1. חשבון נפש: התור בתחנת הבידוק לקורונה של פיקוד העורף בקלנסווה שאליו נקלעתי במהלך החג היה ארוך מנשוא. נדרשתי לשעתיים של המתנה עם זוגתי כדי להגיע למטוש המיוחל ולוודא שלא נדבקנו. התור התנהל בסבלנות מופתית. לא נרשמו דחיפות, ניסיונות עקיפה ומריבות. מתברר שבניגוד לשמועות, עם ישראל צייתן ועושה את כל מה שאומרים לו כדי לשמור על בריאותו. דבר אחד הוא אינו מוכן לקבל: שעובדים עליו בעיניים, מוכרים לו בולשיט ועוד מפנים כלפיו אצבע מאשימה. סעיף זה מכונה בדיני העונשין הפרת אמונים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטיין לאורך משבר הקורונה בבריחה מאחריות ובהטחת האשמה באחרים, וערב יום הכיפורים הוא הזמן לחשבון נפש. הוא ועושי דברו, כמו ח"כ שלמה קרעי, ח"כ אוסנת מארק, ח"כ מיקי זוהר ואחרים, תלו את הסיבה לכישלון בקבוצות האוכלוסייה השונות: המפגינים בבלפור, שהפכו לדבריהם למדגרת קורונה, על אף שאין לכך שום הוכחה; פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו, שמצדו החרים מסיבת עיתונאים חשובה של נתניהו; ויו"ר ועדת הקורונה ח"כ יפעת שאשא ביטון, שהפכה לקורבן תורן רק משום שהעזה להחליט לגופו של עניין.

ברשימה נמצאים גם מנהל רשות המסים, הממונה על התקציבים באוצר והפקידות לדורותיה, וגם, איך לא, אנשי כחול לבן, המואשמים בשיקולים פוליטיים במשבר הקורונה (הציניות מאיימת להתאבד). רק נגד אדם אחד לא הופנתה אצבע מאשימה: נתניהו עצמו. לכולם ברור שמדובר בכישלון קולוסלי. ישראל חזרה להיות מדינה אדומה, הייתה הראשונה שהכריזה על סגר שני, וכעת - על החמרתו של הסגר. המשבר מנוהל כמובן גם משיקולים פוליטיים הקשורים למצבו המשפטי של ראש הממשלה.

לאחר שנכנע לחרדים, ביקש להתנות את סגירת בתי הכנסת בביטול ההפגנות בבלפור (שהן מבחינתו כמו יתוש בראש), ולקשור בין המקוואות לחופי הרחצה. נתניהו מסמס את שיטת הרמזור, שלח אותנו לעשות חיים עוד לפני שהנגיף נעלם, פתח את השמיים לחסידים מאומן וסגר אותם מחדש והחניף לסוחרי שוק מחנה יהודה. הוא גם נהג בסלחנות כלפי יועציו שהפרו השבוע את הוראות הבידוד, ועוד טען שמופעלת נגדם אכיפה בררנית.

במצב זה אמון הציבור החיוני להצלחת המאבק נשחק. הציבור הפסיק להאמין לגורמי השלטון, ואחרי כל זה נתניהו עדיין אינו מסוגל לקחת אחריות ולהוציא מפיו את המילה "טעיתי". כדי להסוות את הכישלון הוא ממשיך לבצע להטוטים הלקוחים מספרי שיווק. נתניהו טוען שמצבנו גרוע פחות מזה של מדינות העולם, אלא שהנתונים שהציג נבחרו בצורה סלקטיבית. ובכל מקרה, ביחס לנתוני האבטלה אנחנו מחזיקים באחד השיאים השליליים בעולם.

