הטור של אנה ברסקי

"יש לו שפן בשרוול, לביבי. לא יכול להיות שאין. לא ייתכן שדוהרים לבחירות סתם ככה, בלית ברירה, ללא תוכנית וללא כיוון", תמה באוזניי השבוע חבר כנסת מהליכוד, בעודו שותה קפה חטוף בין ההצבעות במליאה. מדובר בח"כ ותיק שבקורות חייו רשומות כמה וכמה מערכות בחירות, כזה שלא מוכן להשלים עם המציאות של מערכת בחירות רביעית תוך שנתיים. הוא לא לבד שם, עם תהיותיו ועם ספקותיו. חלק לא מבוטל מחבריו לסיעה, לקואליציה ולמערכת כולה מתקשים להתחיל לחיות במתכונת בחירות, ועוד בנסיבות עקומות שכאלה.

כל אלו שעצם המחשבה על ההליכה לבחירות מזעזעת אותם, ממשיכים להאמין בפתרון הקסם, ברגע האחרון מעל התהום, כמו בסרטי מתח. הזהירים והפסימיים שבין חברי הכנסת מיהרו השבוע לקבוע חופשות משפחתיות, עד כמה שהדבר אפשרי במציאות הקורונה. גם גיחה קצרה לאילת נחשבת, אם לפניך חודשים ארוכים של קמפיין מייגע. ובמקרה של חברי הליכוד - גם הפריימריז להרכב הרשימה.

ואם כבר נגענו בזה, מילה או שתיים על הבחירות הפנימיות בליכוד. על אף המתח וחרף הלחץ בעשירייה השלישית של רשימת הליכוד הנוכחית, מי ששוחח עם בנימין נתניהו בימים האחרונים יודע לספר כי הנטייה בבלפור היא בעד קיום הפריימריז. יש לנתניהו כמה סיבות טובות לרצות לרענן את רשימתו לקראת המערכה הקרובה. גם לקדם את המקורבים, שמסתמנים כמרוויחים המרכזיים מהמהלך, גם לדחוק לסוף הרשימה את מי שמסומן כמסמפט גדעון סער (אות קלון בלתי ניתן למחיקה). בנוסף, כמה ח"כים מהצעקנים ביותר עשויים למצוא את עצמם במקומות הגבוליים ואף הלא־ריאליים ברשימה הבאה, כך לפחות מקווה ראש הממשלה.

נתניהו על הבחירות: "נתנגד לפיזור הכנסת"



במיוחד עכשיו, כשסער עמל על בניית "הליכוד החדשה", חשוב לראש הליכוד המקורית לייפות את רשימתו ולשדרג את חלון הראווה של מפלגתו. תשובה הולמת לטענות סער, שלפיהן הפכה הליכוד לחבורת גמדים המשרתים את הבוס. גם "סוגיית השכל־שיר", תטופל בפריימריז במלוא הרצינות. בניגוד לגרעין המרכזי של שותפי סער למפלגתו החדשה (האוזר, הנדל ושאשא ביטון), שתי הח"כיות הצעירות ממחנה סער אינן ממהרות להכריע. לא מיכל שיר ולא שרן השכל אמרו בקול שהן בדרך החוצה מהליכוד. השתיים יושבות על הגדר וממתינות, כי גם הן סבורות ש"יש לביבי שפן לשלוף מהשרוול".

אם פתאום יסתדר הפאזל, הצדדים יגיעו לפתרון, ומשבר הבחירות מעבר לפינה יתפוגג - אז למה למהר? מה גם שהמקומות בחמישייה הפותחת של מפלגת "תקווה חדשה - אחדות לישראל" כבר תפוסים, ובסביבתו של סער טוענים כי עוד דמויות חשובות וידועות בדרך להצטרף. שיר והשכל מבחינתן טרם שרפו את האפשרות להישאר במקומן, אלא שבעל הבית, כך נראה, לא מעוניין לראות אותן ומעדיף להראות להן את הדרך החוצה באמצעות הפריימריז. הרבה דברים באים בחשבון בבחירות הפנימיות של הליכוד העכשווית. תמיכה בסער אינה מופיעה ברשימת היתרונות של מי שמתיימר להיכנס למקום ריאלי ברשימה הבאה.

"אבל יש דינמיקה!"

ובכל זאת, רגע לפני שנשמעת יריית הפתיחה לבחירות ומתחילים במרוץ המטורף, הצדדים מנסים, בדרכם, לוודא כי כל האפשרויות להידברות מוצו. גם השבוע, כאשר הספירה לאחור נעשית כבר לפי השעות - ולא לפי הימים - שנותרו לקואליציה, הציר החשאי בין הליכוד וכחול לבן המשיך לפעול. מי שניהלו אותו מאחורי הקלעים הם הוד בצר, מקורבו ואיש סודו של בני גנץ, ואיש העסקים יעקב אטרקצ'י, אחד מאדריכלי ההסכם הקואליציוני הנוכחי. זה הערוץ המרכזי שמתנהל לצד גורמים נוספים משתי המפלגות, וכל מי שיש לו להציע דבר מה לצד השני, מגלגל את רעיונותיו השונים. לפי שעה ללא פריצת דרך.

