1

הקושי המרכזי של מנהל המערכה הוא להתמודד ולהתמקד בחזית עיקרית אחת ולא לפצל את הקשב, הכוחות והאמצעים לשתי חזיתות שוות בהיבט של גודל האתגר.

אל המצב הלא רצוי הזה נקלע השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא הביא את זה על עצמו במו ידיו, במו יהירותו וביטחונו העצמי, ובהתמקדותו בחזית העיקרית מבחינתו: הימלטות מאימת הדין. בדרך להשגת היעד הוא רומס כל חלקה טובה של ממלכתיות, של תהליכי קבלת החלטות, של קידוש הדמוקרטיה, של שותפים ועוד.

במערכת הבחירות הקרובה (שכנראה הולכת ומתרחקת) ייאלץ נתניהו להתמודד עם שתי חזיתות של מתנגדים, לא רק למדיניותו, אלא בעיקר לאישיותו, לערכיו ולהתנהלותו האישית, שעיקרה שימוש במדינה לצרכיו האישיים.

ההכרזה של גדעון סער על פרישתו מהליכוד והקמת גוף פוליטי חדש איננה מבשרת רק חלוקה שונה של מנדטים בתוך גוש הימין. עיקרה הוא שלילת הלגיטימציה מבנימין נתניהו ומיכולתו להנהיג את המדינה. מול נתניהו יעמוד לא רק גוש המרכז־שמאל המוחלש מאוד, אלא בעיקר גוש ימין של ליברמן, בנט וסער, שמסכנים מאוד את המשך שלטונו.

צבי האוזר מברך את גדעון סער

והאירוע הזה תופס את נתניהו בזמן הגרוע ביותר מבחינתו: משבר הקורונה בשיאו, הצונאמי הכלכלי־חברתי עומד לתפוס את מקומו של המשבר הבריאותי, בוושינגטון ג'ו ביידן מחליף את דונלד טראמפ, ובבית המשפט המחוזי בירושלים תישמע בקרוב הקריאה "הנאשם יקום על רגליו".
לוותיקים יזכיר אירוע פרישתו של סער את 1999, כשיצחק מרדכי, דן מרידור ודוד לוי פרשו מהליכוד וביקשו לשלול לגיטימיות מנתניהו, והצליחו. הם שכבו על הגדר, נתניהו הלך הביתה, ואהוד ברק ירש את מקומו.

2

אינני יודע כמה מנדטים יקבל ואם יצליח להחליף את נתניהו - אבל דבר אחד אני כן יודע: סער הוא אדם ישר, ממלכתי והגון, שההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל המיוסרת תרשום אותו בדפיה כנחשון בן עמינדב של חורף 2020, הראשון והיחיד בסיעת הליכוד, שהפכה לעדת כבשים שותקות וכנועות ומתחנפות, שהעז לקום ולעשות מעשה ולומר "המלך הוא עירום". בו־זמנית תבוא ההיסטוריה חשבון עם עדת שרים חנפנים, שרובם מתדרכים עיתונאים נגד נתניהו, אך מתחנפים אליו באולפנים וברשתות החברתיות.

הליכוד היא תנועה ותיקה ושורשית מאוד בפוליטיקה הישראלית, ואין למהר להספיד אותה. עוד נכונו לה עלילות בישראל, אבל כנראה שהתנועה הזו תצטרך לעבור בקרוב תהליך כואב של התנערות, התחדשות והתלכדות. זה יכול להיות כואב כמו תהליך "נשל הנחש", וכשהתהליך הזה יבשיל ויתרחש, לגדעון סער תירשם בו מניה של זהב.

בשונה ממשה כחלון, יצחק מרדכי, דוד לוי ואחרים שנטשו את נתניהו בעבר - סער הוא איש ימין על מלא, בשר מבשרה של חירות, איש ארץ ישראל השלמה, שאצלו כמצע (לפחות בשלב הראשון) לא תופיע האפשרות של "שתי מדינות", והוא לא היה מוותר על הזדמנות של החלת ריבונות ביש"ע תמורת נורמליזציה באמירויות. והעובדה הזאת כנראה תחריף את הדלקת בבלוטת החרדה של נתניהו.

3

כבר שלושה שבועות נתניהו ובני גנץ מנסים לחלץ עצמם מהבור שאליו נכנסו ולהתחמק מבחירות, וכבר קינן אצלם החשש שמחלץ אין ושגורלם, גם מבלי שבאמת התכוונו - נחרץ!

נפתלי בנט לבדו עם 23 מנדטים לא הצליח לחלץ אותם, אבל השבוע הגיע סער והביא את החילוץ למסה קריטית וגרם כנראה לדחיית הבחירות. נתניהו וגנץ מבינים כעת היטב כי אם לא יהיו תלויים זה בזה, הם צפויים להיות תלויים זה לצד זה במוזיאון הפוליטי הישראלי: נתניהו ותיק ומנוסה, גנץ צעיר שטרם הספיק.

ותוך כך, אני מקווה מאוד שגנץ, שסיעתו צונחת בסקרים, מבין שבימים הללו הוא יכול לקבל מנתניהו את כל המצע של כחול לבן, כולל מפכ"ל, פרקליט מדינה ועוד.

