נתוני הביצוע של התקציב שפורסמו היום (שני) לסוף ספטמבר מגלים לנו את תמונת מצב המאקרו כלכלית ובסך הכל המספרים די צפויים. צפויים אבל מדאיגים כי אין ארוחות חינם בכלכלה, ואי אפשר יהיה לגרור גרעונות ענק לאורך זמן. בסופו של דבר מישהו יצטרך לשלם את מימון הגרעונות הללו, בין אם בהעלאת מסים ובין אם קיצוץ בהוצאות ובין אם בשני הדרכים גם יחד. אבל, זה לא יקרה עד שלא תתחיל ההתאוששות והיא תתחיל כמובן רק עם היציאה ההדרגתית מהסגר. 

נתניהו מעדכן על המשך הסגר

אלו המספרים העיקריים מהדוח:

הגירעון בשנה האחרונה הגיעה ל-9.1% לעומת 8.1% נכון ל-12 החודשים האחרונים שהסתיימו באוגוסט. הגירעון זה, כאמור, די צפוי, ועלול לעלות בחודשים הקרובים. בסך הכל הגירעון בספטמבר לבד עמד על קרוב ל-15 מיליארד שקל והגירעון המצטבר בשנה האחרונה עומד על כ-123.5 מיליארד שקל. שוב, מספרים לא פשוטים, אבל זה מה שקורה מסביב לכל העולם וזה האתגר הכי חשוב של הכלכלות העולמיות: לחזור לשפיות תקציבית כמה שיותר מהר, והכל תלוי כמובן בהתפתחויות סביב נגיף הקורונה ולטפל כמה שיותר מהר בצמצום הגרעונות.

התוכנית הכלכלית לסיוע לשכירים, עצמאים ועסקים: הממשלה הקציבה עד היום כ-141.3 מיליארד שקל בשנת 2020 במגוון כלים כמו סיוע ישיר וגם הלוואות ועוד ועד עתה הועברו לציבור, פרטיים ועסקים, כ-80 מיליארד שקל, 57% ניצול מהיקף התוכנית. אני חושב שזה ניצול יחסית יפה, בהתחשב בנקודת הפתיחה שבה היתה בעיה קשה ב"צנרת" של הכסף בין משרד האוצר לסקטור העסקי עד שהחלו להיפתר הבעיות.

נקודת האור בדוח: הכנסות המדינה ממסים בחודש ספטמבר הסתכמו ב-28 מיליארד שקל. הכלכלן הראשי מציין כי בשיעורי מס אחידים עלו הכנסות המדינה ממסים בספטמבר 2020 ב-1% במונחים ריאליים לעומת ספטמבר 2019 כאשר הגבייה ממסים ישירים (מס הכנסה משל) עלתה ב-1% לעומת אשתקד והגבייה ממסים עקיפים (מע"מ למשל) עלתה ב-2%. 

בסך הכל בחודשים ינואר-ספטמבר 2020 הסתכמו ההכנסות ממסים ב-230.3 מיליארד שקל לעומת 240 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים (בניכוי תיקוני חקיקה) ההכנסות ממסים ירדו ב-3% כאשר ההכנסות ממיסים ישירים ירדו ב-2% ואילו ההכנסות ממסים עקיפים ירדו ב-6%. יחסית למשבר הקורונה, נתוני גביית המסים בסך הכל מעודדים.

וצריך להבין: גביית מסים מצביעה על בריאות המשק ואם גביית המסים בספטמבר עלתה קלות יש בכך בהחלט סימן מעודד לבאות. זה רק מראה על הפוטנציאל של המשק בהתאוששות ובצמיחה כשהסגר יוסר בהדרגתיות – וזה הרי לב ליבו של הבעיה: מלאכת האיזונים והבלמים בין בריאות הציבור לבין הבריאות הכלכלית.