פרופ' אמיר ירון לא חלם להיות נגיד בנק ישראל. מהות התפקיד, שהוגדרה על ידי הנגיד המיתולוגי דוד הורוביץ - "המצפן והמצפון של המדינה", לא נכללה בתוכניות העבודה המוקדמות שלו. לולא הוצע לתפקיד בסוף 2018 על ידי חבריו במרכז הבינתחומי בהרצליה, ובראשם פרופ' צביקה אקשטיין, סביר להניח שבימים אלה היה מתרווח בביתו שבפילדלפיה וכותב עבודת מחקר נוספת על הקורונה והשפעתה על מודל שוק העבודה העתידי, ומגיע לישראל רק לצורכי חופשה.

במקרה כזה פרופ' ירון לא היה צריך לעסוק במלחמות אגו עם אנשי האוצר על הפעלת מודל התעסוקה הנכון, או לריב עם ראש הממשלה על פזרנות הכספים המיותרת. הוא לא היה חייב להתגושש מול ועד העובדים בבנק ישראל, שהכריז על מלחמת עולם - אבל כמו שכבר נאמר, "האדם מתכנן, ואלוהים צוחק".

כשאני שואל אותו מה היה רע לו בארה"ב, הוא משיב: "עם מינויי היו לי סדרי עדיפויות אחרים, והיום נושא הקורונה מעסיק אותי 24/7. הגעתי לתפקיד מתוך רצון לעזור למשק הישראלי. יש לי ידע רחב גם בנושאי מקרו־כלכלה וגם בנושא פיננסים, והיו לי התובנות איך להביא לידי יישום את הידע הזה לטובת המדינה. אבל אני מודה שאף אחד לא ידע שנמצא את עצמנו במשבר ענק כזה, הקורה אחת למאה שנה. עדיין, אני חושב שאני בא עם המון כלים כדי לעזור למשק ולבנק ישראל".

את ראש השנה יעשה בביתו השכור במגדלי נאמן בפאתי תל אביב. הוא ישהה שם עם אשתו נורית ובתו בת ה־28, המועסקת בתחום ההייטק. בנו השני לומד בארה"ב. בעת שהותם בארה"ב עסקה נורית בקידום סרטים ישראליים בפסטיבלים. את שעות הפנאי המעטות שלו מנצל ירון בעיקר לפעילות ספורטיבית, והוא נוהג לרוץ בטיילת שליד חוף הצוק הדרומי. עוד לפני עידן הקורונה קשה היה לתפוס אותו באירועים חברתיים, ובזמן המגיפה הוא ממעט לצאת.

"לא מזיק לי להוסיף עוד כמה שעות שינה בגלל עומס העבודה. נגיף הקורונה שינה הכל, ומתברר שהוא נמצא בכל מקום ומתחיל להתקרב אליי. מישהו ממקורביי בבנק נבדק ולמזלי יצא שלילי. זאת התוצאה לאחר שלא לקחו מספיק ברצינות את הנגיף. התחלואה זינקה בגלל היעדר ציות".
חוג חבריו הקרובים מוגבל לאנשים בודדים מתחום האקדמיה כמו דני צידון, לשעבר המשנה למנכ"ל בנק לאומי וכיום ממנהלי קרן השקעות פרטית. באופיו הוא זהיר מאוד, משתדל שלא לעורר מהומות, בורח מכותרות, מנסה לא להתעמת עם בכירי המערכת הפוליטית. שאיפתו העיקרית היא להגיע הביתה (ארה"ב) בשלום לתפקיד הבכיר הבא בכלכלה העולמית. כמובן שהוא לא ויתר ואין בכוונתו לוותר על אזרחותו האמריקאית. התנהלותו מנוגדת לחלוטין לזו של הנגידה התוססת קרנית פלוג, שעוררה את חמתם של הפוליטיקאים ולא פעם ביקרה אותם בצורה חריפה ביותר.

כשסכסוך העבודה עם עובדי הבנק המרכזי היה בשיאו, תואר פרופ' ירון בכתבת תחקיר ב"ידיעות אחרונות" ככוחני וריכוזי, חסר סבלנות, נהנתן, וכמי שאינו סובל ביקורת. מקורביו מכחישים זאת בתוקף ומתארים אדם נטול אגו, שעובד סביב לשעון וגם יודע לצחוק על עצמו. ארוחת הצהריים שלו היא כריך מהבית. 

