מיהו גיבור
בטור זה הודעתי ערב שלוש מערכות הבחירות הקודמות על תמיכתי ברשימת כחול לבן. הסברתי אז כי המהלך הפוליטי הנכון והמתבקש הוא לגבש רשימה שתשיג מספר חברי כנסת גדול משל הליכוד, וזהו המסלול היחיד לחילופי שלטון.

כחול לבן, בהרכבה המוזר, בהתנהלותה בכל מערכות הבחירות, לא ויתרה על הרבה הזדמנויות שנקרו בדרכה כדי לעשות טעויות שעלו במספר לא מבוטל של קולות. וכל זאת אף שמולם נאבק נוכל חסר מעצורים, שלא היסס להשתמש בכל אמצעי פסול, מופקר ומושחת כדי לנצח. בכל שלוש מערכות הבחירות לא השיגה הליכוד את מספר המנדטים הדרוש כדי להקים ממשלת ימין.

גם היום, בסקירה לאחור של כל האירועים וההתפתחויות, האיש שאחראי יותר מכל לעובדה שלא הוקמה ממשלת ימין כזו - הוא גנץ. נכון, הוא אחראי גם לכך שביבי לא ספג סנוקרת שהיה ראוי לה, כאשר הצטרף אליו במקום להכות בו בכל הכוח הפוליטי שהיה לו. אך לולא גנץ לא הייתה קמה כחול לבן, לא הייתה רשימה שוות כוח לליכוד, ונתניהו היה מרכיב ממשלה בקלות לפני שנתיים. מי שבלם אותו היה גנץ.

ב־29 בינואר 2019 הכריז גנץ על הקמת חוסן לישראל, וכל מה שקרה מאז התחיל בו, בהכרזה שלו, באומץ שגילה אז לצאת לפני כל המחנה. כל הגיבורים שמטילים בו דופי עכשיו, מדברים בעיקר על כך שגנץ לא מגלה אומץ, נחישות ועוצמה. האמת היא שמי שגילה יותר אומץ מכולם, ברגע אחד שחולל שינוי דרמטי במערכת הפוליטית כולה - היה דווקא בני גנץ. כל ה"גיבורים" האחרים באו אחריו, לא לפניו. לא הם גילו אומץ להיחשף ראשונים. בני עשה זאת. זה שאומרים עליו שאין לו. דווקא היה לו - ואינני יכול ורוצה לשכוח זאת.

אני מבקש להיות מובן: אינני מנקה את גנץ ויתר שותפיו מהטעות הטרגית של הצטרפות לנתניהו והקמת הממשלה שהוא ראשה החליפי. אין צורך לפרט כמה הממשלה הזו גרועה, כושלת, רופסת. גנץ עושה זאת טוב מכולם. את האמת שמפניה הזהרנו מהרגע הראשון הוא גילה בדרך הקשה. כל מה שאמר על נתניהו כאשר התחייב שלא יצטרף אליו ולא ישתף איתו פעולה - היו דברי אמת. כמה חבל שהוא גילה את האמת הזו רק לאחר שעשה את הטעות שסייעה לפרק את המחנה הגדול שעמד מאחוריו ולצדו, ואכזב מאות אלפים ששמו את מבטחם בו ובחבריו.

ואחרי שאמרתי את כל הדברים הללו - אני עדיין מסרב להצטרף לפסטיבל הטלת הבוץ בגנץ. גם החריפים שבמבקריו טוענים כי הוא אדם הגון וכי גם כאשר שגה, עשה זאת בתום לב ובאמונה שהוא עושה את הדבר הנכון למען מדינת ישראל, לא למען עצמו, אשתו וילדיו והאינטרסים האישיים והמשפטיים שלו. על כמה דמויות בכירות בחיים הפוליטיים שלנו אפשר לומר זאת?

אני ממליץ לא להספיד את גנץ. הוא עדיין כאן, והוא צפוי להישאר כאן. ראש ממשלה הוא כבר לא יהיה, אך גנץ עשוי לתרום את הקולות - אם ירוץ באופן עצמאי בראשות כחול לבן - שישלחו בתום מערכת הבחירות הקרובה את נתניהו לבלות בבית המשפט, כנדרש; וכל היתר יחזרו לבנות את המדינה ולהציע אופק של תקווה לאזרחיה.

לא להספיד את גנץ: כך עוד צפוי יו"ר כחול לבן לתרום להפלת נתניהו

על אף טעויותיו הפוליטיות, אין לי עניין להשתתף בפסטיבל הטחת הבוץ בגנץ. ברגע האמת הוא גילה הרבה יותר אומץ מכל הגיבורים שמטילים בו דופי עכשיו