תמיד גם הייתה חלוקה של "טובים" ו"רעים": ה"טובים" הם התעשיינים שנפגעים משקל חזק, וה"רעים" הם הספקולנטים, כרישי המט"ח, שהמניפולציות שהם מבצעים כדי לגרוף רווחים מהירים מטות את השוק וגורמות נזק ליצרנים. חברים, זה פשוט תיאור פופוליסטי. השווקים הפיננסיים מושכים ספקולנטים - זה אך טבעי. אבל המחשבה שהם יכולים להשפיע על שער מט"ח או שער מניה לטווח הארוך, להבדיל מהטווח הקצר - פשוט לא ריאלית.
3. אני מקווה שנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון לא יתפתה להגיב, ושייתן לכוחות השוק לעבוד, עם הספקולציות שבו והספקולנטים שבו. ובכלל, נוצרה איזושהי תזה מעוותת ששער דולר נמוך הוא רע ושקל חזק הוא בהכרח לא טוב. נוצרה גם תזה ששוקי המט"ח, או השווקים בכלל, הם "לא נורמליים" אלא סוג של קזינו. ההפך הוא הנכון: שקל חזק משקף כלכלה חזקה וכלכלה בריאה - וכזו היא כלכלת ישראל - ושוקי המט"ח משקפים בדיוק את חוזקה של כלכלת ישראל, למגינת לבם של כל רואי השחורות.
תארו לכם תסריט קיצוני שבו הדולר היה ממריא לסביבות ה־5 שקלים. מה היו אומרים אז? שמטבע חלש משקף כלכלה חלשה. כרגע זה בדיוק ההפך: מטבע חזק משקף כלכלה חזקה, ומטבע חזק לאורך זמן - שנים - אומר שלישראל יש כלכלה בריאה מאוד. שוב, אני מבין שיש כאלה שלא מוכנים להודות בכך מטעמים שונים, אבל לאורך זמן השקל לא יכול להמשיך להיות חזק רק כי כמה ספקולנטים מנווטים את השוק.
זה לא אומר שהכל מושלם, ממש לא. הסקטור הציבורי המנופח ממשיך לשבת כאבן ריחיים על צווארו של הסקטור הפרטי, והממשלה לא הצליחה עד כה למנף את משבר הקורונה כדי לרסן אותו. עם זאת, הן השווקים והן סוכנויות דירוג האשראי ממשיכים לשדר אמון במדיניות הכלכלית של הממשלה. השווקים, במיוחד שוקי האג"ח ושוקי המט"ח, הם סוג של מראה למדיניות הכלכלית. הם נוטים "לדבר" אל קובעי המדיניות באמצעות עלייה וירידה של תשואות האג"ח, או חולשתו וחוזקתו של המטבע המקומי. עבור ישראל, אפשר בהחלט לומר כי השיח הזה, לעת עתה ולאורך השנים האחרונות, מעודד.
4. ברור שיש תעשיינים שנפגעים באופן אוטומטי מחוזקת המטבע, אבל זו תמונה לא שלמה. כשתעשיינים מקומיים קונים ציוד וחומרי גלם בחו"ל, הם גם נהנים מחוזקת השקל - כך שהתמונה מעורבת. מעבר לכך, השקל החזק הוא ברכה צרכנית משמעותית. שקל חזק מיטיב מאוד עם הצרכן הישראלי בקניות בחו"ל, בחופשות ועוד - ואף שיש האטה בכל אלה בתקופת הקורונה, המטבע החזק מלווה את הצריכה הזו שנים ארוכות.
לא פעם תיארתי את היתרונות לצרכנים: מה שקרה, למשל, בתחום הטיסות לחו"ל והקניות מחו"ל הוא מהפכה ענקית ודרמטית. החל בהסכם השמיים הפתוחים (משנת 2013), דרך מהפכת הקניות באינטרנט ועד לשקל החזק. בשנת 2019, למשל, יציאות הישראלים לחו"ל עמדו על יותר מ־9 מיליון, שיא של כל הזמנים. זהו פקטור משמעותי מאוד בהורדת יוקר המחיה, שיחד עם השקל החזק מאפשר לישראלים ליהנות משירותים מגוונים וזולים יותר, הן באמצעות קליק על העכבר והן באמצעות טיסות זולות והבאת מוצרים זולים מחו"ל. כשאזרחים קונים את אותם מוצרים ושירותים שהתרגלו לצרוך בפחות שקלים - זוהי הורדת יוקר המחיה.
עם זאת, היצואנים צודקים בטענתם כי שקל חזק מייקר במקביל את העבודה הישראלית, ולכן מקטין את היתרון התחרותי שלו מול העולם ועלול לגרום לפיטורי עובדים בתעשיות היותר מסורתיות, להבדיל מתעשיית ההייטק, שיכולה להתמודד עם זה. לעומת זאת, אף על פי שזה נשמע אכזרי, שקל חזק "כופה" על ישראל להתמקד בענפים שיש לנו בהם יתרון - ועל אף המחיר הגבוה של העבודה הישראלית, עדיין יקנו מאיתנו (שוב, הייטק למשל).
