הטור של יהודה שרוני

1. חיסון פוליטי
בנימין נתניהו היה מעוניין להגיע לבחירות מועד ד' מוכן יותר, ולצורך העניין למשוך עוד כמה שבועות עם הבטחות הרוטציה לבני גנץ. לו הבחירות היו נדחות לאפריל־מאי, ייתכן שעד אז היה מכריז על הבסתו המוחלטת של הנגיף. מכיוון שבאופן מפתיע השטיקים לא עבדו ונכפה עליו לקיים בחירות ב־23 במרץ, הוא יעשה הכל כדי שניהול המאבק במגיפה יהיה כפוף בעיקר לשיקולים אלקטורליים, שהם בפועל טובתו האישית.

התופעה ראויה לכינוי "המוטציה של הרוטציה". לאחר שהתברר סופית מה שהיה ידוע חודשים ארוכים - שלא תהיה רוטציה והולכים לבחירות - ראש הממשלה וסביבתו מקדשים את המונח "מוטציה" כתירוץ להטלת מגבלות עד למיגור הווירוס. העובדה שבדרך ימוגרו העסקים הקטנים אינה מדגדגת לו.

קמפיין הבחירות יתמקד בכך שנתניהו הוא היחיד ואין בלתו, האיש שהצליח להביא את החיסונים לישראל, בהסכמי השלום (עם מדינות שלא נורה מהן או לעברן אפילו כדור אחד) ובגרעין האיראני השחוק לעייפה.

נתמקד בקורונה. ראש הממשלה מנסה להפוך את חברת פייזר למנוע צמיחה ולמשאבת המנדטים העיקרית שלו. השבוע התרברב שאנחנו מהראשונים בעולם להתחסן בזכות הקשרים האישיים שיצר עם ארבעה יצרני חיסון בעולם. בקיצור, בלי להרגיש ראש הממשלה הפך ליבואן מקביל של ערכות חיסונים. נתניהו הצטלם ליד מטוס המטען שהוביל את החיסונים כאילו הייתה זו פרסומת לחברת שילוח המטענים הגלובלית DHL. כשהתחסן בשידור חי, האירוע סוקר כאילו מדובר בשיגור החללית המאוישת הראשונה לחלל.

אלמלא שם מפלגתו האטרקטיבי, ביבי עוד היה מסוגל לשנות את שם המפלגה "חיסון לישראל" (על משקל חוסן לישראל של בני גנץ). ואם כל זה לא מספיק, הגיע מסע ההפחדה הנוגע למוטציה הבריטית של הנגיף.

מרגע שאין רוטציה ויש מוטציה, הטיפול בנגיף קיבל טוויסט. מספר הנדבקים חצה את הרף הקובע של 2,500 והגיע ליותר מ־3,500, והדיבורים על ריסון מהודק וסגירת הקניונים הפכו להחלטה על סגר הדוק שיימשך כמה שבועות.

הקבינט החליט שלשום על סגר חונק לתקופה של שבועיים לפחות. הוא יתחיל ביום ראשון הקרוב בשעה 17:00. מדובר בלא פחות מפיגוע כלכלי־חברתי, המעיד על כישלון המדיניות לטיפול במגיפה.

היקף הסגר ותאריכיו לא היו חפים משיקולים פוליטיים, כמו קריצה למפלגות החרדיות, כמו המתנה לאחר חנוכה ולקראת חגיגות הסילבסטר. גם היקף הנדבקים מושפע ממניפולציות במספרים: קיים קשר ישיר בינו לבין מספר הבדיקות. ככל שיש יותר בדיקות - כך מתגלים יותר חולים. במקביל הוחלט להטיל גזירות על היוצאים לחו"ל והשבים מחו"ל באמצעות הפיכת כל המדינות לאדומות, ולכלוא את החוזרים משם במלוניות. אפילו שרת התחבורה מירי רגב התנגדה להחלטה ושאלה שאלות. רגב מסתמנת כמי שמייצגת היטב את האינטרסים העסקיים.

