לטור המלא של יהודה שרוני

1. תירוץ התקציב

פרזנטציית התקציב שנערכה השבוע לראש הממשלה בנימין נתניהו הייתה כמעט מושלמת. ראש הממשלה הסכים לקיים ישיבה, אף שבתוך תוכו ידע שהסיכוי שהתקציב יאושר ולא נלך לבחירות דומה לאפשרות שטענות הזיופים של דונלד טראמפ צודקות והוא הנשיא הבא של ארה"ב.

כשפוליטיקאים טוענים שהקדמת הבחירות נובעת משיקולי התקציב, הם תמימים או מיתממים. נתניהו הפר את ההסכם הקואליציוני לאחר שהבין כבר מיד אחרי חתימת ההסכם שתקציב דו־שנתי ימנע ממנו נקודת יציאה לבחירות ויחייב אותו לקיים את הרוטציה עם בני גנץ.

הוא ניסה מאז בכל דרך אפשרית לאשר את תקציב 2020 עד ספטמבר ולהשאיר את 2021 לימים טובים יותר. גנץ, מצדו, בסיוע עו"ד אבי ליכט, ניסח את ההסכם הקואליציוני בצורה שלומיאלית. הוא תלה את כל יהבו להבטחת הרוטציה עם נתניהו באישור התקציב בלבד.

כך יצא שאזרחי ישראל, שגנץ מתיימר לעבוד למענם (ראה ערך "ישראל לפני הכל"), הפכו בעצם לשבויים של המחלוקת הפוליטית בין השניים. הקרב על התקציב נועד לשרת הן את האינטרסים הפוליטיים של נתניהו והן את של גנץ.

נתניהו פונה לגנץ, מתוך עמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו

לו אזרחי ישראל, כמו נפגעי קורונה, נכים ומקבלי הקצבאות היו באמת חשובים לגנץ - ולא הרוטציה - הוא היה חייב להסכים לאשר לפחות כבר בספטמבר את תקציב 2020 ולחפש מנופי לחץ אחרים כדי לאלץ את נתניהו לקיים את הרוטציה. אבל גנץ כמו גנץ. במקום להודות שראש הממשלה עבד עליו בעיניים (כפי שהזהירו רבים וטובים), הוא טוען שנתניהו עבד על אזרחי המדינה. לא, מר גנץ, נתניהו עבד רק עליך ואתה עצמך עבדת על מצביעי כחול לבן, כשבניגוד מוחלט להבטחת הבחירות המרכזית שלך נכנסת לקואליציה איתו.

בתווך בין נתניהו לגנץ ניצב שר האוצר ישראל כ"ץ, העושה ככל יכולתו לאשר את התקציב. בתגובה לנאום הבחירות של גנץ מהשבוע, פרסם כ"ץ את לוח הזמנים שהוצג לנתניהו לאישור תקציבי 2020־2021 וחוק ההסדרים: אשרור תקציב 2020 יובא לאישור הממשלה ב־9 בדצמבר, ויובא עד 23 בדצמבר לאישורו הסופי בכנסת. עד 17 בדצמבר יאושרו בממשלה התקציב וחוק ההסדרים ל־2021, ובפברואר 2021 יונח התקציב על שולחן הכנסת לאישור בקריאה ראשונה.

שר האוצר טוען שכל השאר זו רק פוליטיקה - והוא צודק לגמרי. דחיית אישור התקציב וההליכה לבחירות מונעות חקיקה שוטפת החיונית לנפגעי הקורונה, שהייתה מביאה לחיסכון תקציבי מיידי של כ־10 מיליארד שקל. מדובר, בין השאר, בהצעת החוק להקפאת השכר הממוצע במשק.
העלייה המלאכותית בשכר הממוצע נובעת ממשבר הקורונה (עקב הוצאתם לחל"ת של בעלי השכר הנמוך). גידול בשכר הממוצע היה מגדיל מלאכותית את תשלומי השכר לעובדים הצמודים לשכר הממוצע, ובראשם הח"כים שלא הספיקו לחמם את הכיסא.

