1. תמרור אזהרה
בנק לאומי ובנק ירושלים בישרו השבוע על הפחתת עלות מכתב התראה ללקוח מעורך הדין: במקרה של פיגור בתשלום, מכתב ההתראה יוזל ל־50 שקל במקום 147 שקל (לאומי) או 150 שקל (בנק ירושלים). המסרים המועברים במכתבים הם אחת הדרכים הפופולריות של הבנקאים לדרבן את לקוחותיהם לעמוד בהחזר ההלוואות כנדרש. אלא שבבנק ישראל מבקשים מהבנקאים להוריד הילוך ולא למהר להפעיל הליכים משפטיים.
כדי להפחית את הלחץ מהלקוחות ובעקבות משבר הקורונה גיבש השבוע בנק ישראל בשיתוף הבנקים מתווה לדחיית פירעונות משכנתאות, הלוואות צרכניות או אשראי לעסקים. מדובר במתן אור ירוק לבנקים להתנהג בחסות הפיקוח בגמישות, בחמלה וברחמנות, להבדיל מהדורסנות בימים שבשגרה.
המתווה גובש בעקבות לחץ מפוליטיקאים, ובהם יו"ר הוועדה לקידום עסקים קטנים בכנסת ח"כ קרן ברק. ברק פנתה בשבוע שעבר לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל בבקשה להאריך את תקופת הקפאת ההלוואות "לאור הסגר ומצוקתם של רוב בעלי העסקים".
זאת הפעם השלישית השנה שהלקוחות מקבלים מחילה ודחיית פירעון ההלוואות. העילה התורנית הפעם היא כניסתו לתוקף של הסגר השני. ממרץ ועד למחצית ספטמבר דחו הבנקים הלוואות בהיקף 9.5 מיליארד שקל ל־738 אלף לקוחות. מדובר בתופעה רחבת היקף.
המתווה החדש מאפשר לדחות עד סוף 2020 את פירעון כל סוגי ההלוואות, כולל משכנתאות, אשראי לעסקים ולראשונה גם אשראי צרכני בסכום עד 100 אלף שקל. מי שמימן למשל קניית מכונית באשראי יוכל לקבל "גרייס" בפירעון. לקוחות שכבר דחו פעם אחת בחצי שנה זכאים לדחייה נוספת, ובמצטבר מדובר בדחייה של עד תשעה חודשים. הסידור החדש תופס לגבי קרן ההלוואה בלבד. דחיית הריבית תלויה ברצונו הטוב של הבנק.
דחייה שלישית ברציפות נראית רעיון נפלא המתכתב היטב עם ערכי הסובלנות. אלא שבנק ישראל מעוניין להקל על הלקוחות מפני ידם הקשה של הבנקאים אך ורק בגלל משבר הקורונה. בכל מקרה מדובר בפתרון פלסטר מסוכן. דחיית התשלומים בפעם השלישית עלולה לגרום להתמכרות ולעמעם את המחויבות בדבר הצורך להחזיר אי־פעם את הכסף. חלק מהלקוחות עלולים לפרש את המהלך כאור ירוק בעת צרה זו לחגיגת צרכנות, כאילו זאת עסקת תשלומים בכרטיס אשראי. גרוע מכך - דחיית הפירעון תכביד על הלקוחות בעתיד. הבנקים לא מחלקים מתנות, והחזרי הקרן והריבית (במקרים מסוימים) יועמסו על סכום ההלוואה המקורי וינפחו לאורך השנים את ההלוואה בעשרות אלפי שקלים.
שלא במקרה, בחברות כרטיסי האשראי סירבו להצטרף לבקשת הדחיות בגלל היעדר מידע מספיק. הבנקים ובראשם בנק הפועלים (למעט מזרחי טפחות), המודעים לגודל הסיכון, הגדילו את ההפרשות לחובות שגבייתם מוטלת בספק, מה שיכביד על הרווחיות בתשעת החודשים הראשונים של 2020.
דחיית האשראי בעייתית במיוחד לנוכח מצבם המתדרדר של משקי הבית. לפי נתוני בנק ישראל, משבר הקורונה גרר את משקי הבית לאובדן הכנסה חודשית ממוצעת של 16%־23%. מכה קשה במיוחד ניחתה על העשירונים התחתונים: מתחילת הסגר השני הוצאו לחל"ת 172 אלף שכירים, ובשירות התעסוקה רשומים 919 אלף דורשי עבודה. נתניהו החליט שהסגר יימשך לפחות חודש אם לא יותר מכך, והיציאה מהמשבר צפויה רק לקראת סוף דצמבר (אז גם יגיע מועד פירעונות ההלוואות). מה יקרה חלילה אם יוטל סגר נוסף בחורף? המצב יהיה רע לתפארת.
בקיצור, האופק הפיננסי נראה מעונן, ואין שום סיבה כעת ללקיחת סיכונים מיותרים. מרבית העסקים הקטנים אינם מעוניינים בהלוואה רעילה שבסופו של דבר צריך להחזיר. בגלל המודעות לסיכון, 80% מתוכם לא לקחו הלוואות בערבות מדינה.