במקביל, מתוכננת האצה של תוכנית החיסונים במטרה לשטח את עקומת התחלואה ולהציג תמונת ניצחון. על רקע זה בתי החולים יצורפו החל מהשבוע הבא למערך החיסונים. מתברר כי בשלב הנוכחי של המאבק בקורונה נתניהו נחרץ הרבה יותר בהשוואה לשני הסגרים הקודמים.
ראש הממשלה אמור היה לטוס במהלך ינואר לאמירויות ועד לטיסתו הוחלט על עוצר טיסות של השרים למדינה זו. בעקבות הסגר וסגירת נתב"ג היציאה כבר לא תהיה בינואר ותידחה לעיתוי נוח יותר, בהתאם לשיקולי הבחירות.

בעלי הקניונים והרשתות, שאוימו בסגירה חלקית, קיבלו סגר מלא מלא (כדי שיהיה שוויון מול המתחרים). אחרי שהבינו שהסגר הוא עובדה מוגמרת, רשתות האופנה יצאו במבצעי הנחות של עשרות אחוזים על מלאי החורף. כשהמשק ייפתח מחדש, הסחורה כבר תהיה מותאמת לאופנת האביב.

נתניהו וגנץ במליאה (צילום: דוברות הכנסת, יהונתן סמייה)נתניהו וגנץ במליאה (צילום: דוברות הכנסת, יהונתן סמייה)

2. תעלולי תקציב
סאגת התקציב והרעש סביבו בחודשים האחרונים הזכירו לי זריקת עונשין בכדורסל: הצופים שורקים, צועקים, מקללים ולפעמים אפילו זורקים חפצים, אבל אחרי שהכדור נכנס לסל משתררת דממה. ככה זה עם התקציב, שלאחר אישורו החלקי השבוע יפסיק להיות אישיו עד להודעה חדשה. במאמץ אחרון ולאחר שנכשל בחמישה ניסיונות רצופים, לאורך כל קדנציית הממשלה הכושלת בתולדות ישראל, הצליח שר האוצר ישראל כ"ץ לאשר עדכון חלקי של תקציב 2020.

כאמור, הרעש התקשורתי שהנושא עורר בחודשים האחרונים היה עצום. אילו איומים לא הושמעו על ידי שר האוצר, החשב הכללי וועדת הכספים אם תקציב 2020 לא יאושר: הזהירו מפני הדממה של משרדי הממשלה, שב־2021 יחסרו 70 מיליארד שקל (מתוכם 5 מיליארד שקל בינואר 2021), ובקיצור - שאנחנו הולכים לקטסטרופה.

האוצר הדליף לתקשורת מכתב אזהרה של החשב הכללי החדש למשרדי הממשלה, והשבוע גויסו אנשי האוצר גם למופע אימים בוועדת הכספים. היטיב לבטא את האבסורד גדעון סער: "יותר משבעה חודשים מאז הקמת הממשלה לא הספיקו לאשר תקציב. עכשיו רוצים להעביר תקציב תוך שבוע".

בסופו של דבר, התקציב אושר בישיבת המשך שארכה לא יותר מ־10 דקות. איך קרה הפלא הפיננסי הזה? ובכן, הכל נסגר מאחורי הקלעים, לאחר שנודע סופית שהולכים לבחירות. גנץ ואנשיו שוכנעו על ידי כ"ץ לשים בצד את מחלוקות האגו הפוליטיות, שכן מדובר בכסף חיוני למלחמה בקורונה. גנץ הבין בסופו של דבר שזאת תהיה טעות פוליטית לשבור את הכלים, שכן במקרה זה נתניהו היה זורק עליו את כל האחריות לכאוס התקציבי.

