אופטימיות ועלייה חדה בשערי המניות בארה"ב ובעולם נרשמו לאחר בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ה־46 של ארה"ב. ביידן הבטיח שיעלה את מס החברות מ־21% כיום ל־28% ואת המס האפקטיבי על העשירים המשתכרים יותר מ־400,000 דולר בשנה לכ־40% מעל מדרגת מס זאת, לעומת 37% כיום. המרוויחים ומשתכרים מעל מדרגה זאת ישלמו גם דמי ביטוח לאומי, Social Security payroll tax, בשיעור של 12.4%, לעומת פטור כיום. בתוך עשור אמורה מהפכת המס של ביידן להכניס 3.3 טריליון דולר. אז איך שערי המניות עולים ומפזרים אופטימיות במרבית העולם, כאשר העלאות מסים, שנאת המשקיעים, נראית בדרך? 

המפלגה הדמוקרטית אכן זכתה בנשיאות, ויש לה, לפי שעה, רוב בקונגרס של 215 דמוקרטים לעומת 196 רפובליקנים, אך לדמוקרטים נחיתות בסנאט, מה שאומר שאי אפשר לקיים רפורמות גדולות בשום תחום ללא היוועדות עם הרפובליקנים, שלבטח לא יסכימו להעלות את שיעורי המס כפי שהבטיח ביידן. הם גם יעכבו מטבע הדברים את כוונת הנשיא הנבחר להטמיע מחדש את הביטוח הרפואי הרחב של הנשיא לשעבר ברק אובמה ולהגדיל את נקודות הזיכוי לילדים ונכים (בניכוי אלה, יכניסו העלאות המס רק 2.8 טריליון דולר נטו לקופת האוצר האמריקאי). 

המשקיעים מונעים על פי ציפיות, הן לשנה הקרובה והן שנים הקרובות. אם החרב שמונפת לפי שעה על החברות האמריקאיות כבולה להסכמה בין־מפלגתית בין הדמוקרטים לרפובליקנים, המשקיעים לא פוחדים מההעלאה בשיעורי המס ונוהרים לזירות המסחר בשוק ההון. כרגע יש למפלגה הדמוקרטית 48 סנאטורים, כולל שניים עצמאים, לעומת 49 לרפובליקנים. ההערכות הן שהשליטה בסנאט ה־117 במספר מאז הקמת ארה"ב תישאר בידי הרפובליקנים. בחירות ייערכו לשני מקומות בסנאט במדינת ג'ורג'יה בינואר, כך על פי חוקי מדינה זו, שתמנה שני סנאטורים, כמו כל מדינה מתוך ה־50. 

עד אז הכל פתוח, והמנגנון השלטוני של הדמוקרטים נמצא באי־ודאות מאחר שידם של הרפובליקנים בסנאט על העליונה. אבל שימו לב: אם בסנאט יהיו 50 סנאטורים מכל מפלגה (תסריט לא מופרך כלל ועיקר), הקול המכריע לפי החוקה הוא של סגן הנשיא, במקרה הזה של קמלה האריס, שנבחרה זה עתה לכהן כסגנית נשיא ארה"ב. כלומר, השליטה בהצבעות במקרה של 50:50 תהיה בידי הדמוקרטים. פה תיתכן תמונה שונה לחלוטין בנוגע לאופטימיות של המשקיעים. לכן כרגע כולם מחכים לחמישה בינואר 2021, כדי לראות מי ייבחר לסנאט במדינת ג'ורג'יה.

סיבה נוספת לאופטימיות בשוק ההון האמריקאי, אופטימיות המקרינה לכל העולם, היא ההודעה של ענקית התרופות פייזר כי מצאה חיסון לנגיף הקורונה, חיסון המדווח כיעיל ב־90% מהמקרים. כלומר, גדלה התקווה כי בקרוב נשוב למסלול צמיחה סביר כבר בחודשים הקרובים, ובהדרגה אף לצמיחה טובה בעוד כשנה מהיום, בעיקר כשהציפייה היא שעוד חברות כגון מודרנה יפרסמו תוצאות לפיתוח החיסון נגד הקורונה. בשוק מקווים כי הנשיא היוצא דונלד טראמפ ישתף פעולה בסופו של דבר בהעברת השלטון לידי המפלגה הדמוקרטית, כפי שנעשה בכל ההיסטוריה האמריקאית, כדי שהמלחמה בנגיף הקורונה תהיה יעילה יותר. לתקווה זאת אין ביסוס לפי שעה. הנשיא הנבחר ביידן כבר ציין כי הקורונה היא הסוגיה הראשונה במעלה שבה יטפל. 

