לאחר שהדולר המשיך מהר אבל בטוח במסעו דרומה, השער היציג היה קרוב מתמיד לגבול 3 השקלים והדרך למטה הייתה סלולה התעוררו סוף סוף בבנק ישראל. לראשונה מאז החל הנגיד פרופ' אמיר ירון בכהונתו הוא יצא מאזור הנוחות והחל לפעול אקטיבית. בעקבות כך הירידות נבלמו והדולר עבור לעליות. בשוק הגיבו בחדות והדולר זינק.
המשנה לנגיד, פרופ' אנדרו אביר, ששלל עד כה מעורבות אקטיבית בשער החליפין או את הורדת הריבית (בין השאר בגלל גישת "השוק החופשי") הבין שמשהו השתנה. בתדרוך לעיתונאי כלכלה שנערך היום הוא פרס את משנתו העדכנית ואת הסיבה לשינוי המדיניות.
אלא שעם כל הכבוד למשנה, האחריות העליונה למצב היא של פרופ' ירון, שעד כה יצר בשווקים את הרושם שהמדובר בנגיד מנומנם ושאצלו הכול שאנטי. הודעת בנק ישראל, שמיד אפרט אותה, בלמה זמנית את המשך ההתדרדרות - אבל זה עדיין לא אומר כלום.
עיקר ההודעה נגעה לתכנית הרכישות במהלך 2021 של 30 מיליארד דולר. בשבוע שעבר בישר הנגיד שבמהלך 2020 נרכשו 21 מיליארד דולר כך שהמדובר בהחלט בעליית מדרגה. זו הפעם הראשונה שבנק ישראל מודיע מראש את היקף רכישות המט"ח שיבצע.
לפי בנק ישראל, "ההודעה נועדה לספק לשוק ודאות לגבי מחויבות הבנק להתמודדות עם הייסוף החד שחל לאחרונה, ובכך לתמוך בהמשך התמודדות המשק עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה".
"בחודשים האחרונים התעצמו זרמי מטבע החוץ הנכנסים למשק על רקע הגידול בעודף בחשבון השוטף, השקעות ישירות, מכירות מט"ח בהיקף גבוה של המשקיעים המוסדיים כנגד רווחי ההשקעות שלהם בשווקי ההון בחו"ל, ועלייה בהשקעות הזרים באג"ח של ממשלת ישראל", נאמר בהודעה.
"הייסוף המשמעותי בשקל, הושפע גם מהיחלשות הדולר בעולם אל מול מטבעות של מדינות רבות נוספות. הוועדה המוניטרית מעריכה שכדי לתמוך בהתאוששות המשק ולתמוך בענפי היצוא ותחליפי היבוא יהיה צורך להמשיך להתערב בשוק המטבע בהיקף נרחב בשנת 2021".
בבנק ישראל מקווים שההודעה מראש על היקף רכישות המעודכן תספיק להתגבר על העודף בחשבון השוטף ועל גורמים בשוק הפיננסי ותביא לייצוב הדולר.
אסור לזלזל בהודעת בנק ישראל לא בגלל "הגילוי הנאות" של היקף הרכישות העתידי, אלא שבשל העובדה הפשוטה שסוף סוף מפנימים שם שהמדובר בבעיה מקרו כלכלית רצינית ולא רק בעיה של אספסוף ספקולנטים.
חשוב שבבנק ישראל מפנים את עוצמת הבעיה ורואה במשבר המטבע בעיה בסיסית ולא רק אירוע חולף. אבל ההודעה מאתמול היא מעט מידי מאוחר מדי. כבר חודשים שאני מתריע כאן על בעיית שער החליפין אבל בבנק ישראל לא התרגשו. בשלב מסוים הם הפנו את האצבע המאשימה לאוצר ואף טענו שיש למדוד את התחזקות השקל מול סל המטבעות ולא רק מול הדולר. בנק ישראל הייתה חייב להתעורר להתערב בצורה מאסיבית עוד כשהיציג חצה כלפי מטה את רף ה-3.5 שקלים.
העובדה שבנק ישראל מפרסם מראש את היקפי הרכישות ל-2021 אמורה להרתיע את הספקולנטים אבל באותה מידה עלולה להיות בעייתית. נניח ומלאי הרכישות מוצה והגיע ל-30 מיליארד דולר ברבעון האחרון של 2021, אז האם בנק ישראל יעצור את הקניות ויניח לדולר להמשיך לקרוס? ברמת הנוכחית של הדולר הגיע הזמן שבנק ישראל יפעל בצורה אקטיבית ולא רק כנגד המגמה.
בנק ישראל לא מגלה מה השער היציג "הנורמלי" שאמור לשקף את מצב המשק אבל לדעת מומחי מטבע הוא נמוך לפחות ב-15% בהשוואה למצב הנוכחי.
במקביל לרכישות האקטיביות הנגיד חייב להודות סוף סוף שהרמה הנוכחית אינה "נורמלית" ושבכוונתו לעשות הכול כדי להבטיח את התחזקות הדולר. פעילי המטבע מעודדים אותו "להשתגע" בחדרי העסקאות. הייתי מגדיר את זה אחרת: לחזור להיות בעל בית להתחיל לעבוד בסופי שבוע, שבתות וחגים.