מאז שהתיישב על כורסת הנגיד שינה ירון לחלוטין את המערך הניהולי בבנק ישראל. המפקחת על הבנקים הלכה הביתה, ועוד לפניה גם המשנה לנגידה. גם מנכ"ל בנק ישראל בדרכו החוצה. בימים האחרונים הושלם סבב מינויים, הכולל מנכ"לית חדשה ואחראית חדשה על מערך התקשורת וההסברה.

בגלל ניתוקו רב־השנים מישראל אין אנשי עסקים ובנקאים רבים הזוכרים את אמיר ירון. עורך עיתון "הארץ" אלוף בן הוא אחד הבודדים שזוכרים אותו מילדות - השניים למדו בבית הספר אוסישקין ברמת השרון. באותה כיתה ישבו עופר לפלר, כיום דובר רשות שדות התעופה, ואסף דאובר, מגדל דבורים מכפר מונש ובנו של יוסי דאובר, בכיר לשעבר בבנק הפועלים.

"היינו יחד בגן תמר ברמת השרון ולאחר מכן בבית הספר אוסישקין הצמוד לעירייה", אומר אלוף בן, "היינו חברים טובים, מסתובבים בשכונה בתקופה שבה הילדים נהגו להסתובב בחוץ. לעומת ילדים אחרים, ירון הצטיין גם בלימודים וגם בספורט, וזה היה חריג. הוא היה ילד רציני, שלא השתתף בתעלולים ולא גרם נזקים".

כשאני שואל על קווי האופי שלו, הוא אומר: "כילד בכיתה ה' אף אחד לא חשב קדימה או תיאר לעצמו שהוא יהיה נגיד. משפחתו עברה עם השנים לקריית קריניצי ברמת גן, ולאחר מכן טסה לוושינגטון. בצבא נתקלתי בו מדי פעם בקריה. לאחר מכן טס לארה"ב בעקבות אביו, ששימש כלכלן בבנק העולמי. מדי פעם פגשתי אותו בישראל. היה לי קשה כילד לקבוע למה הוא מתאים, אבל כשפרסמו ב'דה מרקר' שהוצע לו לכהן כנגיד, התקשרתי מיד וסיפרתי לכתבים שמדובר בחבר ילדות שלי וסיפרתי מי הוא ואיך אני מכיר אותו".

בנאום כניסתו לתפקיד מנה ירון את משימותיו והסביר כיצד נראה בעיניו תפקיד הבנק המרכזי. המוטו שלו היה לתת לשווקים לפעול תוך מעורבות נמוכה ככל שניתן מצד בנק ישראל. הוא הזהיר כבר אז מהגירעון התקציבי וקרא להידוק החגורה. המשימות העיקריות היו הטמעת חדשנות טכנולוגית במערכת הבנקאית, פיתוח כלים פיננסיים חדשניים (כמו איגוח) וקידום רפורמות בשוק כרטיסי האשראי.

אלא ששנה לאחר מכן פרץ לחיינו הנגיף, והנאום הושלך לפח האשפה של ההיסטוריה. סדרי העדיפויות השתנו ב־180 מעלות לטובת הטיפול במשבר הכלכלי שנוצר. מנגיד שחשב שעיקר תפקידו הוא לדאוג לתפקוד תקין של השווקים, הפך פרופ' ירון לפעלתן, שאינו מהסס להתערב בעומק המסחר בבורסה ולשפוך מיליארדי שקלים. הוא המריץ את הממשלה להעמיק את הגירעון ולפתוח את כל ברזי האשראי והסיוע.
איך הוא מסביר את פשר המהפך? "אנחנו באירוע שלא ידענו כמותו. יש נגידים של שלום, ויש נגידים של משבר שקורה פעם במאה שנה. תפקידי כנגיד הוא לסייע לציבור ולכלכלה להתגבר על המשבר. בנק ישראל חולש על המדיניות המוניטרית, על הפיקוח על הבנקים, והוא עוסק בייעוץ כלכלי לממשלה, וזה ייחודי ברמה העולמית. הקונטקסט והעיסוק אצלנו הרבה יותר רחב ועמוק ממה שרואים במדינות אחרות. כנגיד, כל אבן שאני מרים קשורה איכשהו למשק, לבנקאות, לכרטיסי האשראי, למדיניות המוניטרית ועוד".

