מציאות מדומה

כבר הורגלנו לכך שראש הממשלה בנימין נתניהו משעבד לטובתו את תמונת המצב של המציאות ("היכן שהם רואים פקקים אני רואה מחלפים" וכו'), וגם בנאומו בפתיחת מושב החורף של הכנסת הוא לא התבלבל, אף שהנתונים בשטח סותרים את דבריו. מבין שפע טענותיו נתמקד באלה שעסקו בנושאי כלכלה וחברה, שאותן קל להפריך. ספרתי שמונה כאלה.

"היו כאלה שחשבו שלא צריך סגר, שאפשר להמשיך אפילו עם אלפי נדבקים ביום בלי סגר. אני האמנתי שאם לא נטיל סגר תהיה עלייה גורפת גיאומטרית בתחלואה. וזה בדיוק מה שהתחיל לקרות. חרף הביקורת, חרף התקשורת המגויסת ומגייסת, חרף הלחצים מתוך הממשלה".

המציאות שונה כמובן: מרבית גופי המקצוע ובהם פרויקטור הקורונה רוני גמזו התנגדו לסגר חונק. שיטת הרמזור הייתה אחת החלופות, אך היא נפלה משיקולים פוליטיים (חוסר חשק לריב עם החרדים). נתניהו העדיף סגר חונק משיקולי נוחות פוליטית, למרות ההשלכות הקשות על הכלכלה והעסקים.

"נפתח עסקים קטנים שאינם מקבלים קהל, נפתח את מסגרות החינוך לגיל הרך ונפתח בהדרגה גם תחומים נוספים ונעשה זאת על פי נתוני התחלואה. אם ננהג בחופזה, אם ניכנע לכל לחץ של כל מגזר, מהר מאוד נגיע לסגר נוסף".

על פתיחת העסקים הקטנים שאינם מקבלים קהל המליצו אנשי המקצוע ופוליטיקאים. אלא שכדי למנוע הפגנות בגלל מצב החירום הייתה חובה לסגור גם אותם. ח"כ גדעון סער התפטר על רקע זה מחברותו בוועדת החוקה. אגב, נכון להיום מרבית העסקים הקטנים עדיין סגורים. חלקם לא המתינו להבטחות נתניהו והחליטו לפתוח על דעת עצמם.

נאום נתניהו בפתח מושב החורף של הכנסת (צילום: ערוץ הכנסת)

"במבט לאחור אני יכול להגיד שפתחנו את אולמות האירועים ואת מערכת החינוך מוקדם מדי. אבל מהר מאוד הבנו שצריך להשאיר חלק מהמגבלות. את ההמשך אתם מכירים. בניגוד לגל הראשון, שבו היינו מאוחדים, לצערי הפעם לא היה לנו רוב בכנסת להמשיך מדיניות אחראית. אני אומר ביושר, ללא כחל וסרק - הפופוליזם ניצח, ואזרחי ישראל הפסידו. הפקנו את הלקחים מהיציאה מהסגר הראשון, ואני מקווה שגם אחרים בבית הזה הפיקו אותם".

נתניהו מודה בעקיפין בטעויות אבל כרגיל לא לוקח אחריות. הוא ורק הוא אחראי למצב. אולמות האירועים נפתחו בברכתו גם בשל לחץ ח"כ מיקי זוהר. את מערכת החינוך מיהר לפתוח בלחץ שר החינוך יואב גלנט. כל זה נעשה משיקולים פוליטיים. נתניהו מתלונן על הכנסת, אבל הוא יכול להשיג כיום רוב לכל החלטה - אז דווקא בעניין הקורונה הוא נכשל? כשהוא מתלונן כי הפופוליזם ניצח, גדול הפופוליסטים יכול לבוא בטענות רק לעצמו.

"אנחנו איתכם כל הזמן, אזרחי ישראל, ואנחנו נמשיך לעזור לכם עם עוד תוכניות, עוד מענקים, עוד הלוואות".

השבוע פרסם החשב הכללי באוצר כי מתחילת המשבר הוענקה חבילת סיוע של 141 מיליארד שקל, שמתוכה נוצלו בפועל 80 מיליארד שקל בלבד. במקום עוד תוכניות ומלל ריק מתוכן, הגיע הזמן למעשים בשטח.