אז נכון שמה שאושר הוא תקציב חלקי בלבד, אך תוספת של 70 מיליארד שקל לצורכי הקורונה (מתוכם 20 מיליארד שקל על חשבון התקציב שלא נוצל ב־2020) תאפשר איכשהו לצלוח את המחצית הראשונה של 2021. התוספת התקציבית תאפשר את השלמת רשת הביטחון הכלכלית, הכוללת תשלום דמי אבטלה ליוצאים לחל"ת אחרי יוני 2021. העלות התקציבית נאמדת ב־4 מיליארד שקל לחודש. ואסור לשכוח את הסעיף החשוב של הקפאת השכר הממוצע במשק, כדי להימנע מעדכוני השכר השונים בתחילת 2021.

אלא שצריך להיזהר: נגיף הקורונה יסייע לפוליטיקאים להלבין החלטות תקציביות שונות, גם כאלה שאינן קשורות לנגיף ושבמצב נורמלי לא היה להן מקום. לא צריך להיות מופתעים אם בהתקרב מועד הבחירות יחליט נתניהו על הפעלת ממטרת כספים שתפזר מענקים לציבור, בדומה למהלך שביצע דונלד טראמפ, המנטור הפוליטי שלו.

ולמרות כל אלה מדובר בפועל בפייק תקציב. ללא חוק ההסדרים הנלווה לתקציב לא ניתן יהיה להתניע רפורמות מבניות שאמורות היו להתבצע, כמו דחיית גיל הפרישה לפנסיה לנשים, הפחתת שכר הבכירים, הקפאת הרפורמה בדואר, הרפורמה בגז הבישול, ושינויים בתחומי הפיננסים והתקשורת.

מה שגרוע במיוחד הוא הפגיעה בתקציבי ההכשרות המקצועיות, החשובות להגדלת התעסוקה ולחזרה לתפקוד מלא אחרי עידן הקורונה. עוד יותר גרועה היא העובדה שמשרדי הממשלה השונים, ובראשם משרד העבודה והרווחה, ייאלצו בהיעדר תקציב קבוע לקצץ מיליארדי שקלים מתקציבם (2.5 מיליארד שקל רק במשרד הרווחה). פורמלית תקציב 2020 עדיין לא אושר, ולכן כל התוספות החד־פעמיות שניתנו במהלך השנה האחרונה לא יינתנו מחדש.

הפיאסקו התקציבי ומערכת הבחירות הרביעית מחייבים לתמוה כיצד ייתכן שכלכלני חברות דירוג האשראי הבינלאומיות, ובראשון S&P, לא התביישו לאשרר לפני כחודשיים את דירוג האשראי המחמיא של המשק, שעמד על AA מינוס. הם אפילו לא היססו ונמנעו מהורדת אופק הדירוג מיציב לשלילי. בזכותם נתניהו יכול להמציא את הטיעון המופרך שהכלכלה נמצאת במצב מצוין בהשוואה ליתר מדינות העולם.
ההצבעה במליאת הכנסת על דחיית התקציב (צילום: דוברות הכנסת, יהונתן סמייה)ההצבעה במליאת הכנסת על דחיית התקציב (צילום: דוברות הכנסת, יהונתן סמייה)

3. מחיר הבחירות
בדיחה שרצה ברשתות החברתיות ממליצה לוועדות הקלפי להימנע בבחירות הבאות מהצורך לדרוש מהבוחרים להציג תעודות זהות - הפרצופים הרי כבר מוכרים מהסיבובים הקודמים.

אלא שלהבדיל מהמערכות הקודמות, בבחירות הפעם יהיה שינוי קטן: ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו הצליח להעביר השבוע בוועדת החוקה הסתייגות שתמנע מעובדים זרים (שאינם זכאים להצביע) תשלום של 200% מהשכר עבור יום הבחירות, שאמור להיות יום שבתון. מדובר בעובדים מתחומי הסיעוד, התעשייה, המלונאות, החקלאות, הבנייה והמסעדנות.