ראש הממשלה המליץ להפעיל את שיטת "ממי" (מסיכה, מרחק, ידיים), בעוד שחלק מהנוכחים בטקס בבית הלבן הסתובבו ללא מסיכות, לא שמרו על מרחק ולא הקפידו על איסור נגיעה. את המשבר הוא נוהג להמשיל לנגינת אקורדיון: "מרגע שפתחנו את הכלכלה, זה יעבוד כמו אקורדיון: פותחים כשהתחלואה יורדת וסוגרים כשהיא עולה".

האקורדיון פוטר את מקבלי ההחלטה מאחריות, שכן מדובר בנגינה אוטומטית: ברגע שהנגיף מגיח, סוגרים פעילות, וברגע שהנגיף בחופשה, חוגגים. כמה פעמים אפשר יהיה לשגע את הציבור עם האקורדיון? בעוד רגע הוא יבקש מאיתנו לפצוח גם בשירה בציבור.

היינו מצפים ממי שניכס לעצמו את הבלעדיות על הסכמי השלום עם מדינות המפרץ והרחיק מוושינגטון את כל מי שאינו נמנה עם מקורביו, לקחת את האחריות הבלעדית לכישלון בטיפול במשבר, ורק אז לנסות לתקן. במקום זה, הוא מצא את הפתרון הקל ביותר - סגר חסר חמלה, במטרה להדביר את הנגיף בשיטת זבנג וגמרנו.

אם לא די בכך, הסגר הוחמר לנוכח הזינוק בתחלואה. סגר טוטאלי דומה להקרנות לא ממוקדות לחולה סרטן או להפצצת שטח הגורמת להרס מוחלט. זהו הפתרון של מי שניסה לתמרן ללא הצלחה בין כל האינטרסים הפוליטיים שהתנגדו למגבלות נקודתיות ומוצדקות.

אם בעקבות הסגר נתניהו יצליח לצלוח את משבר הקורונה, הדרך להקדמת הבחירות סלולה. עד לבחירות הוא ימטיר עלינו עוד עשרות מיליארדי שקלים על חשבון הברון. הבעיה היא שעל הדרך הסגר מדביר לא רק את הנגיף אלא גם חלק ניכר מהמגזר העסקי. אנשי העסקים שהיו מוכנים לקבל את הסגר הראשון דחו לנוכח ניסיונם המר סגר נוסף, ובוודאי את החמרתו.

עו"ד רועי כהן, נשיא ארגוני העצמאים, מרגיש שנתניהו רימה אותו. שלשום הוא יצא בהפגנה נוספת שכותרתה "ימי הבידוד לא על חשבוננו". הוא אומר ללא היסוס כי הממשלה נרדמה בשמירה והפקירה את העצמאים. לפי חישוביו, כמיליון אזרחים שהו עד היום בבידוד והמעסיקים נשאו בסכום ההוצאה, הנאמד ב־3 מיליארד שקל.

זה לא מקרי שחלק מבעלי העסקים, כמו בעל בית קפה משוק הפשפשים ביפו, בעל דוכן בגדים ברמלה ובעלת מכון כושר בתל אביב, מוכנים לשלם קנס ולפתוח את העסק בנימוק שתנאי הסגר אינם הגיוניים ואינם ענייניים. כדי להקל את המצוקה אישרה השבוע הממשלה תוכנית סיוע נוספת בהיקף של 10.5 מיליארד שקל. אך מאיפה יבוא הכסף אם אין תקציב? מרביתו (8 מיליארד שקל) יועמס על שנת 2021, אף שאין תקציב ובטווח הנראה לעין גם לא יאושר תקציב כזה.

נגיד בנק ישראל הזהיר בישיבת הממשלה השבוע מאי־ניצול מסגרות הסיוע שכבר אושרו, והביע חשש שהעודפים ינוצלו לצרכים אחרים ללא דיון בסדר העדיפויות. לאחר שהאוצר נותר ללא הממונה על התקציבים, שהיה זה שהתריע עד כה, נמצא לו מחליף בדמותו של פרופ' אמיר ירון.