במצב הנוכחי, ניצול גורף של ההזדמנות לדחיית פירעון ההלוואה רק כי אפשר, יהיה טעות קשה. הדחייה אמורה להיות המוצא האחרון עבור לקוחות שנקלעו למצוקה אמיתית. אסור לברוח מבשורה ולדחות את פירעון ההלוואה בשעה שנגדה מוחזק פיקדון נזיל בבנק. מי שדוחה את פירעון ההלוואה וממשיך לנסוע בשתי מכוניות שרכש באשראי הוא חסר אחריות כלפיו וכלפי משפחתו.
יש פתרונות פיננסיים שעשויים לפתור את הבעיה. ניתן לקבל הלוואה מקרן ההשתלמות ולפרוע אותה עם הפיכת הקרן לנזילה (לאחר שש שנים). האוצר מתיר למפוטרים או ליוצאים לחל"ת משיכת עד 7,500 שקל לחודש למשך חצי שנה גם אם הקרן אינה נזילה, ובימים אלה נמצאת בהליכי חקיקה יוזמה נוספת של האוצר, המאפשרת לבעלי עסקים ולעצמאים שהכנסתם נפגעה קשות לשבור חסכונות פנסיוניים ללא תשלום קנס מס.
2. בזמן שהסתגרנו
הסגר הוא פיגוע לעסקים הקטנים, וזאת חדשה שלצערי הרב כבר מתחילים להתרגל אליה. עם פתיחתו המדורגת של המשק יש להניח שעשרות אלפים כבר לא יפתחו מחדש את המסעדה, בית הקפה, המספרה ומכון הכושר. זה יקרה בתהליך כואב אך מהיר.
במקביל ומתחת לפני השטח האיץ הנגיף מספר שינויים טקטוניים, שבימים כתיקונם היו מהווים רעידת אדמה פיננסית הפותחת את מדורי הכלכלה. הקורונה האיצה תהליכים שבלעדיה אותם עסקים שעברו בעלות היו ממשיכים לפעול כרגיל עד המשבר הבא.
נתחיל בכך שאדוארדו אלשטיין, בעל השליטה באי.די.בי עד תחילת השבוע, כבר אינו בעל הבית לאחר שלא פרע במועד את חובותיו לבעלי איגרות החוב. בעבר הייתה טענה כי נוחי דנקנר הוא טייקון העסקים הכושל בתבל, עד שהגיע אלשטיין והוכיח שלבור יש תחתית נוספת.
המשקיע הארגנטינאי ביצע את אחת העסקאות הכושלות במגזר העסקי ובתוך שש שנים מחק לעצמו ולשותפיו כ־3 מיליארד שקל. תוך כדי התהליך הוא איבד את השליטה בכלל ביטוח ובחברת שופרסל, שני הנכסים המוצלחים ביותר בקבוצה. כעת מוצעת למכירה דיסקונט השקעות, בעלת השליטה בקבוצת הנדל"ן נכסים ובניין (כולל גב ים), סלקום וקבוצת אלרון.
יש מספר קווי דמיון בין אלשטיין לדנקנר. הבולט שבהם הוא שאלשטיין האשים את קרן ההשקעות ברוש (שבבעלות גיל דויטש ורוני בירם) בטורפנות ושמנהליה חסרי גבול. כך הטיח דנקנר בתחילת 2013 במנהלי קרן ההשקעות יורק, שרכשה נתח מאיגרות אי.די.בי.
קרן ההשקעות ארבל צורפה השבוע כמשקיעה אסטרטגית בדלק ישראל בהשקעה של 450 מיליון שקל. הקונים יקבלו בתמורה כ־30% ממניות דלק ישראל. רמי לוי החליט לא להשתתף בעסקה כדי לא לריב עם לקוחותיו הדתיים, המתנגדים שדלק תפעיל בשבתות את רשת מנטה. השבת אם כן שומרת עליו. תשובה אינו ממהר בדרך כלל להכניס שותפים, כי הוא סוליסט בעסקים. אם כבר הם נכנסים, הוא לא סופר אותם. הפעם כספי העסקה היו חיוניים כדלק להמשך פעילותו, ויסייעו לו לעמוד בהתחייבויותיו לנושים.
שלמה החזקות מנהלת מו"מ לרכישת 50% מסוכנות הנסיעות תלמה תיירות בסכום הנאמד ב־75 מיליון שקל. מדובר אומנם בכסף קטן ביחס להיקף פעילותה של תלמה, אבל העסקה מעידה על מצבן הרעוע של סוכנויות הנסיעות, שנקלעו למשבר הגרוע בתולדותיהן בעקבות הקורונה.
במקביל נמשכת סאגת השליטה באל־על. לאחר שמשפחת רוזנברג רכשה 43% ממניותיה בהשקעה של 360 מיליון שקל היא מצפה לאישור בעלות מרשות החברות. השקעת ענק כזאת לא מתבצעת אלמלא היו סימנים מוקדמים שכך יקרה. אך המילה האחרונה בסאגה עדיין לא נאמרה. זה יקרה רק אחרי שיתברר מי ממשפחת רוזנברג הוא בעל השליטה האמיתי בחברת התעופה הלאומית.