הצעת חוק נוספת של שר האוצר לקיצוץ השכר במגזר הציבורי תוקפא אף היא. מזכ"ל ההסתדרות ארנון בר־דוד יכול לשבת בשקט ולחייך לעצמו. נתניהו וגנץ עשו עבורו את העבודה ללא צורך בשום טובה מכ"ץ. 

גם שורה של רפורמות, ובהן העלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים ל־64, יוכנסו למגירה עד להודעה חדשה. שר האוצר התחיל בשבועות האחרונים לטפל בסוגיה וביקש מפקידיו להציג פתרונות המונעים את הפגיעה בנשים שהגיעו לסף פרישה. ניירות עמדה כבר הוכנו, ומגעים נוהלו עם ועדת הכספים, אבל בקדנציה הקצרה שלו זה כבר לא יקרה. במצב הנוכחי, ובהנחה שלא ייעשה דבר החל מינואר 2021, יהיה קיצוץ של 1.4% בפנסיה של גמלאי הקרנות הוותיקות, ומדובר בעשרות עד מאות שקלים בחודש.

וזה עוד הכסף הקטן. אם לא ישונה החוק, עלולים משרדי הממשלה להישאר ללא תקציב כלל ב־2021, אפילו ללא תקציב המשכי, כך שהם יושבתו בפועל - אלא אם כן איזה מבוגר אחראי בירושלים יתעורר ברגע האחרון. אלא שבמלחמה הפוליטית הנוכחית הדבר אינו מטריד את גנץ, ובטח לא את נתניהו.

ישראל כ''ץ (צילום: פלאש 90)ישראל כ''ץ (צילום: פלאש 90)

2. למי אכפת מהדולר?

המתח במערכת הפוליטית הגיע השבוע לשיא חדש - כשהכנסת הצביעה בקריאה טרומית על פיזורה וגנץ שוב "מאיים" לקחת אותנו לבחירות. הרבה מאוד רעש תקשורתי התחולל בעקבות כך.

אלא שהשבוע גם עמד בסימן של אירוע פיננסי חשוב נוסף, שבו שער החליפין של הדולר חצה כלפי מטה את קו ה־3.3 שקלים והגיע לראשונה ל־3.25 שקלים. בקצב הזה לא ירחק היום שבו "היציג" יגיע ל־3 שקלים בלבד. אלא שרעש תקשורתי בנושא כמעט לא נשמע.

בעצם לא מדויק. התאחדות התעשיינים ערכה השבוע כנס חירום שבמרכזו קריאת השכמה לנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ולממשלת ישראל מחשש לקריסת היצוא. ובכן, כ"ץ אכן התעורר והבהיר כי "התחזקות השקל מול הדולר בשבועות האחרונים משקפת את המגמות בכלכלה העולמית. כאשר הדולר נחלש מול שורה של מטבעות מרכזיים, זה משקף גם את העודף בחשבון השוטף ואת חוזקו של המשק". כ"ץ ציין: "התחזקות השקל מקשה על היצואנים, ובכוונתי לפנות לנגיד בנק ישראל כדי שינקוט את הצעדים הנדרשים, במסגרת הסמכויות המצויות בידיו, כדי לסייע ליצוא בכל הקשור לשערי המטבע".

שער חליפין "נורמלי" ודולר חזק יותר היו בולמים את מגמת הירידה ביצוא התעשייתי ומאפשרים העסקת עשרות אלפי עובדים נוספים, ולנוכח נתוני האבטלה מדובר במהלך חיוני. אף על פי שהשר צודק, לא ברור עד כמה תעזור הפנייה שלו. בבנק ישראל מסרבים לשנות דיסקט ומתבצרים במדיניות השבלונית של רכישת כמה מאות מיליוני דולרים כל אימת שהדולר חורג מאיזה גבול דמיוני שנקבע בבנק ישראל, שאף אחד אינו יודע מהו. זוהי מדיניות מקובעת, שמיטיבה עם הספקולנטים הלועגים לנגיד.

