. ועדיין, התחושה הכללית היא שלאחרונה חיזבאללה מפגין רמה מקצועית נמוכה ועושה טעויות הנובעות, ככל הנראה, מלחץ.

"משהו קורה שם", מתנסח לוי בזהירות. "אולי המלחמה מול הפלנגות משפיעה עליהם, אולי הלחץ להוציא פיגוע בזמן קצר".

המשוואה של נסראללה

הציבור בישראל מביע לרוב אמון בצה"ל ובהחלטותיו, אבל אירוע אחד שינה את התמונה. זה קרה ב־27 ביולי, אז חוליית לוחמי חיזבאללה חדרה אל מרחב המוצבים של הר דב ונמלטה ללא פגע לאחר שהצבא ירה לעברה. ההחלטה של הדרג הבכיר בצבא, שהתקבלה באישור הדרג המדיני, לאפשר למחבלים לחזור ללבנון ללא פגע על מנת למנוע הסלמה משמעותית במצב, הובילה לטענות שישראל הולכת ומאבדת את מוטיב ההרתעה מול חיזבאללה.

לוי דוחה את הביקורת על הסף. הוא יוצר הפרדה בין הפקודות לדרג הטקטי לבין החלטות אסטרטגיות, הממחישות לדבריו את היתרונות הטכנולוגיים והמודיעיניים שיש לישראל. לדבריו, השליטה בעיצוב התוצאה היא יתרון וכוח, גם אם ההחלטות שמתקבלות נראות כחסרות תקדים ללוחם שהתחנך על חתירה למגע.

"ההיערכות שלנו לאירוע בהר דב מתחילה למעשה כשנה קודם לכן", מבהיר אל"ם לוי. "התכוננו לאירוע כזה. הבנו שברגע שייהרג פעיל חיזבאללה בסוריה בתקיפה שלנו, ניכנס לאסקלציה, להסלמה. המשוואה של נסראללה הייתה ברורה לנו".

ההיערכות של הצבא, שזכתה לכינוי "בין המצרים", התחילה ב־25 באוגוסט 2019, לאחר שחיל האוויר חיסל שני פעילים של כוח אל־קודס האיראני, שניסו לשלוח רחפני נפץ כדי לפגוע יעדים בצפון ישראל. נסראללה לא הבליג על הפגיעה, וחיפש לאורך הגבול עם לבנון מטרה צבאית שבה יוכל לפגוע - כחלק מהמשוואה שהוא קבע: לוחם תמורת לוחם, הרוג ישראלי על כל הרוג לבנוני.

חסן נסראללה (צילום: רשתות ערביות)חסן נסראללה (צילום: רשתות ערביות)


זה כמעט הצליח למזכ"ל חיזבאללה: שני קורנטים שולחו לעבר אמבולנס ממוגן שנע על ציר אביבים. הם פספסו את המטרה. צה"ל הטיל עמימות על האירוע. החשבון בין הצדדים נסגר למשך שנה כמעט. עד ההרוג האחרון בסוריה.

"למדנו הרבה מהאירועים", מודה לוי. "למדנו מהטעויות. הבנו שאנחנו לא מספיק מוכנים מבחינה מבצעית. שיש לנו הרבה מה לעשות ומה לתקן. גם במהלך התקופה שקדמה לאירוע באביבים. הייתה לנו משימה, לא לספק לאויב מטרות, ובכל זאת התרחשה תקלה. הנחת המוצא היא שתמיד תהיינה טעויות".

חולפת שנה, ואתה רואה, כמו רבים בפיקוד הצפון, את התמונות של מחבלי חיזבאללה כשהם מטפסים להר דב. מספר שעות הם עשו את הדרך בלי שנעשה ניסיון לפגוע בהם. "היו אלף הצעות, ובסוף הרמטכ"ל קיבל החלטה לא להרוג אותם. בצדק הוא החליט. למדתי באירוע הזה שיש על מי לסמוך. למטה תמיד מתלהמים, אבל יש דברים אחרים שרואים מלמעלה. שלא רואים מהרמה הטקטית".