התוכנית כוללת גם קיצוץ של 10% בשכר השרים וחברי הכנסת. מדובר בקיצוץ עם כוכבית, שכן הוא כפוף לאישור ועדת הכספים. חוץ מזה, שר האוצר ישראל כ"ץ כבר הצהיר שיקצץ בשכרו, אז האם עכשיו יקצצו לו פעם נוספת? כל תוכנית "הקיצוץ", שחוסכת 8 מיליון שקל בלבד מתקציב קורונה של 200 מיליארד שקל, היא צחוק מהעבודה. המהלך נועד לאחז עיניים וליצור מראית עין של אחריות לאומית.

ניתן היה לסיים את הצגת התיאטרון הזאת לו היו סוגרים את המשרד לענייני כלום של השרה אורלי לוי־אבקסיס. ניתן היה לחסוך את ההצגה, לו היו מוותרים על עשירית מהמענקים (בהיקף 9 מיליארד שקל), שהומטרו ללא הבחנה על האזרחים. אבל ההצגה חייבת להימשך, כי "הקיצוץ" נועד לדרבן את ההסתדרות להירתם לקיצוצי שכר במגזר הציבורי. מזכ"ל ההסתדרות ארנון בר דוד מכיר היטב את התרגילים הללו ולא ייפול בפח.

סגר - מחסום בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני)סגר - מחסום בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני)

2. דוחות הקורונה: ביום רביעי בחצות, מיד אחרי יום הכיפורים, יושלם המועד הרלוונטי לפרסום הדוחות הכספיים לרבעון השלישי של 2020 (יולי־ספטמבר). הדוחות שיפורסמו עד סוף נובמבר לא ישקפו את מלוא השפעת הסגר השני, שהחל בערב ראש השנה ויסתיים במקרה הטוב ב־11 באוקטובר.

זה היה רבעון הפכפך, שתוצאותיו התכתבו במישרין עם מצב הווירוס. לאחר שהתעוררו ביולי חששות לגל שני, היקף הפעילות במשק ירד, ומחזורי העסקאות בכרטיסי האשראי התמתנו. באוגוסט חזר המשק לפעילות כמעט מלאה, אך במבט לאחור הנתונים נראו כמו שירת הברבור של המגזר העסקי.

עם פתיחת שנת הלימודים ב־1 בספטמבר הגענו לכאוס המושלם. תוצאות הסגר ערב ראש השנה על המגזר העסקי היו בלתי נמנעות. החברות הציבוריות, ובהן רשתות האופנה כמו פוקס, גולף וקסטרו, הוציאו עשרות אלפי עובדים לחל"ת בגלל סגירת הקניונים. מפעלים כמו טמפו פיטרו עובדים בגלל סגירת הברים ובתי הקפה, מהלקוחות החשובים שלהם.

רשתות בתי המלון פרסמו אזהרת רווח. רשת ישרוטל, בניהול ליאור רביב, העריכה שהסגר יביא לירידה של 15% בהכנסות ביחס למצב לפני שנה. רק באוגוסט פתחה הרשת את מלון "קדמא" בשדה בוקר, וכעת היא נדרשת לסגור אותו. היא אינה לבד, ובאותה סירת הצלה מקרטעת נמצאות גם רשת פתאל, מלונות "דן" ואחרות.

לפי נתוני התאחדות המלונות, מתוך 41 אלף עובדים שהועסקו בענף המלונות ערב הקורונה, 20 אלף נותרו בחל"ת לאחר הסגר הראשון, ואליהם נוספו 18 אלף בעקבות סגר ראש השנה. במילים אחרות, 93% מעובדי ענף המלונאות נמצאים בחל"ת. למרבה ההפתעה, המלונאים לא קיבלו עד היום את הפיצוי שהובטח עוד אחרי הסגר הראשון, בהיקף 300 מיליון שקל. לפי המצב כעת, המלונות ייפתחו מחדש רק לקראת פסח. עד אז הם ייאלצו לסבול משנת חורף עמוקה.

