עד הבחירות הממשמשות ובאות יילחם בנימין נתניהו בשלוש חזיתות - בבית המשפט, בהפגנות הרחוב ובוועדת הבדיקה של משרד הביטחון. כאן המקום להזכיר שאין קשר בין תוצאות מלחמות נתניהו לבין יציבות ממשלת הימין. אם ילך, הבלוק רק יתחזק, אם וכאשר יצטרף אביגדור ליברמן לקואליציה. התוצאה היחידה שתצוף במהלך ניהול מלחמות נתניהו היא הצורך בניקוי אורוות במערכות הממלכתיות.
הפגנות המחאה מכוונות לשחיתות בגין הצוללות, כשבנוסף ניתן למצוא לאחרונה גם מיצגים של מטוסי 35F הטסים על הכבישים כחלק מהמיאוס ממעגל הקסמים, הקסאמים והדמים. ועדת הבדיקה לפרשת הצוללות, אם תצא לדרך, תחשוף את נתניהו למתקפות שיציגו אותו כמחבל בביטחון ישראל. המטרה היא הייפ תקשורתי שיעבה את הענן האפל שיוריד על נתניהו ברד של חשדות. הבעיה היא שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט כנראה צדק כשהחליט שאין טעם לפתוח בחקירה כשאין לו קצה חוט, מה גם שלא סביר כי שומרי הסוד של נתניהו, דוד שמרון ויצחק מלכו, יתנדבו לדווח על קשריהם עם ראש הממשלה.
אפילו משה (בוגי) יעלון מבין את המצב ומכנה את התנהלות נתניהו "שחיתות ביטחונית". לדעתי הוא צודק, רק חבל שזה נעצר בצוללות. השחיתות הביטחונית מתבטאת בניפוח איומים היסטרי בגלל פוליטיקה, חלוקה פראית של אישורי רכש בהסכמה נלהבת של צה"ל, ולכאורה גם גזירת קופונים נעלמים של המעורבים. מאידך, תחושת העליונות הצבאית גרמה לסוג של שאננות, להמשך הכיבוש, לחיסולים מלהיבים וחסרי תוחלת ולמעגל דמים בלתי פוסק.
ההפגנות, ועדת הבדיקה והמשפט הפלילי אמורים להיות שלושת ראשי חץ שיעיפו את נתניהו מבלפור ומחיינו. התוספת החיונית שאמורה לחסלו כמדינאי־על היא מינויו של אנתוני בלינקן לתפקיד מזכיר המדינה האמריקאי. כמי שלמד את נסיבות רצח רבין וחיבר עבור ביל קלינטון את נאום ה"שלום חבר", יש לבלינקן דעה נחרצת לגבי נתניהו, הן בנוגע לחלקו בהסתה לרצח רבין והן לגבי חלקו בטרפוד הסכם הגרעין עם איראן.
נתניהו, מצדו, מעלה מופע כפול: התבכיינות מתקרבנת ובריטון הרואי של רוכב בודד הנלחם על חייו מול כל הרעים. הוא כמובן לא לבד. יש לו רוב בממשלה ובכנסת, מחצית העם מאמינה בו ולו, לרשותו סיוע ארטילרי תקשורתי מסיבי, וככל שמצבו יורע - והוא יורע - כך תלך חוצפתו ותגבר. כמיטב המסורת, זה יהיה קרב מזוהם בשקרים, במניפולציות ובהכפשות, בניסיונות לעורר את אספסוף הרחוב שלו ובהעלאת טמפרטורת האלימות המילולית והפיזית.
עדים יוטרדו, שוטרים ישוסו במפגינים, מטוס ישראלי יחלוף בשמי צ'אד ועוד אומה ערבית תעמוד, קרועת לב אך נושמת, בציפייה להסכם שלום עם ישראל. וכמובן, צפירות איומי מלחמה שיעלו ויירדו על פי המצב בסקרים.
זריקות חיסון אישיות
השאלה הגדולה שההפגנות והמשפט אינם עונים עליה, וזה הג'וב האמיתי של ועדת הבדיקה, היא כיצד נתניהו מצליח להתניע מהלכים ללא עבודת מטה, תוך צפצוף על המערכות. לא רק בפרשת הצוללות וספינות השטח, אלא בכל עניין ודבר שמגע מידאס במהופך שלו הופך אותם לרעילים. ממתווה הגז, דרך מתווה ה"שלום" ועד למתווה הקורונה, כולל סיוע בניפוח איומים בגזרות הפלסטינים, האיראנים, חיזבאללה וחמאס.
גם אם צה"ל ואמ"ן לא קונים את השטיקים של נתניהו ואת הערכות המצב המבושלות של המטה לביטחון לאומי, הם עדיין חייבים במרוּת דמוקרטית ובציות אישי לראש הממשלה.