יש המבקרים את עומק מעורבותו, בעיקר בבורסות ובמהירות שבה האיץ בממשלה להטביע את המגזר העסקי בתוכניות סיוע לא ממוקדות. בדיעבד התברר שצדק. בעוד אגף התקציבים באוצר חשב שהקורונה היא משבר בסגנון 2008, הנגיד הפנים כי מדובר באירוע חסר תקדים, המצריך טיפול חריג.

בנק ישראל  (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)בנק ישראל (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"בעת הנוכחית בנק ישראל אינו יכול רק לשבת על שאלטר הריבית והמטבע. תפקידו לנסות להטמיע את המדיניות הנכונה בקרב מקבלי ההחלטות בלי לאיים במישרין או לפגוע בפוליטיקאים", מסביר אחד ממקורביו.

בישיבת הממשלה השבוע, שבה הוחלט על הסגר, ביקר הנגיד את ההחלטה הגורפת, והמליץ שעוד לפני הסגר חייבים לנהל את האירוע, לדעת איך ומתי יוצאים ממנו, ומה הפרמטר שיקבע כי הסגר השיג את יעדו. מדובר בשאלות של חקר ביצועים וסטטיסטיקה שעד כה התעלמו מהן.
עם תחילת המשבר זימן הנגיד את מנהלי הבנקים והעביר להם מסר: "יהיה מוצדק אם בעת הזאת תהדקו את החגורה, אבל אז עסקים יפשטו רגל וחברות ייקלעו לחדלות פירעון. אני נותן לכם את הביטחונות ואת הגב של בנק ישראל להקל עד כמה שניתן".

במהלך המשבר השתמש בנק ישראל באמצעים חריגים שלא נוסו עד היום בישראל, כמו דחיית פירעונות של משכנתאות והלוואות צרכניות, הקלה על מבנה ההון בבנקים, רכישת איגרות חוב של המדינה במהלך המסחר בבורסה ועוד. ההחלטה לרכוש איגרות חוב של הקונצרנים הגדולים בהיקף 50 מיליארד שקל גררה ביקורת קשה מצד שחקני הבורסה, שכן היא תגמלה משקיעים שלקחו סיכונים אבל הענישה את הזהירים מביניהם שהתאימו את פעילותם לעידן חוסר הוודאות. 

בשורה התחתונה, אין ויכוח כי מדיניות הנגיד בשווקים הפיננסיים הצילה (נכון להיום) את החסכונות הפנסיוניים. בניגוד מוחלט למצב המשק (הצמיחה השלילית, מאות אלפי המבוטלים והגירעון המעמיק) הבורסה המשיכה לפרוח ולשגשג. מדדי המניות שחזרו השבוע את רמתם מתחילת 2020, לפני עידן הקורונה. 

קשה לנתק את הצלחת הבורסה בת"א ממצב הבורסות בעולם. בעידן שבו הבנק המרכזי האמריקאי מפעיל ממטרות המפזרות טריליוני דולרים על השווקים, הנהנים הם לא רק האמריקאים, אלא כל הקשורים בטבורם לבורסת נאסד"ק או למדד דאו ג'ונס.

במקביל להתייצבות השווקים והבטחת יציבות המערכת הבנקאית, התפנה הנגיד לסייע למשימה הקשה באמת - ניתוב הכלכלה לחופי מבטחים. בעידן שבו מקבלי ההחלטות, ובראשם ראש הממשלה, קברניט הטיטניק, מתנהלים לפי אינטרסים פופוליסטיים, מדובר במשימה קשה עד בלתי אפשרית. הנגיד יצא נגדם בשבועות האחרונים במספר אזהרות שמידת חומרתן הלכה והחריפה לפי קצב התפשטות הנגיף. 