ולבסוף חדשות מעולות גם בתחום התקשורת. מיזם הרשת המהירה G5 יצא לאוויר עם חברות כמו פלאפון, פרטנר והוט מובייל, שקיבלו את רישיונות ההפעלה המיוחלים. את המיזם יש לזקוף לזכותו של שר התקשורת יועז הנדל, שבאמצעות המנוף הפוליטי שבידיו הצליח לכופף את נתניהו, וזה משהו שלא קורה יום־יום.
3. ספטמבר השחור
המסחר בבורסה ננעל שלשום (היום האחרון של ספטמבר) במגמת ירידות שערים. לפי נורית דרור מיחידת המחקר של הבורסה, המסחר בחודש האחרון התאפיין בירידות בכל מדדי המניות המובילים, בדומה למגמה בבורסות מובילות בעולם. מדד ת"א־35, המייצג את המניות הגדולות, איבד בספטמבר 6.2% וברבעון 3.6%. הירידות פקדו את כל המדדים הענפיים, בראשם מניות הבנקים שאיבדו החודש 11.6%. המפולת נרשמה חרף עלייה של2% בשני ימי המסחר האחרונים של ספטמבר.
המסחר בספטמבר התנהל על רקע חופשות חגי תשרי והושפע ממספר גורמים: הגל השני של הקורונה, כניסת המשק לסגר נוסף החל מ־18 בספטמבר, העמקת המיתון ופעמי השלום ממדינות המפרץ.
הירידות הן מכה קשה למשקיעים סולידיים, שבתחילת אוקטובר יחושו את משמעות ההפסדים אף על פי שאינם מושקעים ישירות בבורסה. מדובר בעמיתי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הסולידיות, שיסיימו עם תשואות שליליות של מינוס 1.5%. ספטמבר השחור הוא גם מכה לחברות הביטוח שפעילותן בשוק ההון משפיעה על תוצאותיהן העסקיות הרבה יותר מפעילות הבסיס שלהן בתחומי הביטוח. לבסוף גם הבנקאים המנהלים חשבונות נוסטרו (עבור עצמם) יחושו את עוצמת המכה. הבנקים וחברות הביטוח סגרו שלשום את מאזניהם לרבעון השלישי (יולי־ספטמבר). הירידות בספטמבר, לאחר תחילת רבעון מוצלחת יחסית, הותירו טעם מר בפה.
אם כן הקורונה הגיעה, אומנם באיחור אופנתי, גם לבורסה לניירות ערך. המיתון המעמיק בעקבות הסגר האינסופי עשוי להמריץ את נגיד בנק ישראל לנקוט צעדים שנקט כבר בתחילת המשבר, שהמשמעותי שבהם הוא הורדת הריבית. הוועדה המוניטרית תפרסם את החלטת הריבית ב־22 באוקטובר.
הסגר, שצפוי להימשך עד סוף אוקטובר, עשוי לתת עילה לנגיד בנק ישראל להוריד את הריבית. זאת ועוד: אף שההחלטה תתקבל ב־22 באוקטובר, אין מניעה להקדים את לוח הזמנים של ההודעה ולהוכיח מי מסוגל לקבל החלטות בניגוד לכל הציפיות. מדובר אומנם בהפחתה לא משמעותית של 0.1%, אבל גם לסמליות המעשה יש חשיבות. הנגיד פרופ' אמיר ירון יכול גם לנקוט צעדים חלופיים כמו השקת תוכנית רכישה נוספת של איגרות חוב בבורסה. אם בנק ישראל מסייע ללקוחות הבנקים, איך סיבה שלא לסייע ללקוחות שוק ההון.
4. טבע לא נאות
טבע נאות מקיבוץ נאות מרדכי שבגליל מעצבת ומייצרת נעלי נוחות אופנתיות ובריאותיות, שהפכו למותג עולמי ידוע. החברה מייצרת יותר ממיליון זוגות נעליים בשנה עם מכירות הנאמדות ב־300 מיליון שקל. 75% מהתוצרת מיועדים לשווקים הבינלאומיים, בעיקר ארה"ב, קנדה, אוסטרליה ויפן. בישראל מופעלות 65 חנויות, שכולן נסגרו עקב הקורונה. מנכ"ל החברה משנת 1988 הוא מיכאל אילוז, והבעלים הם סטיב וסוזי לקס.
מתוך 600 עובדים ערב המשבר 30 הוצאו לחל"ת בסגר הראשון, 200 כעת, 160 ממשיכים לעבוד במפעל, וכל השאר פוטרו. התפוקה במפעל היא 40% ביחס לזו ערב המשבר. "אני מרגיש כאוב ומתוסכל. זאת תקופה מורכבת, וההחלטות מתפזרות לכל מיני כיוונים במקום להתמקד במה שצריך לעשות. כולם יודעים מה לעשות ובסוף מתקבלות החלטות הפוכות", אומר לי אילוז.
התרעות פיקוד העורף