הפיילוט הוא תוצאה של לחץ אפקטיבי שהופעל בשבועות האחרונים על ידי בעלי הקניונים. לפני מספר שבועות הם התאגדו ויצאו למתקפה תקשורתית חזיתית נגד נתניהו, תחת הכותרת "ביבי, פתח את הקניונים והורד את התחלואה". השיא היה כשקניוני עזריאלי ועופר החליטו השבוע לצפצף ולפתוח חד־צדדית. מדובר בהחלטה לא פשוטה מבחינת ציבורית, שכן מליסרון ועזריאלי הן חברות בורסאיות. בשלב מסוים המשטרה הוזעקה והבריחה את הקונים, ודנה עזריאלי קיבלה רגליים קרות ונסוגה. היא חששה לגורל הנכסים הנוספים שהיא מפעילה בישראל, בהם בתי אבות, משרדים ופרויקטים נוספים.
בניגוד אליה, ליאורה עופר לא נכנעה והובילה את חזית המאבק התקשורתי. היא הלכה בכל הכוח קדימה, ובצדק מבחינתה. סגירת הקניונים גורמת לבעליהם נזק של מאות מיליוני שקלים. הנזק נובע לא רק מסגירת החנויות ובתי העסק הקמעונאיים, אלא גם מסגירת עסקים נוספים - בתי המלון (כאלה פועלים בעזריאלי תל אביב ובקניון עופר פתח תקווה), בתי הקולנוע, המסעדות, מכוני הכושר ועוד.
בעלי השליטה בביג (המרכזים הפתוחים) היו הראשונים שלקחו את החוק לידיים, והקדימו בשבוע את פתיחת מרכזי המסחר על דעת עצמם. במקביל הם חידשו החל מ־1 בנובמבר את הגבייה מהשוכרים, מה שהגביר את הלחץ על הקניונים.
הסגירה מזיקה לא רק לבעלים ולסוחרים אלא בעיקר למדינה. 450 אלף עובדים ב־300 קניונים הוצאו לחל"ת, ועד יוני 2021 מובטח תשלום שכרם (החלקי). בעלי הקניונים צברו הפסדים לצורך מס של מאות מיליוני שקלים, ומי שתיפגע תהיה קופת המדינה. אבל האם זה מעניין מישהו בממשלה? ממש לא. המדיניות הנוכחית היא של פוליטיקה קצרת טווח, והיום שאחרי אינו מעניין אף אחד. במקום מדיניות כלכלית־בריאותית סדורה וארוכת טווח, הומצאה "שיטת הפיילוט".
פתיחתו המחודשת של קניון מורכבת כמו מערכת היחסים בין נתניהו לגנץ. יש צורך בתיאום עם עשרות גופים ובעלי מקצוע. כתנאי לפתיחתם הניסיונית נדרשו הקניונים על ידי פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הפורש, למגוון הוראות בטיחות בריאותיות. הבולטת שבהן הייתה התקנת מערכות אוורור על הגגות המזרימות אוויר צח 24/7, כמקובל במטוסים. אם לא די בכל אלה, נדרש רישום של כל לקוח שמגיע לקניון.
בוקר טוב, אליהו. חדרי הכושר היו נפתחים כבר מזמן, לו בכניסה היה תלוי השלט "בית כנסת" או "בית מדרש". הבריכות היו מתמלאות בשחיינים, לו בפתח היה תלוי השלט "מקווה".
בהמשך יגיע הפיילוט לסקטורים נוספים כמו בתי קולנוע, תיאטראות ועוד. אבל יש כאלה שאינם מחכים לשום פיילוט. בזכות היותם קבוצות לחץ אפקטיביות מאוד, האכיפה כלפיהם בררנית, והם ממשיכים לפעול כאילו הנגיף תקוע עדיין בסין. הסוחרים בשוק מחנה יהודה בירושלים פועלים כרגיל, והם דוגמה מצוינת. הפקחים שם עסוקים אולי בספירת ציפורים נודדות. מאידך, בשוק הכרמל, שבאחריות ראש העיר רון חולדאי, מיישמים את ההנחיות, הפקחים עובדים שעות נוספות, ובעלי הדוכנים מתלוננים.
המוסדיים המנהלים את כספנו הפכו כבר מזמן לבעלי הבית האמיתיים של החברות הבורסאיות ללא גרעין שליטה. יותר ויותר חברות מחליפות בעלות או שנסחרות ללא בעל בית, עובדה המעצימה את מעורבות המוסדיים.