בראשית אוגוסט הזהיר מההשלכות הכלכליות של בחירות נוספות. יומיים לאחר מכן הטיל פצצה בדמות דוח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של 2020, שצייר תמונה מבהילה וחשש לעתיד המשק. הדוח כלל קביעות שהרתיחו את האוצר, שלפיהן מידת התמיכה הכספית בסקטור העסקי ביחס לתוצר היא אחת הנמוכות במדינות ה־OECD. בישיבה שדנה בהגדלת תקציב המדינה ההמשכי ב־11 מיליארד שקל, החריף ירון את הטון והפציר בממשלה לאשר בהקדם האפשרי תקציב ל־2021, והתריע מפני ההשלכות החמורות שעלולות להיות לאי־אישור תקציב. 

אך את שיא הביקורת שמר ירון לתחילת השבוע עם האזהרה מפני השלכות הסגר, שכן בניגוד לסגר הקודם, הפעם המשק נכנס אליו עם ירידה בצמיחה, גידול במספר המובטלים וללא רזרבות תקציביות. הנגיד התנגד לסגר גורף והתריע: "הטלת מגבלות חמורות יותר אינה נדרשת. אין הצדקה להטיל על הסקטור העסקי מגבלות נוספות. מגבלות חמורות ככל שיהיו אינן מספיקות לאורך זמן אם אין בסופן מערך יעיל של קטיעת שרשרות ההדבקה".

אין ויכוח שעיקר הצלחתו של הנגיד מאז פרוץ המשבר היה בייצוב השווקים הפיננסיים והמערכת הבנקאית. מאידך, יכולת פעולתו מול הממשלה עמוסת השיקולים הפוליטיים מוגבלת, אבל עדיין קיימת. הנגיד יימנע בכל מקרה ממתיחת החבל וינסה לקדם את המלצותיו בדרכי נועם. את הביקורת יעטוף תמיד בצמר גפן ממותק. בראיון הוא התנהל בזהירות מופלגת, כאילו מדובר בראיון קבלתו לתפקיד הנגיד, והלך סחור סחור בתשובותיו לשאלותיי.

אתה יכול להסביר מה השתבש והוביל אותנו לסגר נוסף?
"אני חושב שיצאנו מהר מדי מהסגר הראשון. במוקדים מסוימים שבהם ההסתברות לתחלואה הייתה גבוהה היינו סלחניים מדי ובלי אכיפה מספקת. הציות הוא כלי מאוד חשוב בהצלחה גם בסגר הנוכחי. התחלואה עלתה מהר מדי, כי חלק מענפי המשק נפתחו מהר מדי, ללא אכיפה וללא יכולת להשתמש במערכת לקטיעת שרשרת ההדבקה, שנמצאת עדיין בתהליכי טיוב. היה ניסיון להחזיר את הכלכלה לפעילות כמה שיותר מהר, והצד הבריאותי לא טופל כפי שצריך.

שוטרים אוכפים סגר (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)שוטרים אוכפים סגר (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

עקב כך תופעת ההדבקות הפכה להיות יותר רוחבית. אם בהתחלה הפוקוס היה על מספר המונשמים והטיפול הותאם לכך, בהמשך האילוץ הפך להיות המחסור בצוותי הרפואה. וחוץ מזה, היו כל הזמן תביעות להקלה במגבלות, המסרים לא היו אחידים ולא מספיק חדים, וזה קשור גם להיעדר אכיפה וציות. מספרים לציבור על כל מיני יעדים שבהם המערכת יכולה להגיע לאי־ספיקה, אבל לציבור לא ברור מה צריך לעשות".

התנגדת לסגר כללי מחשש שהמשק ייקלע לקשיים, אבל הוא בכל זאת ייכנס לתוקפו. האם לא מקשיבים להמלצותיך? 
"יש לנו לאורך כל הדרך השפעה מהותית על ההחלטות. הסגר בצורתו המקורית אמור היה להיות הרבה יותר חמור, אבל סיימנו בצורה סבירה. הגענו לסגר חכם ולא עיוור. גם לנו בבנק ישראל וגם לאוצר הייתה תרומה חשובה לכך שהכניסה לסגר לא נעשתה בצורה רוחבית. התעשייה ומקומות פרטיים נשארו פתוחים. אנחנו מבינים שבכל מקרה לא יהיו סקטורים סגורים הרמטית. הקריטריון העיקרי בסגר הנוכחי הוא הימנעות מהתקהלויות".

