כמעט באופן סמלי, עריקאת מת השבוע בדיוק 16 שנים לאחר מותו של ערפאת, ב־11 בנובמבר 2004 (ב־12 בנובמבר אשתקד חוסל בכיר הג'יהאד האסלאמי בהא אבו אל־עטא). שניהם ידעו ימים יפים יותר ופחות, אך עריקאת תמיד נותר נאמן ל"זקן", גם בימיה הסוערים ביותר של האינתיפאדה השנייה. כמה מכלי התקשורת הישראליים הזכירו בעבר את עריקאת בתור מועמד לרשת בבוא היום את אבו מאזן, אך הוא מעולם לא זכה להיחשב ככזה. הוא תמיד נותר מעט מאחור.
ביום רביעי עברו על פני ארונו של עריקאת, שהונח במוקטעה, בכירים פלסטינים שבאו לחלוק לו כבוד, תוך שהם שומרים מרחק לנוכח מותו מקורונה (הוא סבל ממחלת ריאות קשה, וכאשר הקורונה תקפה אותו היה ברור שהוא אחד מאותם מקרי סיכון גבוה). מסדר כבוד נשא את ארונו והניח אותו בפתח המוקטעה, שם נשא אבו מאזן דברים לזכרו.
התערבות של הנשיא החדש בזירה הפלסטינית לא צפויה לקרות בחודשים הקרובים. מדובר בתקופת ביניים מבחינת הממשל, שבה הסוגיה הפלסטינית לא תהיה במרכז המאמץ האמריקאי. התקופה הזאת צפויה להימשך כחצי שנה בקירוב. היא כוללת את החודשיים וקצת שנותרו עד לכניסתו הרשמית של ביידן לתפקיד, ולאחר מכן עוד כשלושה־ארבעה חודשים לעיצוב מדיניות בנושא. לאחר מכן צפויות שיחות בין הממשל החדש בוושינגטון לבין צמרת אש"ף והרשות, כדי לבחון את חידוש הקשר.
התרעות פיקוד העורף