האופטימיים שבין מקורבי נתניהו מתנחמים במשפט שאותו יצא לי לשמוע מהם הרבה השבוע: "אבל יש דינמיקה! ביבי כבר השלים עם המחשבה על קיום הרוטציה!". קשה לקבוע אם אלו הם פני הדברים, או שעבור נתניהו ההצעה שכוללת את מימוש הרוטציה היא עוד צעד טקטי. ממילא כל הצעה שהועברה לגנץ בימים האחרונים אכן כללה את סעיף הרוטציה, אם לא בנובמבר 2021, אז במאי 2022. אבל גנץ יהיה, כך מובטח, ראש הממשלה בשעתו - רק שיסכים לכל החבילה. ומה בתוכה? לא מעט חלופות: להדיח את ישראל כ"ץ ממשרד האוצר ולהציע את התיק החשוב לגנץ (הרעיון הומת זמן קצר אחרי שהועלה - בסביבת נתניהו קבעו כי "הבולשביק לא יקבל את האוצר. נקודה"); לעשות "משחק החלפות" בין אבי ניסנקורן לאמיר אוחנה, כאשר אוחנה מקבל את תיק המשפטים וניסנקורן עובר למשרד לביטחון הפנים (הרעיון התקבל בגיחוך מריר בקרב אנשי גנץ: "מה ההשוואה בכלל בין העוצמה של תיק המשפטים לבין ביטחון הפנים?").

אין עוררין על כך שאבי ניסנקורן הפך לסדין אדום עבור דיירי המעון שברחוב בלפור. להבדיל מגנץ, שאיתו נתניהו למד להסתדר לא רע, ניסנקורן רק מקצין ומקשיח את עמדותיו. נמאס לו לשבת בלשכת שר המשפטים ללא יכולת להוציא מן הכוח אל הפועל את כל מה ששר משפטים מלא־מלא, כזה שאינו כבול ואינו מוגבל בהסכמים קואליציוניים, מסוגל לבצע. "זה בערך כמו שיש לך כרטיס אשראי עם מיליון דולר בחשבון הבנק, אבל מאשרים לך להוציא רק 50 שקל בשבוע על הפיצוחים", מסבירים יודעי דבר. "אבי לא מתכוון להמשיך ככה, ועוד כשהוא שומע על הרעיונות לשינוי ההסכמים. אם ינסו להגביל אותו עוד יותר - יקום וילך וייקח איתו חלק מהמפלגה".

לכן ההצעה להדחת ניסנקורן ממשרד המשפטים תמורת רוטציה, ועוד חבילה שלמה של הטבות נוספות עבור גנץ, נפלה ונעלמה עוד בטרם המריאה. אי־נכונותו של גנץ לוותר על ניסנקורן לא באה, כמובן, על רקע נאמנות טהורה, אלא משום שלא צריך להיות פוליטיקאי משופשף כדי להבין כי הדחת שר המשפטים פירושה פירוקה המיידי של כחול לבן. גנץ אומנם עדיין מעוניין לנסות להגיע לרוטציה, אך לא במחיר החלשה נוספת של כוחו.

כשבבלפור הבינו כי הדחת ניסנקורן לא תצא לפועל, העלו בפני גנץ הצעה אחרת, יצירתית הרבה יותר: התניית הרוטציה בהתחייבותו של יו"ר כחול לבן כי כל המינויים המשפטיים ייעשו אך ורק בהסכמה בינו לבין נתניהו. אם אי אפשר להעיף את ניסנקורן מהלשכה ברחוב צלאח א־דין, אזי צריכים לכבול אותו ולעגן את כבילתו בחוק. מה אמר גנץ על הצעה זו, טרם ידוע. מה שברור הוא שהאיש ניצב כעת בפני דילמה קשה, אולי בין הקשות בחייו ובוודאי הקשה ביותר בחייו הפוליטיים: האם שוב להאמין לביבי ולתת בזאת סיכוי אחרון לאפשרות שהנס יקרה והרוטציה תתממש, או להקשיב לכל אלה בסביבתו שטוענים כי יש גבול לכל תעלול, די להתבזות, יאללה בחירות.