הייתם ערוכים לאפשרות של הכלת האירוע?
"היינו ערוכים ומוכנים. המטרה שלנו היא לא לספק לאויב מטרות. זו לא הרגשה נוחה - אבל צריך להסתכל על התמונה הרחבה".  

המעשים הללו נעשים מתוך חשש? איפה באים לידי ביטוי היתרונות המובהקים שלנו על הצד השני?
"אנחנו עושים זאת מעמדת חוזק. זה הרי לא כוחות מול חיזבאללה. אני מעריך אותם כאויב, אבל גם רואה את הפגמים המקצועיים שלהם. אנחנו יודעים לקרוא את המהלכים שלהם כמעט כמו ספר פתוח, ובאירועים האחרונים הם הפגינו רמה מקצועית נמוכה".

לאחר האירוע בהר דב הנחה הרמטכ"ל אביב כוכבי לתדרך את כל המפקדים בגזרה בנוגע לרציונל קבלת ההחלטות - כשהם בתורם יתדרכו את החיילים בשטח. "כמפקד הגזרה יש לי אחריות על התודעה של החיילים", מסביר לוי. "אני אמור לתווך להם את ההחלטות ברמה האסטרטגית, גם כשהן מאוד מורכבות ולא פשוטות".

איך מסבירים לחיילים ולקצינים בשטח שהחלטתם לפעול בניגוד לערך החתירה למגע, ואפשרתם למחבלים לברוח?
"צריך להסביר להם את התמונה הרחבה. במבצע מגן צפוני לקחנו מחיזבאללה את נשק יום הדין שלהם, את המנהרות ההתקפיות שחדרו לישראל. לקח לנסראללה יותר מחודש עד שהתייחס לזה. הם מרגישים מחוררים מבחינה מודיעינית. אנחנו פוגעים בהם גם בסוריה. אז בגזרה שלנו המשימה היא צמצום מטרות עד אפס, לא לספק להם הזדמנות. כמח"ט אני מבין מה היה, ויודע מה עלול להתרחש אם ייפגע לנו חייל. אין סיכוי שלא נגיב, ובצורה מאוד משמעותית, ומכאן ההמשך ברור. אני מסביר את זה למג"דים ולמפקדי הפלוגות. הם מבינים את החשיבות של השמירה על שגרת החיים והתיירות בצפון, ויודעים מהי המשימה שלהם".

פעילות כוחות צה"ל במבצע מגן צפוני במהלך סוף השבוע

"בתפקיד האחרון שלי", מוסיף אל"ם לוי, "למדתי שאפשר לדבר אסטרטגית עם המג"דים והמ"פים שלנו. בשום מקרה לא שברנו את הקוד המוסכם: אם יש סכנת חיים, כרטיס ההפעלה נמצא אצל החייל בשטח. מי שמרגיש מאוים, יורה על מנת לפגוע".

כשלוי מסביר לחיילים שלו מדוע אין סתירה בין ההחלטות האסטרטגיות לבין ערך החתירה למגע, הצלקות על גופו מעידות על כך יותר מכל. פעמיים הוא נפצע. בפעם הראשונה נפצע ברגלו במבצע עופרת יצוקה. השתקם וחזר מיד לתפקיד. הפציעה השנייה במבצע צוק איתן כבר הייתה חמורה יותר.

הוא היה אז מפקד גדוד הסיור של גולני, כשלעבר הבית שבו שהה בשכונת שג'עייה נורו טילי נ"ט. הבית קרס. סגן מפקד הגדוד, רס"ן צפריר בר־אור, וקצין האג"ם של הגדוד, סרן צביקה קפלן, נהרגו. רועי נפצע אנושות וסבל מפגיעת ראש. במשך שנה היה בשיקום. בניגוד לכל ההערכות חזר למסלול קרבי, בתחילה כמפקד בבה"ד 1 ולאחר מכן פיקוד על יחידת אגוז. ב־2018 נבחר על ידי הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט להדליק את משואת יום העצמאות מטעם צה"ל.

