נתחיל בשאלה שכל ישראלי מהרהר בה, ובעיקר שואל את האחרים בימים אלה: האם אתם מתכוונים להתחסן? אם התשובה היא כן, אנא דלגו ועברו ישירות למרסל מוסרי. להתראות בשבוע הבא ושבת שלום. אך אם התשובה היא לא, תישארו איתי רגע.  

זן חדש של מעצבנים טורדניים, נודניקים כפייתיים או סתם תאבי תשומת לב התגלה לאחרונה בארץ - אלה שמצהירים מראש שאין להם שום כוונה להתחסן. הם כבר יצאו בהצהרה דרמטית, ואומרים: המחט אליי לא תתקרב. מדובר בכמות עצומה של אנשים (שליש, לפי סקר עדכני), שלפי רמת הקריזה שהם מביאים, אולי באמת עדיף שלא יתחסנו.

תשדיר משרד הבריאות בנושא חיסון לקורונה

אחרי שעברנו סגר ראשון, ועוד סגר, והידוק מוחלט, וריסון מהודק וכולנו ראינו וחווינו את הקריסה הכלכלית, והבידודים והגרפים והשקפים של פרופ' גבי ברבש, וההגבלות והתסמינים, ושנה ארוכה של דרעק מרוכז שכולנו מחכים שרק ייגמר; אחרי כל זה הם מכחכחים בגרונם ואומרים: "האמת, לא בטוח שחיסון זה רעיון כל כך מוצלח".

מדובר בחמיצות מסוג חדש. חוסר אמונה בכלום. הם לא קונים את מה שהמומחים ממליצים, ולא את מה שהרופאים אומרים. אפידמיולוגים ופרופסורים לביולוגיה מולקולרית מהמעבדות בחו"ל לא מרשימים אותם, אלא רק נטיית הלב הספקנית שלהם. כל האומה הבריטית כנראה טועה. אמריקה לא מזיזה להם. לא אישור של ה־FDA. לא MGM. לא RPG. כלום. הם לא יכניסו לגופם הזך והטהור לא את מודרנה ולא את פייזר ובטח לא את ספוטניק 5, כי זה "מסכן את הבריאות" ו"אוי, שמעתי שיש גם תופעות לוואי".

אז אולי באמת כולנו נמשיך לסבול מעוד שנה של קורונה, או שדווקא מיגורה שווה את המחיר הכואב של מיחושים זמניים בכתף שמאל? סביר להניח שבשאר ימות השנה הם מכניסים לגופם סוכרים מעובדים, פחמימות ריקות וצבעי מאכל עם קמצוץ של נפט ופחם - אבל חיסון נגד מגיפה עולמית זה צלם בהיכל הגוף המקודש שלהם.

חלקם מהמתנגדים זעקו - ובמידה רבה של צדק - נגד הממשלה שאינה יודעת לטפל בקורונה. שההנחיות היו מבלבלות ולא הגיוניות. שכל מדינה אחרת טיפלה במשבר בצורה טובה יותר. ייתכן שהכל נכון. אבל כשמגיע הפתרון הגואל, והגיעה העת לקחת אחריות ולהפשיל שרוולים - ואפילו לא מדובר פה בשני שרוולים, אלא רק באחד - ולהידקר על ידי המחט הגואלת, הם אומרים עד כאן. אז נכון שיש מחסום תודעתי שצריך לפרוץ, והמנהיגים דאגו להוריד את האמון בהם לרמה שלילית, ומהירות הפיתוח של החיסון יכולה להרים איזו גבה או שתיים, ותמיד רצוי להיות ספקנים ומערערים; אבל כמו שאומרים בעולם הרפואה: ראבק, חבר'ה.

חיסון חברת פייזר (צילום: רויטרס)
חיסון חברת פייזר (צילום: רויטרס)


ויש עדיין כאלה שמשוכנעים שהכל קונספירציה אחת גדולה, ואולי הם צודקים. אבל אם כל ממשלות העולם כל כך רוצות להשתיל לנו צ'יפים עד כדי כך שהן הנדסו נגיף וגרמו למגיפה עולמית שגרמה לראשי ממשלות ולנשיאים לשלם בקריירה שלהם, והקימו מערך לוגיסטי מטורף של פייק חיסונים - אם כל זה מומצא, אז זה כל כך מרשים, עד שהן הרוויחו ביושר את הזכות להשתיל בגוף שלי צ'יפ. ואם זו אנטנת G5, יצא נגיפנו בשכרנו.

עד כמה שאני מכיר את נפש האדם, מדובר בהצהרות מקדמיות ולא רציניות, שנועדו אך ורק להתניע שיחות סלון רדומות עם אמירה פרובוקטיבית שתעורר עניין כמו: "אין סיכוי שאני אתחסן". זה כמו להיכנס למונית ולהגיד: "אז מה יהיה בסוף עם הבני גנץ הזה?", משפט פתיחה שמאפשר לטנף חופשי על הפוליטיקאי החבוט. אם זה המצב, מדובר בכאלה שרק מעוניינים להפוך את עצמם לעניין, לגרום לאחרים לשכנע אותם, לגרום לכך שידברו איתם ולהיות לרגע במרכז המפוקפק של שיחה אקראית.  

אך אם הם יהיו עיקשים בסירובם, ניאלץ ללכת לפתרון שתי מדינות. עונשם יהיה להמשיך לחיות בעולם קורונאי, המקביל לעולמנו המחוסן. ישראל אחת, או ישראל הראשונה, מחוסנת וירוקה, וישראל השנייה מופרדת ואדומה. מימוש חזונו של אבישי בן חיים, בנסיבות אחרות לגמרי.
נפתח עבורם מושבות קורונה, שבהן הם יחיו עם מסיכות ואלכוג'ל, סגרים ובידודים. שימשיכו עם מצוות הריחוק החברתי, שטיפות ידיים קדחתניות ויוגה בזום. רק בעולם שלהם יוקרנו מהדורות חדשות עם אפידמיולוגים, ורק אצלם עדיין יככבו פרופ' ברבש ופרופ' עידית מטות וד"ר שרון אלרעי פרייס. u