1. תמרור אזהרה

בנק לאומי ובנק ירושלים בישרו השבוע על הפחתת עלות מכתב התראה ללקוח מעורך הדין: במקרה של פיגור בתשלום, מכתב ההתראה יוזל ל־50 שקל במקום 147 שקל (לאומי) או 150 שקל (בנק ירושלים). המסרים המועברים במכתבים הם אחת הדרכים הפופולריות של הבנקאים לדרבן את לקוחותיהם לעמוד בהחזר ההלוואות כנדרש. אלא שבבנק ישראל מבקשים מהבנקאים להוריד הילוך ולא למהר להפעיל הליכים משפטיים.

כדי להפחית את הלחץ מהלקוחות ובעקבות משבר הקורונה גיבש השבוע בנק ישראל בשיתוף הבנקים מתווה לדחיית פירעונות משכנתאות, הלוואות צרכניות או אשראי לעסקים. מדובר במתן אור ירוק לבנקים להתנהג בחסות הפיקוח בגמישות, בחמלה וברחמנות, להבדיל מהדורסנות בימים שבשגרה. 

המתווה גובש בעקבות לחץ מפוליטיקאים, ובהם יו"ר הוועדה לקידום עסקים קטנים בכנסת ח"כ קרן ברק. ברק פנתה בשבוע שעבר לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל בבקשה להאריך את תקופת הקפאת ההלוואות "לאור הסגר ומצוקתם של רוב בעלי העסקים".

זאת הפעם השלישית השנה שהלקוחות מקבלים מחילה ודחיית פירעון ההלוואות. העילה התורנית הפעם היא כניסתו לתוקף של הסגר השני. ממרץ ועד למחצית ספטמבר דחו הבנקים הלוואות בהיקף 9.5 מיליארד שקל ל־738 אלף לקוחות. מדובר בתופעה רחבת היקף.

המתווה החדש מאפשר לדחות עד סוף 2020 את פירעון כל סוגי ההלוואות, כולל משכנתאות, אשראי לעסקים ולראשונה גם אשראי צרכני בסכום עד 100 אלף שקל. מי שמימן למשל קניית מכונית באשראי יוכל לקבל "גרייס" בפירעון. לקוחות שכבר דחו פעם אחת בחצי שנה זכאים לדחייה נוספת, ובמצטבר מדובר בדחייה של עד תשעה חודשים. הסידור החדש תופס לגבי קרן ההלוואה בלבד. דחיית הריבית תלויה ברצונו הטוב של הבנק.

דחייה שלישית ברציפות נראית רעיון נפלא המתכתב היטב עם ערכי הסובלנות. אלא שבנק ישראל מעוניין להקל על הלקוחות מפני ידם הקשה של הבנקאים אך ורק בגלל משבר הקורונה. בכל מקרה מדובר בפתרון פלסטר מסוכן. דחיית התשלומים בפעם השלישית עלולה לגרום להתמכרות ולעמעם את המחויבות בדבר הצורך להחזיר אי־פעם את הכסף. חלק מהלקוחות עלולים לפרש את המהלך כאור ירוק בעת צרה זו לחגיגת צרכנות, כאילו זאת עסקת תשלומים בכרטיס אשראי. גרוע מכך - דחיית הפירעון תכביד על הלקוחות בעתיד. הבנקים לא מחלקים מתנות, והחזרי הקרן והריבית (במקרים מסוימים) יועמסו על סכום ההלוואה המקורי וינפחו לאורך השנים את ההלוואה בעשרות אלפי שקלים.

שלא במקרה, בחברות כרטיסי האשראי סירבו להצטרף לבקשת הדחיות בגלל היעדר מידע מספיק. הבנקים ובראשם בנק הפועלים (למעט מזרחי טפחות), המודעים לגודל הסיכון, הגדילו את ההפרשות לחובות שגבייתם מוטלת בספק, מה שיכביד על הרווחיות בתשעת החודשים הראשונים של 2020.

דחיית האשראי בעייתית במיוחד לנוכח מצבם המתדרדר של משקי הבית. לפי נתוני בנק ישראל, משבר הקורונה גרר את משקי הבית לאובדן הכנסה חודשית ממוצעת של 16%־23%. מכה קשה במיוחד ניחתה על העשירונים התחתונים: מתחילת הסגר השני הוצאו לחל"ת 172 אלף שכירים, ובשירות התעסוקה רשומים 919 אלף דורשי עבודה. נתניהו החליט שהסגר יימשך לפחות חודש אם לא יותר מכך, והיציאה מהמשבר צפויה רק לקראת סוף דצמבר (אז גם יגיע מועד פירעונות ההלוואות). מה יקרה חלילה אם יוטל סגר נוסף בחורף? המצב יהיה רע לתפארת. 