עד לבחירות האחרונות נהנו העובדים הזרים מהתשלום הכפול כאילו מדובר בעובד ישראלי שנאלץ להגיע לעבודה ביום השבתון. לדברי פורר "מדובר בבשורה אמיתית למעסיקים, כי תשלום של 200% ביום הבחירות לעובד שגם כך אינו רשאי להצביע אינו הגיוני וכואב בכיסם של המעסיקים, הנמצאים בימים אלו במשבר ארוך ומתמשך". מדובר בנחמה פורתא. כל ההצעות לביטול יום השבתון בבחירות הנוכחיות לא יצלחו. לפוליטיקאים פשוט אין חשק להרגיז ערב הבחירות את הבוחר הישראלי.

אז כמה יעלה לנו יום הבוחר? על פי האומדנים, מדובר הפעם בהוצאה של 2.5 מיליארד שקל. החישוב מבוסס על הוצאות התפעול, אובדן התוצר ותוספת מיוחדת של 100 מיליון שקל בגין הוצאות קורונה. בבדיקה שערך אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים התברר שארבע מערכות הבחירות שהתקיימו (כולל לרשויות מקומיות) ויום הבחירות במרץ הקרוב יעלו למשק 10 מיליארד שקל.

בעקבות כך, נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר מתנגד ליום השבתון וקורא לבטלו. "לצערנו, אנו נגררים בעל כורחנו לעוד יום בחירות, תוך התעלמות הח"כים והממשלה מהעלות העצומה של עוד יום שבתון למשק ולמעסיקים בפרט. גם כך אנחנו קורסים תחת משבר הקורונה".
רועי כהן, נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), פנה בתחינה לראש הממשלה: "מדובר בטירוף מערכות וליקוי מאורות". אם כהן סבור שנתניהו מודאג מהליקויים במערך התאורה של המדינה, הוא טועה בענק. הסיכוי שמישהו בממשלה יקשיב לו או לתעשיינים אפסי.

גם במלחמה לקניית תוצרת כחול־לבן נכשלו התעשיינים, אז מה גורם להם לחשוב שהפעם יצליחו? מישהו בכלל סופר אותם?
החשש הגדול והמוצדק הוא שחלק מהציבור ינצל את יום הבחירות, שייערך כמה ימים לפני פסח, לבילוי בים או ליציאה לחופשת בטן־גב בתשלום יום עבודה מלא. אגב, זה יקרה גם אם חלילה יגררו אותנו למערכת בחירות נוספת - אבל כל זה לא מעניין אף פוליטיקאי.

4. תעלומת פימי
ישי דוידי, מייסד ומנהל קרן ההשקעות המצליחה פימי, החליט בניגוד להרגלו ובגלל משבר הקורונה להתחיל את דיוני תוכנית העבודה ל־2021 בתחילת השנה, ולא בסוף 2020. הוא מעוניין להפיג ככל שניתן את ענני הערפל הנוגעים לשאלות כמו החיסון לקורונה, מצב השווקים והשלכות הבחירות. ועל אף כל אלה האסטרטגיה העסקית הבסיסית של הקרן נותרה ללא שינוי: מינוף פיננסי לא גבוה, פיזור סקטוריאלי ופיזור גיאוגרפי.

מאז הוקמה לפני 25 שנה השלימה הקרן 93 עסקאות רכישה ומימשה 63 חברות. תיק ההשקעות שלה כולל 30 חברות עם נכסים מנוהלים של 5.5 מיליארד דולר. החברה מתפעלת 50 חברות בישראל ו־100 בעולם, שבהן מועסקים 33 אלף עובדים. קרן ההשקעות הזאת היא המעסיק הגדול בישראל ועדיין יש לה תיאבון.