4

כשהתייצב השבוע מול המצלמות ואמר בביטחון כי גדי איזנקוט יהיה מספר שתיים שלו - משה (בוגי) יעלון לא דיבר אמת. לא קל לי לכתוב את זה על רמטכ"ל לשעבר, אבל זוהי האמת. נכון שבוגי דיבר עם איזנקוט - כמו שכולם דיברו ומדברים עם הרמטכ"ל לשעבר - אבל בין השניים לא סוכם ולא הובטח דבר וחצי דבר. אם יצטרף לפוליטיקה, האפשרות שיהיה מספר שתיים של יעלון היא הרחוקה והדמיונית ביותר. המזל של יעלון הוא שאיזנקוט רוחש כבוד גדול למפקדו לשעבר ולכן לא מיהר להוציא הודעת הבהרה שהייתה מביכה אותו מאוד.

כששאלו אותי מדוע נהג כך יעלון, תשובתי הייתה ברורה: הוא בסך הכל ביקש להרתיע את יאיר לפיד ולקדם התחייבות שלו כלפיו, כי גם אם יהיה חיבור כלשהו עם גנץ, אשכנזי או אחרים, יובטח מקומו כמספר שתיים. כעת, בכלל לא בטוח שזה יקרה.

5

כתבה לי אישה בשם לי מבאר יעקב, קוראת ותיקה אך צעירה, על משנתו של הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי השווייצרי קארל גוסטב (מתלמידיו של זיגמונד פרויד), שקבע בכתביו: "מה שאתה מתנגד לו, ימשיך להתקיים".

לי סבורה שעל פי משנה זו, רבים ממפגיני בלפור, מניפי הדגלים השחורים על הגשרים, צריכים לשנן את המשפט הזה, היות שהוא מחזק ומתחזק את נתניהו. לדעתה, אין הרבה היגיון שמושקעת כל כך הרבה אנרגיה בבעיה ולא בדרכים לפתור אותה.

על פי משנתו של גוסטב, נתניהו מקבל את מלוא המיקוד דרך ההתנגדות. את כל הכותרות, את המהדורות, את הצמתים, הגשרים וסגירת הרחובות סביבו. הכל סביבו. וייתכן, על פי גוסטב ולי מבאר יעקב, שזה לא כל כך רע לו ואולי אפילו מנציח את המצב.

"אולי צריך להחליף את השלטים ובמקום 'לך' על דגל שחור, צריך לכתוב 'בוא' על דגל לבן למנהיג שאנחנו רוצים שיבוא", כתבה לי. ואני מעביר זאת כחומר למחשבה.

6

שמעתי השבוע ברדיו את אלהאם חאזן מהכפר בענה בגליל, שהכריזה על מועמדותה לתפקיד נשיאת מדינת ישראל. הקשבתי לה ושמחתי מאוד על התעוזה, על האכפתיות ועל התקווה שייצגה בדבריה. אני לא בטוח שהיא תצליח להיבחר על ידי הכנסת הנוכחית, ואני מודע לקושי המובנה בכך שערבי ימלא את תפקיד נשיא מדינת היהודים כשהוא אינו יכול לשיר את "התקווה" או להזדהות עם מילות ההמנון ועוד ועוד ועוד. אבל אלהאם חאזן, אשת עסקים מצליחה מהגליל, היא סמל ומופת לאזרחים הערבים שרואים בישראל את מדינתם ורוצים להשתלב בה, לתרום לה ולהיות חלק ממנה מהמסד עד הטפחות.

לאורך הקריירה הציבורית שלה הייתה אלהאם חלק פעיל במפלגות ציוניות במפלגת העבודה ובכחול לבן. היא מייצגת חלק גדל והולך בציבוריות הערבית הישראלית שמאס ברשימות הערביות הבדלניות ומבקש להשתלב בציבוריות ובחברה הישראלית. הם ראויים לכך, הם חלק מאיתנו, ואל לנו לפספס את ההזדמנות הזאת. זו לא רק פוליטיקה. אלו החיים המשותפים שלנו כאן.

7

אני מרגיש שאני חייב התנצלות קטנה לראש הממשלה נתניהו. גם כאן וגם בטלוויזיה וברשתות החברתיות כפרתי באמירתו שהחיסונים יגיעו לישראל כבר בינואר, ותמכתי בהערכה של מערכת הבריאות והשר יולי אדלשטיין שזה לא יקרה לפני מרץ. לא בושה להתנצל, זו אפילו חוזקה, ואני עושה זאת בלב שלם.

8

בשבוע שעבר קמה נכדתי אלמה על רגליה, החליטה שהיא עם והתחילה ללכת. וכך, מול עיניי הבורקות, כל צעד קטן שלה הוא אושר גדול עבורי. ולאלמה הקיבוצניקית הקטנה שלי אני מקדיש את מילותיה של לאה גולדברג: "ותלכי בשדה ותלכי בו כהלך התם ומחשוף כף רגלך יילטף בעלי האספספת או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתם".
שבת שלום.

avi@bnayahu.com