כבר נראים סימנים לבקיעים ביכולתו של הציבור לעמוד בהתחייבויותיו על רקע משבר הקורונה, שנמשך כבר יותר משמונה חודשים. דיווחים על בילוי במלונות באילת ובים המלח ועל "חגיגת" רכישות בחודש ה"בלאקים" למיניהם מככבים בכותרות, אל מול מציאות קשה של עלייה בתחלואה, הגבלות על המסחר ומובטלים לרוב בכל אשר תפנו.
בנק ישראל, באמצעות הפיקוח על הבנקים, נאלץ השבוע לגבש מתווה שהוסכם עליו עם המערכת הבנקאית וחברות כרטיסי האשראי. המתווה יאפשר לציבור לדחות פעם נוספת לפחות חלק מתשלום החובות למערכת הבנקאית של משכנתאות ואשראי וכן אשראי שנטלו מחברות כרטיסי האשראי. מתברר כי רבים ממשקי הבית לא חזרו למסלול המאפשר חידוש תשלום המשכנתאות או החובות, לכן נדרש בנק ישראל למתווה נוסף.
סכום דחיית התשלומים מהמערכת הבנקאית של 858,868 לווים מאז תחילת מרץ ועד 11 לחודש נובמבר הגיע ל־10,825 מיליארד שקל. מתוך המספר האמור, 185,250 הם נוטלי משכנתאות שנדחו להם תשלומים של כ־3.3 מיליארד שקל עד כה. עוד 486,344 הם צרכני אשראי שנדחו להם תשלומים של כ־2 מיליארד שקל ועסקים קטנים, 178,626 במספר, שנדחו להם תשלומים בהיקף של כ־3.6 מיליארד שקל. לעסקים מסחריים, 8,648 במספר, נדחו תשלומים של 1.9 מיליארד שקל.
מי הפכו לחסרי הכנסה בגלל פיטורים ואבטלה? דווקא בעלי השכר הנמוך. עיקר המובטלים החדשים הם חסרי מקצוע, נוסף על אומנים ועוסקים בבידור או בהסעדה, אירוח ואירועים. מאות אלפים. חלק גדול מחלשים אלו, משפחות ויחידים, לא יוכלו לשלם משכנתה, גם לא את התשלום החלקי הנגזר ממתווה הבנק המרכזי. למעשה יתהווה מאזן אימה בין הבנקים לממושכנים. אם הבנקים יבקשו לממש את הנכס, כלומר בתים ממושכנים, לזרוק אנשים לרחוב מביתם מפני שאינם יכולים לשלם - תקום זעקה. הבנקים לא מסוגלים ואין להם כלים יעילים ומשומנים לעיקול נכסים המוני, זה מעולם לא קרה בישראל. אם יוותרו לאורך חודשים ארוכים, החוסן הפיננסי של הבנקים ייפגע.
פשיטת רגל של עשרות אלפי ממושכנים תביא לפשיטת רגל של בנקים שהסתמכו על המשכנתאות כמקור הכנסה לא אכזב. חד וחלק. לכך גם לבנק ישראל אין פתרון הולם. זוכרים את הסדר הבנקים מאוקטובר 1983, עת הממשלה למעשה הלאימה את הבנקים תוך הזרמת הון אדיר על חשבונכם?
חלק מהמשפחות שנטלו משכנתה הם בעלי עסקים, קטנים, שם ההגדרה של הכנסה נטו של 20,000 שקל סבוכה יותר. לעתים יש עירוב בין העסק - לפעמים קטן, לפעמים גדול - להכנסה של המשפחה. לכן ההגדרה פה סבוכה הרבה יותר. תיאורטית היינו מבקשים מבעלי עסקים קטנים להגביר את פעילותם העסקית כדי להגיע להכנסות שיאפשרו להם לעמוד בהתחייבויותיהם. אבל איך הם, אותם כ־179,000 עסקים קטנים שדחו עד כה תשלום חובות, יכולים בכלל להרוויח ולהביא כסף הביתה הן להוצאות השוטפות והן לתשלום המשכנתאות? איך? כאשר מוסדות המדינה משגעים את בעלי העסקים הקטנים בשיטת האקורדיון של לפתוח ולסגור, והכל בהתראה קצרה.