נאום הניצחון של ג'ו ביידן. צילום: רויטרס

בהמשך ייתכן מהפך בכיוון שערי המניות לפי סקטורים. עד כה נהנו מניות הטכנולוגיה מיתרון אדיר. בחלק מהמקרים זה מפני שחלקן תפסו את הצרכנים בצוואר, אם תרצו בגרון, כיוון שכל אחת היא כמעט מונופול בתחומה כגון גוגל - מתחום החיפוש במרשתת וקידום פרסומות ועד מיפוי שירותי תוכנה לטלפונים ניידים ושירותי ענן, יישומים שהפכו את מרבית העולם, למעט סין, משועבד לשירותיה הנפלאים. או למשל פייסבוק, השולטת בתחום הרשתות החברתיות והפרסום בהן, או אמזון בתחום המסחר הקמעונאי המקוון ואחסון בשרתי ענן. 
חברות ענק אלה משלמות מסים בשיעורים נמוכים  ומנצלות פרצות בחוק בארה"ב או מתחכמות ונמנעות מתשלום מסים בחו"ל, היכן שהן פועלות לרוב בדורסנות (בייחוד אמזון המתעמרת בעובדיה). הממשל החדש ינסה, בצדק (הממשל היוצא לא הצליח גם לאחר חקירות בבית הנבחרים), להחליש את כוחן של המפלצות שקמו והיו לחזקות מכוחן של מדינות. הממשל החדש גם יסכים, אולי במסגרת מו"מ עם אירופה, הפעם בדרכים דיפלומטיות ונעימות, כחלק מהסכמי סחר, כי ענקיות הטכנולוגיה ישלמו מסים בארצות פעילותן, כדרישת האירופים שאותה דחה טראמפ. 

אם תסריט זה ייצא לפועל, ייתכן כי ייהנו ממנו חברות ותיקות יותר העמלות להשיא רווחים, לא תמיד בהצלחה. דיכוי נגיף הקורונה ודיכוי חברות הטכנולוגיה הדורסניות ייתן אולי מקום מחדש למרכזי קניות ולחברות מהדור הקודם, אפילו שברור שחלק גדול מהמסחר המקוון יישאר עמנו לעד. חידוש הפעילות הכלכלית נותן גם תקווה מחדש לעלייה בפעילות המשקית, מה שייעשה טוב הן לחברות בתחום הפיננסים, בעיקר לבנקים, שיזמים ידרשו להונם והן לחברות טלקומוניקציה, שתהיה להן עדנה עם הגברת השימוש בפס הרחב והדור החמישי והמשך העלייה ביישומים הנלווים, כולל הקניות המקוונות שמנינו לעיל. 

הפד, שמבטיח כי ימשיך לנהל מדיניות מוניטרית מרחיבה, למעשה מתכוון להשאיר הריבית בסביבות האפס בשנים הקרובות, אפילו אם האינפלציה תהיה מעל 2%, קו המטרה הקודם שלו, שבעתו אמור היה להעלות ריבית. ג'רום פאול, יו"ר הפד, ייבחר לקדנציה נוספת בפברואר 2022, כך לפי ההערכות. הן הרפובליקנים שישלטו בסנאט והן הדמוקרטים יבקשו שיישאר בתפקידו לאחר שגילה עמוד שדרה חזק מול הנשיא היוצא ולא נכנע ללחצים, גם כשאוים בפיטורים (שלא היו אפשריים). לכך יש משמעות של יציבות בשנים הקרובות, מתוך ידיעה שהאיש החזק ביותר בעולם המוניטרי נשאר ויישאר בתפקידו, בתמיכה גורפת של שתי המפלגות שייהנו מהדפסת כסף שלא היה לה תקדים בהיסטוריה האנושית. 

ספינת האהבה

המשמעות היא כי למרות הגידול שיהיה בפעילות הכלכלית - במשק, במסחר, במסחר הבינלאומי ובבנייה - תהפוך הריבית לשלילית, מה שיביא להמשך שגשוג שוק הבנייה למגורים, לניפוח מחירי בתים ונדל"ן ועדנה ליזמים, לקבלנים ולכל שרשרת האספקה של חומרי בניין ונלווים. הבנייה מטבע הדברים נדרשת לתשתיות מים, ביוב, תקשורת, קווי כוח חשמלי ועוד. מכאן הדרך קצרה לשגשוג החברות התעשייתיות בשרשרת האספקה, הן לענף הבנייה והן למרכזי הקניות - ומכאן גם עלייה בשערי המניות של חברות הציוד והחומרים לתהליכי הייצור. חידוש הפעילות המשקית בקנה מידה רחב מביא לעלייה חדה בשירותי ההסעה באוויר, בעיקר בקרב חברות התעופה המשמשות בארה"ב כמו אוטובוסים בישראל. לאחר שנפגעו קשות מנגיף הקורונה, תהיה להן עדנה, ומיד לאחר מכן, אולי בעוד שנה ושנתיים, תגי העדנה גם למרכזי הבילוי בפארקי השעשועים האדירים בארה"ב ולחברות שיט התענוגות.