בקיצור, האופק הפיננסי נראה מעונן, ואין שום סיבה כעת ללקיחת סיכונים מיותרים. מרבית העסקים הקטנים אינם מעוניינים בהלוואה רעילה שבסופו של דבר צריך להחזיר. בגלל המודעות לסיכון, 80% מתוכם לא לקחו הלוואות בערבות מדינה.

במצב הנוכחי, ניצול גורף של ההזדמנות לדחיית פירעון ההלוואה רק כי אפשר, יהיה טעות קשה. הדחייה אמורה להיות המוצא האחרון עבור לקוחות שנקלעו למצוקה אמיתית. אסור לברוח מבשורה ולדחות את פירעון ההלוואה בשעה שנגדה מוחזק פיקדון נזיל בבנק. מי שדוחה את פירעון ההלוואה וממשיך לנסוע בשתי מכוניות שרכש באשראי הוא חסר אחריות כלפיו וכלפי משפחתו. 

יש פתרונות פיננסיים שעשויים לפתור את הבעיה. ניתן לקבל הלוואה מקרן ההשתלמות ולפרוע אותה עם הפיכת הקרן לנזילה (לאחר שש שנים). האוצר מתיר למפוטרים או ליוצאים לחל"ת משיכת עד 7,500 שקל לחודש למשך חצי שנה גם אם הקרן אינה נזילה, ובימים אלה נמצאת בהליכי חקיקה יוזמה נוספת של האוצר, המאפשרת לבעלי עסקים ולעצמאים שהכנסתם נפגעה קשות לשבור חסכונות פנסיוניים ללא תשלום קנס מס.

ח''כ קרן ברק (צילום: נעם ריבקין פנטון, פלאש 90)ח''כ קרן ברק (צילום: נעם ריבקין פנטון, פלאש 90)

2. בזמן שהסתגרנו

הסגר הוא פיגוע לעסקים הקטנים, וזאת חדשה שלצערי הרב כבר מתחילים להתרגל אליה. עם פתיחתו המדורגת של המשק יש להניח שעשרות אלפים כבר לא יפתחו מחדש את המסעדה, בית הקפה, המספרה ומכון הכושר. זה יקרה בתהליך כואב אך מהיר.

במקביל ומתחת לפני השטח האיץ הנגיף מספר שינויים טקטוניים, שבימים כתיקונם היו מהווים רעידת אדמה פיננסית הפותחת את מדורי הכלכלה. הקורונה האיצה תהליכים שבלעדיה אותם עסקים שעברו בעלות היו ממשיכים לפעול כרגיל עד המשבר הבא.

נתחיל בכך שאדוארדו אלשטיין, בעל השליטה באי.די.בי עד תחילת השבוע, כבר אינו בעל הבית לאחר שלא פרע במועד את חובותיו לבעלי איגרות החוב. בעבר הייתה טענה כי נוחי דנקנר הוא טייקון העסקים הכושל בתבל, עד שהגיע אלשטיין והוכיח שלבור יש תחתית נוספת.

המשקיע הארגנטינאי ביצע את אחת העסקאות הכושלות במגזר העסקי ובתוך שש שנים מחק לעצמו ולשותפיו כ־3 מיליארד שקל. תוך כדי התהליך הוא איבד את השליטה בכלל ביטוח ובחברת שופרסל, שני הנכסים המוצלחים ביותר בקבוצה. כעת מוצעת למכירה דיסקונט השקעות, בעלת השליטה בקבוצת הנדל"ן נכסים ובניין (כולל גב ים), סלקום וקבוצת אלרון.

יש מספר קווי דמיון בין אלשטיין לדנקנר. הבולט שבהם הוא שאלשטיין האשים את קרן ההשקעות ברוש (שבבעלות גיל דויטש ורוני בירם) בטורפנות ושמנהליה חסרי גבול. כך הטיח דנקנר בתחילת 2013 במנהלי קרן ההשקעות יורק, שרכשה נתח מאיגרות אי.די.בי.