האם הנגיד יתעורר ויחרוג למרות הכל ממדיניותו? זה לא יקרה עד שלא יזנח את הקיבעון המחשבתי שאין בעיית יצוא. בבנק ישראל בטוחים שצריך למדוד לא את עוצמת השקל ביחס לדולר, אלא את עוצמת שער החליפין האפקטיבי מול סל המטבעות. אלא שלמרבה הצער השקל התחזק מתחילת השנה מול הסל בכ־4%.

רבים וטובים בטוחים שהדולר החלש מסייע למאבק ביוקר המחיה, ובסופו של דבר טוב לכיסו של הצרכן. האומנם? נכון שדולר מוחלש אמור להוזיל את היבוא, אבל האם אחד מיבואני המכוניות או מוצרי החשמל והאלקטרוניקה בישר על ירידת מחירים כי הדולר נחלש?

דולר חלש אכן מועיל לצרכני שירותי נופש, כמו מלונאות או שירותי תיירות הנקובים בדולרים. אלא שהקורונה חיסלה שירותים אלה, אין טיסות לחו"ל, והביקורים בבתי המלון הפכו למופע נדיר. מרבית האנליסטים סבורים כי למרות כל אלה, הנגיד ימשיך במדיניות ה"שב ואל תעשה". כך נהג בתחילת השבוע כשנמנע מהורדת הריבית, וכך ימשיך גם הלאה.

בסקירה השבועית של כלכלני בנק הפועלים נכתב: "השקל המשיך להתחזק גם בשבוע החולף מול הדולר ונמצא בשיא משנת 2008. לחצי הייסוף בטווח הקצר משקפים בעיקר את עליות השערים במדדי המניות בארה"ב. הלחצים לייסוף השקל יקטנו כשהמשק ייפתח לחלוטין ונראה יציאה של ישראלים לחו"ל וכן עלייה ביבוא. בנק ישראל צפוי להערכתנו להגביר את קצב רכישות המט"ח כדי למתן את מגמת הייסוף, עד שישתנו כאמור תנאי הרקע האלו".

אמיר ירון (צילום: דוברות בנק ישראל)אמיר ירון (צילום: דוברות בנק ישראל)

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מציין כי "בנק ישראל לא מציג מדיניות חדשה, ולהערכתנו ימשיך לרכוש מט"ח כצפוי. הוא השאיר השבוע את הריבית ללא שינוי ולא פרסם צעדים חדשים. הבנק חזר על מחויבותו לפעול, אך למרות התחזקות השקל לרמת שיא כנגד סל המטבעות, לא הופיעה בהודעת הבנק התייחסות מיוחדת לנושא. להערכתנו, הבנק ימשיך וירכוש מט"ח כדי להאט את קצב הייסוף". ואכן, בנק ישראל התערב אתמול ורכש כמה מאות מיליוני דולרים.

אולם, על כך נאמר, דיבורים כמו חול ואין מה לאכול. מה באמת צריכים לעשות בבנק ישראל וגם באוצר? ראשית, לשנות דיסקט ולהבין מה שכל מדינות המערב, ואפילו סין, כבר מבינות - שמטבע מקומי חזק הוא פיגוע לכלכלה המקומית. את זה חייבים לצעוק, ולא רק להדהד מסרים של "כלכלה חזקה" ו"מדינת הייטק" כתירוץ לחדלות המעש. שר האוצר, כאמור, כבר מתחיל להבין את זה.

רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, היטיב לבטא את המצב, במהלך כנס החירום. "הייצוא היה אמור להיות מנוע היציאה מהמשבר ואם אנחנו מחסלים אותו, אנחנו מחסלים את הסיכוי לצאת מהמשבר. השינוי בשער הדולר פוגע ב־9-10 מיליארד דולר בייצוא, ולמעשה ביחד עם הקורונה סוגר פה עסקים אחד אחרי השני", אמר והוסיף:

"שער הדולר הנמוך גם מוביל לפגיעה קשה מאוד בתל"ג, אבל למרות כל זאת אנחנו לא שומעים כלום מהממשלה. אין ישיבת חירום ואין ישיבת קבינט. אנחנו גם לא יכולים להמשיך להיות תלויים בבנק ישראל. לכן אסור לנו לשבת בשקט. אם הממשלה לא יודעת לטפל בשער הדולר, אז יש לדרוש כי תקל בעלויות השקליות של היצואנים – פטור מארנונה, הורדת מס מעסיקים לחברות מייצאות ועוד הקלות. אנחנו חייבים 'להתאבד' כדי לשנות את המצב, אחרת אנחנו 'נתאבד' כתעשייה".