לכן, יותר משזו פרשת נתניהו והצוללות, זוהי פרשת המל"ל ונתניהו. חוק המל"ל שאושר בכנסת ב־2009 מגדיר את אחריות המל"ל על עסקת הצוללות, הן בהיבט הביטחוני והן הכספי. "המל"ל מרכז את עבודת הקבינט ושל ועדת שרים בענייני החוץ והביטחון... כולל הכנת הערכות מצב קבועות על המצב הביטחוני ומדיני של מדינת ישראל ועבודת מטה עבור ראש הממשלה בכל סעיף תקציב ששר הביטחון ממונה עליו, תקציב שר החוץ ותקציב הגופים הביטחוניים שראש הממשלה ממונה עליהם... כולל בחינת מיזמים ביטחוניים".
עוזי ארד, שמונה להיות ראש המל"ל על ידי נתניהו, ניסח את החוק כך שיאפשר לראש הממשלה להפעיל את ראשי המל"ל כזריקות חיסון אישיות. ואכן, בעניין הצוללות וספינות השטח נתניהו נתלה במל"ל כדי להוכיח שפעל על פי הנוהל. תוך כדי הוא תולה את המל"ל על העץ הכי גבוה במערכת הביטחון וגורם לו להיראות כארגון שפועל לטובת האינטרסים האישיים של מפעילו ובניגוד גמור לאינטרס הלאומי, כפי שהוא מצטייר בהמלצות המעריך הלאומי הרשמי - שהוא אמ"ן.
אני מניח ששתול נוסף של נתניהו, ראש המוסד יוסי כהן, מספק גם הוא ניירת ביטחונית שמבושלת לטעמו של ראש הממשלה. בסך הכל המוסד והמל"ל הם שני גופים קטנים ואינטרסנטיים, חסרי יכולות איסוף וניתוח אמיתיות מול אמ"ן, שהוא תאגיד ענק המסוגל לשקף את האינטרס הלאומי באורח הרבה יותר מעמיק ונכון.
הצעה לסטרשנוב
הדוגמה הבוטה ביותר של הפעלת מל"ל היא המקרה של תא"ל (במיל')אבריאל בר יוסף. כיוצא חיל הים וכמהנדס ימי, הוא איש המקצוע הבכיר והיחיד שהיה מעורב זה 20 שנה ברכש הצוללות והפריגטות. מפקדי חיל הים שתמכו ברכש היו ככל הנראה אידיוטים שימושיים, שמוכנים לכל תעלול שיקנה להם תוספת יכולות. עוד צוללות? עוד ספינות? יאללה תביאו. אגב, כל מפקדי החילות והיחידות בצה"ל הם כאלה, ובצדק.
מבחינתם, בר יוסף היה האיש של נתניהו בתפר שבין הפוליטיקה לרכש - הן כראש מספן הציוד, הן כמנכ"ל ועדת חוץ וביטחון, הן כסגן ראש מל"ל והן כמועמד נתניהו לראשות מל"ל.
עוזי ארד, ראש המל"ל שבר יוסף היה סגנו, הכיר במקצוענות שלו והעביר אליו את הטיפול הטכני בצוללות ובספינות השטח, כשהוא משאיר לעצמו את המגעים הדיפלומטיים החשאיים שנועדו להחליק את מהלכי הרכש. בר יוסף מבין בצוללות ובספינות, נתניהו מבין בבר יוסף, ולאחר שארד נבעט ומחליפו יעקב עמידרור פרש, מונה בר יוסף לראשות מל"ל, ורק חשיפה של נטילת שוחד בפרשה אחרת והעמדתו לדין, מנעה ממנו את התפקיד שכבר היה בכיסו. הוא הוחלף על ידי יוסי כהן, כיום ראש המוסד, שאני מעריך כי יועד לפעול במצוות אדוניו.
אני לא מתחייב להכיר את בר יוסף, אבל צברתי עם האיש כמה וכמה שעות סמול טוקינג בבר אפלולי עם סיגרים ובירה. נשבע שלא החלפנו בינינו שום מידע סודי, גם לא כשניהלנו ביחד שיתוף פעולה לוגיסטי אקראי כשהיה מנכ"ל ועדת חוץ וביטחון. עם זאת, נדמה לי, בסיוע פסיכולוגיה בגרוש, שבנסיבות מסוימות בר יוסף עשוי להעיד אמת. לכן אני מציע לוועדת הבדיקה של אמנון סטרשנוב לתחקר אותו, אפילו בדיסקרטיות. היא חייבת לעשות זאת, ועם עבודה בשכל וברגישות ניתן יהיה להבין מה קרה שם, בחדרי החדרים.