מתנהגים כאילו החיסון לקורונה כבר כאן, אך הדרך עוד ארוכה

אם כך, מדוע להרגיע? כי יחלפו עוד חודשים עד שנראה פה את החיסון, ויש מספר סיבות לכך. ראשית, המדינה הימרה על החיסון של מודרנה, ורכשה אופציות לחיסונים שלה ולא של פייזר. גם אם נוכל לקבל את החיסונים של פייזר, יש ממתינים לפנינו בתור לקבלתם. בנוסף, עד הזרקת החומר צריכים החיסונים להיות מאוחסנים בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות, שלא קיימת במקפיאים רגילים. יש צורך להכין מקררי הקפאה עמוקה מיוחדים כדי לאחסן, להטיס, לשנע ולשמור בתנאים האופטימליים את החיסונים. וכאלה יש בודדים, ואין כלל במטוסים.

זאת ועוד: עדיין לא ברור אם החיסון מונע הדבקה או מונע את המחלה. ייתכן שהוא יעיל רק חלקית. אולי נדבקנו, אך בגלל החיסון לא פיתחנו סימפטומים.

כמו כן, המחקר נעשה על אנשים בריאים, ולפיכך לא ברור אם החיסון יעיל לאנשים בקבוצת סיכון ולילדים. גם לא ברור עדיין לכמה זמן הוא יעיל. האם הוא מגן לתקופה של מספר חודשים, שנים, לתמיד? ולבסוף, לא ברור אם יש תופעות לוואי לטווח הרחוק.

בקיצור ולסיכום - עדיין רב הנסתר על הגלוי.

ואחרי שאמרנו זאת, טרם נתנו את דעתנו על מתנגדי החיסונים. מצב כזה יעורר את הדילמה, האם לחייב אותם בחוק להתחסן כדי להגן על כלל הציבור?

אני מציע לעגן בחוק כי המסרב מתוך בחירה לקבל את החיסון, יהיה עליו להתחייב כי אם יחלה ויפנה למערכת הבריאות לקבלת עזרה או שיזדקק לאשפוז, יחולו כל הוצאות טיפולו על חשבונו הפרטי ולא על הקופה הציבורית. אולי אני מקדים את המאוחר ולא נעמוד בפני דילמה זו, אבל אני רק מניח את זה פה: זכותו של הפרט להחליט שלא להתחסן, אך אם יחלה, הטיפול והשיקום לא על חשבוני.