אבל מה יקרה כשנצא מהסגר ושיעור התחלואה לא יירד?
"זאת הסיבה שאנחנו חייבים למצוא את עצמנו ביציאה מהסגר עם מערכת לקטיעת שרשרות ההדבקה, אחרת ניכנס לסגר נוסף. הסגר מאפשר לנו לקנות זמן להוריד את התחלואה, כי הווירוס יהיה איתנו לפחות עד 2021. כדי שהסגר יצליח, צריך להשקיע באכיפה. אסור שהכסף הקטן הכרוך ביישום האכיפה יגרום לבעיות של הכסף הגדול. במקביל יש לנקוט צעדי סיוע כלכליים מיידיים: מודל חדש לשימור תעסוקה, יישום חל"ת גמיש, מענק עבודה ל־2021 והנמכת רף הירידה במחזור העסקים לקבלת פיצוי ל־25% ממה שהיה ערב המשבר. כדי להמריץ, אנחנו ממליצים להגדיל את מתן ההלוואות ולהוריד חסמים. חייבים לטפל במהירות, כי לעסקים אין זמן לחכות עוד שבועיים".

האם תעדכנו כלפי מטה את תחזית הצמיחה בעקבות הסגר?
"בעקבות הסגר הנוסף אנחנו זולגים לתרחיש הפסימי שעליו דיברנו. במקרה זה, הצמיחה ב־2020 תרד ב־7%, וב־2021 תעלה ב־3%. האבטלה תגיע בסוף 2020 ל־13.6%, וב־2021 ל־12.1%. הגירעון ימריא עד סוף השנה ל־14.6% מהתוצר, וב־2021 יירד ל־8.4%. יחס החוב־תוצר יגיע ל־86.7%, וב־2021 יירד ל־77.8%. כאמור, אלה הן התחזיות בתסריט הפסימי, שהסיכויים להתממשותו עלו בעקבות הסגר. עלות הסגר למשק נאמדת ביותר מ־7 מיליארד שקל, בתקווה שנצליח להימנע מסגר נוסף עמוק בחורף, כי אז המצב יהיה הרבה יותר קשה. אני לא מקל ראש בפגיעה בעסקים ומבין את החששות".

אם כן, אני מבין שזה לא הזמן לגזירות. מתי זה יקרה?
"לא נראה שזה הזמן לגזירות. ביציאה מהסגר הראשון במאי - המשק חזר מהר מאוד לפעילות. הערכנו אז שאם לא תהיה קורונה בחורף, ניתן יהיה לעשות 'התכנסות פיסקלית' ב־2021 ואז להגדיל הכנסות ולצמצם הוצאות. אבל לנוכח רמת אי־הוודאות כרגע לא ניתן להטיל גזירות. רצוי שצעדים כלכליים נוספים ייעשו במסגרת תקציב ל־2021, שיעניק לשווקים ודאות ואפשרות להסתגל להחלטות הממשלה. תקציב 2021 יכלול גם צעדי יציאה מהמשבר. ברשת הביטחון יש כעת כ־45 מיליארד שקל פנויים כתקציב חוץ־קורונה, וזה לא מספיק. רק לקראת 2022־2023 נתחיל לצמצם הוצאות ולהגדיל הכנסות. אומנם לא נצליח לרדת בתוך שנתיים ליחס חוב־תוצר של 60%, אבל נצטרך לעשות צעדים בכיוון". 

האם נכונים דברי ראש הממשלה שמבחינה כלכלית מצבנו טוב מזה של רוב מדינות העולם?
"במונחי תוצר והתכווצות תוצר במחצית 2020 התכווצנו במינוס 28.7% ברמה שנתית - פחות גרוע מהרבה מדינות אחרות. אבל קשה להשוות באמת למדינות אחרות, כי גלי התחלואה התרחשו בפאזות שונות מבחינת לוח הזמנים. בכל מקרה, גם צמיחה שלילית של 7% היא מיתון עמוק. לפי נתוני 'האבטלה הרחבה' מדובר ב־12% מובטלים, וזה פחות טוב ביחס לעולם. אבל אני אופטימי: בראייה קדימה, הכלכלה הישראלית דינמית, ויש לה יכולות בסיסיות להתמודד עם משברים. אבל זה ייקח זמן. עקומת המשבר הזה אינה נראית כמו האות V, של נפילה והתאוששות מהירה, אלא יותר כמו הלוגו של חברת נייקי. היציאה מהמיתון תהיה הרבה יותר אטית וארוכה".