"אני חייב להגיד לכם שאם היינו מדברים לפני כמה חודשים, לא הייתי יכול להגיד לכם באותה אופטימיות שיהיה חיסון. אבל היום אני הרבה יותר אופטימי. החיסונים מצילי החיים ומונעי המחלה הם בהישג יד".

לאורך כל המשבר דיבר נתניהו על כך שהחיסונים אוטוטו בדרך ופיזר אופטימיות בציבור. ב־20 ביוני סיפר בקבינט הקורונה שהחיסון מתקרב ובאחרונה נחתם הסכם לקניית חיסונים מחברת מודרנה. אלא שמודרנה מתעכבת בחיסון וגם ג'ונסון אנד ג'ונסון עצרה את הפיתוח. בתחילת אוגוסט סיפר נתניהו שעד סוף הרבעון הראשון של 2021 יהיה חיסון לכל תושבי ישראל. בפועל, החיסון כיום רחוק כמו האפשרות שממשלת האחדות תחזיק מעמד.

"עם כל הקשיים, והם ממש לא פשוטים, הכלכלה שלנו מתאוששת טוב יותר מרוב כלכלות אירופה. הנה נתון אחד שאני בטוח שלא שמעתם עליו - תקבולי המסים שלנו בחודשים אוגוסט־ספטמבר של השנה, בשיא הקורונה, גבוהים יותר מאשר בחודשים המקבילים אשתקד. זה הישג אדיר ותוצאה ישירה של ההתעקשות שלנו, של המדיניות שלנו, על שיעורי מס נמוכים, שנותנים לנו תקבולי מס גדולים יותר. וזה נותן לנו את המשאבים להמשיך לעזור לכם, אזרחי ישראל".

נתניהו מדבר על הכלכלה המתאוששת בעוד קרן המטבע הבינלאומית קבעה השבוע שנתוני הצמיחה אצלנו פחות טובים מאלה של מרבית המדינות המפותחות. נתניהו מתהדר בנתונים מקריים של שיפור בגביית המסים, אך מתעלם מהנתון המדהים שבסוף ספטמבר הגירעון זינק ל־123 מיליארד שקל, ועד סוף 2020 יגיע ל־180 מיליארד שקל. בכל מקרה, לקראת היציאה מהמשבר המסים במשק יעלו ויעלו. את זה נרגיש כולנו, אבל ספק אם נתניהו יחזיק עד אז מעמד כדי להתנצל.

"איש אינו אומר שאין קושי עצום בכלכלה, אבל אנחנו מטפלים בזה, והסיבה שאנחנו יכולים לטפל בזה היא משום שבנינו כלכלה איתנה. אנחנו מטפלים ברשת הביטחון ובצרכים האחרים בצורה שפועלת לפי המדדים הבינלאומיים".

לא צריך להיות נתניהו כדי לדעת שיש קושי עצום בכלכלה, אבל למרבה הצער הבעיה אינה מטופלת. פיזור מענקים אינו הדרך לפתרון. איך אפשר לטפל במשבר אם דבר בסיסי כמו תקציב עדיין לא אושר ואין תוכנית ארוכת טווח או מנועי צמיחה ליציאה מהמיתון העמוק?

"היה פה עוד אירוע מהפכני חיובי, שכמעט עבר בשתיקה, בדממה. שברון, אחת מחברות האנרגיה הגדולות ביותר בעולם, אומרים שהיא הכי גדולה היום, נכנסה לישראל והיא תעזור לנו להוציא את הגז הטבעי מהמים. גם זה יעזור להכניס עשרות מיליארדים לקופת המדינה: לעסקים, לבריאות, לרווחה, לחינוך".

גם במקרה הזה העובדות האלטרנטיביות מדברות בעד עצמן. כניסת שברון לא עברה בדממה. להפך: העיתונים הכלכליים היו מלאים בכותרות כיצד ניצלה שברון את כוחה המונופוליסטי ומנעה מחברת החשמל את האפשרות לרכישת גז מוזל ממאגר "תמר". שברון לא תעזור לנו להוציא את הגז מהמים, כי זה שנתיים הגז מחוץ למים וזורם כרגיל. על מאות המיליארדים לקופת המדינה מתמלוגי הגז אנחנו שומעים כבר שנים. רק השבוע התברר ש"קרן העושר", שמקורה ממיסוי הגז, לא התחילה לפעול כי עדיין לא צברה מיליארד שקל.

