1. התמונות של ספינת הדגל של הדמוקרטיה העולמית מיטלטלת במים סוערים ונסדקת בעוצמה חסרת תקדים, ובשידור חי, מציפות כמה תובנות וחומר למחשבה לסוף השבוע:

  •  האם אנחנו במגמה עולמית של קץ הדמוקרטיה?
  • עד כמה הרסנית ומשחיתה היא המנהיגות בעידן טוויטר ופייסבוק?
  •  איך אדם מעורער, גזען, מסית ומגלומן מגיע לתפקיד נשיא ארה"ב?
  • האם וושינגטון הייתה נעולה בקונספציה שתרחיש של התפרצות אלימה שכזו לקונגרס הוא בלתי אפשרי?
  • האם ספינת הדגל של הדמוקרטיה העולמית תעמוד במים הסוערים, במציאות של אבק שריפה ברחובות, או שצפויים שם ימים קשים
  • דונלד טראמפ היה נס גלוי לאינטרס הישראלי וטרגדיה גדולה לדמוקרטיה האמריקאית. אם יישללו סמכויותיו כנשיא עד להחלפתו הרשמית?
  • האם זה יכול לקרות חלילה גם אצלנו?
  • האם המראות והמשבר ישפיעו בטווח הקצר על מעמדה של ארה״ב בעולם?
  • ההיה או חלמנו חלום?

תומכי טראמפ מחוץ לגבעת הקפיטול (צילום: Samuel Corum/Getty Images)
תומכי טראמפ מחוץ לגבעת הקפיטול (צילום: Samuel Corum/Getty Images)

2. כמה שעות לפני ההחלטה להטיל סגר אמיתי על ישראל כדי לבלום את התפשטות הקורונה, שקלתי במלוא הרצינות להתייצב בתחנת המשטרה ולהגיש תלונה נגד בנימין נתניהו, בני גנץ, יולי אדלשטיין ויואב גלנט בגין "גרימת מוות ברשלנות". זה נראה לי כמו הסעיף המתאים ביותר שבגינו עליהם להיחקר, ואולי גם להיות מואשמים. לא צריך להסביר למה מוות, ואני מקווה שאתם מבינים גם את עניין הרשלנות. חשבתי שמהלך כזה, גם אם לא ימוצה, יזעזע קצת ואולי יציב בפניהם מראה על מעשיהם, חדלונם ופשעם.

לא עשיתי זאת, אבל בערב נראה שנתניהו וגנץ נטלו כדור נגד בחילה, התכנסו וקיבלו על פניו החלטה גורפת ומתבקשת. ואז ירד הערב על ירושלים ומדינה שלמה וכואבת - עם ממשלה ענקית ומשותקת - חיכתה למוצא פיו ולהסכמתו של ראש הממשלה החליפי - הרב חיים קנייבסקי, האם יאות לשתף פעולה עם עמיתיו בירושלים או שמא יביך אותם שוב קבל עם ועדה.

ישראל נכנסת לסגר שלישי כאשר החרב מונחת על צוואר אזרחיה. הנגיף לא מתרשם מ"הידוק הסגר" הנוכחי, שהיה "סגר בלוף", וגם לא מיחסי הציבור האדירים שנעשים כאן לחיסונים. הוא ממשיך במסעו מבית לבית, ממשפחה למשפחה, ומשם לבתי החולים ולבתי הקברות.
אזרחי ישראל נכנסים לסגר הזה עם אפס אמון בממשלה ובשריה ובדרך ניהול משבר הקורונה. הם נכנסים מוכים וחבולים בריאותית, כלכלית, חברתית ופוליטית, ובקרב חלקם ציפייה אחת קטנה: שלא יעשו מאיתנו צחוק, שיאכפו ברצינות, ללא שיקולים פוליטיים, והקלות מגדריות שיהיו מקצועיות, ממלכתיות ושוויוניות עם אכיפת ברזל. לו יהי.