כך שגם כאשר המסר שאותו לוי אמור להעביר לפקודיו הוא מורכב, הם יודעים שלפניהם נמצא מפקד שלא מונע מחשש או מפחד מלחימה. מפקד שלמרות הפציעה ברגל, המטען הנפשי הכבד והשמיעה שנפגעה, חזר לתפקידי הלחימה המרכזיים ביותר בצה"ל, ושיודע מהי האפשרות האסטרטגית הנכונה ביותר לשמירה על ביטחונה של מדינת ישראל.

הרתעה כאסטרטגיה

היה רגע אחד שבו חשב מח"ט 300 לשעבר שאפשר להוריד את רמת הכוננות בצפון. זה קרה בתחילת חודש אוגוסט, לאחר הפיצוץ בנמל ביירות. הוא לא היה היחיד שהאמין שבטווח הקרוב חיזבאללה לא יעז להוציא פיגועים נוספים נגד צה"ל. מפקד האוגדה, תא"ל שלומי בינדר ומפקד הפיקוד אמיר ברעם חשבו אחרת.

צה"ל נערך להענקת סיוע לפצועים שיגיעו מעבר לגבול. מוצב ראש הנקרה נפתח, הגיעו רופאים וציוד רפואי נוסף. אבל מהר מאוד המצב חזר לקדמותו. בסופו של דבר, המפקדים זכו לחופשה קצרצרה אחרי חודש וחצי של כוננות. לוי חזר הביתה לראשונה אחרי שש שבתות בבסיס (וזאת כאשר משפחתו מתגוררת סמוך לגזרה שעליה פיקד). אפטר קצר - ובחזרה לבסיס.

נערכת לאירוע נוסף, ובמקרה הזה חיזבאללה החליטו לפגוע באמצעות ירי צלפים.
"נסראללה קשר את עצמו באמירה של 'לוחם תמורת לוחם'. כשהבנתי שבגזרה הסמוכה מתפתח אירוע, אני מקדם עוד כוחות בגזרתי. לוחמי חיזבאללה ירו מטווחים קצרים באמצעות נשק צלפים, והחטיאו. בחנתי אם משהו מתרחש גם אצלנו. היה לי ברור שאם זה קורה שם, זה יכול להתרחש גם אצלי".

בהמשך נתן לוי לפקודיו הוראה שהגיעה מלמעלה - לתקוף שתי עמדות של חיזבאללה שהיו ריקות מאנשים, שהוצגו כעמדות לשמירה על הטבע ואיכות הסביבה. "רק לאחרונה הם הביאו לשם עיתונאי של ה'וושינגטון פוסט' כדי להוכיח שזו עמדה תמימה", מספר לוי, "אבל עוד לפני האירוע האחרון, כשפעלנו בשטחנו במשימה צבאית, זיהינו ותיעדנו חמושים שנמצאים שם ומכוונים נשק לעבר החיילים".

אתה סבור שאנחנו מחמירים עם עצמנו לגבי היכולת הצבאית שלנו אל מול חיזבאללה?
"אני חושב שאנחנו מאדירים אותו. אנחנו מייחסים לנסראללה אמינות גבוהה, למרות שפעם אחר פעם הוא משקר, ויש לכך הוכחות רבות. הוא שקרן גדול, לוקח גרעין של אמת ומנפח אותו. אנחנו לא צריכים להאדיר את חיזבאללה וגם לא לזלזל בהם. המצב האסטרטגי שלנו מולם בסדר גמור. לא מצוין, אבל בסדר גמור. הכוח אצלנו. אנחנו מחליטים לא להרוג, ואנחנו נחליט להרוג כשצריך".

כשאתה שומע קצינים בכירים לשעבר טוענים שההרתעה בצפון נשחקת, מה אתה חושב?
"הרתעה היא כמו אסטרטגיה, משתנה כל הזמן. זה לא מעצבן אותי, אני מבין אותם, זה בסדר גמור ולגיטימי. יש דברים שהשתיקה יפה להם".
לוי יודע שהאירוע האחרון שבו הוא היה שותף, לא יהיה האירוע האחרון שאיתו צה"ל ייאלץ להתמודד בצפון בתקופה הקרובה. רק שהפעם הוא יצפה בו מספסל הלימודים, לפחות בשנה הקרובה.
 
tguvot@maariv.co.il