ניתן לתמוה מדוע ממשיך ראש הממשלה באי-דיוקים בדבריו או בכיפוף תמונת המציאות לטובתו. סיבה מיידית היא שלציבור יש זיכרון קצר ואף אחד אינו טורח לבדוק או לזכור את הדברים הנאמרים יממה אחרי שפורסמו. אפשרות סבירה יותר היא שזה לא משנה מה נתניהו יגיד, יבטיח או יעשה. עד הבחירות האחרונות ניצב מאחוריו צבא מצביעי "רק ביבי", המונה יותר ממיליון איש שהלכו אחריו באש ובמים. אבל אם בין כל אלה נמצאים בעלי עשרות אלפי עסקים שנסגרו ומאות אלפי שכירים שהוצאו לחל"ת, הוא צריך להתחיל לדאוג.

שערוריית התקציב

פתיחת מושב החורף של הכנסת השבוע חידדה את הצורך בקבלת החלטות משמעותיות ובראשן תקציב המדינה. מבין כל תחלואי כלכלת הקורונה, סוגיית היעדר התקציב היא החמורה ביותר. כדי להבין זאת לא צריך את נשיא המדינה, נגיד בנק ישראל או כלכלני חברות דירוג האשראי המוטרדים מכך. אפילו נתניהו הודה שחיוני לאשר את התקציב לפני כמה חודשים, כשביקש את הסכמת כחול לבן להפרת ההסכם הקואליציוני ולאשר תקציב חד־שנתי ל־2020 ללא 2021.

בהיעדר תקציב משאירים ללא טיפול קבוצות אוכלוסייה שונות (למעט קבוצות לחץ), אין תכנון ארוך טווח ואין רפורמות. בחברה עסקית כל חברי ההנהלה היו מתפטרים אם הדירקטוריון לא היה מאשר תקציב, אבל בממשלה גם ההנהלה וגם הדירקטוריון חולים, ואת אישור המחלה הנפיקו אנשי כחול לבן.

בהסכם הקואליציוני שנחתם במאי 2020 נקבעה בלחץ הליכוד החובה לאשר את התקציב הדו־שנתי עד 24 באוגוסט, אחרת הולכים לבחירות. אלא שנתניהו, שכל שיקולו בעניין הוא פוליטי ציני, שיאפשר לו לבחור את העיתוי הנוח ביותר להקדמת הבחירות, לא התרגש מהפרת ההסכם. הוא רגיל לכך. ברגע האחרון נמצאה בחסות צבי האוזר מדרך ארץ פשרת מפא"י. הוחלט לדחות ללא שום סיבה את אישור התקציב ב־120 יום, ל־23 בדצמבר.

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון  (צילום: דוברות בנק ישראל)נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון (צילום: דוברות בנק ישראל)

האוזר וחבריו לא רצו למות על חרבם והעדיפו לנשום עוד ארבעה חודשים בתקווה שכחול לבן תתרומם איכשהו מהקרשים ותעלה על מסלול ההמראה. נכון שבחודשים האחרונים הם עשו הכל כדי לעבוד: שר המשפטים אבי ניסנקורן המשיך בעוז בהגנה על שלטון החוק, אבל עד היום לא הצליח למנות מנכ"ל למשרדו או פרקליט מדינה. שר התקשורת יועז הנדל הצליח לקדם רפורמות חשובות כמו דור 5, פריסת סיבים וביטול ההפרדה בין ספק לתשתית באינטרנט, אבל הכעס נגדו כל כך גדול, שקשה מאוד לתרגם את ההצלחה למנדטים. בני גנץ המשיך להחזיק בתואר המומצא ראש הממשלה החליפי ומתפקד בפועל כרמטכ"ל־על. גבי אשכנזי זכה לבקר בגרמניה ולהחליף מילות נימוסין עם עמיתיו מהאמירויות. תסלחו לי, אבל קשה לי להיזכר מה כל שאר שרי כחול לבן עושים.