כמה זמן להערכתך המשבר הכלכלי והמיתון עוד יהיו איתנו?
"אני מניח שהחיסון יימצא באביב 2021, ועד שיתורגם לחיסונים רחבים זה ייקח עוד זמן. לפי התרחיש הפסימי, נהיה בפער צמיחה של 5% לשנה בהשוואה לצמיחה הרגילה, והפער בשנתיים יגיע ל־10% מהתוואי הנורמלי. מדובר באירוע ארוך וכואב, וככל שעובר זמן אנחנו רואים יותר ויותר פיטורים במקומות העבודה. גם אם יימצא חיסון בחצי השני של 2021, זו תהיה רק תחילת היציאה מהמיתון. הדבקת הפיגור של 10% בצמיחה תימשך עד 2023. במילים אחרות, היציאה מהמשבר עלולה להמשיך עד 2023".

נציגי חברות הדירוג הבינלאומיות יגיעו בחודש הבא לישראל לבחון את דירוג האשראי במשק. ממה שאתה שומע, האם הדירוג עלול לרדת?
"השווקים מקדימים בהתנהגותם את חברות הדירוג. כל המדינות מתמודדות עם המגיפה. לדירוג האשראי יש גם אלמנטים יחסיים, כי אנחנו בסירה אחת עם כל העולם. למרות הגידול בגירעון אנחנו לא בנקודת קיצון בטבלה, וזה נכון גם בנוגע ליחס חוב־תוצר. חברות הדירוג והשווקים יבחנו אם קיימת תוכנית מובנית של יציאה מהמיתון בטווח של שנתיים־שלוש עם תקציב מאושר ומנועי צמיחה. 

כולם שמים לב להתנהלות הממשלתית ורואים חשיבות בנושא התנהלות הממשל וניהול המשבר. לכן חשוב שנעניק את הוודאות ולאשר תקציב, גם אם נצטרך עוד קופסאות תקציביות ב־2021. חשוב שחברות הדירוג יראו שגם אם לא נגיע ליעדים הרצויים, התהליך אינו קפוא ויש כיוון. אבל אם יראו שאין צעדים, באופן טבעי הנושא יטריד אותם יותר".

עדיין לא הבנתי אם אתה חושש מהפחתת הדירוג.
"אני שוב חוזר: אם לא נתקדם ונאשר את תקציב 2021, זה יהווה גורם סיכון מבחינתנו. חברות הדירוג מחפשות את האלמנט הריאלי, והן רוצות לוודא שיש כאן התנהלות ארוכת טווח. תבין שאני חייב להתבטא בצורה מאוד זהירה, כי כל מה שאומר עלול להיות נבואה המגשימה את עצמה".

כיצד אתה רואה את תרומת המגזר הציבורי וההסתדרות למאמץ להבראת המשק?
"גם הסקטור הציבורי יצטרך להירתם. זה יהיה בצד של קיצוץ בשכר ובתנאים הנלווים, אבל חייב יהיה להיעשות בצורה מתואמת ומושכלת. אני לא נכנס לפרטי המו"מ, אבל הצדדים צריכים להגיע בתקופה כזאת להבנות. למרות האתגר המיידי, אסור לאבד את המבט על הטווח היותר רחוק, ואסור יהיה 'לבזבז' את המשבר. יש כאן הזדמנות לשינוי מבני בסדרי העבודה. היום ניתן להפעיל את הבנק עם הרבה עבודה מרחוק, וזה נכון להרבה מגזרים. מומלץ להגדיל דיגיטציה, לאפשר גמישות ניהול ולהוריד רגולציה. המהלכים האלה ישרתו אותנו בסופו של דבר בטווח הארוך". 

