משהו: מְיוּט למיעוט. הגדרה לחברה חסרת רגישות.

חנוכה 2020

מי ימלל גבורות ישראל, אותן מי ימנה בלי שהוא ייחשב לשופר לקקן, ובאופן שזה לא ייחשב לסיקור אוהד שהוא בעצם שוחד, מרמה והפרת אמונים?

ומדוע שרים “מכבי מושיע ופודה" ולא “הפועל מושיע ופודה"?

להאקר, פנייתך נבדקת

שירביט שלום, אנחנו האקרים ורוצים לבקש דמי כופר".

“רק רגע, אני מעבירה אותך למחלקת תביעות".

“מחלקת תביעות? מה זה מעבירים אותי כל רגע? אם לא תיתנו לי מיליון דולר, מיד יהיה לכם רע".

“הנה, נמלא את טופס התביעה שלך. אתה צריך ללכת לשמאי ולחזור אלינו עם שמאות הנזק".

“מה שמאי? מיליון דולר!".

“פנייתך בטיפול, אבל לפי הפוליסה ההשתתפות העצמית שלך גבוהה מאוד כאן. לא כדאי לך".

“אה. חבל. אמרו לי שאי אפשר להוציא כסף מחברת ביטוח".

ראשון בחיסון
רוצה חיסון. רוצה כבר את החיסון. רוצה להיות ראשון שיקבל את החיסון. כמו כל מי שנותנים לו אצבע ארצה עוד. כשייתנו לי אחד אבקש מיד רק עוד כמה. בשביל יקיריי. רוצה חיסון.

מי יהיה הנשיא?
כולם רוצים עכשיו להיות נשיא. למה לא? שכולם יהיו. אבל בהגרלה.

הבעיה בארץ היא שלא מקשיבים לי, והנה, תראו לאן הגענו. את הרעיון שאפרוש כאן שנית, העליתי על הכתב בתפוצה המונית כבר לפני הרבה שנים, אבל לא הצלחתי לשכנע, ואני לא רואה שמבצעים אותו. אני חוזר על ההצעה: נשיא בהגרלה.

הרעיון הוא שכל אחד במדינה יקבל סיכוי להיות נשיא. קצת שוויון, בבקשה. כל אחד במדינה ראוי למשרה הזאת.

לכן תוכרז הגרלה, וכל אדם שיזכה בהגרלה יהיה נשיא לשבוע. הנשיא יתגורר בבית הנשיא, ויעשה במשך שבוע את כל התפקידים של הנשיא. הוא יקבל כתבי אמנה של שגרירים, ינאם בחגים, יארח תורמים ואפילו יעניק חנינות. בקיצור, היא או הוא יהיו נשיאה או נשיא לשבוע, וגם יקבלו, כמובן, את משכורת הנשיא באותו שבוע.

התפקיד יתחיל ביום ראשון בכל שבוע, בשעה 10:00 בבוקר. האדם שזכה בהגרלה ייכנס לבית הנשיא ויוכרז נשיא מדינת ישראל. ואז, ב־10:00 בבוקר בשבוע שלאחריו הנשיא יעשה צ'ק אאוט, ונשיא חדש יעשה צ'ק אין וייכנס לבית הנשיא ויהיה נשיא למשך השבוע הבא. זהו הביטוי העליון של הדמוקרטיה. זוהי המשמעות האמיתית של ייצוג העם.

אסור לחשוב שיש אדם בוגר במדינת ישראל שאיננו מסוגל למלא את תפקיד הנשיא. מחשבה כזו היא יריקה בפניה של הדמוקרטיה.
למי שמתנגד לרעיון כי הוא חושש שפירוש הדבר הוא יותר מדי שוויון ומתן עודף דמוקרטיה בבת אחת, אומר שלא צריך לדאוג, אני מציע שיתקיים שבוע של קורס הכנה לכל נשיא חדש. קורס שיכשיר שורה מתמשכת ובלתי פוסקת של נשיאים, שבוע אחרי שבוע.
אין יותר יפה ונכון מזה.