שניים לענף זה בהישג המפוקפק של ההוצאה לחל"ת הם ענף המסעדנות (80 אלף הוצאו לחל"ת) וחברות התעופה והתיירות. רבות דובר על המודל הבעייתי מאוד של החל"ת, שאינו מתמרץ מעסיקים ורק מסייע לעובדים להחזיק את הראש מעל המים. יש להניח שבעקבות כישלון המודל הוא יותאם למשהו אפקטיבי יותר.

אלא שהבעיה אינה רק במודל החל"ת. הצרה העיקרית היא חוסר הוודאות במגזר העסקי בעקבות הזיגזוגים בהחלטות הממשלה. כיצד יכולה הייתה הנהלת רשת מלונות ישרוטל להעריך שצפוי סגר שני כשהשלימה את הקמת מלון "קדמא"? כיצד יכולים להעריך מנהלי חברות הפרסום והשיווק אם לצאת לקמפיינים לקראת ראש השנה? מנהלי הקמפיינים שטעו בזבזו מיליוני שקלים, שכן סגר ראש השנה מנע מהציבור לפתוח את הכיס. אגב, חוסר ודאות זה ניכר גם בהתנהגות שערי המניות בבורסה.

האתגר העסקי האמיתי הוא איך להתנהל, ואילו החלטות לקבל אחרי שהסגר יסתיים. סימני השאלה רבים מספור: האם ניתן לחזות מה יקרה בנובמבר, והאם ייתכן גל שלישי לקורונה? האם יהיה סגר שלישי? האם בדצמבר יחליט נתניהו להקדים את הבחירות ויטרוף לחלוטין את הקלפים? ספק רב אם במכלול השיקולים הללו מביאה הממשלה בחשבון את הסקטור העסקי.

2020 מסתמנת כשנה הכלכלית הגרועה ביותר בתולדות המדינה, אלא אם כן יתרחש נס ובמרוצת הרבעון האחרון של השנה יימצא חיסון לקורונה.

מסעדות סגורות בזמן הסגר  (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)מסעדות סגורות בזמן הסגר (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

3. מכירה מחשמלת
בניגוד לענפי המלונאות, המסעדנות, התיירות ומכוני הכושר, שנפגעו קשות מהסגר, המרוויחים הגדולים הם ענפי החשמל והאלקטרוניקה. הביקוש למוצרי מטבח, כמו מקפיאים וכיריים - זינק. גם מכשירי סלולר, טלוויזיות וטאבלטים נמכרים כאילו אין מחר.

שבע־שמונה רשתות ענק מתגוששות על שוק מוצרי החשמל, שהיקפו נאמד ב־7.5 מיליארד שקל לשנה. לצדן פועלים יבואנים מקבילים, המסייעים בהגדלת התחרות. רשת א.ל.מ, עם פריסה של 42 סניפים, ורשת מחסני חשמל, עם 44 סניפים, הם השחקנים הגדולים. א.ל.מ מנוהלת על ידי אורי להב, שקודם לתפקידו הנוכחי ניהל את יבואנית הרכב סמל"ת (פיאט, אלפא רומיאו ועוד).

היא נשלטת על ידי קבוצת אלייד (40%), לאומי פרטנרס (20%) ואיש העסקים אבי אשר (40%). מכירות הרשת הסתכמו ב־2019 ב־620 מיליון שקל, וב־2020 הן נאמדות ב־675 מיליון שקל. לאור ההצלחה נבחנת אפשרות הנפקה ראשונה בבורסה, אבל העיתוי הסופי עדיין לא נבחר.

עם כניסתו לתפקיד, השלים המנכ"ל מספר מהלכים עסקיים, ובהם שינוי המבנה הניהולי, רכישת אתר המכירות המקוונות פי 1000 (שם נמכרים כל סוגי המוצרים לבית), שדרוג החנות באילת בהשקעה של 150 אלף שקל (בקרוב תיפתח חנות נוספת), הסבת חנויות ביג בוקס לחנויות א.ל.מ דיגיטל והקמת מוקד ייעוץ טלפוני לרכישות אונליין.