בכחול לבן מרגישים שנכנסו לחופה עם בן זוג שמהרגע הראשון מצטער על כך. שר התיירות אסף זמיר הסיק מסקנות והתפטר. שר המדע יזהר שי עמד להתפטר וחזר בו ברגע האחרון. בינתיים נזכרו בכחול לבן לחדש את האולטימטום ולדרוש מחדש תקציב דו־שנתי. אבל בליכוד מורחים את הזמן. במקום לעבוד על התקציב נתניהו חגג את הסכמי השלום עם האמירויות, ושר האוצר ישראל כ"ץ מציג פייק עובדות על אישור התקציב.

כ"ץ, השקוע עד מעל לצווארו בגירעון של 123 מיליארד שקל (בינתיים) ובצמרת האוצר המתפרקת, מנסה לגלם את ג'ון וויין הצועד כגיבור לעבר האופק על אוטוסטרדה ריקה. השבוע הוא צייץ ש"כל הניסיון ליצור דימוי של התפרקות הוא פוליטי ומגמתי ורחוק מאוד מהמציאות. לא אתייחס לרכילות בשם מקורבים ולמתקפות תקשורתיות בעלות אינטרס". הוא ציין עוד שעד כה הצליח להעביר "את כל ההחלטות המרכזיות, כולל תקציב שנת 2020 המשכי מלא". לא ברור על איזה תקציב הוא מדבר, כשבשלב זה אין תקציב מאושר. אם בסוף השנה אכן יאושר התקציב, הוא יהיה תקציב לשמונה ימים ולא לשנה שלמה.

חזרה לכחול לבן: השבוע נקרתה בפניהם הזדמנות חריגה להציל את שארית כבודם ולהצטרף לאופוזיציה בהצבעת אי־אמון. הם לא רצו למות מות קדושים והצביעו ביבי. אין סיבה שעד סוף 2020 לא תימצא פשרה נוספת בסגנון זו של האוזר, ושהממשלה תשרוד (זמנית) גם אם תקציב 2021 לא יאושר במועד.

מדד בצל הריבית

מדד המחירים לצרכן לספטמבר שפורסם אתמול ירד בהתאם לתחזיות ב־0.1%. הירידה תואמת את ציפיות החזאים. האינפלציה מתחילת 2020 ירדה ב־0.7% ובשיעור זהה גם בשנה האחרונה.

בלטו בירידות המחירים סעיפי התרבות והבידור (2.1%), ההלבשה (0.9%) והמזון (0.7%). מאידך בשל מכת החום באמצע ספטמבר מחירי הירקות זינקו ב־7.2% וההנעלה ב־1.7%.

נתון מעניין במיוחד נוגע למחירי הדיור שירדו ב־0.3%, ואלה סימני האטה ראשונים אף על פי שבסיכום השנה האחרונה עלו מחירי הדיור ב־2.3%.

מדד ספטמבר מתפרסם בצל הסגר השני, שהחל ב־18 בספטמבר ושאמור היה להסתיים ביום ראשון, 18 באוקטובר. בפועל הסגר יוסר חלקית. החזרה לפעילות תמנע לפי אומדני האוצר אובדן תוצר של 13 מיליארד שקל.

הסגר השני, שגרר את סגירת מרבית הפעילות במשק, השפיע על המחירים כמו בסגר הראשון. על פי הממצאים, הלקוחות רכשו רק מוצרים חיוניים, כמו מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ומזון. הם נמנעו מקניית מוצרי אופנה, הלבשה, הנעלה וגם דחו החלטות משמעותיות יותר כמו קניית מכוניות, קניית דירות וכמובן ויתרו (מחוסר ברירה) על נסיעות לחו"ל או בילוי בבתי מלון.

מדד ספטמבר ישפיע על החלטת הריבית של הוועדה המוניטרית בבנק ישראל שתתקבל ביום חמישי הבא. עם החלטת הריבית תפורסם גם תחזית הצמיחה של מחלקת המחקר וגם תחזית האינפלציה.

האינפלציה האפסית והשלילית לאורך ארבע שנים מהווה סטייה חריפה מיעד האינפלציה הממשלתי (1%־3%) ומהווה סיבה נוספת להורדת הריבית. אלא שהריבית ממילא אפסית (0.1%) ונותר "פיפס" קטן נוסף כדי להפחיתה לאפס - מהלך סמלי המעיד על דאגתו של הנגיד ממצב המשק. לא ברור מה יוחלט לבסוף, אבל ברור שההחלטה הפעם לא תתקבל פה אחד, והדעות יהיו לכאן או לכאן.