צריך לזכור: למרות השקל החזק, לאורך השנים האחרונות (עד הקורונה) האבטלה הישראלית הגיעה לשפל חסר תקדים, כך שהכלכלה והתעשייה הישראלית התאימו את עצמן למצב שבו השקל, במרבית התקופה, הוא מטבע חזק. האם דולר מתחת ל־3 שקלים, למשל, יגרום כבר נזק יותר משיביא תועלת? שאלה טובה, אבל אתם יודעים למי ניתנה הנבואה.
5. טרנד ההשקעה במטבעות דיגיטליים (קריפטוגרפיים) חוזר וצובר תאוצה, והשבוע התקרב הביטקוין בצעדי ענק ל־20 אלף דולר, השיא הקודם שלו. איך קורה שנכסים דיגיטליים, אשר אין להם אחיזה פיזית במציאות, מושכים אליהם משקיעים שמוכנים לשלם מחירים גבוהים עבור משהו תנודתי, ויש שיגידו ספקולטיבי?
"אוסקר וויילד, באחד הציטוטים המפורסמים שלו, אמר ש'ציניקן הוא אחד שיודע מחיר של כל דבר ואינו יודע ערך של שום דבר'", אומר תומר רביד, שעוסק בתחום המטבעות הדיגיטליים. "בהקשר של הביטקוין, נדמה שהאמירה הזאת נכונה מאוד".
6. "תראה את הדוח של סיטיגרופ שפורסם השבוע", אומר איציק יהושע, פעיל נוסף בתחום המטבעות הדיגיטליים. "הצפי שלהם הוא שהדולר ייחלש בשנה הבאה ב־20% מול סל המטבעות. עזוב לרגע את הטכנולוגיה של הביטקוין, בוא נדבר על המהות: הביטקוין משמש כנשק יום הדין נגד ממשלות. כשהוא נוצר ב־2009, המטרה הייתה להגן על האזרחים מפני סיטואציות שמתרחשות כעת. כשממשלה מדפיסה כסף בקצב חסר תקדים - נוצרים חששות מאינפלציה. לכן, כשהאינפלציה עלולה לעלות, האזרחים שואלים את עצמם איך אפשר להגן על עצמם ולשמור על הערך של הכסף שלהם - ואחת האפשרויות היא ביטקוין, בנוסף לזהב. נקודה חשובה: אי אפשר להדפיס עוד ביטקוין, ואין שום גוף ריכוזי ששולט בו - יהיו רק 21 מיליון מטבעות וזהו. וכללי ההיצע והביקוש עושים את שלהם: כשהביקוש גובר על ההיצע - המחיר עולה".
"רשת חנויות הנוחות האמריקאית 7-ELEVEN ורשת הפארם האמריקאית CVS יפרסו ב־11 אלף סניפים שלהם ברחבי ארה"ב כספומטים שתוכל לקנות בהם ביטקוין. רק השנה יש עלייה של 85% בכמות הכספומטים בעולם שבהם אפשר לקנות ביטקוין - כספומטים ייעודיים רק לביטקוין. כלומר, זה הופך לנגיש. יותר ויותר אזרחים גם מבינים שאפשר לנהל את הכסף לבד - לא צריך מנהל השקעות שיגיד לך איך לגוון את הכסף ואיך אפשר לעשות את זה בבנק. אתה יכול לעשות הכל לבד. הביטקוין מאפשר לך להחזיק את המטבע אצלך, אין צורך בבנק, החזקה שגוררת עמלות. זו המהפכה הגדולה: העברת הכוח והשליטה מהבנקים והמוסדות הפיננסיים - לאנשים".
7. תראו איזה ביצועים פיננסיים נפלאים יש לחברה הבאה: הרווח התפעולי שלה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה עמד על כ־283 מיליון דולר, כ־189 מיליון דולר מהם רק ברבעון השלישי; הרווח הנקי עמד על כ־158 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של השנה, כ־144 מיליון דולר מהם ברבעון השלישי, המוצלח ביותר שלה; תזרים המזומנים התפעולי - אחד האינדיקטורים הבולטים ביותר לבריאות חברה - עמד מתחילת השנה על כ־466 מיליון דולר, כ־245 מיליון דולר ברבעון השלישי.
לא תאמינו, אבל החברה שהשיגה את הביצועים הללו, דווקא בתקופת הקורונה, היא חברת הספנות הוותיקה צים. כן, כן, זו שעברה שני הסדרי חוב ענקיים והתייעלות מאסיבית - הצליחה להשתקם, ומציגה ביצועים כספיים שנראו בעת הסדרי החוב כדמיון פרוע במיוחד. נכון, לצים יש עדיין אתגרים פיננסיים לא פשוטים: היא נושאת על גבה חוב פיננסי לטווח הארוך של כ־1.5 מיליארד דולר ויש לה גירעון בהון העצמי של כ־100 מיליון דולר, אבל המשך הביצועים הטובים וההנפקה המתוכננת ישקמו גם את הביצועים המאזניים.
התרעות פיקוד העורף