שוחחתי עם מנכ"ל הרשת על הסגר והשפעותיו. בתשובה על השאלה איך שורדים את התחרות בשוק ואת ירידת המחירים, אמר להב: "בגלל ריבוי השחקנים בענף, מילות המפתח הן אמינות והתאמת המוצר ללקוח. לכך יש להוסיף כמובן את המקצועיות שלנו". הרשת מעסיקה 360 עובדים. בסגר הראשון הוצאו לחל"ת 330 מהם, ומרביתם הוחזרו. בעקבות הסגר השני הוצאו לחל"ת 50 עובדים.

"הקניונים כעת סגורים, אבל חנויות הרחוב עדיין פתוחות, כי מדובר במוצר חיוני", אמר להב. "קשה להעריך בכמה יירדו המכירות בעקבות הסגר, אבל אני צופה עלייה במכירות באונליין. אני עדיין לא יודע אם אנשים ייצאו ויבואו לחנויות או שייסגרו בבתים. אנחנו ערוכים לכל תרחיש, אבל בניגוד לסגר הקודם, לא צפויה עליית מחירים. אנחנו מאוד תחרותיים בכל הקטגוריות, לצד המקצועיות והאמינות. נוצרה סטיגמה כאילו מחסני חשמל היא הרשת הכי זולה, אבל אני לא בטוח שזה נכון. יש מוצרים זולים ויש כאלה שבהם אנחנו יקרים, אבל אנחנו הכי טובים מבחינת הערך שאתה מקבל עבור המוצר".

הייתה לכם בעבר חנות בדיוטי פרי בנתב"ג ואיבדתם את הזיכיון. איך מבחינה זו הסגר השפיע עליכם?
"דווקא יצא לנו טוב מכך, כי הכסף הפנוי של הלקוחות עבר לאילת, שהפכה לסוג של דיוטי פרי 2. יש לנו היום חנות אחת בעיר, ואחנו בוחנים פתיחת חנות נוספת. המכירות למ"ר הן גבוהות מאוד. מאז היציאה מהסגר במאי מכירות החנות באילת זינקו ב־300%. בגלל סגירת השמיים הלקוחות מפצים את עצמם בקניות באילת. שדרגנו שם את החנות והפכנו אותה למאוד מונגשת. כל שחקני החשמל בארץ נמצאים באילת, בחנויות ובדוכנים, וזה בולט במיוחד בתחום הסלולר".

אורי להב, מנכל א.ל.מ (צילום: אייל טואג)אורי להב, מנכל א.ל.מ (צילום: אייל טואג)

4. מודיעין עסקי
כמו כל דבר שהוא עושה מאז כניסתו לפוליטיקה, השכיל שר המודיעין אלי כהן להעיר את המשרד מתרדמתו ולהפוך אותו לרלוונטי לא רק בנושאי מודיעין, אלא גם בנושא כלכלה, תיירות ובריאות. משרד המודיעין הוקם ב־2009 על ידי דן מרידור לאור החשיבות של שיתוף פעולה והתיאום בין יחידות המודיעין השונות. "ישראל השכילה להפוך את הלימון ללימונדה. אנחנו בוחנים בשיתוף המוסד והשב"כ כיצד להיעזר בטכנולוגיות אזרחיות לשימושים ביטחוניים, ולהפך", אומר כהן.