סוכן חשאי

הקורונה והסגר השני הביאו לגל יוזמות התנדבות פרטיות שהבליטו את הישראלי היפה. רבים וטובים נרתמים לסיוע לקהילה, ואחת מהן היא סוכנת הביטוח הבטוח נחמה גולוודסר, היוצאת מפעילותה החשאית עד כה. בחרתי בה כדי להוכיח שבניגוד למותג השנוי במחלוקת ששמו "סוכן ביטוח", דווקא בימים הקשים הם מוכיחים שאפשר גם אחרת ויודעים להוציא לאור את הצד הטוב שבם.

גולדווסר היא הבעלים של סוכנות הביטוח צמרת. בימים רגילים היא מוכרת פוליסות ביטוח כמו שעובד מהסביח בגבעתיים מגלגל פיתות. היא נחשבת לאחת משלוש מסוכנות הביטוח המצטיינות של כלל ביטוח. בתקופת הקורונה היא רתמה את המשרד לחמ"ל המתמקד בשלוש פעילויות שונות: פרויקט "מתחשבים" בשיתוף משרד החינוך לתרומת מחשבים לנזקקים, הקמת מרכז לוגיסטי לחלוקת הודעות לתושבי השכונה (נחלת יצחק), ופעילות "ביחד בנחלה" לחיבוק בני הגיל השלישי.

נחמה גולדווסר (צילום: צילום פרטי)נחמה גולדווסר (צילום: צילום פרטי)

חוץ מזה היא מתכתבת עם הפוליטיקה המקומית ולפני שנתיים התמודדה על מקום במועצת עיריית תל אביב. מעת לעת היא מופיעה בטלוויזיה כנציגת הורים במאבק של בתי הספר מול משרד החינוך, וכמי שחתומה על מחאת ההורים בעד צמצום מבחני הבגרות.

"כסוכנת ביטוח מצטיינת זכיתי בכל הפרסים האפשריים וביליתי בכל העולם על חשבון חברת הביטוח, מאוסטרליה ועד בורמה, מאירופה ועד דרום אמריקה. הקורונה גמרה את הכל והחלטתי שזה הזמן להיכנס מתחת לאלונקת הביטוח", אומרת לי גולדווסר. "כמיליון עובדים הנמצאים בחל"ת צמאים לאנשי מקצוע שעשויים לסייע בפתרון בעיותיהם ועד היום לא היה להם מענה. עשיתי מספיק לביתי אבל יש גם את האחרים. הרגשתי שפעילותי הנוכחית מצמיחה אותי מבפנים ומועילה לשמחת החיים שלי".

גולדווסר שומעת את קולות המצוקה המתגברים מהשטח. "לרוב המבוטחים הנמצאים בחל"ת אין דרך לשלם את הפרמיות והם רוצים לצמצם עלויות. כשאני שומעת שאנשים שמהם התפרנסתי במשך שנים נמצאים במצוקה, זה בדיוק הזמן לסייע, כי תפקידי כסוכנת הוא להתייצב לצד המבוטח בעת צרה. שמעתי בעבר טענות שסוכני הביטוח דואגים רק לאינטרס שלהם ולא של המובטחים, אז הנה אני מוכיחה את ההפך. הלקוחות מבינים היום יותר מתמיד שיש להם אוזן קשבת. אני חולקת איתם את המשבר והולכת איתם יד ביד. לא נתתי להם להתאדות.

"אני מקווה לשרת אותם בזמנים טובים יותר. לא השארתי אותם בודדים. הם לא מחלבת כסף אלא אנשים שסומכים עליי בטוב ולפעמים ברע. גם בהנהלת כלל ביטוח מבינים את זה והולכים לקראתם דרך צמצום הפרמיה, הורדת עלויות ולעתים דחיית תשלומי פרמיה - הכל כדי שלא יבטלו את הפוליסה. ביטול הפוליסות מוצדק רק במקרים שהמבוטחים נותרו חסרי מקור הכנסה לחלוטין".