בנק ישראל מקווה כי הבנקים ימשיכו למצוא מתווה בהסדרים פרטניים לעסקים קטנים. בנק ישראל לא בנה מתווה עבורם, אולי כי הבין שמעסק קטן קורס אין תקווה לסחוט תשלומים? גם המתווה שהציג המפקח על הבנקים ומערכת הבנקאות לכ־486,000 צרכנים רגילים שביקשו דחיית חובות לא במסגרת משכנתה אינו ישים. גם פה נדרשת ירידה של 40% בהכנסות של משק הבית שמבקש פריסת תשלומים (לפחות) למחצית מסכום ההחזר החודשי המקורי. מי יבדוק את הכנסת התא המשפחתי? איך תהיה הבדיקה? למי בכלל יש כלים לבדוק? בנק ישראל אומר כי הבדיקה תיעשה לפי שיקול דעתו של הבנק שהעניק את ההלוואה...
מה שיקול הדעת של הבנק? האם בכלל יש לו מספיק פקידים לבדוק מאות אלפי לווים? ברור שלא. אין שום סיכוי שהבנקים יוכלו לעשות זאת, יהיו ערמות של טפסים אלקטרוניים ששום בנק אינו מסוגל לטפל בהם. בנק ישראל ערך הסדר דומה עם חברות כרטיסי האשראי: למי שנטל הלוואות של עד 100,000 שקל, הדחייה היא עד שישה חודשים לכל היותר, שלושה חודשים לכל הפחות, ללא שיקול דעת לחברת כרטיסי האשראי. גם פה המתווה קובע כי תיתנן דחייה למי שהכנסתו נטו ירדה ב־40% ויותר. הריבית תישאר על כנה, אותה ריבית נשך גזלנית שבה נוהגות חברות כרטיסי האשראי לחייב את לקוחותיהן, חלקם תמימים.
המתווה של בנק ישראל נבנה על ירידה בתחלואה, אך החורף עוד לפנינו, והתחלואה עלולה לגבור מחדש ובנק ישראל אומר בעצמו כי כלל לא ברור מתי החיסונים יופצו בעולם. ועד אז, עד בוא החיסון בהיקף אדיר, התחלואה עלולה להמשיך להשפיע על הפעילות המשקית. בניגוד לכותרות, המצב לא מרנין. אם נעמיק בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמצאה כי באוקטובר הייתה ירידה של 7.3% בשימוש ברכישות ובקניות באמצעות כרטיסי אשראי, נראה שזה היה ברמה נמוכה של 3.9% לעומת אוקטובר אשתקד. אפילו בקניית מזון ומשקאות, כולל מסעדות, הייתה ירידה של 3.3% באוקטובר לעומת ספטמבר, אבל עליה של 7.7% ביחס לאוקטובר אשתקד, בעיקר מפני שלא טסים לחו"ל.
שימו לב, באוקטובר השנה לעומת אוקטובר אשתקד הייתה ירידה של כ־23% ברכישת מוצרי תעשייה מעובדים וירידה של 21% בצריכת שירותים, בהתאמה. עם קריסה כזו, כיצד ישקמו עצמם העסקים הקטנים? גם החזקים שבהם, שצברו הון במשך שנים, מתחילים להרגיש זעזוע. הבקיעים הופכים לקרע. עכשיו מבקשים אותם להחזיר את ההלוואות.
כשנקלעו טייקונים למצוקה כספית לאחר שנטלו חובות כדי למנף את עסקיהם ולהשיא תשואה עודפת על חשבון האשראי הזול שהבנקים העמידו לרשותם, הבנקים פשוט נהגו בשני אופנים: גלגלו חובות כדי שלא יגלו כי העניקו אשראי שאולי קשה להשיבו, ובהמשך, כשהגיעו מים עד נפש, מחקו חובות. פשוט לא הייתה להם ברירה. עיקר האשראי שניתן על ידי מערכת הבנקאות לפני משבר 2008 היה כדי לאפשר רכישה והשתלטות על חברות אחרות. הערכת רמת הסיכון שנעשתה בבנקים הייתה שגויה.
בנושא האשראי: נזכיר כי עדיף להם ליטול הלוואה מקופות גמל, פנסיה וקרן השתלמות. הלוואות אלו זולות יותר מאשר עלות ההלוואות ומחזור הלוואות מהבנקים או מחברות כרטיסי האשראי. האשראי זול יותר כי יש לקופות אלה ביטחונות בדמות החיסכון שלכם.