לפי פרסומים זרים, ביקרת לפני מספר חודשים בבחריין. האם זו הייתה הכנה להסכמי השלום? ואיך אתה מתייחס לפוטנציאל הסחר בין המדינות?
"באופן טבעי אני לא יכול לאשר או להכחיש את דבר ביקורי בבחריין. פוטנציאל הסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות יעמוד בתוך שלוש שנים על 5 מיליארד דולר, וזאת מבלי להביא בחשבון את ההשקעות ואת ההכנסות בתחום התיירות. יש התרגשות רבה במגזר העסקי לקראת מתן אשרות כניסה לישראלים והפעלת קווי תעופה לשם. איחוד האמירויות ניצבת במקום השביעי בעולם מבחינת תמ"ג לנפש, 

"הקרבה הגיאוגרפית של שלוש וחצי שעות טיסה מעצימה את הרצון ההדדי לשתף פעולה. מדובר בתחומי הסייבר, טכנולוגיות המים והחקלאות. בכל אלה אנחנו משלימים האחד את השני. אני מתכוון לקדם הוצאת משלחת שחוץ מפגישות עם גורמי הממשל תתמקד בתחומי הסייבר לצורך הגנה על תשתיות ומוסדות פיננסיים. המשלחת תצא במהלך השבועות הקרובים".

מיהן המדינות הבאות בתור לנרמול היחסים שטראמפ דיבר עליהן?
"הנשיא דיבר על עוד חמש־שש מדינות שאיתן ייחתמו בקרוב הסכמי שלום. מבלי לחשוף את שמותיהן, מדובר במספר מדינות במפרץ ובאפריקה. שיתוף הפעולה עם ישראל משתלם לשני הצדדים, גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה כלכלית. ככל שאתה חזק יותר מבחינה כלכלית, אתה גם חזק ביטחונית. אני מניח שבקרוב נשמע על עוד מדינות שאיתן ייחתמו הסכמים".

השבוע אישרה הממשלה את תוכנית הסיוע הכלכלית בעקבות הסגר. האם היא באמת נותנת את הפתרונות הראויים?
"מדינת ישראל יישמה תוכנית כלכלית משמעותית שנתנה מענה ליותר מ־350 אלף עצמאים ויותר מ־70 אלף עסקים. למרות זאת, אני ממליץ על מספר שינויים ואפרט אותם בפניך לראשונה: המדינה, לא המעסיקים, צריכה לספוג את עלויות הבידוד - בתנאי שהעובד אינו יכול לעבוד מהבית.

כבר כעת יש לחשוב על שלב היציאה מהסגר, ולשים את הדגש על האצת תוכנית ההשקעות במשק. יש לא מעט חברות שמעוניינות להקים מפעלים ומחכות עדיין לסיוע מהמדינה. תוכנית הפחת המואץ שהמלצתי לקדם היא בהחלט במקום. מה שצריך כעת לעשות, מעבר לפרישת רשת הביטחון הכלכלית, הוא להאיץ את פיתוח התעשיות הרלוונטיות לקורונה בתחומים הטכנולוגיים, כמו עבודה מרחוק.

בנוסף, צריך להאיץ את ההסבות המקצועיות, בעיקר דרך התעשייה עצמה. יש לא מעט תחומים שבהם חסרים עובדים שיכולים להרוויח שכר נאות, וזה הזמן לעשות הכשרות מקצועיות ולהתנות אותן במתן דמי אבטלה. לא ייתכן שעם אבטלה דו־ספרתית בחלק מהמקומות משוועים עדיין לעובדים. יש חברות ישראליות הפועלות בתחומי ההייטק והטכנולוגיה במזרח אירופה, כמו אוקראינה והונגריה, וזה הזמן לתת להן תמריצים להחזיר את פעילותן לישראל. חייבים לתת להן תקציב להכשרת העובדים בתחומי הטכנולוגיה".