רבים מהלקוחות שלך הם סלבים ואומנים שנותרו ללא פרנסה יותר מחצי שנה. מה את אומרת להם?
"מבחינתם מדובר בתקופה הקשה ביותר, והיצירתיות, שמחת החיים וכל מה שקשור בעשייה ובבנייה נפגעים. אני שומעת מהם שאין להם סיבה לקום בבוקר וליצור. ועדיין אני אומרת לא להתייאש אלא להמשיך לחסוך כי זה העתיד שלהם. יש ביטוחים שאפשר לצמצם בהם לפחות זמנית את הכיסויים, כמו ביטוח למחלות קשות, ולשלם פחות. אם יש חיסכון בקרן ההשתלמות, אז ניתן להקפיא זמנית את ההפרשות, ואם המצב גרוע במיוחד, להקפיא גם את התשלומים לפנסיה, אך בשום מצב לא לשבור".

מה הדבר החשוב ביותר שמקבלי ההחלטות צריכים לעשות כדי לשפר את המצב?
"נכון שהבריאות זה הדבר הראשון בחשיבותו, אבל אסור לשכוח את הכלכלה. אם כבר מדברים על בריאות, אז שאלה בצמרת ייתנו דוגמה אישית. וחוץ מזה חייבים למקד את הטיפול בקורונה ולא להעניש ללא צורך את כל האוכלוסייה. אם הכלכלה תקרוס ולא יהיה ממה לחיות, הבריאות מאבדת מחשיבותה. גם לבריאות הנפשית יש חשיבות. חייבים לשלב את השיקולים הכלכליים עם השיקולים הבריאותיים, ואני לא מבינה איך עד היום לא מבינים את זה".

זה לא עסק

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הוא חקלאי ממטולה העומד בראש ארגון ענק המאגד בתוכו 13 מהגופים הגדולים במשק, כולל ארגוני העצמאים, הבנקים, הביטוח, הקבלנים, המלונאים, עובדי המלאכה והניקיון ועוד. התפקיד מתכתב בפועל עם כל מה שמעניין את המגזר העסקי בעידן הקורונה, החל מתוכניות סיוע, תשלום דמי מחלה ותוכניות ליציאה מהסגר.

המשימה לאחד את "המגזר" תחת קורת גג אחת אינה פשוטה. האינטרסים בארגון אינם חופפים - לדוגמה אלה של התאחדות התעשיינים. בנושאים כמו השאלה מי יממן את תשלום ימי הבידוד התגלעו מחלוקות קשות. אמיתי מכיר את המגזר העסקי גם מתוקף תפקידו כיו"ר החברה הבורסאית עמיר שיווק וחקלאות, כך שלדיונים הוא מגיע עם ערך עסקי מוסף. השבוע נפגש עם חברי כנסת ושרים כדי לקדם את האינטרסים של המגזר בעיקר בנוגע תשלום ימי המחלה.

על השאלה הבוערת ביותר העומדת על הפרק - האם הוא תומך בהחלטת הנהלת בעלי הרשתות הקמעונאיות לפתוח חד־צדדית את פעילותן בראשון הקרוב - הוא משיב בעקיפין: "אני איש המקיים את חוקי המדינה ולא מתכוון להפר אותם. כך חונכתי וכך אמשיך לפעול. אבל עצם העובדה שחלק מהמנהיגים שהיו צריכים להוות דוגמה לציבור הישראלי מפירים את החוק - היא בעייתית. כקצין בכיר לימדו אותי בצה"ל לתת דוגמה אישית. לחוקק חוקים שאישי הציבור לא מקיימים זאת הדוגמה הרעה ביותר למגזר העסקי, ואני מבין את כעסם של בעלי הרשתות. אני מבטיח להם שנפעיל את כל הכלים והאמצעים העומדים לרשותנו כדי לפתוח את המשק בצורה אחראית ומדורגת מבלי להפר את הוראות החוק".

