1. בסוף השבוע שעבר עשה משרד האוצר את הדבר המתבקש והגיש הצעת חוק להקפאת השכר הממוצע במשק, מכיוון ששכרם (ורכיבים נוספים) של חלק מהעובדים במגזר הציבורי מוצמד לשכר הממוצע. העניין נשמע מאוד טכני, אבל הוא שווה מיליארדים, אם לא עשרות מיליארדים על פני שנים.
הסיפור הוא כזה: שפר מזלם של חלק מעובדי הסקטור הציבורי ששכרם מוצמד לשכר הממוצע במשק. בעשור האחרון זה הפך לפרט משמעותי מאוד, כיוון שהריבית במשק הייתה אפסית וגם עליית המדד הייתה מתונה. לעומת זאת, השכר הממוצע עלה בצורה משמעותית בגלל נתוני היצע וביקוש: ביקוש גבוה לעובדים יצר לחץ לעליית שכר, שמתבטאת בשכר הממוצע. על פי נתוני הביטוח הלאומי, השכר הממוצע במשק עמד ב־1 בינואר 2020 על 10,428 שקל, לעומת 7,884 שקל עשור לפני כן. כלומר - עלייה דרמטית של כ־32%, לעומת עלייה של כ־9% בלבד במדד המחירים לצרכן. לכן כאשר יש עדכוני שכר המוצמדים לממוצע במשק, גם אם חלקיים, השכר עולה אוטומטית מדי שנה.
הסיפור הזה הוא דוגמה לאופן שבו פרטים קטנים ברשומות החוק, שנראים לאזרח הממוצע טכניים ולא ברורים, שווים מיליארדי שקלים - בלי שאיש שם לב.
2. בא משבר הקורונה ועיוות עוד את כל סיפור ההצמדות, כיוון שהשכר הממוצע הסתחרר עוד כלפי מעלה, מכיוון שמרבית העובדים שיצאו לחל"ת או פוטרו השתכרו פחות מהשכר הממוצע במשק.
על פי נתוני האוצר, במהלך אפריל עמד מספר המובטלים והעובדים בחל"ת על כמיליון, והשכר הממוצע במשק היה גבוה בכ־17% לעומת זה שבאפריל 2019. העלייה הזו משתרשרת לא רק לשכר של חלק מעובדי הסקטור הציבורי, אלא גם לשכר המינימום ולקצבאות הצמודות לשכר הממוצע במשק, הפרשות לביטוח לאומי, תעריף החשמל ותעריפי הארנונה. המשמעות היא שהקורונה גרמה לעיוות בשכר הממוצע, שהיה עלול לעלות מיליארדי שקלים לקופת המדינה רק השנה, והאוצר מבקש להקפיא זאת.
3. בהוראת השעה מפרט האוצר את ההשלכות ההרסניות למדי של עליית השכר במשק, ומציין במפורש כי תהיה לכך "השפעה מהותית" על תקציב המדינה, על מערכת הרווחה, וכן על תעריפים שנקבעים על ידי הממשלה. אחד המשתנים המשמעותיים המושפעים מעליית השכר הממוצע הוא שכר המינימום. על פי החקיקה, בלי להלאות בפרטים, ככל שהשכר הממוצע במשק יעלה על 11,157 שקל (ועל פי הלמ"ס השכר הממוצע עומד כיום על כ־11,500 שקל), שכר המינימום יעלה בשיעור זהה. בהוראות השעה כותב האוצר, בצדק רב, כי "העלייה בשכר המינימום תגדיל את רמת השכר לאוכלוסיות מסוימות אך תכביד באופן משמעותי על המעסיקים, בצורה שעלולה לפגוע בצמצום שיעור האבטלה לאחר המשבר, ולהנציח אבטלה לאורך זמן לאוכלוסיות חלשות גם כך".
ועכשיו מגיע האוצר לשכרם של חלק מהעובדים בסקטור הציבורי, המכונים "נושאי משרה": "יצוין כי עדכון השכר של רוב נושאי המשרה מתבצע לפי השינוי בשכר הממוצע במשק, ובעקבות זאת מתעדכן גם השכר המשולם לעובדים או לנושאי משרה אחרים אשר משכורתם צמודה למשכורת של נושאי המשרה, וכן מתעדכנת הקצבה המשולמת לנושאי משרה הזכאים לגמלה (שכן משכורתם הקובעת צמודה לשכר של נושא משרה), וכן הקצבה של גמלאים אשר משכורתם הקובעת נקבעת לפי משכורת צמודה למשכורת של נושא משרה".