פינת השלולית

לֹא הָפִיךְ

אֲנִי לֹא בְּדִיּוּק יוֹדֵעַ
אֵיךְ מִנָּסִיךְ הָפַכְתִּי צְפַרְדֵּעַ
וְהַאִם כְּבָר קָרָה
שֶהָיְתָה מִכָּאן דֶּרֶךְ חֲזָרָה.
עַכְשָׁו הַכֹּל תָּלוּי בָּךְ
רַק אַתְּ יְכוֹלָה לַעֲבֹר אִתִּי
תַּהֲלִיך מְאוֹד מְסֻבָּךְ
וְאוּלַי בִּלְתִּי אֶפְשָרִי.
אֵין הַרְבֵּה מָה לַעֲשוֹת
אֲבָל חַיָּבִים לְנַסּוֹת,
לַיְלָה־לַיְלָה אֲנִי עוֹלֶה עַל יְצוּעֵךְ,
לֹא הָפִיךְ
לֹא עוֹד נָסִיךְ
קוֹרֵא בִּשְׁמֵךְ.
אוּלַי תְּנַשְּׁקִי אוֹתִי, נְסִיכָה, מִנְּשִׁיקוֹת פִּיךְ?

המשורר שכתב את השיר הזה הוא יוסי שריד.
ביום חמישי בשבוע שעבר צוין יום פטירתו של יוסי שריד. חמש שנים למותו. בשבילי הוא היה גם משורר וסופר, וכאמור, הוא כתב גם את השיר הזה וכלל אותו בספר שירים.

נכון, היו לנו ויכוחים, גם פומביים. לפעמים כתבתי נגדו כפוליטיקאי, לעתים העמדתי בסימני שאלה רבות מן העמדות שלו. אבל גם הסכמנו בהרבה דברים ונהניתי מהרבה צדדים באישיותו. בטח מרהיטות השפה שלו. אם אנחנו בענייני נסיכות וצפרדעים, אספר שאפילו הייתי בחתונה שבה הוא חיתן את הזוג. הוא אמר לי אז בגאווה שאף אחד מהזוגות שהוא חיתן לא התגרש. פתח פה לשטן. הזוג התגרש די מהר.

יוסי שריד (צילום: אריק סולטן)יוסי שריד (צילום: אריק סולטן)

הוא ידע להתבטא באופן מבריק. לא פלא שבצד הנאומים והפובליציסטיקה הוא כתב ספרות ושירה ואפילו התעלה לדרגת כתיבת שיר על צפרדע ונסיכה, כמו זה שאני מביא כאן. לא פלא שגם בנו, ישי שריד, הוא סופר. אני ממליץ (פלוס פלוס) על ספרו של ישי שריד “מנצחת".

אגודת הסופרים ציינה את יום פטירתו של יוסי שריד המשורר והסופר באירוע זום עשיר ורב־משתתפים. אגב, זה היה אירוע הזום הראשון שחווה דן שילון, שסיפר שאמו והאמא של יוסי שריד היו חברות טובות, שנכנסו להריון יחד, והוא נולד באותו חדר לידה בבילינסון, באותו יום ובאותה שעה, כמו יוסי שריד. יוסי שריד תמיד אמר לו: “אבל אני המבוגר האחראי בינינו, כי נולדתי חצי שעה לפניך". דן שילון הוסיף שלאחרונה הוא בדק ברישומים של בילינסון, ויוסי שריד צדק.

חוץ מאותו אירוע ספרותי, לא ראיתי שהזכירו את מועד חמש שנים ללכתו. חיפשתי ומצאתי שהיה מאמר של 440 מילה ב"הארץ", מאת זהבה גלאון, אבל לא יותר. אולי פספסתי. תקנו אותי.

השיר הזה, המתאים לפינתנו, מראה צד מאוד מיוחד לדעתי של יוסי שריד. הוא הופיע בספר של שיריו ששמו: “שירים 2003־2005" (בהוצאת ידיעות ספרים). 