התשואות בקרן פנומנליות ועומדות לאורך השנים על יותר מ־20% בשנה, נתונים שהופכים אותה למצליחה בקנה מידה עולמי. במהלך 2020, שבה העולם העסקי נדבק בנגיף הקורונה, הצליחה פימי לממש שש חברות שבהן הושקעו 327 מיליון דולר ב־1.13 מיליארד דולר. רווח של כ־800 מיליון דולר - תשואה של 350% בהשקעות בארבע השנים האחרונות. חלק מהחברות, כמו חברת ההשקיה ריווליס, לא נמכרו למשקיעים פיננסיים או בהנפקות בבורסה, אלא לחברות רב־לאומיות.

כל זה קורה בשנה שבה נגיף הקורונה הפיל חללים פיננסיים רבים. במקרים מסוימים הצליחה הקרן להפוך את הלימון ללימונדה: לדוגמה חברת התרופות קמהדע, שפיתחה בהצלחה תרופה לחולי קורונה על בסיס תאי גזע. חברות שילוח התרופות שבבעלותה נהנו משגשוג. אף על פי שמנועי בית שמש ספגה מכה בעקבות ירידת הזמנות מחברות התעופה, היא הצליחה להתאושש ולהתייעל.

מכיוון שעם ההצלחה קשה להתווכח, השלימה פימי גיוס שיא של 1.2 מיליארד דולר ממשקיעים לקרן המשך שתתחיל לפעול ב־2021.
למשקיעים צורפו גם שותפי הקרן, ובהם דוידי עצמו (בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים), גילון בק, לילך טופילסקי אשר, עמית בן צבי, רון בן חיים, עמי בם וליאור אוסטרוביץ.

מספר מילים על דוידי. על פי הערכות בשוק הפיננסי ושל המגזין "פורבס", הונו של האיש שווה כ־4 מיליארד שקל. רוב הכסף מוחזק בבנקים, חלקו בנדל"ן, חלקו ביצירות אומנות, ומאות מיליוני שקלים מתוכו בקרנות פימי שהוא מנהל בעצמו. בדומה לבינו צדיק הוא התחיל מאפס והצליח לאורך זמן. שני לו הוא אולי יאיר המבורגר מהראל.

איך מסבירים את ההצלחה? כיוצא סיירת מטכ"ל (גם שותפיו האחרים שירתו ביחידה או כטייסי קרב) מקפיד דוידי שלא לסטות מהאסטרטגיה ומקווי הפעילות שהוא עצמו הכתיב. כשבעלי חברה מחפשים שותף, הכתובת הטבעית היא קרן פימי, המקבלת בלעדיות על העסקה. בזכות "אפקט פימי" (שבה כל מניה שבה משקיעה פימי מזנקת בעשרות אחוזים כשנודע על ההשקעה), לבעלי החברות משתלם להיכנס לשותפות. זה רלוונטי במיוחד בימים אלה, שבהם בעלי חברות זהירים הרבה יותר בתהליך קבלת ההחלטות לנוכח אי־הוודאות העצומה.

פימי נמנעת מהשקעות בחברות הנסחרות במכפילי רווח שנופחו בגלל הריבית האפסית. סיכויי ההשבחה והאפ־סייד אפסיים. חבל לבזבז את המשאב הניהולי היקר של הקרן על חברות כאלה. ברשימה זו נמנות חברות שהיו על המדף כמו שופרסל, פז או אל־על. בפימי גם לא מתלהבים מהשקעות באנרגיות מתחדשות, שם השווי נופח בזכות הריבית האפסית, ומשום שהתשואה על ההשקעה אינה תואמת את רמת הסיכון.

לפי הערכות מנהלי הקרן, החיסון לקורונה הוא אכן מהלך פורץ דרך שעשוי לשחרר את הקפיץ העסקי שהיה עד כה מתוח. עם זאת, אפקט החיסון כבר מגולם במרבית מחירי המניות. ביום שאחרי החיסון תגיע ההתפכחות, והיא תהיה כואבת. חלק מהעסקים לא ישרדו וייסגרו. ממדי האבטלה יישארו גבוהים לאורך זמן. בשלב מסוים הריבית תעלה, ואז מחירי המניות יחזרו לשפיות. מתישהו יגיע גם מועד הפירעון של המשכנתאות וההלוואות לעסקים קטנים.