אתם מבינים? מדובר בעשירונים העליונים של מקבלי השכר בסקטור הציבורי, שנהנים כבר שנים ארוכות מהצמדת שכרם לשכר הממוצע במשק, ומתוספות אוטומטיות שיכולות להגיע ל־2%־5% בשנה. בין הבכירים נמצאים שופטים, מוקבלי שופטים (יועץ משפטי לממשלה, המשנים שלו ועוד בכירים בפרקליטות), חברי כנסת, ראשי רשויות ועוד. האוצר מעריך כי מדובר בכ־2,000 איש, אבל אני ממש לא בטוח שזהו המספר המדויק.
השפעת ההצמדות לא מסתיימת פה: בנוסף, ישנן תוספות שכר לעובדים במגזר הציבורי הצמודות לשכר המינימום על פי חוק שכר המינימום, ולכן עדכון של השכר הממוצע יעלה באופן ישיר את שכרם של העובדים הללו, והכל באופן מלאכותי כמתואר לעיל.
4. האוצר מפרט שורה של השפעות נוספות, לא רק דרך שכר ישיר. למשל הטבות מס להפקדת מעביר לחיסכון פנסיוני. תזכורת: הפקדת מעביד פטורה ממס עד תקרה של פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק. לכן, ככל שהשכר הממוצע עולה, הפטור עולה, וכך קטנה הכנסת המדינה ממס הכנסה לעובדים אלה.
בצד יוקר המחיה, העלייה בשכר הממוצע במשק משפיעה גם על מספר תעריפים המוצמדים לשכר זה, כמו תעריף הארנונה ותעריף החשמל. כך שנוצר פה עיוות גדול עוד יותר: רוב האוכלוסייה, זו ששכרה אינו מוצמד לשכר הממוצע במשק - לא רק שלא תיהנה מעלייתו, אלא גם תסבול מהתייקרות בהוצאה הממוצעת של משק בית.
השורה התחתונה: העשירונים העליונים של הסקטור הציבורי - ששכרם גם כך גבוה מאוד ומגיע לרמות של 50־100 אלף שקל - נהנים מאוד מעליית השכר במשק, ואילו האוכלוסיות החלשות עלולות להיפגע ממנו בעיקר בעליית יוקר המחיה (מצד שני, זה עשוי להעלות כאמור את שכר המינימום).
מה שקורה, אם כן, הוא שהעלייה בשכר הממוצע מחזקת את החזקים ומחלישה את החלשים. בעוד המועדון האקסקלוסיבי של עובדי מדינה נהנה מעלייה אוטומטית ובלתי מידתית בשכרו מדי שנה, שאר העובדים נותרים מאחור - לא רק השכבות החלשות אלא גם מעמד הביניים, זה שנושא ברוב נטל המיסוי הישיר בישראל.
5. משבר הקורונה כפה למעשה על האוצר לחוקק את חוק ההקפאה - וטוב שכך - כי האוצר הבין שמדובר בנזק פוטנציאלי של מיליארדי שקלים. השאלה היא מדוע היה צריך את המשבר בשביל לעשות את המובן מאליו? מה, האוצר לא הבחין שנוצרים פערים משמעותיים בין עליית המדד לבין עליית השכר הממוצע במשק בעשור האחרון? הנתונים האלה גלויים לכל ובוודאי שגם לפקידים. אז באוצר יטענו שהיו ניסיונות לעשות זאת והם נכשלו. אלא שמבחן התוצאה הוא שחשוב: מי שנתנו ידם מראש לכל ההסכמים שניפחו את שכרם של העשירונים העליונים של הסקטור הציבורי, ולהמשך העיוותים הללו גם כשהיה ברור שמדובר באבסורד - הם פקידי האוצר.
קל מאוד להאשים את חברי הכנסת ואת הממשלה בנושא, אבל פקידי האוצר יודעים היטב איך להרים קמפיין תקשורתי על נושא מסוים שקרוב ללבם ולאג'נדה שלהם. הם יודעים היטב איך לעשות רעש תקשורתי כשהם מעוניינים בכך. הם לא עשו זאת, וסיבותיהם שמורות עמם. רק שלא יופתעו אם מישהו יטען שהדממה התקשורתית שלהם נובעת מכך שרבים במועדון האקסקלוסיבי בסקטור הציבורי הם חברים לתפיסות ולאג'נדות שלהם.
6. אני רוצה לקוות שזו רק ההתחלה בריסון השכר בסקטור הציבורי. הקפאת השכר הממוצע במשק היא צעד משמעותי, וצריך להפסיק להשתמש בהצמדות הללו מכאן ולעתיד, לא רק בגלל הקורונה. אבל הריסון המשמעותי חייב להיעשות דרך קיצוצי שכר למועדון "החתולים השמנים" של הסקטור הציבורי, וגם דרך קיצוץ בפנסיות התקציביות שלהם. השמן מהמשל של נתניהו (הסקטור הציבורי) השמין מאוד בעשור האחרון, והוא צריך דיאטה חריפה מאוד - ויפה שעה אחת קודם.