בנובמבר 2020 המריאה המעורבות לשיאים חדשים. בשופרסל, המנוהלת ללא בעל בית, מונה יקי ודמני ליו"ר הדירקטוריון על חשבון מאוריסיו ביאור, נציגו של בעל הבית הקודם אדוארדו אלשטיין. יו"ר התעשייה האווירית הראל לוקר מונה השבוע במקביל ליו"ר פז במקום אברהם ביגר, שהשלים קדנציה קצרה אך סוערת. ביגר הגיע במטרה לשנות את דרכה העסקית של פז ונקלע למבוי סתום לאחר ששבר את הראש מול הדירקטורים.
חילופי גברי צפויים בקרוב בדיסקונט השקעות (כולל "נכסים ובניין" וסלקום), שגם בה איבד אלשטיין את השליטה לטובת מגה אור החזקות וצחי נחמיאס. גם ל"נכסים ובניין" וגם לסלקום שבאחריות דורון כהן ימונה יו"ר חדש.
קרבות רחוב בגזרת הדירקטוריונים מתנהלים גם בכלל ביטוח, שם ימונו בקרוב מספר דירקטורים לחברת ההחזקות. גם במגדל הרוחות עדיין סוערות ביחס להרכב הדירקטוריון וזהות היו"ר. המפקח על הביטוח מתייחס בפועל למגדל כאילו היא נסחרת ללא גרעין שליטה, אף על פי שבעל הבית האמיתי הוא שלמה אליהו.
מעורבות המוסדיים הגיעה לשיא חדש בכל הנוגע למינוי יו"ר לקבוצת כרטיסי האשראי ישראכרט. אייל דשא, היו"ר הקודם, הודח בפועל על ידי המוסדיים והודיע שלא יציג את מועמדותו. היו"ר החדש ייבחר מבין שבעה מועמדים שייבחרו ביום ראשון הקרוב על ידי אסיפת בעלי המניות. המתמודדים על מינויים כדירקטור מן המניין הם אמנון דיק, תמר יסעור, אילן כהן, דני ימין ובני שיזף. מתי טל, שכבר מכהן כדירקטור, ויורם וייסברם, חבר דירקטוריון מכהן, ינסו לשמור על מקומם.
כל אחד מהם מציג רזומה עסקי יוצא דופן. כל חברה בורסאית הייתה שמחה להתקשט במועמדים כאלה. דיק ניהל בעבר את בזק והיה דירקטור בבנק הפועלים. יסעור שימשה בתפקידים בכירים בבנק לאומי ובקבוצת לאומי קארד (יו"ר ומנכ"ל). כהן שימש כדירקטור בדיסקונט וכמנכ"ל משרד ראש הממשלה. ימין (שהתמודד על תפקיד בלאומי) שימש כמנכ"ל מיקרוסופט ישראל. שיזף, שהתמודד על תפקיד המפקח על הביטוח, שימש כמשנה למנכ"ל הפניקס.
אכן, מדובר בבחירה מורכבת. במהלך המאבק המתיש נשרו ארז יוסף, שהיה מועמד לניהול בנק הפועלים, ושי פלדמן, מנכ"ל יבואנית הרכב סמל"ת שבעבר היה מועמד לניהול כלל ביטוח.
כל המועמדים מוכרים לי אישית. כבעל מניות הייתי רץ לאסיפה, מבקש להגדיל את הרכב הדירקטוריון וממנה את כולם. הנבחרים יתבקשו לבחור מתוכם את היו"ר. לאחר התלבטות לא פשוטה, המועמדת הראויה מבחינתי היא תמר יסעור (בהנחה שתיבחר כדירקטורית). היא שוחה במערכת הפיננסית ובענף כרטיסי האשראי בזכות ניסיונה כמנכ"לית ויו"ר לאומי קארד (כיום מקס) והיותה דירקטורית בבית ההשקעות מיטב דש. היא מכירה היטב את האיזון הדק בין תפקיד המנכ"ל לתפקיד היו"ר. גם היכרותה עם דב קוטלר מנכ"ל הפועלים - הגוף הפיננסי החשוב ביותר במשק - לא תזיק.
בחירה נוספת תהיה לתפקיד הדח"צ (דירקטור חיצוני) בישראכרט, וגם שם המאבק אינו פשוט. הדח"צים המכהנים (אבי הוכמן, צבי פורמן וצפריר הולצבלט) יתמודדו מול תותחים כמו דליה נרקיס, חנה פריזן ונעמה גת.
בעבר נהוג היה להשמיץ את המוסדיים על חדלות המעש וחוסר העניין שהם מגלים בחברות הבורסאיות שהם משקיעים בהן. כעת המטוטלת הגיעה לקצה השני, והם מואשמים ב"מעורבות יתר". בשורה התחתונה, טוב שהמוסדיים מגדילים ראש, מעורבים ואומרים את דעתם. התקווה היא שמה שניצב לנגד עיניהם בהחלטות הוא טובת החוסכים לטווח הארוך, ולא שיקולים נוספים בסגנון של "שמור לי ואשמור לך".