גידול זה יביא לעלייה בפדיון חברות ההזמנות המקוונות לכרטיסי טיסה, לבתי מלון, לפארקים ולשיט, בארה"ב ובעולם. משם הדרך קצרה לעלייה ברווחי חברות המזון, בעיקר מבשלות השיכר וכן השירותים הנלווים, שאף הן ייהנו מעלייה חדה ברווחיות לאחר הדיכוי של שנת 2020. אף שביידן הכריז כי אחד מיעדיו העיקריים והראשיים הוא חזרה לחיק אומות העולם בתחום איכות הסביבה והשקעה של 2 טריליון דולר באנרגיה נקייה ומתחדשת, ייקח שנים לפעול בכיוון, ובינתיים האנרגיה והכוח הדרוש להגברת הפעילות הכלכלית ייתן יעניקו עדנה לחברות הנפט והגז האדירות, שכולם זקוקים להן להפעלת משקי העולם, בדיוק אותן חברות שביידן מבקש לחסל - אבל לא מיד, כפי שהתעשת ואמר סמוך לסוף מסע הבחירות - מאחר שעדיין מרבית כלי הרכב, הרכבות והמטוסים מונעים בנגזרות של נפט, שמחירו כבר החל להעפיל. 

הנשיא הנבחר ביידן מבטיח לשפר כאמור את יחסיו עם מדינות אירופה וברית נאט"ו, היא הברית הצפון־אטלנטית. בשווקים כבר זיהו את הכיוון לסחר חופשי יותר בין אירופה לאמריקה, ושערי המניות באירופה הגיבו בחיוב ובעליות לתקווה החדשה, לאחר שפיגרו בשנה האחרונה לעומת ארה"ב. אל להם לאירופים לצפות לחיים קלים בתקופתו של ביידן, שמבין דבר או שניים ביחסי הכוחות הבינלאומיים בתחום הביטחון, הסחר והאקלים. מדינות אירופה עדיין יצטרכו לעמוד בדרישה של ארה"ב בתקופתו של טראמפ, להגדיל את תקציב הביטחון שלהן ל־2% מהתוצר, מה שייאלץ אותן להתחמש בנשק אמריקאי מול האיום הרוסי. ביידן ימשיך את דרכו של טראמפ, רק בדרכי נועם, הפיתוי שייתן לאירופה היא הסכמתו לחזור לאמנת פריז למניעת פליטות קרבון וזיהום לאטמוספירה כדי למנוע את המשך התחממות כדור הארץ. מניותיהן של חברות האנרגיה הירוקה והנקייה עלו בעשרות אחוזים עוד טרם הבחירות, אך אין בטוחה כי ימשיכו לעלות. 

כוונתו של ביידן לחזור להסכמים מולטי־לטרליים במסגרת ארגון הסחר העולמי, לאחר שטראמפ ביטל את השתתפותה של ארה"ב בהסכמים רב־לאומיים בתחום המסחר, הביאה אף היא לשמחה בקרב המשקיעים, לא רק באירופה אלא גם בשווקים המתעוררים שיכולים לצפות לשנים טובות יותר במסגרת הסחר העולמי, שהיה עם סייגים בתקופת טראמפ ונסוג בגלל נגיף הקורונה. 

החומה הסינית

העמדה הקשוחה ביותר של ביידן תהיה דווקא מול סין, אפילו קשה מזואת של טראמפ, שעשה זאת ברעש גדול. ביידן יודע כי סין מפירה זכויות יוצרים וקניין רוחני של חברות אמריקאיות, ולמעשה אינה מתכוונת באמת למלא את מלוא התחייבויותיה לטראמפ להפחתת גירעון הסחר מול ארה"ב. בעוד טראמפ דרש מסין לעמוד בהסכמים בתחום הסחר והשמירה על פטנטים וידע של חברות אמריקאיות, ביידן ידרוש מסין להימנע מפגיעה בזכויות אדם או מדיכוי. 