בנושא החל"ת, חופשה ללא תשלום: זכרו כי בתקופת החל"ת, המעסיק אינו מפריש לכם לקופות פנסיה, הוא לא חייב לעשות זאת, אם כי יש שעושים כך. משום כך כדאי שתפרישו בעצמכם סכום של 100־200 שקל בחודש לקופת הפנסיה, לכיסוי סעיף הריסק של אובדן כושר עבודה. כי לאחר חצי שנה בחל"ת, או מחוץ לעבודה מוסדרת, אין לכם כיסוי לאובדן כושר עבודה. וכדי לזכות בכיסוי מחדש, כאשר תעבדו באותו מקום עבודה או במקום עבודה חדש, יש תקופת אכשרה של חצי שנה שבמהלכה אינכם מכוסים. דווקא מפני שאתם חשופים לחשש מאובדן הכנסה, שתשרת גם את המשכנתא, טוב שתפעלו כך. בכלל טוב שתוותרו על החל"ת ותדרשו לחזור לעבודה, אפילו אם לטווח קצר הכנסתכם תרד, אחרת עלולים לתפוס לכם את מקום העבודה או שתגלו כי בינתיים התייעל המשרד או שרובוט, שאינו חשוף לנגיף, תפס את מקומכם בתעשייה.
בנושא המשכנתא: עדיף כי תגיעו עם הבנק להסדר ותשלמו חלקית לפי המתווה החדש. שלמו כמה שיותר, היות שכל דחייה בתשלום תהיה עליכם נטל בעתיד, הן מבחינת הקרן והן בתשלומי הריבית. אם ברשותכם קרן השתלמות שהגיעה לבשלות - כלומר אין מס בגין הפדיון - אפשר להשתמש בה לתשלום משכנתה. יש פה החלפת נכס בנכס.
בנושא קרן השתלמות: בדקו את ביצועי הקרן שלכם בשנה האחרונה ובשלוש השנים האחרונות. בדקו את התנודתיות בביצועים לאורך השנים. ככל שהיא גבוהה יותר, זה מצביע על סיכון גדול יותר. השוו לביצועי קרנות מתחרות באמצעות האתר "גמל נט" של האוצר. מובן שגם גובה העמלה חשוב. אם יש צורך לעבור, עשו זאת.
בנושא כרטיסי האשראי: כדי לא לצבור חובות הנובעים מפריסת תשלומים (בטח לא לפרוס תשלומים נושאי ריבית), עדיף לקבל מהבנק כרטיס דביט, ללא עלות, ולשלם בו עבור הקניות. אפשר להשתמש בו רק אם יש לכם יתרה בחשבון. אם לא, חכו עד שתהיו בזכות בחשבון הבנק.
בנושא חשבון הבנק: אם אתם עובדים עם תלוש שכר - וודאי אם גם לבן או לבת הזוג יש תלוש - תוכלו לבטח לקבל תנאים מיטיבים ומשופרים בנושא העמלות מאשר בבנק שעמו אתם עובדים כרגע. יש בנקים שנותנים בונוס למעבר אליהם, בתנאי שתעבירו את המשכורת שלכם אליו. לדרישת בנק ישראל, המעבר היום קל. בנושא רכישות ספונטניות ואימפולסיביות, מומלץ לקנות ולרכוש רק מה שאתם צריכים: פריט זול, אפילו זול מאוד, שנקנה לרוב על יד הקופה, גורע מחשבון החיסכון, וחבל.
בנושא תקציב המשפחה: מומלץ להשתמש בטבלת אקסל לתחזית שנתית של ההוצאות. הוצאות קבועות - כגון חשבונות חשמל, מים, ארנונה, לימודים, נסיעות, רכב, ביטוח רכב או כרטיס רב נסיעות בתחבורה הציבורית - וכמובן הוצאות אחרות, ממזון ועד לטיפוח. בכל חודש יש למלא הוצאות שהיו בפועל לעומת התקציב. מיד תדעו מהיכן דלף הכסף. עצם הרישום התקציבי יביא לחיסכון.
בנושא העסק המשפחתי: יש לגוון את המוצרים והשירותים של העסק כדי לא להסתמך רק על מוצרים או שירותים מונוליטיים. הגיוון מחזק את העסק. בד בבד יש גם לבדל בין עסקי המשפחה. עסק אחד של בן הזוג ועסק שני של בת הזוג - ללא קשר משפטי, כספי ועסקי ביניהם, הכל ממוסמך משפטית. כך מונעים, חס וחלילה, קריסה של התא המשפחתי בגלל קריסת העסקים שכולם היו מעורבים בהם.
בנושא המזומן: תמיד תשאירו מזומן בחשבון העו"ש בסכום גדול ככל האפשר - ליום סגריר. לעולם אל תמצו את השימוש במזומן עד תום. תמיד יש הפתעות.
*אין בכתוב משום המלצות מחייבות, על הקורא להתייעץ עם מומחים בכל נושא שעלה בכתוב*
התרעות פיקוד העורף