אכן דברים כדורבנות, אבל התעשיינים מסתפקים בשלב זה בכנסים ובדיבורים. בבנק ישראל האופוזיציה לדולר עדיין חזקה. ברגע שהגישה תוחלף והמסר לספקולנטים יהיה שבעל הבית של השוק הוא בנק ישראל, כללי המשחק ישתנו. או אז שער החליפין של הדולר יהיה "נורמלי" יותר, והשקל יפסיק להיחשב כאילו הוא המטבע החזק ביותר בעולם.

אורי סירקיס מנכ''ל חברת ישראייר (צילום: יח''צ)אורי סירקיס מנכ''ל חברת ישראייר (צילום: יח''צ)

3. חלטורת הטיסות

א"נ (השם המלא במערכת) אמור היה לחנוך השבוע את טיסת ישראייר לדובאי. עד לרגע האחרון לא ידע אם הטיסה תמריא, שכן הסעודים לא נתנו תשובה סופית אם יתירו למטוס לחלוף מעל לשטחם.

חברת ישראייר, בניהול אורי סירקיס, פרסמה באתר הודעה, שלפיה נעשים מאמצים של גורמים בדרג בכיר לפתרון הבעיה. סיפור הטיסות שיצא משליטתה פגע בה במישרין, אך למרות זאת הצליח כונס החברה למכור אותה לאיש העסקים והקמעונאות רמי לוי תמורת 110 מיליון שקל.

טיסה ישירה לדובאי או לאבו דאבי מעל לשמי סעודיה נמשכת כשלוש עד שלוש וחצי שעות. זמן הטיסה מעל ים סוף במסלול העוקף את סעודיה הוא כפול ויכול להגיע לשש־שבע שעות, והמחירים בהתאם. אלא שהבעיה הייתה לא רק בטיסה עצמה, אלא גם בבתי המלון שהוזמנו מראש.
המלונאים בדובאי נקלעו לחופשת העצמאות, כך שלא היה אפשר להשיג אותם.

כמו בכל חלטורה טובה, הבעיה נפתרה ברגע האחרון, לאחר שהסעודים, ככל הנראה בעקבות לחץ של האמריקאים, ניאותו לתת לישראלים את ההיתר ולחלץ מהפקק 60 טיסות תקועות. אלא שזהו היתר על תנאי. לא ברור לכמה זמן הוא ניתן ואם הוא אינו כרוך בתנאים נוספים. קשה לדעת איך חברת תעופה ישראלית מסוגלת לתכנן לטווח הארוך את מערך הטיסות שלה במצב כזה של חוסר ודאות.

וכך, חברות התעופה הישראליות ימשיכו להיות מקופחות, עם או בלי האמריקאים: הן יוכלו לטוס מעל סעודיה רק בתנאי שהיעד הסופי הוא איחוד האמירויות. אם מדובר ביעד אחר, כמו הודו או תאילנד, הטיסה מעל סעודיה תיאסר. כך הונצח המצב שבו לאייר אינדיה, לדוגמה, מותר לטוס מעל ערב הסעודית בדרך להודו, בעוד אל־על מקורקעת.

החברות הישראליות מקופחות גם ביחס לחברות התעופה האמירתיות. חברת הלואו־קוסט פליי דובאי חנכה בשבוע שעבר את הטיסה הראשונה לישראל, ואלפי ישראלים יטוסו באמצעותה מעל שמי ערב הסעודית וינופפו לשלום לקידוחי הנפט. נתניהו, אגב, התייצב לפני שבוע בנתב"ג, אחרי הנחיתה ההיסטורית של פליי דובאי, ולא היה מודע לכך שבאותו הזמן לחברות הישראליות אסור לטוס.