קרן ההשקעות ארבל צורפה השבוע כמשקיעה אסטרטגית בדלק ישראל בהשקעה של 450 מיליון שקל. הקונים יקבלו בתמורה כ־30% ממניות דלק ישראל. רמי לוי החליט לא להשתתף בעסקה כדי לא לריב עם לקוחותיו הדתיים, המתנגדים שדלק תפעיל בשבתות את רשת מנטה. השבת אם כן שומרת עליו. תשובה אינו ממהר בדרך כלל להכניס שותפים, כי הוא סוליסט בעסקים. אם כבר הם נכנסים, הוא לא סופר אותם. הפעם כספי העסקה היו חיוניים כדלק להמשך פעילותו, ויסייעו לו לעמוד בהתחייבויותיו לנושים. 

שלמה החזקות מנהלת מו"מ לרכישת 50% מסוכנות הנסיעות תלמה תיירות בסכום הנאמד ב־75 מיליון שקל. מדובר אומנם בכסף קטן ביחס להיקף פעילותה של תלמה, אבל העסקה מעידה על מצבן הרעוע של סוכנויות הנסיעות, שנקלעו למשבר הגרוע בתולדותיהן בעקבות הקורונה. 

במקביל נמשכת סאגת השליטה באל־על. לאחר שמשפחת רוזנברג רכשה 43% ממניותיה בהשקעה של 360 מיליון שקל היא מצפה לאישור בעלות מרשות החברות. השקעת ענק כזאת לא מתבצעת אלמלא היו סימנים מוקדמים שכך יקרה. אך המילה האחרונה בסאגה עדיין לא נאמרה. זה יקרה רק אחרי שיתברר מי ממשפחת רוזנברג הוא בעל השליטה האמיתי בחברת התעופה הלאומית. 

ולבסוף חדשות מעולות גם בתחום התקשורת. מיזם הרשת המהירה G5 יצא לאוויר עם חברות כמו פלאפון, פרטנר והוט מובייל, שקיבלו את רישיונות ההפעלה המיוחלים. את המיזם יש לזקוף לזכותו של שר התקשורת יועז הנדל, שבאמצעות המנוף הפוליטי שבידיו הצליח לכופף את נתניהו, וזה משהו שלא קורה יום־יום. 

אדוארדו אלשטיין (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)אדוארדו אלשטיין (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

3. ספטמבר השחור

המסחר בבורסה ננעל שלשום (היום האחרון של ספטמבר) במגמת ירידות שערים. לפי נורית דרור מיחידת המחקר של הבורסה, המסחר בחודש האחרון התאפיין בירידות בכל מדדי המניות המובילים, בדומה למגמה בבורסות מובילות בעולם. מדד ת"א־35, המייצג את המניות הגדולות, איבד בספטמבר 6.2% וברבעון 3.6%. הירידות פקדו את כל המדדים הענפיים, בראשם מניות הבנקים שאיבדו החודש 11.6%. המפולת נרשמה חרף עלייה של2% בשני ימי המסחר האחרונים של ספטמבר.

המסחר בספטמבר התנהל על רקע חופשות חגי תשרי והושפע ממספר גורמים: הגל השני של הקורונה, כניסת המשק לסגר נוסף החל מ־18 בספטמבר, העמקת המיתון ופעמי השלום ממדינות המפרץ.

הירידות הן מכה קשה למשקיעים סולידיים, שבתחילת אוקטובר יחושו את משמעות ההפסדים אף על פי שאינם מושקעים ישירות בבורסה. מדובר בעמיתי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הסולידיות, שיסיימו עם תשואות שליליות של מינוס 1.5%. ספטמבר השחור הוא גם מכה לחברות הביטוח שפעילותן בשוק ההון משפיעה על תוצאותיהן העסקיות הרבה יותר מפעילות הבסיס שלהן בתחומי הביטוח. לבסוף גם הבנקאים המנהלים חשבונות נוסטרו (עבור עצמם) יחושו את עוצמת המכה. הבנקים וחברות הביטוח סגרו שלשום את מאזניהם לרבעון השלישי (יולי־ספטמבר). הירידות בספטמבר, לאחר תחילת רבעון מוצלחת יחסית, הותירו טעם מר בפה. 

אם כן הקורונה הגיעה, אומנם באיחור אופנתי, גם לבורסה לניירות ערך. המיתון המעמיק בעקבות הסגר האינסופי עשוי להמריץ את נגיד בנק ישראל לנקוט צעדים שנקט כבר בתחילת המשבר, שהמשמעותי שבהם הוא הורדת הריבית. הוועדה המוניטרית תפרסם את החלטת הריבית ב־22 באוקטובר.