מה אתה מציע מעשית?
"אני מקדים ואומר למקבלי ההחלטות: אל תובילו אותנו למקומות לא טובים. צריך לקבל את ההחלטות בשקיפות וליישם אותן בצורה אחראית. אין סיבה שלא יפתחו מיידית מקומות עבודה בצורה דיפרנציאלית וממוקדת. במבחן התוצאה ישנן החלטות נכונות של שר האוצר, כולל רשת ביטחון לעצמאים ולשכירים עד יוני 2021. צריך להרחיב את רשת הביטחון, כי בסופו של יום רק המגזר העסקי הוא שיוציא את המשק מהמשבר. לפני שבועיים שלחתי לראש הממשלה ולשר האוצר מכתב במשותף עם יו"ר השלטון המקומי ויו"ר ההסתדרות להתחיל להפעיל את מודל הרמזור, ולהעביר סמכויות לראשי ערים ולפיקוד העורף. אסור לקבל בשום אופן החלטות רוחביות נוספות. בימים הקרובים נשלים תוכנית מפורטת ליציאה מהסגר".

דובי אמיתי (צילום: אלי לוי)דובי אמיתי (צילום: אלי לוי)

ומה אומרת התוכנית? מה חדש?
"התוכנית, שפרטיה הסופיים עדיין לא גובשו, מפרטת את הדרכים ליציאה מהמשבר ולא מהסגר. היא מבוססת על ייעוץ שאנחנו מקבלים מהפורום הכלכלי־חברתי וממנהלים בכירים מתחומי המלונאות, הבנקאות ובעלי המלאכה. יש לנו מומחים מהמגזר השלישי ואקדמאים כמו הנגידה לשעבר פרופ' קרנית פלוג ופרופ' צבי אקשטיין. בשונה מהאוצר, אני חי בתוך העולם העסקי. אנחנו מדברים על קפיצת מדרגה לטווח הארוך. צריך להשקיע בתשתיות, שהן מנוע הצמיחה הגדול ביותר. העולם הולך ומתקדם לתחום הדיגיטציה, ואנחנו חייבים להוביל אותו. בימים הקרובים נערוך כנס בזום עם דובאי לחיבור בין המגזר העסקי ללשכות המסחר. ב־2021 יתקיים פיזית כנס גדול בדובאי".

מהי עמדתך בסוגיית מימון ימי הבידוד לעובדים בעקבות הקורונה? האם אתה חלוק בנושא עם התעשיינים?
"אני חלוק בנושא לא עם התעשיינים אלא עם המדינה. כל אחד שיעשה כראות עיניו. אני מתמודד מול האוצר ומשרד רה"מ. ימי הבידוד אינם מחלה, ומה שנעשה עד היום אינו חוקי. על כל הכבוד לחוות הדעת של פרופ' סיגל סדצקי ממשרד הבריאות. כתוצאה מהשטות הזו עד היום שילמנו כ־3 מיליארד שקל על חשבוננו. עכשיו מנסים לייצר תזכיר חוק כדי לעקוף את בג"ץ ולהכשיר את השרץ, ולא אתן לזה לקרות. הפכו את זה בעצם למס ימי בידוד, וחס וחלילה אם זה יעבור. אנחנו מתקרבים לחורף ולשפעת וכל אחד עם טיפה נזלת ייכנס לבידוד. הבעיה היא שהעובדים יישארו ללא ימי מחלה שבוזבזו על הקורונה. האם אני יכול להטיל את זה על עצמי או על העסקים שרוצים לפתוח ביום ראשון כי אין להם ממה לחיות? במדינות אירופה הממשלות לוקחות על עצמן 95% מעלות הבידוד. למה צריך להטיל את זה עלינו? נותנים לנו מצד אחד אשראי באמצעות קרנות המימון ומצד שני אני צריך לשלם את הבידוד. זה נראה לך נורמלי?".

אבל בהתאחדות התעשיינים חושבים אחרת. האם לא כדאי שתתאחדו לארגון גדול עם עמדה אחת?
"תתפלא לשמוע. מצדי שהתעשיינים ייקחו על עצמם את ימי הבידוד וניתן להם להדליק משואה ביום העצמאות. אני יכול לספר לך שמתקשרים אליי עשרות תעשיינים ואומרים לי שמדובר בטמטום גדול וצריך להילחם בו. אני יכול לתת לך את השמות. נשיאות המגזר העסקי היא הבית לכל המגזר העסקי, והתאחדות התעשיינים מוזמנים להיכנס. מדובר בארגון בן 60 שנה שצריך להמשיך לעבוד איתו. לי אין אגו. אני אורח זמני לשלוש שנים וקיבלתי על עצמי את המשימה. אולי אחריי יגיעו טובים יותר".

yehudasharoni10@gmail.com