ממרץ הקרוב מתוכננת לטוס לישראל גם חברת איתיחאד מאבו דאבי, וייתכן שבהמשך גם האמרייטס. מבחינת האמירותים, זוהי הזדמנות עסקית יוצאת דופן, שכן נמלי התעופה שלהם יכולים לשמש כנמלי ביניים גם לטיסות למזרח הרחוק או לאפריקה במחירים נמוכים מאלו של אל־על.

ועדיין לא דיברנו על בדיקות הקורונה הנדרשות כדי להגיע לדובאי, על הסכנה שאיחוד האמירויות תוכרז כמדינה אדומה ועל כך שסוגיית הוויזות טרם נפתרה סופית. ככה זה כשרצים לעשות "שלום תמורת שלום" וכמיטב החפיפיניקיות הישראלית לא סוגרים את הפינות עד הסוף.

מטוס ישראייר (צילום: מוני שפיר)מטוס ישראייר (צילום: מוני שפיר)

4. מלכודת סלולרית

לחברות הסלולר יש דרכים יצירתיות ומגוונות כדי לפצות את עצמן על הירידה בהכנסות משירותי נדידה ("רומינג") בתקופת הקורונה. ההכנסות ירדו לאפס בגלל הצניחה בפעילות התיירות לארץ ולחו"ל, וזה משתקף בדוחות הרבעון השלישי שפורסמו בימים האחרונים.

אבל יש מעטים ששיחק להם המזל והם עדיין טסים לחו"ל. החודש יטוסו לאיחוד האמירויות, שהוא יעד התיירות הפופולרי החדש, כ־40 אלף נופשים. לאלה מתוכם שהחליטו לא לרכוש חבילת תקשורת, מומלץ לקרוא בעיון את השורות הבאות.

מי שכאמור החליט לוותר על חבילה ומקבל שיחה (ואינו מעוניין לשוחח), צריך להבין שניתוק השיחה ייחשב כשיחה לכל דבר ועניין. הלקוח יחויב גם אם לא השמיע חצי ציוץ אלא פשוט ניתק. מדובר לא באגורות או בשקלים בודדים, אלא ב־25־30 שקל לכל שיחה מנותקת.

אם השיחה עברה לתא קולי והעזת להקשיב להודעה, אכלת אותה. עכשיו תעשו חשבון פשוט: אם ניתקתם במהלך שהותכם עשר שיחות, הגזל יגיע לכ־300 שקל, וזה כבר יתחיל להתקרב לעלות הנסיעה עצמה. הדרך היחידה למנוע את החיוב התמוה היא פשוט לא לענות לשיחה ולהתעלם, עד שהמתקשר מתייאש ומנתק. בחברות הסלולר לא נתנו לתופעה הסבר המניח את הדעת.

יאיר אבידן (צילום: דוברות בנק ישראל)יאיר אבידן (צילום: דוברות בנק ישראל)

5. בנקאות יציבה

יאיר אבידן, המפקח על הבנקים, השיק השבוע מתווה רביעי לדחיית פירעון האשראי הצרכני והמשכנתאות של משקי הבית. בקרוב יוכרז בשיתוף האוצר על מתווה המיועד לעסקים קטנים. אלה קיבלו באמצעות קרנות הסיוע של האוצר אשראי בהיקף 12 מיליארד שקל, ולכן אנשי האוצר יהיו שותפים מלאים בחלוקת האחריות.

מדוע הוכרז על מתווה נוסף אף שהנוכחי יסתיים רק בסוף השנה?
"המוטיבציה העיקרית שלנו הייתה להעלות את רמת הוודאות של הלקוחות והצרכנים", מסביר אבידן, "אומנם אנחנו חיים במתווה שעדיין לא הגיע לסיומו, אבל אנחנו צופים פני עתיד ומעוניינים שהלקוחות יפנימו את הצורך לעמוד בהתחייבויות מול הבנקים. אי־הוודאות בתחלואה ובכלכלה עדיין רבה. גם אם מחר בבוקר כולם יחזרו לעבודה, נצטרך להמתין תקופת זמן ממושכת עד שכולם יתאוששו מהמשבר".