הסגר, שצפוי להימשך עד סוף אוקטובר, עשוי לתת עילה לנגיד בנק ישראל להוריד את הריבית. זאת ועוד: אף שההחלטה תתקבל ב־22 באוקטובר, אין מניעה להקדים את לוח הזמנים של ההודעה ולהוכיח מי מסוגל לקבל החלטות בניגוד לכל הציפיות. מדובר אומנם בהפחתה לא משמעותית של 0.1%, אבל גם לסמליות המעשה יש חשיבות. הנגיד פרופ' אמיר ירון יכול גם לנקוט צעדים חלופיים כמו השקת תוכנית רכישה נוספת של איגרות חוב בבורסה. אם בנק ישראל מסייע ללקוחות הבנקים, איך סיבה שלא לסייע ללקוחות שוק ההון.

אמיר ירון - נגיד בנק ישראל (צילום: דוברות בנק ישראל)אמיר ירון - נגיד בנק ישראל (צילום: דוברות בנק ישראל)

4. טבע לא נאות

טבע נאות מקיבוץ נאות מרדכי שבגליל מעצבת ומייצרת נעלי נוחות אופנתיות ובריאותיות, שהפכו למותג עולמי ידוע. החברה מייצרת יותר ממיליון זוגות נעליים בשנה עם מכירות הנאמדות ב־300 מיליון שקל. 75% מהתוצרת מיועדים לשווקים הבינלאומיים, בעיקר ארה"ב, קנדה, אוסטרליה ויפן. בישראל מופעלות 65 חנויות, שכולן נסגרו עקב הקורונה. מנכ"ל החברה משנת 1988 הוא מיכאל אילוז, והבעלים הם סטיב וסוזי לקס.

מתוך 600 עובדים ערב המשבר 30 הוצאו לחל"ת בסגר הראשון, 200 כעת, 160 ממשיכים לעבוד במפעל, וכל השאר פוטרו. התפוקה במפעל היא 40% ביחס לזו ערב המשבר. "אני מרגיש כאוב ומתוסכל. זאת תקופה מורכבת, וההחלטות מתפזרות לכל מיני כיוונים במקום להתמקד במה שצריך לעשות. כולם יודעים מה לעשות ובסוף מתקבלות החלטות הפוכות", אומר לי אילוז.

האם הממשלה הזניחה את התעשייה?
"המחלה הזאת אינה רפואית בלבד אלא גם כלכלית. ההחלטות בנושא הפיצוי והחל"ת היו שגויות מתחילת הדרך. הסגר הראשון היה מועיל, וגם ההחלטה על חל"ת הייתה נכונה לזמנו. אבל כיום זה לא רלוונטי. מאפשרים לעובדים לשבת בבית עד יוני 2021 ולקבל שכר, וזה ממש אבסורד. אם הממשלה לא תשים לב למה שקורה בשטח, היא תאבד הרבה תעשיות. הייצור בתעשייה ירד מ־34% מהתל"ג ל־15% ממנו, והתהליך נמשך. התעשייה במצבה הנוכחי אינה מסוגלת לעמוד בתנאי ההטבות שנקבעו במרכז ההשקעות, להוציא אולי את מפעלי התרופות והאלכוג'ל. אם הדולר היציג יירד בשנה הבא ל־3.3 שקלים, היצואנים לגוש הדולר עלולים להימחק. צריך לקבוע שאם חברה ירדה ב־25% במכירותיה לא יתחשבנו איתה עד להודעה חדשה". 

אבל הממשלה פרשה רשתות ביטחון גם לשכירים וגם לעסקים הקטנים.
"התמיכה בעסקים קטנים ובשכירים הייתה סבירה, אבל אני מדבר על מפעל תעשייה כמו טבע נאות, שהיא תעשיית ייצוא. יש בלבול מוחלט, וההרגשה היא שכאילו הכו אותנו בסנוורים. מקבלי ההחלטות לא מבינים שצורכי התעשייה הופקרו, ואני לא מבין מה עובר עליהם. נתנו הלוואות בתהליך מהיר ונוח יחסית, אבל הריבית גבוהה ממה שהבנק נותן בדרך כלל, ואת ההלוואה צריך גם להחזיר. מצב התעשייה לא טוב, וטבע נאות היא דוגמה מצוינת. נפגענו במכירות, כי השווקים הבינלאומיים וגם השווקים בישראל נסגרו. חייבים לשנות את מתכונת החל"ת: במקום להעביר לעובדים יש להעביר למעסיקים וליצור זיקה ישירה בין המעסיק לעובד. לא ברור לי מדוע הממשלה לא עושה את זה ודיברנו על הנושא עם כל פקיד באוצר כבר חצי שנה. החל"ת כעת הוא טעות, כי מחנכים עובדים לשבת בבית".