לפי תחזית אתר הקניות PayPal, סך הרכישות של הישראלים אונליין יגיע עד סוף השנה ל־22 מיליארד שקל, ועד סוף 2021 ל־24 מיליארד שקל. השבוע הגיעו מבצעי המכירות לשיא, ומדובר גם במוכרים שמשתתפים בפעם הראשונה במכירות ברשת. זאת תהיה משימה בלתי אפשרית למנות את כולם, אבל אפשר לציין שאפילו ענף התעופה והתיירות המושבת מנצל את ההזדמנות לחגוג. מדובר בהצעת ערך שהגיעה במפתיע גם מחברת התעופה הבריטית וירג'ין אטלנטיק של ריצ'ארד ברנסון, שדווקא עקב משבר הקורונה התחילה לפעול בישראל. הצעות ערך נוספות לקרוזים בהנחות מפליגות הגיעו גם מענקית הקרוזים הנורווגית NCL, אף שהפלגת נופש נראית כיום כחוויית אקסטרים. לכל אלה מצטרפות רשתות מקומיות כמו קבוצת פוקס, מחסני השוק ובעצם מי לא, שמבצעות את המכירות באמצעות המותג שופינג IL.
ניתן בהחלט להתחבר לישראלים שמפצים את עצמם באמצעות קניות באינטרנט על המחסור החומרי שגרם נגיף הקורונה כתוצאה מהסגרים ומסגירת הקניונים והחנויות. זה מובן פסיכולוגית, ואפשר להתחבר לאלה שמגהצים את עצמם לדעת. אבל קשה למצוא רציונליות במדיניות הממשלה. במקום לעודד בימים קשים אלה קניית תוצרת כחול־לבן (וזו המדיניות הממשלתית המוצהרת לפחות), הם מעודדים קניית תוצרת זרה (בעיקר סינית) דרך מתן פטור הזוי ממע"מ על קניות אונליין של עד 75 דולר.
מדוע לעודד יצרן סיני מבייג'ינג ולא קמעונאי טקסטיל מדרום תל אביב שגם מעסיק עובדים? חבל שממשלת ישראל לא לומדת מהממשלה הסינית, שמממנת את דמי המשלוח של החבילות. זהו ההיגיון הכלכלי הכי עקום בזמן משבר הקורונה. וחוץ מזה - לאן נעלמו אנשי איכות הסביבה כשצריך אותם באמת? מדוע הם עוברים לסדר היום על כך שעשרות אלפי קרטונים שבהם מגיעים החבילות אינם ממוחזרים ומושלכים לרחובות?
את הישיבה ניהל אסף וסרצוג, מ"מ ראש האגף, שהיה מעוניין לקבל בצורה בלתי אמצעית רשמים מהשטח, ללמוד על הבעיות והכשלים של העסקים הקטנים ולהבין כיצד נערכים ליום שאחרי הקורונה.
שאלתי את כהן אם הפגישה הייתה אפקטיבית. "בהחלט כן. ההישג היה בעצם קיומה, אבל במהלכה הצגנו לעומק את כל בעיות העצמאים ואת החסמים שבהם נתקלים בעלי העסקים. דיברתי על הרבה מאוד בעיות, אבל אתמקד בעיקריות: לא הגיוני שעסקים עם אפס אחוז מחזור מכירות צריכים להתמודד עם דרישות לחידוש רישיונות עסק, ושהם לא מוארכים אוטומטית. בתשובה נאמר לי שהדרישה מוצדקת אבל שצריך למצוא דרך חוקית לפתרון הבעיה.
"על המדף כבר ישנה מפלגה הנקראת מפלגת העצמאים והעסקים, שהוקמה בינואר 2019. אני ממליץ לבחון בחיוב הקמת מסגרת פוליטית חדשה. לצערי בזמנו אף אחד לא נכנס מתחת לאלונקה כי כולם התעסקו בשאלה: כן ביבי - לא ביבי. הדרך היחידה להשפיע היא מתוך המערכת, ואנחנו בוחנים את כל החלופות. דרעי דאג לחרדים בעניין הסגר, וצריך מישהו שידאג לעצמאים, ואפשר לעשות את זה רק דרך מפלגה.
העצמאים חייבים להבין שצריך נציגות בכנסת ושהם חייבים לקחת את גורלם בידיים. מדובר במהלך חשוב וחייבת להיות לכך תמיכה פנימית, ואני מקווה שהיא תגיע. אני עושה בשטח מה שהממשלה עושה. יצאנו בקמפיין 'לא תוצרת הארץ - לא קונה'. מבחינתי סייבר מאנדיי ובלאק פריידיי פוגעים באזרחי המדינה".
התרעות פיקוד העורף