אבידן, שנכנס לתפקידו ערב משבר הקורונה בתחילת חודש מרץ, מודע היטב להשלכות המשבר על הצרכנות הפיננסית והבנקים. האשראי הצרכני שנלקח על ידי לקוחות הבנקים נאמד ב־50 אלף למשפחה, והמשכנתה הממוצעת היא כ־650 אלף למשפחה.

"בשונה משלושת המתווים הקודמים, שבהם ההלוואות הוקפאו לחלוטין, במתווה הפעם מחויבים לקוחות הבנקים להתחיל להחזיר את ההלוואות", אומר אבידן ומוסיף: "יש חשיבות שהלקוח יכיר בכך שכחלק מהיחסים עם הבנק - הוא חייב לעמוד בהתחייבויותיו כלפי הבנק".

בניגוד לפעמים קודמות, קבעתם הפעם תנאי סף לזכאות לדחיית האשראי. מדוע?
"אכן קבענו שמי שירצה לדחות, יהיה עם רמת שכר משפחתית של עד 20 אלף שקל בחודש, שזה בערך השכר החציוני ערב המשבר. כמו כן, הבאנו בחשבון גם את נושא הפגיעה בהכנסות. בכל מקרה, לבנקים תהיה הזכות לשיקול הדעת ובמידת הצורך להקל גם על מי שאינו עומד בקריטריונים".

מתי להערכתם יגיע החיסון לקורונה ואיך זה ישפיע?
"אני לא יודע להגיד מתי זה יקרה ואם לוחות הזמנים המתפרסמים נכונים. במתווה שגיבשנו לקחנו טווח ביטחון של שנתיים עד שלוש כדי להשאיר מקום לתרחיש שבו החיסון לא יגיע בזמן. אם במהלך 2021 יושלם תהליך ההתחסנות, סביר שנחזור לעסקים למסלול הרגיל. ההערכה שלנו היא שיש הסתברות גבוהה שהמתווה הנוכחי לפריסת ההלוואות יהיה גם האחרון".

חלק מהבנקים, כמו בנק לאומי, הסתייגו ממרכיבים של המתווה, לפחות בנוגע לעסקים הקטנים.
"אנחנו כרגע עוסקים במתווה הלקוחות, ומבחינת העסקים הקטנים עדיין לא השלמנו את הדיון מול הבנקים. הנחיתי את הבנקים להגיע נקודתית לעסקים קטנים ספציפיים במטרה לייצר את הטיפול הנכון והממוקד מולם עם מסגרת הטיפול המתאימה. יש עדיין עסקים שנפגעו בצורה ניכרת, אבל יש להם זכות קיום. ככל שנדע לסייע לאותם עסקים, נוכל לייצר את הגישור הנכון כדי לעזור להם לשקם את עצמם. מדובר במסגרת מורכבת מאוד".

האם לנוכח כל המצב והסגר שבפתח נשקפת סכנה ליציבות הבנקים?
"אין סכנה לכך. הבנקים יציבים ברמה ההונית ומבחינת הנזילות. אנחנו מפעילים תרחישי קיצון ובודקים כל הזמן את מצב המערכת, ואין בעיה של יציבות. ההתנהלות העסקית הנכונה של הבנקים מאפשרת את התמיכה שלהם בלקוחות ובעסקים".

"הבנקים ביצעו בדוחות הכספיים את כל ההפרשות הנאותות להפסדי אשראי. ההפרשות בדוחות הרבעון הראשון והשני היו בעיקר קבוצתיות. בדוחות הרבעון השלישי מדובר בהפרשות לפי קבוצות לווים ספציפיות והומוגניות. למרות המתווה החדש, סביר שהפסדי האשראי לא יגדלו, כי מדובר בקבוצות אוכלוסייה שכבר טופלו".

[email protected]