בעקבות הסגר החדש בנק הפועלים הודיע שיאפשר ללקוחות לדחות תשלום הלוואות בשלושה חודשים. האם הנחיתם את הבנקים להגיש ללקוחות שמצויים בקשיים סט של אמצעי סיוע נוספים בעקבות הסגר? 
"המערכת הבנקאית איתנה והגיעה מוכנה למשבר. נערכו מבחני קיצון הרבה יותר חמורים ועמוקים, והמערכת תשרוד גם את הסגר הנוכחי. יהיו הפסדים, אבל המערכת תשרוד. הבנקים יציבים עם תיק אשראי מבוזר. נושא היציבות מאוד חשוב, אבל אי אפשר להישאר אדישים מול אנשים החווים קשיים כלכליים. יש בני אדם מאחורי המספרים. ניתן מענה תפעולי שיבטיח את נגישות הציבור לבנק. אושרה הגדלה של 18 מיליארד שקל בקרן ההלוואות לעסקים קטנים. תהיה הורדה של חסמים, ויהיה קל יותר לתפעל את המערכת. ניתן יהיה להגיש עד סוף אוקטובר בקשות לדחיית פירעון הלוואות ומשכנתאות לחצי שנה. 

אזכיר לך שכבר בתחילת המשבר, עוד כשחדוה בר הייתה המפקחת, הבנקים נרתמו ברמה של דחיית ההלוואות והגדלת מסגרות האשראי, וכמובן בהענקת הלוואות דרך הקרנות בערבות המדינה. תחילה היו חסמים, ולאורך זמן המערכת השתכללה. יש תלונות נגד הבנקים, ובחלקן הן מוצדקות, אבל תזכור שברמת המקרו מי שנשארה לתת אשראי הייתה המערכת הבנקאית. האשראי מהגופים החוץ־בנקאיים התייבש. אבל צריך לזכור שאשראי צריך בכל זאת להחזיר".

האם היית ממליץ ללקוחות לחרוג בעיתוי הנוכחי ממסגרות האשראי?
"בתור נגיד אני לא רוצה לתת המלצה כזאת או אחרת. כל לקוח צריך לשקול את צעדיו בהתאם ליכולותיו. המערכת הבנקאית הישראלית ממונפת פחות יחסית לעולם. אחד ההסברים הוא שענף ההייטק צורך פחות אשראי. בתחום המשכנתאות המינוף נמוך יחסית. בעיצומו של המשבר הגדלנו את יכולת המינוף של הבנקים, גם בהגמשת הלימות ההון וגם כשאפשרנו הלוואות לכל מטרה כנגד שיעבוד משכנתה ודחייה בפירעונות בסכום של 9 מיליארד שקל".

מהו להערכתך מצב שוק הדיור למגורים בעקבות המשבר?
"קשה לנבא את שוק הדיור, כי הזעזוע הגיע גם בצד ההיצע וגם בצד הביקוש. איפה שמורגשת באמת חולשה זה שוק המשרדים והנדל"ן המסחרי, כתוצאה מעודפים מסוימים שהיו בו לפני המשבר. הסבר נוסף הוא שינוי ההתנהגות והעבודה מהבית, ויהיה צורך בהתאמות. בשוק הדיור אנחנו רואים עדיין יציבות. הריבית שבה צעירים יכולים לקחת משכנתה נמוכה יותר".

עד כמה חשוב מבחינה כלכלית הסכם השלום שנחתם השבוע עם האמירויות?
"קשה להעריך בטווח המיידי את ההשפעה, אבל זה פותח פתח להמון אפשרויות סחר ואפשר למנף את השלום. זה עשוי לשנות את הסביבה הגיאו־כלכלית שלנו, כשלפני הקורונה הגלובליזציה החלה להצטמצם. המהלך נותן אפשרויות צמיחה נוספות, כי לשתי המדינות יש סינרגיה כלכלית. הבנקאות הישראלית מאפשרת את מתן האמצעים לעולם עסקים יותר נוח. חשוב שהמערכת תהיה מסודרת ושהכל יעבוד בהתאם לכללי הציות הבינלאומיים, כולל חוקי איסור הלבנת הון".