אכיפת הסגר (צילום: דוברות המשטרה)
אכיפת הסגר (צילום: דוברות המשטרה)

 
3. אבל לא על הממשלה לבדה האחריות. גם עלינו האזרחים. הלכתי השבוע למוקדי הידע הלאומיים ולמדתי למשל מה עלה בגורלה של החלטת הממשלה להכניס לסגר במלוניות את כל מי שחוזר מחו"ל. הממשלה החליטה, משרד הביטחון שכר מלונות, הצבא קיבל אחריות לביצוע, והנה נציגי הממשלה בנתב"ג ובראשם אנשי משרד הבריאות החלו להעניק במקום פטורים סיטוניים מנימוקים שונים ומשונים.

חלק מהשבים ארצה צרחו ואיימו, כמו שרק החוזרים ממסיבות דובאי יכולים לאיים, חלק הציגו תעודות רפואיות, חלק טענו לכשרות ייחודית, חלק הפעילו קשרים פוליטיים וחלק סתם רמאים. וכך, בתוך 48 שעות הגיע היקף הפטורים ל־70%(!!!), עד שהצבא לא הסכים עוד לבלוף והממשלה חזרה בה מההחלטה.

רוצים עוד? קחו למשל את ההחלטות הנכונות לערוך בדיקות לגננות ולסייעות בגני הילדים, למורות ולמורים בכיתות יסודי ולעובדים חיוניים במפעלים. כולם זומנו, המערכת של צה"ל נדרכה, אבל רק שליש ניאותו להתייצב לזימון ולהיבדק. עדיף כנראה להישאר בבית ולהתלונן. מדינת ישראל, אומת ה"סטארט־אפ", נכנסת לסגר ב־2021 עם פער ניהולי, תכנוני ואופרטיבי שעוד ידובר בו רבות, עם מנהיגות רופסת, עם חוסר ניהול, היעדר עבודת צוות ואפס לקחים.

בתווך בין הממשלה לאזרחים נמצאים צה"ל ופיקוד העורף, שבשקט, בצניעות והרחק ממסכי הטלוויזיה (כדי שלא לפגוע באגו של הטאלנטים ממשרד הבריאות) מפעילים אלפי חוקרים וחיילים בביצוע בדיקות וחקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשרת ההדבקה; וניצבים גם אנחנו האזרחים, אדונים לגורלנו ולגורל משפחתנו, ואין לנו על מי לסמוך אלא על עצמנו ועל אבינו שבשמיים.

חיילים בכניסה למלונית הקורונה (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
חיילים בכניסה למלונית הקורונה (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

 
4. הנוסחה הסודית שמפתח נתניהו לניצחון היא פחות או יותר זו: חיסונים + חסן – חוסן = חסינות. כלומר: קמפיין מאסיבי על החיסונים שהביא לנו, פלוס חסן - שם קוד לדיאלוג ולאהבה שהוא מרעיף על ערביי ישראל - מינוס כחול לבן של גנץ, שרק אתמול הייתה איום מהותי של שלטונו. אלה ועוד, כמו העמידה מול איראן וממשל ביידן, יכולים בראייתו של נתניהו להביא אותו לממשלת 61 שאולי תעניק לו חסינות, אם לא יקבל אותה מבית המשפט עצמו.

אבל המציאות כנראה עלולה להיות חזקה מכל חלום, והפרומו לתסריט הבלהות של נתניהו הוצג כבר השבוע: הסכמי העודפים שנחתמו בין גדעון סער לנפתלי בנט, בין ש"ס ליהדות התורה ובין אביגדור ליברמן ליאיר לפיד, עלולים (או עשויים) לגרוע מנתניהו ומהליכוד 2 מנדטים, ומותירים לו אפשרות להסכם עודפים עם ירון זליכה, עם מרצ או עם המשותפת.