בני גנץ, אבי ניסנקורן (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)בני גנץ, אבי ניסנקורן (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)

חניון הקולות מתרוקן

את מפת המנדטים יודע גנץ החבוּט לקרוא לא פחות טוב מהמפות הצבאיות. כך שהדילמה האכזרית ברורה לו - הליכה לבחירות במצב הנוכחי עם בנט ששומר על מספר דו־ספרתי של מנדטים, עם סער שרק הולך ומתחזק, עם שורה שלמה של כוכבים חדשים שמתחממים על הקווים - עלולה לרסק את מפלגתו אל מצוקי אחוז החסימה ולהפוך אותה לרסיס פוליטי בלתי רלוונטי.

כבר היום יש במערכת כאלה שטוענים כי גנץ שוקל לעזוב את בית הספר הזה, שאליו תקופה אינו רוצה לקום בבוקר. מנגד, קבוצה חזקה של מקורביו, ובהם הוד בצר, עומר ינקלביץ' ומעיין ישראלי, מפצירה בגנץ לא לוותר, לא עכשיו. למצות עד הסוף ולא ללכת לבחירות, שמהן הוא עלול לא לחזור. כאמור, קשה לבני גנץ. קשה גם כי הדילמה אכזרית, וגם כי האיש ידוע כאחד שלא בקלות מקבל החלטות בחיים. גם הפן הרגשי עושה את שלו: גנץ אומנם כבר הוכיח שביכולתו לספוג השפלות ולהישאר עם פוקר־פייס, אך כנראה שגם אצלו קיים הגבול שמעברו לא יהיה מוכן יותר שידרכו עליו וימשיכו הלאה.

לעומת גנץ, נתניהו והמושג "רגש" לא הולכים ביחד. החשבון הקר אומר לו כי המצב אולי איננו אידאלי בשביל לצאת לבחירות לעת עתה, אך אם צריך - נצא. מבחינת ראש הממשלה, בשבועות האחרונים השתנתה התמונה, ומרבית השינויים היו לטובתו. עוד הסכמי שלום פורסמו ויצאו לדרך, הביקור באיחוד האמירויות ובבחריין כבר נקבע לתחילת ינואר, אז אם כבר בחירות - שהציבור יקבל תמונות מושלמות של מנהיג שהשיג פריצת דרך בשלום אזורי. עם או בלי גבי אשכנזי בתמונה, הביקור במפרץ יהיה בפרונט קמפיין הליכוד.

בנוסף, יש להבין שהקורונה אומנם עדיין כאן ומשתוללת, ההגבלות הקודמות טרם הוסרו, והריסון המהודק כבר בדרך, אך המצב כבר לא אותו מצב. לא כמו באביב ולא כמו בסתיו. הופעת הבכורה של ראש ממשלת ישראל מתחסן ראשון במדינה מתוכננת למוצאי השבת. נתניהו והחיסון - והנה, קיבלתם עוד תמונה לקמפיין הליכוד. הרי כשלפני כמה חודשים טענו בכירים בליכוד כי אסור לחשוב על הבחירות לפחות עד בוא הקיץ כי המגיפה עלולה להוריד את נתניהו מהשלטון, איש לא חשב שהחיסון יהיה בישראל כבר בדצמבר.

ועוד מרכיב שעד לאחרונה הדאיג את נתניהו ומנע ממנו לדהור בבטחה אל עבר בחירות נוספות - נפתלי בנט שמו. הסקרים שהחמיאו לימינה וניבאו לבנט הצלחה מסחררת בבחירות עצבנו את נתניהו. "ימינה היא רק חניון קולות, תגיע העת וכל אלה שברחו מגנץ וטרם מצאו להם בית פוליטי אלטרנטיבי, יסתדרו יפה גם בלי בנט ומפלגתו", ניסו להרגיע את ראש הממשלה, אך הוא לא נרגע. בליכוד דיברו על "הפתרון ליישור העקומה של בנט", והפתרון בא מהר מהצפוי בדמותו של סער ומפלגתו החדשה. בסקרים הראשונים לקח סער מבנט כמה מנדטים, ועל פי ההערכות, תופעה זו עשויה להימשך גם במהלך קמפיין הבחירות.

השניים, שלכאורה משחקים במגרש של הליכוד ושל נתניהו, אינם מדאיגים בשלב זה את יו"ר הליכוד, אלא דווקא מרגיעים אותו. נתניהו סבור כי אין שום דבר בעולם שיגרום לבנט להתכופף ולוותר על האמביציות להילחם על ראשות הממשלה לטובת סער, ולהפך. נתניהו, מלך הפיצולים והפילוגים, מניח כי ריבוי השחקנים שיתמודדו נגדו, רק יטיב עמו. אם כן, אין מה לחשוש, לפחות לא עכשיו. הדרך לבחירות סלולה.

בנימין נתניהו, נפתלי בנט (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)בנימין נתניהו, נפתלי בנט (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)