ולבסוף, מישהו יצטרך לפרוע סכומי עתק בהיקף של 17־18 טריליון דולר שהבנקים המרכזיים הציפו בהם את השווקים, בניסיון להציל את הכלכלות והסקטור העסקי. מי יפרע את ההלוואות? למזלנו, אנחנו כבר לא נהיה בסביבה וכנראה שגם לא ילדינו. הדאגה תיפול על הנכדים והדורות הבאים המסכנים.
ישי דוידי קרן פימי (צילום: יונתן בלום)ישי דוידי קרן פימי (צילום: יונתן בלום)

5. תיירות נסגרת
שיטת האקורדיון של נתניהו מהווה מכה קשה לענף התיירות. סוכנויות הנסיעות, שכבר נערכו לחידוש הטיסות לחו"ל ובעיקר לדובאי, נאלצות להתמודד עם גל ביטולים. הנהלת סוכנות פגסוס הוותיקה, הנשלטת על ידי קשרי תעופה ופגסוס אחזקות, נאלצת לגלות יצירתיות יוצאת דופן.
"ניהול סוכנות נסיעות בתקופה מאתגרת כזאת הופך למשימה כמעט בלתי אפשרית. אי־הוודאות עצום, ומי שסובלים מכך הם בעיקר הנופשים", אומר מנכ"ל החברה איתמר ניר.

איך התחלתם את 2020, ומה המצב נכון להיום?
"כמו בכל שנה בעשור האחרון, 2020 התחילה בצורה טובה. לקראת סוף הרבעון הראשון התחלנו להרגיש את הקורונה עם ירידה חדה בהזמנות למזרח הרחוק, יעדים כמו יפן, תאילנד, וייטנאם. מאוחר יותר הביטולים הגיעו לאירופה ולארה"ב. כבר באמצע פברואר הורגש חשש של הלקוחות, שלא ידעו מה לעשות, לפחות ביחס לטיולים למזרח הרחוק. בתחילת מרץ צבר ההזמנות כבר נעצר לחלוטין".

מה עשיתם עם העובדים?
"פגסוס מעסיקה 130 עובדים, כולל סגל מדריכים קבוע. האמנו שמדובר במשבר שיחלוף ולא ציפינו שהוא יימשך זמן ארוך מדי. הערכנו שלקראת הקיץ המשבר יירגע ולכן לא שחררנו מיד את כל העובדים, וסגרנו כמו שעשו משרדים אחרים. אבל תוך שבועות בודדים הבנו שמדובר במשבר הרבה יותר חמור. נאלצנו להוציא 90% מהעובדים לחל"ת והשארנו עובדים בודדים בלבד, למרות שלא הייתה הצדקה עסקית. אבל חלק מהמנטליות של החברה הוא להסתכל לטווחים ארוכים, ומבחינה זו אנחנו עוף קצת שונה בענף התיירות. בשונה ממרבית החברות, בפגסוס משתדלים לתכנן אפילו שנה מראש, למרות שבמציאות הישראלית זה קשה מאוד, על גבול הבלתי אפשרי".

אני שומע מסוכנויות אחרות כמו אמסלם טורס שבגלל המשבר הם נכנסים להשקעות אלטרנטיביות. מה המצב מהבחינה הזאת אצלכם?
"אכן היו מספר שינויים. כך למשל ייצרנו באמצעות הזום מערכת הרצאות על מכלול נושאים בתחומי תרבות, דתות, גיאוגרפיה ומאורעות היסטוריים. במקביל הקמנו מערך טיולי פנים במטרה לגרום לאנשים לצאת החוצה לטייל ולחוות שגרה של טיול ושל נורמליות. בחברת האם פגסוס אחזקות נבחנות השקעות בתחומים טכנולוגיים הנוגעים לתיירות. השקענו בחברת סטארט־אפ כדי לתת מענה להיבטי הסחר בעולם התיירות, עם מוצר התואם את יכולות החברה. אנחנו בוחנים מסביב השקעות בנדל"ן, אבל לא במלונאות".