אגב, נתניהו שמגלה פתאום את ערביי ישראל ומרעיף עליהם מחסדיו, עושה דבר נכון מבחינת המדינה. נכון שהוא לא התאהב בהם פתאום ושהוא בסך הכל רוצה שהם יהיו רגועים, שלווים ובטוחים, שיישארו בבתים ולא ינהרו לקלפיות ויתייצבו על 9־10 מנדטים לכל היותר; אבל גם אם מדובר בתעלול פוליטי הרי שנתניהו, שהקים בעצמו את שדה המוקשים בין המפלגות הציוניות לבין ערביי ישראל, מפנה אותו כעת במו ידיו עבור כלל המפלגות ומרקם החיים הנורמלי. יש לראות במעשיו אלו מעין "עבודות שירות" על מחדליו ומעשיו בהסתה נגדם בעבר, ולו כך יהיה - דיינו.

בנימין נתניהו (צילום: רויטרס)
בנימין נתניהו (צילום: רויטרס)

5. גורמים רמי דרג שנמצאים בעמדת תצפית טובה על בלוטת החרדה של נתניהו מדווחים על "סיוט שלושת הגלים" שהולך ומתנחל על הבלוטה, ואלו עיקריו: ב"גל הראשון" יקימו סער, בנט, לפיד, ליברמן, חולדאי, העבודה וכחול לבן קואליציה, כאשר מרצ והמשותפת נמנעים. מולם יעמדו נתניהו, ש"ס והליכוד ללא יכולת לראות מרחוק 60 מנדטים.

ב"גל השני" אלקין וסער יפרקו את הליכוד, ייקחו שליש מהח"כים והשרים שיפרשו ויצטרפו לקואליציה כמעשה מפלגת קדימה, וכמכשיר להחלפתו של נתניהו. ב"גל השלישי", שיבוא על פי התרחיש מהר מאוד, יצטרפו ש"ס ויהדות התורה לקואליציה בראשות סער או ברוטציה כלשהי ויותירו את נתניהו וקומץ חסידיו לגורלם. ואז יישב נתניהו בפאטיו בדירתו בבלפור, ישחרר את החגורה ואת העניבה, ישאף מהסיגר הענק שבידו ויתמלא בגעגועים לגנץ ולימים ההם שלא ישובו עוד. אבל זהירות, זהו רק תרחיש.
 
6. הסגר הקרוב סוגר למעשה את האפשרות של מפלגת העבודה המיוסרת להתארגן לפריימריז ולעמוד בלו"ז של הגשת הרשימות. במציאות הזו אני מעריך שהאלוף (מיל') עמוס ידלין, שגמלה בלבו ההחלטה להצטרף לחיים הפוליטיים, עשוי לעמוד בראשה בהסכמה, ביחד אולי עם עמיר פרץ, מרב מיכאלי ואיציק שמולי, ותוך ניסיון לצרף אליו את גנץ וכחול לבן, באופן שיביא את "העבודה החדשה" להתייצב על 6־7 מנדטים ולשרוד.

אגב, הפרסומים השבוע על כך שבנט מתלבט בין סמוטריץ' לגנץ גרמו לי לירידה בתפקוד ובתיאבון. המחשבה שחילי טרופר, עומר ינקלביץ', מיכאל ביטון, הוד בצר והיועץ בן אליהו עלולים לקחת את גנץ ואת כחול לבן לסוף כה טרגי הקשתה עליי, עד שקיבלתי הבהרה מגורם בכיר שאין ולא יהיה דבר כזה ושמדובר ב"המצאה של ניסנקורן". אז נרגעתי קצת. וכעת ניצבים שישה גברים חסונים (לפיד, גנץ, חולדאי, שלח, זליכה וכנראה ידלין) שיחליטו ביחד או כל אחד לחוד, האם יעשו מעשה או שיהפכו בעצמם לאפיזודה חולפת.

7. השבוע למדתי על תופעת הישראלים שרוכשים בגדי ספורט כדי להפר את הסגר ולהתרחק מהבית במסווה של עיסוק בספורט יחידני. אנא, אל תעשו זאת. שמרו עם המשפחה על הבריאות וההנחיות - ונצא מזה יחד. שבת שלום.