בעניין התקציב הוא חזר על המנטרה הידועה שיש צורך באישור התקציב. במקום להבהיר שאי־אישורו נובע משיקולים פוליטיים. אגב, שר האוצר ישראל כ"ץ טוען מצד אחד שעובדים על תקציב 2021 במלוא הקיטור, אך יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר טוען שבגלל חוסר הוודאות אי אפשר לעבוד על תקציב. אז למי להאמין?
הנגיד שב וסיפק לראש הממשלה בנימין נתניהו את התירוץ לחוסר המעש כשטען ש"אשרור הדירוג של ישראל על ידי S&P מראה את החזקות של המשק, אך הודגשה הציפייה להתייצבות בתחום הפיזיקלי", והוסיף מיד: "בהשוואה בינלאומית, ההתכווצות לא גדולה מדי. המשק חסון וחוזר לעצמו כמו קפיץ". בכך הנגיד סותר את עצמו. אם הוא מציג גירעון המתקרב ל־13% מהתוצר ויחס חוב תוצר המתקרב ל־80%, אז על איזה חזקות של המשק בדיוק מדובר?
הוא חוזר ומדבר על הכשרות מקצועיות, שינוי מודל החל"ת והצורך בפתיחת הקניונים ומרכזי המסחר. עצוב לומר את זה, אבל בתפקידו כיועץ הכלכלי של הממשלה פשוט לא מקשיבים לו. ייתכן שיקשיבו לו אם יפסיק להיות דיפלומט. לזכותו ייאמר שלפחות בתפקידו כאחראי על הבנקאות הוא עושה עבודה טובה. הנגיד: "בנק ישראל ייצב את השווקים בתחילת המשבר בצורה מהירה בתחילת המשבר וכעת הם פועלים באופן תקין. הסינרגיה בין הפיקוח על הבנקים למדיניות המוניטרית אפשרה את זרימת האשראי. בקרנות לעסקים בסיכון היו בתחילה חסמים שחלקם כבר הורדו. אנו עובדים עם החשב הכללי כדי להוריד חסמים נוספים".
לבסוף גילה: "אנו פועלים עם הבנקים על השלב הבא של מתווה דחיית ההלוואות. בנק ישראל הופך כל אבן, כדי לסייע למי שצריך ולגבש מתווה שיאפשר פריסה מחודשת של אותן ההלוואות". לפחות בעניין זה אין לו מחלוקת עם נתניהו. כל עוד מדובר על נתינה ודחיית תשלומים, נתניהו זורם. ראש הממשלה פועל ככל שביכולתו כדי לסייע לשכירים ולצמצם ככל שניתן (לפחות עד לבחירות) את פשיטות הרגל וכינוסי הנכסים. פרופ' ירון מספק בעניין זה מבחינתו את הסחורה ואף מעבר לכך.
התרעות פיקוד העורף