לשיטתו, אם באזור שינג'יאנג בסין, שם יש דיכוי של המיעוט האויגורי הסוני או הטורקמני או רמיסת זכויות אדם, ואם הדמוקרטיה בהונג קונג מחוסלת, וכן סין משתלטת על ים סין הדרומי באמצעות בניית איים מלאכותיים ועל שיטור ספינות מלחמה, עלול המשק הסיני, שדווקא החל להתאושש לאחרונה עם מיגור כמעט מוחלט של הקורונה, למצוא עצמו מול קיר פלדה של המפלגה הדמוקרטית הרגישה יותר לנושאים חברתיים ולזכויות אדם בזירה הבינלאומית, במקום גישה של דוח רווח והפסד שאפיינה את ימי טראמפ. 

שי ג'ינפינג (צילום: Getty images)שי ג'ינפינג (צילום: Getty images)

סין החכמה והמתוחכמת מודעת לגישתו של ביידן: כמתנת פיוס והגשת מנחה היא מאפשרת ליואן שלה להתחזק מול הדולר ובכך נמנעת מעימות או מטענה של האמריקאים שהיא עושה מניפולציה כדי להשיג יתרון יחסי במסגרת מלחמת המטבעות. ואכן הדולר, שכיום יותר מ־60% מיתרות המט"ח בעולם מחוזקות בו, יהיה סוגיה חשובה בסדר היום האמריקאי והבינלאומי. הדולר נחלש בשנה האחרונה בכ־6% מול סל המטבעות שלו, בעיקר בשל הדפסת טריליוני דולר בידי הפד והרחבה פיסקלית אדירה של ממשל טראמפ כדי להילחם בנגיף הקורונה. הייתה כוונה להמשיך לעשות הרחבות פיסקליות בהיקף של 1.2־1.8 טריליון דולר, בהסכמת שתי המפלגות. 

עתה, כשטראמפ מתבצר בבית הלבן ואינו מרפה מהשלטון, האפשרות להרחבה פיסקלית כדי להחזיר כוח הקנייה לציבור לוטה בערפל, מה שיכול דווקא להביא לעצירת הירידה בערכו של הדולר, אולי עד ההחלטות התקציביות בינואר, עם כניסת ביידן לבית הלבן. נציין כי מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט מיץ' מקונל, שנבחר מחדש, יגלה גישה פרגמטית לטובת המשק האמריקאי. 

השווקים המתעוררים דווקא יוכלו ליהנות מהאווירה הבינלאומית החדשה של סחר חופשי. קודם כל הן אינן מהוות איום סחר מול ארה"ב כמו סין או אירופה. שנית, ארה"ב המסורתית, זאת שהייתה עד לפני 12 שנה, לפני עידן טראמפ ואובמה, תבקש לקרב אליה באמצעות פתיחת שווקיה ליבוא. שערי המניות בשווקים המתעוררים, שפיגרו אחרי שערי המניות בארה"ב בעשור האחרון, יוכלו עתה לשפר את מצבן עם העלייה בפעילות המשקית מוטת היצוא שלהם וגם לצריכה מקומית של האוכלוסייה המקומית, שעברה תהליך עיור. התנודות בשערי המניות באסיה נמוכות בדרך כלל מהתנודות בשווקים מתעוררים אחרים, אז קודם כל שם צפויה עדנה. השאלה  היא איזו פתיחות פיננסית תהיה בסין: האם סין באמת תאמץ, כפי שהכריזה, פתיחות בתחום השווקים הפיננסיים? מה שברור הוא כי מדינות כמו טאיוואן, סינגפור, קוריאה הדרומית ותאילנד - ובמידה מסוימת גם וייטנאם ואינדונזיה - ייהנו מהמצב החדש. סין מיהרה, ימים ספורים לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב ולאחר שש שנות דיונים, לארגן 15 מדינות בדרום־מזרח אסיה, במסגרת שיתוף הפעולה הכלכלי הרחב, the Regional Comprehensive Economic Partnership, או בקיצור RCEP, מעין אזור סחר חופשי. 

הודו, שהבינה כי סין משתלטת, לא נכנסה לארגון החדש, שיהיה ארגון הסחר הגדול ביותר בעולם בשנת 2020. הוא כולל גם ידידות של ארה"ב כמו אוסטרליה, קוריאה הדרומית, יפן וניו זילנד, שהתאכזבו כשטראמפ פרש בשנת 2017 מהסכם הסחר של מדינות הפאסיפיק ,Trans Pacific Partnership - TPP, שעליו עמל קשות הנשיא אובמה. נסיגתו של טראמפ מההסכם הפילה כפרי בשל את זירת הסחר לידיה של סין, המתכוונת להיות המעצמה הראשונה במעלה בתוך פחות משני עשורים. ההסכם החדש של RCEP מנוגד לתפיסתו של ביידן, כיוון שאינו כולל התחייבות של החברות בארגון לשמור על זכויות העובדים או על איכות הסביבה.