מהו היקף הפגיעה במכירות של טבע נאות? 
"כשסגרנו בחודש מרץ, המכירות צנחו ב־70% בהשוואה לרמתן ערב המשבר. כשנפתח השוק, הקהל רצה להתחדש ולנשום, והירידה במכירות בסוף אוגוסט הסתכמה ב־18% בלבד. בעקבות הסגר הנוכחי נרד למינוס 40%, כך שהמכה ממש קשה. לא כולם במצב של רשת פוקס שהצליחה לעשות נסים ונפלאות, ואני מאושר בשבילה. סגר זה אפס הכנסות ותזרים מזומנים שיורד במיליונים. מזל שיש אינטרנט, וזאת נקודת האור היחידה. צעירים וגם יותר ויותר מבוגרים קונים ברשת. האונליין בישראל ובעולם התחזק מאוד גם באופנה, וזה הפתיע אותנו מאוד. היו קפיצות במכירות של מאות אחוזים בסגר הראשון, למרות שזה פחות מעשירית מהמחזור. האונליין הוא אחד ממנועי הצמיחה ונשקיע שם יותר ויותר. לצערי הרב החנויות הפיזיות ייעלמו בהדרגה".

מיכאל אילוז, מנכ''ל חברת טבע נאות  (צילום: יח''צ טבע נאות)מיכאל אילוז, מנכ''ל חברת טבע נאות (צילום: יח''צ טבע נאות)

האם קיבלתם סיוע מבעלי הקניונים בשכר דירה או בדמי ניהול? 
"אם בסגר הראשון בעלי הקניונים היו חזקים וגבו שכר דירה מלא עם תנאים קשוחים, בסבב הנוכחי הם הפנימו בהגינות גדולה שאם הם לא יהיו שותפים שלנו, הנכס שלהם עלול להישאר ריק. הפעם הם באו לקראתנו ולא גבו כסף. לפני הסגר האחרון הם הוציאו מכתבים שלא יגבו החודש שכר דירה אבל ימשיכו עם דמי הניהול. הם רואים בדיוק את המצב. לפני כחודש פניתי למנהל קניון ממילא בירושלים בבקשה לעזרה. תחילה הוא היסס, כי מבחינתו הקניון מבוסס על תיירות חוץ ואף אחד לא עזב. בהמשך, כשהתיירים לא הגיעו, כבר נפל לו האסימון ואמר שהוא יעזור. טבע נאות נמצאת בקניוני עזריאלי וגם בקניוני עופר, והם היו איתנו בסדר גמור. בקניוני ביג התנהגו יוצא מהכלל, ממש כמו פרטנרים".

מתי אתה חושב שתצאו מהמשבר?
"זה יקרה בתוך שנתיים. למרות שקשה לנו עכשיו עם ספקים מהארץ ומחו"ל, יום אחד המשבר יסתיים. אבל עד אז עסקים ייסגרו וכואב הלב. הרבה משפחות עוברות חוויות קשות, אבל מי שישרוד וישמור על העובדים יצליח בענק. העובד הישראלי הוא לא עצלן, והיום רואים את העובדים בגדולתם. הם הגיעו והגמישו את לוח הזמנים ומוכנים לעבוד גם במוצ"ש ובשעות לא שגרתיות".

מה התוכנית העסקית שלכם לשנה הבאה, והאם תעמדו בה? 
"התחלנו לעבוד על 2021, ונראה שעד אז נעבוד בתפוקה של 50%. לדעתי גם בשנה הבאה יהיו סגרים נוספים כמו שהיו השנה. התנודתיות תהיה גבוהה, והרגלי הצריכה ישתנו. הקונים כבר לא מחפשים נעליים אופנתיות, כי אין אירועים חברתיים ואין למי להראות אותן. זאת תופעה עולמית. אנשים רוצים דברים יותר בסיסיים, ושם הביקוש גדל משמעותית. גם בנעלי הבית - אנחנו הבעלים של המותג דפנה - יש זינוק בביקוש. להפתעתנו, המותג כפכפי דפנה פופולרי מאוד בארה"ב. בזמן קצר מכרנו ברבע מיליון דולר, והשנה נמכור ביותר מחצי מיליון דולר. לפני הסגר עשינו תוכנית צמיחה ונכנסו לעולם נעלי הסניקרס עם גפה קלה וגמישה. התחלנו בארה"ב והשנה נגיע לישראל. קנינו מכונה לייצור מסיכות רב־פעמיות עם סיבי כסף, הניתנות לכיבוס. אנחנו מנסים להמציא את עצמנו מחדש".

yehudasharoni10@gmail.com