האם הגשת לשר האוצר תוכנית פעולה?
"מפעם לפעם אני נפגש עם שר האוצר ועם ראש הממשלה ובישיבות הממשלה, ואני אומר את ההמלצות שלי. אני מכיר היטב את הנושא מתוקף תפקידי הקודם כשר הכלכלה והתעשייה. הצורך להחזיר לישראל חברות הייטק דחוף מאין כמותו. אני שומע על גורמים המעוניינים להקים מפעלים, ולכן צריך לחלק מענקים וליישם פחת מואץ. אבל האחריות בנושא היא של שר האוצר ושל שר הכלכלה עמיר פרץ, שממשיך לעסוק במהלכים מעוררי מחלוקת כמו הטלת מכסים על יבוא מלט".

הוטל סגר, וכעת מדובר על הידוקו. האם לדעתך המהלך יפחית את התחלואה, או שמדובר בתרופת ביניים בלבד?
"בגלל קצב העלייה ברמת התחלואה נדרשנו לנקוט סגר. סביר להניח שעם השחרור תהיה עלייה בתחלואה גם בגלל השפעת החורף. אנחנו רוצים להבטיח שעד למועד מציאת החיסון, וזה ייקח לדעתי עוד שישה חודשים, הנדבקים יקבלו את הטיפול הבריאותי הטוב ביותר. נכון שבתחילה התנגדתי לסגר מלא, אבל זה היה כשרמת התחלואה עמדה על אלף נדבקים. בחגים, כשהפעילות המשקית נמוכה והתעשייה והשירותים כמעט לא נפגעים, אין ברירה אלא להטיל סגר, אבל לפצות במקביל את המגזר העסקי".

נתניהו בהצהרה לתקשורת על סגר ראש השנה

האם במשרד המודיעין אתם מסייעים לאפשרות לקצר את תקופת הבידוד, העומדת כיום על 14 יום?
"במשרד אנחנו עוסקים בעיקר באיכוני השב"כ. בתחילת השבוע אישרתי המשך איכונים לשלושה שבועות נוספים. יותר מ־40% מהנדבקים אותרו בזכותנו. הכלי הזה מציל חיים של אלפי אנשים ומונע סגר ממושך. בינתיים שיפרנו את אלגוריתם המעקב והורדנו את כמות המבודדים לנבדק. בישיבה השבוע הציג משרד הבריאות מתווה לקיצור הבידוד מ־14 יום לעשרה ימים.

כדי להגיע למתווה צריך להגדיל את היקפי הבדיקות באמצעות התקשרות עם מעבדות כדי לאפשר את הפעלת מתווה קיצור הבידוד. כל יום בידוד כרוך בהוצאה של 150 מיליון שקל למשק. לפי המתווה, מי שימציא ביום העשירי לבידוד בדיקת קורונה שלילית יוכל להשתחרר מהבידוד. לפי הסטטיסטיקה, הצורך בבידוד נודע בדרך כלל ביום הרביעי אחרי המגע עם החולה המאומת. תוצאה שלילית בבדיקה תקצר את התהליך כולו".

איך אפשר לתפקד אם לא מאוישים תפקידים בכירים כמו הממונה על התקציבים, מפכ"ל המשטרה, פרקליט המדינה? אפילו אצלך במשרד המודיעין אין עדיין מנכ"ל.
"לגבי משרד המודיעין אני יכול לבשר לך שבקרוב תאשר הממשלה את מינוי המנכ"ל לאחר שההליך הפרוצדורלי הסתיים בהצלחה. מדובר באיש שב"כ, שבשלב זה חשיפת שמו אסורה. לגבי שאר המינויים, צריך שכל אחד בתחומו יפעל לקידומם. לגבי פרישת הממונה על התקציבים - חייבים לזכור שיש החלטות ממשלה שהפקידות המקצועית חייבת לפעול ולקיים אותן ולא לשבש את ביצוען. לפקידים כמו שאול מרידור הייתה לא אחת אג'נדה אישית. אפשר לחלוק מקצועית על ההחלטות, אבל אסור לטעון שהן לא סבירות ולא תקינות".
השר אלי כהן (צילום: אופיר אייב)השר אלי כהן (צילום: אופיר אייב)

yehudasharoni10@gmail.com