לדוגמה: אם אסור לפתוח מסעדה ואסור לעשות טייק אווי אלא רק משלוחים, אז למה שלא נציב שולחןש גדול בחוץ ונבצע את המשלוח עד אליו? הרי אף אחד לא אמר שצריך שירות משלוחים עד הבית דווקא.
אם אסרו התקהלות לצורכי תפילה, אבל התירו לקיים הפגנות - אז למה שלא נגדיר את התפילה כהפגנה? תכף ומיד נמציא לנו שלט המתריס כנגד הממשלה, ונקרא לקב"ה להעביר ממשלת זדון מן הארץ.
אם עובדים בחל"ת זכאים לדמי אבטלה מהמדינה, למה שלא נוציא את עצמנו לחל"ת מרצון ונרוקן את קופת המדינה, בזמן שאנחנו חוגגים בחוף הים או עושים קצת כסף באמצעות הלפטופ על חופי יוון?
לא משנה אם מדובר במחקרים מדעיים רציניים המבוססים על ביג דאטה או באתר אינטרנט מפוקפק. אנחנו מחליקים וזורמים. לא בודקים בציציות של אתרי "מידע", גם אם הרייטינג ומרכזי הרווח שלהם מבוססים על הזנת הציבור בתיאוריות קונספירציה.
בימים כתיקונם אפשר ואפילו נחמד להשתעשע באתרים כאלה, אבל בימי מגיפה הם הופכים למדגרת קורונה וירטואלית. מה שנורא הוא שאנשים לא שומרים את דעתם לעצמם. כולם רצים לפרסם ולהפיץ את משנתם ברשתות החברתיות.
שני יהודים, ארבעה בתי כנסת: אחד אשכנזי, אחד ספרדי, אחד דתי לאומי ואחד חרדי, ולא לשכוח להוסיף גם איזה מסגד לטובת השוויון והתקינות הפוליטית. יש מספיק מקום לכולם על הסקאלה שבין אלו שסובלים מהכחשת קורונה מלאה לבין אלו שחובשים שתי מסיכות ומחזיקים בכיס סרט מדידה, כדי לוודא ש־2 מטר הם לא 1.85 מטר.
אז כשאוכלים, שותים או מעשנים - לא חייבים מסיכה. ממש על פי ההנחיות. כשרוקדים, זה נחשב פעילות גופנית, נכון? אז לא חייבים מסיכות. בטוח לא תקבלו קנס, ואם תקבלו - עלינו. כי הכל לפי ההנחיות.
"התור מתחיל משם", הוא יגיד כאילו שלא ידענו. הכי מרגיז זה לגלות חוצפה ישראלית בריאה ולהיתפס. הכי כיף זה לגלות חוצפה ישראלית, להצליח במזימה שלנו, ואז לתפוס חוצפנים אחרים ולהחזיר אותם לסוף התור.
זאת הסיבה שההנאה הכי גדולה של מכחישי קורונה ומפגינים המעלימים בחקירות האפידמיולוגיות את העובדה ששהו בהפגנה היא להטיף לאנשי ציבור שגילו מנה אפילו קטנה של חוצפה ישראלית ולהקים שערורייה על היעדר דוגמה אישית ועל הסתרת פרטים, לכאורה, בחקירות האפידמיולוגיות.
אנחנו אוספים קרטונים של מזון לחלוקה, תורמים כספים, דואגים לשכנה הקשישה מהקומה השנייה ורוכשים מחשב זול לילד נזקק, שאינו יכול להשתתף בשיעורי הזום. הכי פשוט היה לא להכניס את המדינה למצב הזה באמצעות שמירה קפדנית על ההנחיות. רגע, אבל אז איך יידעו שאנחנו יזמים בתחום גמילות החסדים?
מבחינה מתמטית זה לא באמת ככה, אבל זאת התחושה. זאת הסיבה לכך שעוד בטרם אנו נכנסים לסגר, אנו כבר לוחצים על אסטרטגיית היציאה. כך הבאנו על עצמנו את הגל השני, וכך נביא על עצמנו גם את הגל השלישי, אם לא נתעשת בזמן.
התרעות פיקוד העורף