איך קיבלתם את ההודעה על הפיכת יעדים כמו דובאי וסיישל למדינות אדומות, המחייבות בידוד ביתי או בידוד במלונית עם החזרה לארץ?
"אנחנו לומדים בהדרגה את הדינמיקה של האירוע. לצערנו מקבלי ההחלטות מחליטים מהרגע להרגע ומשנים את ההחלטות ללא חשיבה לטווח הארוך. חזרתי לא מזמן מדובאי ומהאמירויות, והייתי מופתע מאוד לחיוב מדרך ההתמודדות שלהם עם הנגיף. אבל כשירדתי בנתב"ג יצאתי החוצה ולקחתי מונית מבלי שאף אחד עצר או בדק אותי מבחינת הקורונה. בדובאי רצו שתי בדיקות: אחת בארץ ואחת עם הנחיתה. לצערי הרב, זאת הייתה ההתנהלות לאורך כל עשרת חודשי המשבר. אין ספק שהכוונות טובות וסימני השאלה רבים, אבל הדרך שמתקבלות פה החלטות, אי־הירידה לפרטים וההסתכלות הצרה גוררת את כל הבעיות האחרות".

האם בעקבות הנחיות הסגר החדשות יש ביטולי טיולים?
"ביטולים חלקיים. אנחנו נאנקים תחת ההחלטות המאוד תזזיתיות, ובחברה עסקית עושים הכל כדי להמשיך למכור ולהרים את הראש מעל המים. ציפינו שיום אחד החלטה כזאת תתקבל, ועכשיו חייבים לעשות שינוי לכל העובדים. אנחנו מטפלים בכל הלקוחות המבקשים לבטל. יש החזרי כספים ובמקרים מסוימים אנחנו דוחים את הטיולים למועדים נוחים יותר בפברואר או במרץ.

עדיין יש כאלה שמחליטים לנסוע למרות כל המגבלות, כי האלטרנטיבות גרועות יותר. כך למשל השבוע הוצאנו שתי קבוצות לטיול מאורגן באמירויות. הם מביאים בחשבון שאחרי שיחזרו ארצה הם ממילא ייכנסו לסגר, אז מבחינתם עדיף להמשיך לטייל בחו"ל ולחזור רק אחרי שהסגר ייגמר.

"לאלה שבכל זאת החליטו לבטל, התקשרנו מיוזמתנו ואמרנו שאנחנו נותנים את האופציה לזכות, בתנאי שיטיילו במהלך החודשים הקרובים, אחרי שיעבור הגל הנוכחי. אלפים בודדים שאמורים היו לצאת בדצמבר ובינואר החליטו לבטל, אבל היוצאים בפברואר עדיין מחכים. אנשים רוצים להמשיך לחיות. עכשיו עושים את החיסונים ואני מעריך שזה ישנה את תמונת המצב לחלוטין".

איך אתם מגיבים על הפרסומים בנוגע לתיירות המין בדובאי?
"תופעות מסוג כזה קיימות בכל העולם. קשה לי עם הדברים האלה, אבל זה היה קיים מאז ומתמיד. בגלל כל המגבלות והעובדה שהאמירויות נותרה המדינה היחידה שאפשר לטייל בה, כל חִצי הביקורת מופנים כעת לשם. אם בנובמבר דיברו בצורה חיובית על דובאי והאמירויות, האופנה עכשיו היא לחשוף את הדברים השליליים. תיירות מין יש גם בבולגריה, בטורקיה ואפילו בגרמניה. אבל הנוסעים בטיולים מאורגנים אפילו לא מתקרבים לעניינים כאלה. החוויות שם שונות לחלוטין".

yehudasharoni10@gmail.com