ייאמר מיד, כי חסניין איננו מצרי טיפוסי. הוא אזרח אמריקאי שרכש את השכלתו בארה"ב ובאוניברסיטת תל אביב, ומשמש חוקר במכוני מחקר אמריקאיים וכפובליציסט בעיתונים נחשבים במערב. הוא מזכיר כי בנאומו השנתי לרגל מלחמת יום כיפור נמנע סיסי מאזכורה של ישראל בהקשרי המלחמה ההיא, אבל הדגיש את ייחודה ההיסטורי של המלחמה, שהשיבה למצרים את הכבוד.
ביום ראשון השבוע, בשעות הערב, פרסם הארמון הסעודי שתי הודעות נפרדות. אחת יצאה מחצרו של המלך סלמאן, השנייה מלשכת בנו, יורש העצר מוחמד. אף שכללו ברכה לנשיא הנבחר של ארה"ב, או כלשון ההודעות - איחלו לו שגשוג והצלחה, הרי שתיהן יחידה אחת, המהווה סטירה מצלצלת בפרצופו של ג'ו ביידן. האיחור בפרסום האיחולים אינו נובע משכחה חלילה. הרי הבחירות הללו חשובות להם ביותר, והם עקבו אחר הספירה בדריכות ובמתח. אחיהם במפרץ (ובקהיר) ידעו לברכו שעות מעטות אחרי ההכרזה הטלוויזיונית על הניצחון, כנהוג בעולם הדיפלומטי. המשטר הסעודי לא הסתפק בהשהיה המכוונת וטמן לביידן עוד השפלה קטנה.
בבוקרו של אותו יום, שעות רבות לפני פרסום הברכה הכפולה, טרחה ריאד ושיגרה איחולים לידידה נורדום סיהאמוני. מיהו אותו נורדום? מלך קמבודיה, שציין את חגה הלאומי באותו יום. אותו הם לא שכחו.
סעודיה רצתה בכל מאודה בניצחון טראמפ, ועם הפסדו ספגה אכזבה קשה. ארבע שנותיו בבית הלבן חפפו את ראשית כהונתו של יורש העצר הנמרץ. נשיא ארה"ב חיזק את יורש העצר בן ה־35, ואף שמר עליו ברגע השפל העמוק ביותר. היה זה לאחר שכל הסימנים הראו כי הנסיך הוא שהורה על הרצח החולני של העיתונאי האופוזיציונר ג'מאל חשוקג'י באיסטנבול. טראמפ ניקה אותו פומבית מאשמה ברורה, וזירז את הסרת הסוגיה מסדר היום של התקשורת הבינלאומית.
טראמפ התגאה מאוד בהכנסות הללו (אף אם לא התקבלו בעין יפה בתל אביב). בביקורו הראשון בריאד, לפני שלוש וחצי שנים, מסרו פקידים אמריקאים כי הפוטנציאל העסקי עם סעודיה עומד על 350 מיליארד דולר בעשור. ברור, אם כן, מדוע התאכזבו הסעודים עם היוודע ניצחון ביידן. אבל למה נהגו בו בעלבון כה רב, עוד בטרם נכנס לחדר הסגלגל? בהחלט אפשר שהם מייחלים לחלץ מטראמפ עוד מערכת צבאית אחת או שתיים בשלושת החודשים עד עזיבתו, והם יודעים כי השפה הזו תמצא חן בעיניו. נוסף על כך, זו דרכם להביע מורת רוח. שפתם בוטה ומזכירה את הסוס הבועט בישבני אדונו. מי אמר כי הונם הבלתי נדלה ומעמדם האזורי האיתן הולכים יחד עם בגרות.
פעמים רבות התגלה הארמון, במיוחד בימי יורש העצר הנוכחי, כילדותי למדי. ביידן הרי צריך אותם, ככל קודמיו, והוא יידע לספוג את העלבון. חוץ מזה, מדוע שיתלונן, הם שיגרו אליו את מיטב האיחולים. גם למלך קמבודיה.