חתימת הסכם השלום בוושינגטון (צילום: רויטרס)חתימת הסכם השלום בוושינגטון (צילום: רויטרס)

האוצר בא אליכם בטענות קשות על סילוף נתוני הסיוע הממשלתי למגזר העסקי. 
"אם אתה מדבר על אותו שקף ספציפי שדיבר על הסיוע של המדינות למגזר העסקי נכון ליוני 2020, אז מדובר בטענות לא מוצדקות. לו היו מצרפים את כל האלמנטים יחד, את הסיוע העקיף והישיר, היינו מגיעים למספרים שהציג האוצר. בכל מקרה לא היה ממש בטענות האוצר כלפינו. אנחנו עובדים לקידום הכלכלה באופן ענייני, וחילוקי דעות וטענות הם לא הפלטפורמות שלנו".

יתרות המטבע המריאו ל־161 מיליארד דולר. שער החליפין מקרטע. האם אתה מרוצה מהרמה הנוכחית של הדולר מול השקל?
"בשוק המט"ח אין שינוי במדיניות בנק ישראל. אנחנו פועלים ונפעל ככל שיידרש כדי להבטיח את יציבות שער החליפין, ואם תהיה סטייה מהותית בשער המטבע, נפעל. המדיניות של בנק ישראל בשוק המטבע בעשור האחרון תמכה ותמשיך לתמוך ביצוא. אתה צריך לשאול גם מה היה קורה עם הדולר אלמלא צעדי התמיכה שנקטנו בבנק ישראל. הביצועים הטובים של היצוא בשנים האחרונות מוסברים בסיוע שלנו ובשינוי המבני ההדרגתי, שבו המשק עובר מיצוא סחורות ליצוא שירותים".

עדיין לא קיבלתי תשובה על השאלה האם שער החליפין ריאלי, והאם אינך מוטרד מהגובה האסטרונומי של היתרות כאחוז מהתוצר.
"המשבר הנוכחי הוכיח ששערי החליפין עלולים לנוע בחדות לשני הכיוונים, וזה עלול לקרות שוב. אני לא חושב ששער החליפין הנוכחי מהווה נקודת קריטית או חסם לפעילות. זה תלוי בעוד כמה פרמטרים. אנחנו כהרגלנו נמשיך לעקוב ולנטר את פעילות המט"ח ונפעל אם נרגיש שיש צורך. לגבי רמת היתרות הגבוהה, חלקה מוסבר בהלוואות בחו"ל שלקח החשב הכללי באוצר. בתחילת המשבר היה פיחות ענק ומצוקה בדולר, גם בשוק היורו־דולר, אבל יתרות המטבע סייעו לנו לתפעל את השווקים בצורה יעילה. אני לא רואה את גובה היתרות כפרמטר המרכזי בשיקולים שלנו".

מה דעתך על מועמדותו של הנגיד לשעבר פרופ' סטנלי פישר לדירקטוריון בנק הפועלים? 
"כל מועמד לדירקטוריון הוא מועמד ראוי, ובשביל זה קיימת ועדה חיצונית עצמאית שמנהלת את העסק. מעבר לכך אני לא נכנס לנושא. התבטאנו בעניין פעילות הוועדה העצמאית המנהלת את התהליך מכל הבחינות. בסוף האירוע, לאחר אישור המועמדות באסיפה, בקשת האישור תגיע לבנק ישראל, ואז נבחן אותה לפי הכללים. ועדת המינויים היא עצמאית, ואני לא מדבר איתה".

איך אתה עומד לחגוג את ראש השנה ואת תקופת הסגר?
"אני קודם כל ממשיך לעבוד כרגיל ולוקח ניירת הביתה. אבל אולי אחרי כל זה נצליח לשבת לארוחת חג משפחתית ולמנוחה בחיק המשפחה המצומצמת. אני חושב שמותר לי לנסוע בסגר, כי גם בסגר הקודם הגעתי לעבודה, אבל אין לי כוונה להפר שום הנחיה ולו הקלה ביותר. זו זכות ואחריות גדולה להיות הנגיד בתקופה המאתגרת הזו. אני לא מאלה שהולכים לאירועים חברתיים. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולאחל לכל בית ישראל שנה טובה ובריאה".

[email protected]